מוסא אבו מרזוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוסא אבו מרזוק
אבו מרזוק בשנת 2006 בדמשק
אבו מרזוק בשנת 2006 בדמשק
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
יושב ראש הלשכה המדינית של חמאס ה־1
1992–1996
(כ־4 שנים)
סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס
15 בינואר 199723 בינואר 2014
(17 שנים)

מוסא מֻחַמד אבו מרזוקערבית: موسى محمد ابو مرزوق; נולד ב-9 בינואר 1951) הוא אחד מחברי הלשכה המדינית של חמאס וראש משרד היחסים הבינלאומיים של הארגון[1].

כיהן בעבר כראש הלשכה.

ביוגרפיה

משפחתו של אבו מרזוק, שמקורה ביבנא, נמלטה במהלך מלחמת העצמאות למחנה הפליטים בעיר רפיח.

לאחר לימודי התיכון ברפיח, סיים אבו מרזוק ב-1976 לימודי הנדסה בקהיר וקיבל תואר ראשון בהנדסה מכנית. בשנת 1978 היה לחבר בגוף המייסד של האוניברסיטה האסלאמית בעזה. לאחר לימודיו בקהיר, יצא אבו מרזוק למפרץ הפרסי והחל לעבוד כמהנדס בחברת המים והחשמל באיחוד האמירויות הערביות, ולאחר מכן כמהנדס בחברת נפט. אבו מרזוק למד הנדסה תעשייתית בארצות הברית, קיבל תואר ראשון, ומאוחר יותר תואר שני בניהול הבנייה מטעם אוניברסיטת קולורדו. את תואר הדוקטור קיבל באוניברסיטת לואיזיאנה טק.

את פעילותו הפוליטית במסגרת תנועת האחים המוסלמים החל אבו מרזוק בשנת 1986. הוא התקדם בהיררכיה של חמאס בעיקר ב-1989, לאחר מעצר מרבית מנהיגי התנועה במהלך האינתיפאדה הראשונה. לטענת ישראל, בשנים 1991–1993 הוא שלח כספים ממקום מושבו בארצות הברית לאנשי חמאס ביהודה ושומרון ורצועת עזה לצורך מימון פעילות החמאס[2]. בשנת 1992 נבחר לעמוד בראש הלשכה המדינית של חמאס ומילא את התפקיד ממקום מושבו בעמאן, בירת ירדן, עד אשר גורש ממנה ב-30 ביוני 1995.

לאחר גירושו מירדן הגיע לארצות הברית בשנת 1995 ונעצר עם הגיעו לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, כמי שנכלל ברשימת טרוריסטים. ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין דרשה את הסגרתו[2]. לדברי ההיסטוריון אדם רז, מהלך זה זכה לגיבוי מצד ראשי מערכת הביטחון, משפטנים ואף מצד האמריקאים[3]. בשנת 1997 חזרה בה הממשלה מבקשת ההסגרה בהוראת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. יש הטוענים כי דבר זה בוצע מחשש שמשפטו יעורר את הארגון לחדש פיגועים.[דרוש מקור] לפי רז הדבר בוצע כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של נתניהו לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע תהליך שלום[4]. מרזוק נשאר בכלא האמריקני עד ששוחרר זמן קצר לאחר מכן, ב-4 במאי 1997[5].

לאחר שחרורו מהכלא האמריקני נבחר לסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. חוסיין מלך ירדן הסכים לתת לו מקלט בשל הלחץ הגובר מצד הציבור הירדני.

ביולי 1997, לאחר פיגוע התאבדות בשוק מחנה יהודה בירושלים, הוחלט בקבינט המדיני-ביטחוני שיש לפגוע במנהיגי חמאס. אנשי המוסד הציעו לראש הממשלה בנימין נתניהו מספר שמות, ביניהם ח'אלד משעל ומוסא אבו מרזוק. נתניהו העדיף שאנשי המוסד יתנקשו בחייו של אבו מרזוק, אך אנשי המוסד הזהירו את נתניהו כי פגיעה באזרח אמריקני שהשלטונות מסרבים להסגיר תגרור פגיעה ביחסים בין ישראל לארצות הברית[6]. לבסוף הוחלט כי משעל יהיה היעד להתנקשות אולם הניסיון כשל.

ב-21 בנובמבר 1999 גורש בשנית מירדן, עם שובו מאיראן.

אבו מרזוק, חבר הגוף המייסד של מוסד "אל-קֻדְס" אשר נוסד ב-2001 בביירות, משמש חבר ועדת המעקב של הוועידה הלאומית האסלאמית. אבו מרזוק מופקד בלשכה המדינית על גיוס הכספים בארצות הברית. הוא נחשב למעשה לאחד מ"הוגי הדעות" של הנהגת חמאס.

בשנים 2001–2012 התגורר בדמשק. עם עזיבת ראשי החמאס את סוריה, עבר בתחילת 2012 לקהיר[7]. שם נתן ריאיון בן למעלה מ-5 שעות לעיתון היהודי פורוורד[8].

ב-2006 הביע אבו מרזוק הכרה בקיומה של ישראל בריאיון לתחנת הרדיו הישראלית-פלסטינית "רדיו כל השלום" באמרו כי "אין ספק שיש הכרה מציאותית שלנו בישראל, בכך שישראל קיימת בשטח – ואין חותמים הסכמים עם גוף דמיוני אלא עם מי שקיים. ישראל קיימת וכולם מתייחסים להסכמים האלה. הבעיה אינה נמצאת ביחס לזה, ולא זה מה שדורשים מחמאס. הבעיה שלנו היא הדרישה להכיר בלגיטימיות של הכיבוש – ולכך לא נסכים"[9].

בשנת 2014 שהה כחודשיים ברצועת עזה לאחר שמצרים אישרה את כניסתו, על מנת להשלים את הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס[10].

חיים אישיים

על פי הערכות, הונו של אבו מרזוק מגיע ל-2–3 מיליארד דולר[11].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, אחיו של מוסא, יוסוף אבו מרזוק, נהרג מהפצצה של צה"ל באזור רפיח[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39764670מוסא אבו מרזוק