מאי גולן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאי גולן
חברת הכנסת
תקופת כהונה 30 באפריל 2019 - מכהנת (21 שבועות)
כנסות ה־21

פלורה מאי בדרה-גולן (נולדה ב־3 במאי 1986, כ"ד בניסן ה'תשמ"ו) היא חברת הכנסת בכנסת ה-21 מטעם הליכוד, פעילה חברתית המתגוררת בדרום תל אביב. ממובילי המאבק נגד המסתננים מאפריקה לישראל, המתגוררים ברובם בדרום תל אביב. יו"ר עמותת "העיר העברית".

קורות חייה

גולן נולדה וגדלה בקרבת התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, לאם מבית חרדי. האם עלתה עם משפחתה מעיראק ב-1950, במבצע עזרא ונחמיה, בגיל 3.[1]

למדה בבית הספר היסודי "ביאליק" בדרום תל אביב. בגיל 9 התראיינה עם אמה במסגרת כתבה על דו"ח העוני השנתי. בעקבות הראיון הוזמנה למספר תוכניות טלוויזיה, בעקבות זאת הועברה באמצע כיתה ה' לבית הספר "א.ד. גורדון" שבצפון העיר. בהמשך למדה בבית הספר תיכון עירוני ד', ובאמצע השנה עזבה את בית הספר ולמדה לימודים אקסטרניים.

גולן זכתה לפרסום בשנת 2012, בעקבות ראיונות ברשת ב', שבהם סיפרה על המאבק בשכונות דרום תל אביב.

בשנים 2012–2013 כתבה את הבלוג "החיים על פי מאי", המתאר את חייה לצד המסתננים באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א. תחילה פורסם הבלוג באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב, ובהמשך באתרה הפרטי.

בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת "עוצמה לישראל", שלא עברה את אחוז החסימה. בשנת 2013 הקימה את עמותת "העיר העברית", אשר הכריזה על התמודדותה בבחירות למועצת עיריית תל אביב, אך נפסלה מסיבות טכניות.

באוקטובר 2014 ארגנה והובילה מחאה נגד החלטת בג"ץ לפסול סעיפים בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), בהשתתפות מאות אנשים.[2] באוגוסט 2015 נמנתה עם מובילי המחאה נגד החלטת בג"ץ להגביל את משך השהייה במתקן חולות ובכך להביא לשחרורם המיידי של מרבית העצורים במתקן.[3]

גולן התלוננה מספר פעמים שהותקפה על ידי מסתננים. לדבריה ב-2012 הותקפה על ידי מסתננים ברח' נווה שאנן כשעברה במקום עם צוות צילום צרפתי שהגיע לתעד את החיים בשכונה,[4] ב-2013 היא ואמה הותקפו על ידי שתי מסתננות מאריתראה בשוק התקווה,[5] ב-2014 הותקפה על ידי שתי נשים אריתראיות לאחר שהעירה להן על עשן שיוצא מדירתן.[6] ובדצמבר 2015 הותקפה על ידי מסתננים בסמוך לאולם אירועים.[7]

גולן ספגה ביקורת כאשר פורסם, שבינואר 2017 פרסמה בפוסט בפייסבוק נתונים מסולפים במכוון אודות מספר האזרחים האריתראים שנכנסים לישראל באמצעות אשרות תייר דרך נתב"ג ונשארים במדינה ללא היתר.[8] בחודשים שלאחר מכן צוטטו נתונים אלה פעמים רבות על ידי פעילים למען הגירוש וזכו להד תקשורתי.

גולן מרואיינת לעיתים קרובות באמצעי התקשורת בישראל ומתארחת בפאנלים פוליטיים בערוצי הטלוויזיה השונים בנושא המסתננים מאפריקה והחיים לצידם בדרום תל אביב. רואיינה גם בגופי תקשורת בינלאומיים כמו BBC, פוקס ניוז,[9] i24News ו-RTVI.

בשנת 2014 נבחרה לאחת מ-66 הנשים הישראליות שכדאי להכיר של העיתון "הארץ" באנגלית,[10] ולרשימת 101 האנשים המשפיעים על תל אביב של מגזין "Time Out תל אביב".[11] בתום שנת תשע"ה נבחרה לאשת השנה בתחום החברה של השבועון "בשבע".[12]

פעילה ברשתות החברתיות המקוונות, בעיקר בפייסבוק, ופרסומיה זוכים לתפוצה רחבה.

בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה על התמודדותה בפריימריס לרשימת הליכוד לכנסת.[13] לאחר הפריימריס נבחרה למשבצת הצעירים מספר 33 ברשימת הליכוד, ולאחר פרישת פנחס עידן קודמה למקום 32, ונבחרה לכנסת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. May Golan, www.facebook.com (בעברית)
  2. דרום תל אביב נגד בגץ: הפכו אותנו לקרבנות, nrg, ‏5 באוקטובר 2014
  3. תושבי דרום ת"א הפגינו: "לא נהיה אסירי בגץ", nrg, ‏19 באוגוסט 2015
  4. "נווה-גיהנום" הכתבה והראיון עם מאי גולן כפי שפורסמו על ידי גלית עדות בעיתון ‘סופהשבוע’, האתר הקהילתי של שכונות דרום תל-אביב, ‏17 בינואר 2013
  5. מאי גולן הותקפה בשוק של שכונת התקווה ע״י 2 אריתריאיות, אתר העיר העברית, ‏11 באוגוסט 2013
  6. הפעילה החברתית מאי גולן הותקפה בדרום תל-אביב, ערוץ 7, ‏26 בנובמבר 2014
  7. מאי גולן הותקפה על ידי מסתננים, הקול היהודי, ‏6 בדצמבר 2015
  8. אישתון, כך יצרה מאי גולן את השקר שמתדלק את המאבק במבקשי המקלט, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  9. Israeli Trump Supporter: 'People Have the Right to Protect Homes, Borders' באתר פוקס ניוז, 21 ביוני 2016
  10. 66 Israeli women you should know for Israel's 66th Independence Day, הארץ, ‏2014
  11. 101 המשפיעים: פוליטיקה ואקטיביזם, Time Out תל אביב, ‏22 בספטמבר 2014
  12. הקול שפרץ את חומות ההשתקה, בשבע, ‏כ"ה באלול תשע"ה
  13. האולפן הפתוח, מאי גולן תתמודד בפריימריז בליכוד: "עבור עם ישראל", באתר ערוץ 20, 26 בדצמבר 2018
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0