רון דרמר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רון דרמר
רון דרמר, 2019
רון דרמר, 2019
לידה 16 באפריל 1971 (גיל: 53)
כ"א בניסן ה'תשל"א
מיאמי ביץ', פלורידה, ארצות הברית
תאריך עלייה 1997
השר לעניינים אסטרטגיים ה־9
בממשלה ה־37
26 בינואר 2023 – מכהן
(שנה ו־12 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שגריר ישראל בארצות הברית ה־17
3 בדצמבר 201320 בינואר 2021
(7 שנים ו־7 שבועות)
תפקידים בולטים נוספים

רון דרמראנגלית: Ron Dermer; נולד ב-16 באפריל 1971, כ"א בניסן ה'תשל"א) הוא השר לעניינים אסטרטגיים בממשלת ישראל השלושים ושבע. בעבר כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית בין השנים 20132021. בעל טור; שימש כיועץ מדיני בכיר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

ביוגרפיה

רון דרמר בפגישה עם סנטור כריס קונס, יולי 2015
רון דרמר עם מושל מרילנד, מאי 2016

דרמר נולד וגדל במיאמי ביץ', פלורידה, ארצות הברית. אמו, יפה לבית רוזנטל, נולדה בארץ ישראל המנדטורית, להורים שברחו מפולין וגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. משפחת האם היגרה לארצות הברית זמן קצר לאחר קום מדינת ישראל. אביו, ג'יי דרמר, היה עורך דין יליד ניו יורק וב-1967 נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית מיאמי ביץ'. הוא כיהן בתפקיד זה שתי קדנציות ולימים כיהן באותו תפקיד גם אחיו של דרמר, דייוויד, במשך שלוש קדנציות, אף הוא מטעם המפלגה הדמוקרטית.

דרמר סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בכלכלה וניהול בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה והשלים תואר ראשון נוסף בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. בתקופת לימודיו באוקספורד כיהן כנשיא "חברת לחיים" (L'Chaim Society), בראשות הרב שמואל בוטח, ארגון סטודנטים לקידום התרבות היהודית בקמפוס.

ב-1997 עלה דרמר לישראל ובשנת 1998 נישא לעדי בלומברג (1971–2000), בתו של דוד בלומברג יו"ר דירקטוריון בנק ירושלים דאז. עדי נפטרה כשנתיים לאחר מכן. דרמר היה חבר בצוות ההיגוי שהקים את קרן עדי לזכרה. הקרן מעודדת דיון ציבורי בהבעה יהודית באמנות ובעיצוב[1].

דרמר נישא בשנית בשנת 2022 לרודה פגאנו, עורכת דין בוגרת אוניברסיטת ייל ולהם חמישה ילדים.

במהלך מרבית שנותיו בישראל שיחק בליגת הפלאג פוטבול הישראלית (בתפקיד קוורטרבק). בשנת 2010 הצטרף להיכל התהילה של הפוטבול הישראלי.[2] בתקופתו כשגריר ישראל בארצות הברית, ארגן דרמר שתי משלחות של חברי היכל התהילה של ליגת הפוטבול הלאומית האמריקנית (NFL) לישראל: אחת בשנת 2015[3], ואחת בשנת 2017.[4]

בין השנים 2013-2021 שימש כשגריר ישראל בארה״ב. שימש בתפקיד בשליחות ממשלת ישראל וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אשר דרמר נחשב מקורב אליו מאוד, ופעל לקידום הסכמי שלום ונורמליזציה בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון יחד עם צוות הבית הלבן בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ.

בדצמבר 2022 מונה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר לעניינים אסטרטגיים בממשלת ישראל השלושים ושבע. על אף שטרם הוגדרו תחומי האחריות של המשרד לנושאים אסטרטגיים, שהוקם מחדש בשביל דרמר, עיקר עיסוקיו הוא בנושאי חוץ ובכללם הדיאלוג עם ארצות הברית.[5]

עיתונאי וסופר

דרמר החל לעבוד כבעל טור בג'רוזלם פוסט, בינואר 2001, לאחר שעורך העיתון שמע על ניסיונו בכתיבת נאומים עבור נתן שרנסקי ובנימין נתניהו. הטור השבועי של דרמר בעיתון נקרא "The Numbers Game", והתפרסם במשך כשלוש שנים.

בשנת 2004 כתב דרמר יחד עם נתן שרנסקי, במסגרת מכון אדלסון של מרכז שלם, את הספר "The Case for Democracy" (תורגם לעברית ויצא לאור ב-2005 תחת השם - "יתרון הדמוקרטיה"). הספר יצא לאור בהוצאת שלם והוא מתאר את המלחמה בין הישראלים לפלסטינים, כאחת החזיתות בלבד במלחמה כלל עולמית, בין החברות החופשיות, לבין הדיקטטורות, או "חברות הפחד", כפי שהן מכונות בו (שרנסקי סיפר שדרמר הוא זה שטבע לראשונה את המונח).

לפי הספר, הדמוקרטיה היא חיונית לרווחתה, התקדמותה ושגשוגה של האנושות. היא הכרחית לקיומם של יציבות, ביטחון חברתי וחירות האדם ברחבי העולם. החברות החופשיות נותנות לאדם חופש ליזום ולבטא את היצירתיות שלו, ובכך משיגות שגשוג כלכלי והתקדמות טכנולוגית. החירות מבטיחה שמירה על זכויות האדם, מניעת דיכוי ובקרה עצמית. לעומת זאת, בחברות הפחד, האזרחים מבצעים את מצוות השלטון בחוסר רצון, דבר הגורם להתפתחות אטית של הכלכלה, עוני ונחשלות טכנולוגית. משטר הפחד מפני השלטון מדכא יוזמה חופשית וביקורת על השלטון, ובכך נותן פתח למעשי עריצות ושחיתות שמרקיבים את החברה.

הספר מסרב להגביל את הדמוקרטיה רק למערב וטוען שהיא חייבת להיות מנת חלקן של כל אומות העולם. לטענתו, יציבות בעולם תתאפשר רק כאשר כל אומות העולם יחיו במדינות חופשיות ולא בדיקטטורות עריצות. לכן, יש לנקוט בקו תקיף כנגד מדינות טוטליטריות, במטרה להפיל את העריצים ולהקים משטרים דמוקרטיים המחויבים לחירות ולשמירה על זכויות האדם.

אחת הטענות הבסיסיות, בספר הנה, שעד שלא תושג דמוקרטיה מלאה ברשות הפלסטינית, יהיה זה בלתי אפשרי להגיע עמה להסכם שלום. כביטוי לכך, נטען שיש לסלק את כל ביטויי ההסתה מספרי הלימוד, למגר את כל מעשי הטרור, להקים תשתיות ראויות ולערוך בחירות מסודרות. לקראת סופו, ממליץ הספר למערב לתמוך במורדים ערבים, אם יקומו בכל אחת ממדינות ערב, במלחמתם כנגד שליטיהם הרודנים.

הספר זכה לתגובות נלהבות מבכירים בממשל האמריקאי ובראשם נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' ווקר בוש. אחת מעמדותיו, כי על הרשות הפלסטינית להפוך לדמוקרטיה קודם למשא ומתן, אומצה על ידי מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס כעמדתו הרשמית של הממשל. ג'ורג' בוש הזמין את שרנסקי ודרמר לפגישה בבית הלבן, במהלכה בוש הצהיר, כי תכניו מייצגים במדויק את תפישת עולמו בנושא מדיניות חוץ[6][7] בוש אף המליץ בריאיון ל-CNN לכל אמריקאי לקרוא את הספר[8]:

"אם ברצונך להציץ לאופן המחשבה שלי בנושאי מדיניות חוץ, קרא את ספרו של שרנסקי 'טיעון בעד דמוקרטיה'. הייתי שם את הספר ברשימת המומלצים עבור אנשי ממשל, ובמיוחד עבור הוגי דעות. הספר תמציתי וטוב. הבחור הוא דמות הירואית, אתה יודע? זה ספר מצוין."

קריירה מדינית

הדיאלוג האסטרטגי בין ארצות הברית וישראל. משמאל לימין: דן שפירו, סגן היועצת לביטחון לאומי של הבית הלבן, טוני בלינקן, יעקב נגל, דורי גולד ורון דרמר, ירושלים, יוני 2016
השגריר רון דרמר במרכז, אלוף יהודה פוקס (מימין) מחליף את אלוף מיקי אדלשטיין (משמאל) כנספח צה"ל בוושינגטון, ספטמבר 2019

ב-1993, עם סיום לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה, עבד במשך שנה עבור פרנק לונץ בטרם המשיך ללימודי התואר השני באוקספורד, במהלכם הציע לונץ לדרמר לעבוד עבור נתן שרנסקי בקמפיין הבחירות שלו במהלך שנת 1995. שרנסקי התמודד בבחירות 1996 לכנסת בראשות מפלגת "ישראל בעליה". דרמר החל את הקריירה שלו בישראל כיועצו האסטרטגי של שרנסקי. הוא המשיך כיועצו של שרנסקי גם לאחר הבחירות, בתקופה בה כיהן האחרון כשר התמ"ת ובעקבות זאת החליט לעלות לישראל.

דרמר ליווה את שרנסקי גם כשהאחרון היה לשר הפנים בממשלת אהוד ברק, בעקבות בחירות 1999 ופרש יחד עמו ביולי 2000. בערך באותו זמן הוא גם הכיר את בנימין נתניהו, והפך ליועצו ואחד מכותבי נאומיו.

ב-2003 דרמר שימש כיועצו האסטרטגי של נתניהו, בעת שזה כיהן כשר האוצר בממשלת אריאל שרון ובשנת 2004 מינה אותו נתניהו לתפקיד הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, תפקיד בו כיהן עד אמצע שנת 2008. כשנכנס לתפקידו זה ב-2005, הוא נאלץ לוותר על אזרחותו הכפולה האמריקאית-ישראלית, לטובת הישראלית בלבד.

בתקופתו בוושינגטון הוא עסק רבות בעידודן של קרנות הפנסיה האמריקאיות הגדולות, להימנע מהשקעת כספי ציבור בחברות הסוחרות עם איראן, במקביל נסע למדינות שונות ברחבי ארצות הברית ונפגש עם מחוקקים מקומיים כדי לשכנע אותם להימנע מהשקעות של המדינות באיראן. הוא גם חיפש דרכים לשלב ארגונים פרו ישראליים בפעילות הזו. פרויקט נוסף שלו באותה תקופה היה קידום האינטרסים של ישראל בתחום הפטנטים, במיוחד בנושא התרופות ובמיוחד בעזרה לחברת טבע. לתעשיית התרופות בארצות הברית יש לובי חזק מאוד אשר לחץ על הממשל האמריקאי באותה תקופה להטיל מגבלות על חברת טבע. מאמציהם כוונו לשימוש בחוקי הסחר כדי לדחות ככל האפשר את השלב בו טבע מתחילה למכור תרופות גנריות בשוק האמריקאי. הקהילה היהודית הייתה מעורבת במאבק הזה לצידה של טבע. דרמר היה באותה תקופה אחד הפעילים העיקריים בהקשר זה. בנוסף, שימש בתפקיד מרכזי במאמצים להגיע למזכר הבנות חדש בין ארצות הברית לישראל בכל הנוגע לסיוע הביטחוני.

בעת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, ב-2009 שימש דרמר כיועץ לקמפיין של נתניהו ולאחר היבחרו מונה ליועץ מדיני בכיר במשרד ראש הממשלה.

באוקטובר 2013 החל לכהן כשגריר ישראל בארצות הברית[9]. בינואר 2021 חדל לשמש כשגריר והוחלף על ידי גלעד ארדן[10].

דרמר נחשב כמי שמקורב מאוד לנתניהו, שציין כי הוא רואה את דרמר כאחד האנשים המתאימים להחליפו כראש הממשלה בעתיד, יחד עם ראש המוסד יוסי כהן[11].

ביולי 2021 הצטרף למכון היהודי לביטחון לאומי באמריקה (JINSA) כעמית מחקר בכיר במרכז 'ג'ונדומר להגנה ולאסטרטגיה'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0