גלעד קריב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלעד קריב
GiladKariv15.jpg
שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
לידה ה' בכסלו ה'תשל"ד (גיל: 47)
השכלה B.A במשפטים ומחשבת ישראל, LLM ו-MAHL (תארים שניים במשפטים ובמדעי היהדות)
עיסוק מנהיג רפורמי, עורך דין, פעיל חברתי
חבר כנסת
6 באפריל 2021–מכהן
(10 שבועות)
כנסות 24

גלעד קָרִיב (נולד ב-30 בנובמבר 1973, ה' בכסלו ה'תשל"ד) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. במקצועו משפטן ישראלי ומנהיג-קהילה רפורמי. ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל ומחוצה לה.

קריב פעיל בזירה הציבורית בנושאי הפרדת דת מהמדינה, הקיום המשותף של יהודים וערבים, והקשר בין ישראל לתפוצות.

ביוגרפיה

קריב נולד למשפחה חילונית. סביו וסבותיו עלו לישראל כילדים לפני מלחמת העולם השנייה מפולין ומרוסיה. סבו מצד אמו הוא עמנואל שחר, מפקדו הראשון של חיל ההנדסה, מנכ"ל מספנות ישראל ומנכ"ל מפעלי ים המלח. סבו השני, שמעון קרבינסקי, נפצע בשנת 1936 בפעילותו בהגנה סמוך לקיבוץ רמת הכובש. מאוחר יותר הצטרף לשורות הלח"י ונטל חלק בתכנון ובביצוע ההתקפה על המפקדה הבריטית בשרונה (הקריה בתל אביב). חמו הוא צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. אחיו, שחר קריב (אנ'), הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

קריב נולד והתחנך בתל אביב, בוגר תנועת הצופים.[1] עוד בשנות לימודיו בתיכון החל את פעילותו בתנועה הרפורמית, עם הצטרפותו לקהילת בית דניאל, מרכז היהדות המתקדמת בתל אביב. לאחר סיום לימודיו בתיכון, התנדב לשנת שירות בתנועת הצופים ועסק בגיבוש גרעיני נח"ל חינוכיים. שירת ביחידה 8200. בתום חמש שנות שירות, במהלכן סיים בהצטיינות קורס קצינים, פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, וסיים ב-2001 לימודי תואר ראשון משותף במשפטים ובמחשבת ישראל. את התמחותו עשה בשנים 2001–2002 במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. ב-2003 סיים תואר שני במדעי היהדות (MAHL) בהיברו יוניון קולג' בירושלים, מוסד ההכשרה האקדמי של היהדות הרפורמית בישראל. ב-2004 הוסמך כעורך דין מטעם לשכת עורכי הדין בישראל. ב-2008 קיבל תואר שני במשפטים בתוכנית למשפט ציבורי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בשנת 2020 החל את לימודי התואר השלישי במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

פעילות בתנועה הרפורמית

מעורבותו של קריב בתנועה הרפורמית החלה בשנות הצבא, לאחר שנחשף לתפיסת עולמה הליברלית בהזדמנויות שונות בשנות התיכון ובמהלך השירות הצבאי, ובמיוחד בקהילת "בית דניאל" בתל אביב, בה הוא ומשפחתו חברים עד היום.

לאחר השירות הצבאי, ובמקביל ללימודים האקדמיים, ייסד קריב את פעילות הצעירים והסטודנטים של התנועה הרפורמית. בסיום שנת התמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הצטרף לצוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה – הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית. בשמונה שנות עבודתו במרכז שימש כמנהל המחלקה הציבורית והפוליטית וכמנהל המרכז. בשנת 2003 הוסמך בבית המדרש ל"רבנים" של התנועה הרפורמית בירושלים (ההיברו יוניון קולג' - המכון למדעי היהדות). במקביל לתפקידיו במרכז הרפורמי לדת ומדינה שימש כאחד מרבניה של קהילת "בית דניאל" בתל אביב וליווה אלפי זוגות ומשפחות בטקסי חופות ובר ובת מצווה.

בראשית שנת 2009 מונה למנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, ארגון הגג של הקהילות והמוסדות הרפורמיים בישראל. במסגרת תפקידו הוביל לאימוץ תוכניות פיתוח אסטרטגיות להרחבה ניכרת של שורות התנועה, לקידום מעמדה בקרב הציבור הישראלי ולמאבק באפליה נגדה מצד רשויות השלטון השונות. אחד ממהלכיו הראשונים כמנכ"ל היה לשנות את שמה של התנועה מהשם שניתן לה על ידי מייסדיה בשנות ה-60 של המאה ה-20: "התנועה ליהדות מתקדמת בישראל", לשם: "התנועה הרפורמית בישראל", וזאת לאחר ביצוע סקרי עומק שטענו לאהדה גדולה כלפי התנועה בקרב הציבור החילוני בישראל ובקרב חלק משמעותי מהציבור המסורתי. בעשור השנים בהן מכהן קריב בתפקיד, הוקמו ברחבי ישראל 25 קהילות רפורמיות חדשות בכל רחבי הארץ והוכפל מספר הרבנים והרבות הרפורמים הפועלים במסגרת התנועה. קריב יזם הרחבה ניכרת של פעילות התנועה בהתיישבות העובדת ובתנועה הקיבוצית, כמו גם בקרב הציבור הישראלי דוברי הרוסית. במהלך תקופת כהונתו הקימה התנועה פרויקטים רבים בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, קשרי ישראל והתפוצות ופעולות התנדבות ומעורבות חברתית. במסגרת תפקידו ביקר במאות קהילות רפורמיות בתפוצות וייצג את התנועה הרפורמית בפורומים בינ"ל רבים. קריב הוביל את שילוב תנועת הנוער הרפורמית, נוער תל"ם, כמעגל ייחודי בתנועת הנוער העובד והלומד. במקביל לכהונתו כמנכ"ל התנועה הרפורמית משמש קריב כמנכ"ל של המכינה הקדם צבאית תל"ם, הפועלת ברוח היהדות הרפורמית ביפו ובחולון.

בתקופת כהונתו כמנהל המרכז הרפורמי לדת ומדינה וכמנכ"ל התנועה הרפורמית הוביל את המאבק למתן לגיטימציה לזרמים הלא-אורתודוקסים בישראל ולקידום ההכרה של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בקהילות הרפורמיות, במנהיגים וברבות הרפורמיות ובפעילות החינוכית והקהילתית של התנועה. בשנת 2006 יזם את העתירה להכרת המדינה בפעילות "רבנים" לא אורתודוקסים במועצות האזוריות. לאחר משא ומתן ממושך פרסם בית המשפט העליון בשנת 2012 פסק דין המחייב את המדינה לתמוך במשכורות הרבנים הלא אורתודוקסים.[2] בשנת 2017, בתום עשור של מאבק משפטי וציבורי, פורסמו מבחנים גם לתמיכה במשכורות של ראשי קהילות לא אורתודוקסיות ביישובים עירוניים. בתקופת כהונתו של יצחק הרצוג כשר השיכון והבינוי הוביל קריב את שינוי המדיניות של המשרד לתמיכה בהקמת בתי כנסת לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות במקביל לקהילות אורתודוקסיות.

במסגרת פעילותו במועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם) הוביל את ההכרה של התנועה הרפורמית בזוגות החיים בזוגיות שמוגדרת בתורה כ"תועבה" ובעריכת חופותיהם. בנוסף עסק בהתקנת מסלול גיור רפורמי מיוחד למתגיירים מזרע ישראל (צאצאים לאב יהודי או לסב יהודי) והסדרת כללי הנישואין והגירושין בבית הדין של מועצת הרבנות הרפורמית ובקהילות הרפורמיות בישראל.

פעילות ציבורית, חברתית ומשפטית

במסגרת תפקידיו השונים בתנועה הרפורמית נטל קריב חלק מרכזי במאבקים רבים למען חופש דת ומצפון, צדק חברתי, הגנה על שלטון החוק ומאבק בגילויי גזענות וקיצוניות דתית. בשנת 2002 היה ממייסדיו של פורום הארגונים החברתיים למאבק בגזרות החברתיות, והיה שותף למאבקים מרכזיים כדוגמת מחאת האימהות החד הוריות בהובלתה של ויקי כנפו, והמאבק בקיצוץ בקצבאות הרווחה. בשנת 2004 היה ממייסדיו של פורום הארגונים לתקשורת חופשית – הקואליציה הראשונה שהתריעה על השחיקה בחופש העיתונות בישראל ועל קשרי הון-שלטון-תקשורת.

בתחום יחסי הדת והמדינה פעל קריב, עם שותפותיו ושותפיו, לקידום נישואין וגירושין אזרחיים, המאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, הנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת לגטימציה לזרמים לא אורתודוקסיים, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", מלחמה במה שהוא מכנה "הסתה גזענית" על ידי רבנים במשרות ציבוריות, בלימת יוזמות חקיקה המעניקות מונופול לרבנות בתחום הגיור והמרחיבות את סמכויות בתי הדין הרבניים, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת, מניעת תהליכים שהוא מגדיר כהדתה בצה"ל ועוד מאבקים רבים. במסגרת פעילותו בתחום יחסי הדת והמדינה גיבש קריב מתווה מפורט לקידום הפרדה ממסדית בין הדת והמדינה, אליה התייחס גם כהפרדה בין מוסדות הדת לרשויות השלטון. בנוסף הציג מתווה מפורט להסדרת פעילות הפנאי והמסחר בשבתות ובימי מנוחה רשמיים, שאומץ במסגרת הצעות חוק שונות שהונחו על שולחנה של הכנסת.

בשנים 2013–2016 ייצג את התנועה הרפורמית במשא ומתן להסדרת התפילה הלא אורתודוקסית ברחבת הכותל המערבי שהובל על ידי מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, ועל ידי יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. לאחר הקפאת מתווה הכותל, בעקבות לחץ המפלגות החרדיות, הוביל יחד עם מנהיגות התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל ובצפון אמריקה את המאבק בהחלטת הממשלה, שבאה בצד מהלכים ממשלתיים לקידום חקיקת גיור. על רקע פעילות זו ספג קריב מספר פעמים גילויי אלימות ברחבת הכותל. ב-24 נובמבר 2016 הונחו בפתח המרכז הרפורמי ברעננה סכינים עם שמותיהם של קריב, ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, ו ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה ועל קירות הבניין נכתבו כתובות מאיימות ומסיתות לאלימות.[3]

במהלך שנת 2018 התייצב קריב בחזית המאבק בחוק הלאום, הן בוועדת הכנסת שעסקה בחוק היסוד והן בארגון המחאה הציבורית נגד החוק לקראת אישורו ואחריו. קריב הציג בשם התנועה הרפורמית בישראל הצעה אלטרנטיבית לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר אישורו של החוק סייע בארגון מחאת העדה הדרוזית.[4]

החל משנת 2002 ליווה קריב את העתירות שהגישו התנועה הרפורמית בישראל והתנועה המסורתית בעניין ההכרה בגיורים הנערכים במסגרתן לעניין חוק השבות ונטל חלק בייצוג של התנועות בפני בית המשפט העליון. בחודש מרץ 2021, פרסם בג"ץ את פסק הדין המורה על הכרה בגיורים הנערכים בישראל במסגרת שתי התנועות.[5] לאורך השנים הוביל קריב את המאמץ הציבורי והפוליטי לבלום יוזמות חקיקה שנועדו להעניק לממסד הרבני בישראל בלעדיות בתחום הגיור. בשנת 2010 ריכז את המאמץ של התנועה הרפורמית בישראל ובתפוצות לבלום את הצעת החוק של ח"כ דוד רותם בנושא הגיור.

החל משנת 2015 משמש כחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בנוסף כיהן קריב, בעבר ובהווה, בהנהלות ציבוריות של ארגונים רבים וקואליציות לשינוי חברתי, ובהן: פנים – ארגון הגג של ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל, מרכז חינוך "לאו-בק" בחיפה, הקואליציה למען חופש בחירה בנישואין ובגירושין, עמותת "מנוחה נכונה" לקידום הקבורה האזרחית בישראל וארגונים רבים נוספים.

בפוליטיקה

בשנות התיכון הצטרף קריב לנוער מפ"ם. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף למפלגת העבודה. התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ובסיומם הוצב במקום ה-27 ברשימת המפלגה לכנסת. התמודד בפריימריס של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים, סיים במקום ה-14, אך בעקבות הבטחות הייצוג והשריונים הוצב רק במקום ה-32 ברשימת המחנה הציוני לכנסת ולבסוף לא נבחר לכנסת.[6]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הצטרף לרשימת המחנה הדמוקרטי מטעם המפלגה הירוקה ואף נבחר לנשיא ועידת המפלגה, הוצב במקום ה-11 ולא נבחר לכנסת. לאחר בחירתה של ח"כ מרב מיכאלי ליו"ר מפלגת העבודה חידש את חברותו במפלגה. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נבחר למקום השני בפריימריז של מפלגת העבודה והוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים (בשל הכלל של ייצוג מגדרי שוויוני).[7][8] בבחירות לכנסת ה-24 קיבלה המפלגה שבעה מנדטים וקריב נכנס לכנסת.

בראש חודש אייר התשפ"א (אפריל 2021) הכניס ספר תורה עבור נשות הכותל כדי שיתפללו במקום ודרש שלא ייערך חיפוש בתיקו בשל חסינותו. הוגשה נגדו תלונה לועדת האתיקה של הכנסת.[9]

פרסומים ומסמכי עמדה

במסגרת פעילותו בתנועה הרפורמית פרסם קריב שורה ארוכה של מאמרים על התנועה הרפורמית ודרכה הרעיונית והדתית ופרסומים ליטורגיים ורעיוניים ובהם טקס ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין (יחד עם יהורם מזור),[10] אוגדנים בנושאי יהדות וסביבה ובתחום האבלות, וסדר הברכות והתפילות לבית ולחיק המשפחה. קריב חיבר נוסח יזכור מיוחד לזכר קורבנות העלייה מאתיופיה לישראל[11] ומגוון רחב של טקסים ליטורגיים. קריב היה חבר בוועדת העריכה של הקובץ הליטורגי החדש של התנועה הרפורמית בישראל "תפילת האדם". בשנת 2000 הוביל את ניסוח מצע התנועה הרפורמית בישראל, המציג את תפיסת העולם הדתית, החברתית והציונית של התנועה. בשנים 2007–2012 פרסם שורה של מאמרים בנושא לוח השנה העברי וחגי ישראל בעיתון "הארץ". החל משנת 2015 קריב מפרסם טורים על פרשות השבוע בבלוג: "יהודי ודמוקרטי".

בשנת 2012 יזם קריב התקנה של טעמי המקרא (טעמי הפטרה וטעמי מגילות) למגילת העצמאות, כאמצעי לחיזוק מעמדה של המגילה כטקסט מכונן של העם היהודי וכאמצעי לשילוב קריאתה במסגרת חגיגות יום העצמאות ותפילותיו.[12]

עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל התנועה הרפורמית יזם קריב את הקמת ספריית היהדות המתקדמת לטובת פרסום כותרים שונים שיעצימו את ההיכרות של הקהל הישראלי עם ההגות של התנועה הרפורמית. הספרייה שיתפה פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כנרת זמורה ביתן בפרסום ספרים שונים. קריב יזם יחד עם פרופ' רחל אליאור את ההוצאה לאור של עבודת ההסמכה לרבנות רפורמית של הרבה רגינה יונס, האשה הראשונה שהוסמכה לרבנות רפורמית, בשנת 1935 בגרמניה. החל משנת 2009 מפרסם קריב אוגדן שנתי של מנהגי התפילה בקהילות היהדות הרפורמית (יחד עם יהורם מזור).

בין מסמכי המדיניות ודפי העמדה הרבים שגיבש קריב: הצעה לעקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל (2008),[13] הצעה מפורטת להפרדת הממסדים הדתיים מרשויות השלטון (2011),[14] הצעה לפירוק המועצות הדתיות והעברת סמכויותיהן לרשויות המקומיות (2004) והצעה להסדרה של פעילות המסחר בשבתות וחגים (2016).[15]

חיים אישיים

קריב נישא בשנת 2005 לנועה ניר, מנהלת מערך הייעוץ האקדמי באוניברסיטה הפתוחה. לבני הזוג שלושה ילדים. מתגורר בגבעתיים.

קריב צמחוני מאז 1985 וטבעוני מאז שנת 2016 מטעמים מצפוניים.[16]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של גלעד קריב

ממאמריו

הערות שוליים

  1. רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, ynet, ‏2021-03-24
  2. קובי נחשוני, המדינה תממן רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, YNET, ‏29 מאי 2012
  3. קובי נחשוני, המאבק על הכותל: סכין וכתובות על בית הכנסת הרפורמי ברעננה, YNET, ‏24 נובמבר 2016
  4. ישי פרידמן, מי עומד מאחורי המחאה נגד חוק הלאום?, מקור ראשון, ‏13 אוגוסט 2018
  5. טל שלו, דניאל דולב, יקי אדמקר, בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות, אתר וואלה, ‏1 מרץ 2021
  6. כתבות | רשימת העבודה ותוצאות הפריימריס לכנסת ה-20 שנערכו בתאריך 13/1/15, אתר מפלגת העבודה הישראלית, אורכב מהמקור ב-15 בינואר 2015, ‏15 בינואר 2015
  7. הפריימריז בעבודה: עמר בר לב במקום הראשון, אפרת רייטן במקום ה-5, באתר וואלה! NEWS‏, 1 בפברואר 2021
  8. תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה
  9. בנימין ברגר, ‏גפני ליו"ר הכנסת: להטיל סנקציות על ח"כ קריב בגין הכנסת ספר תורה לכותל המערבי, באתר JDN
  10. גלעד קריב ו יהורם מזור, אוגדן תפילה ולימוד ליום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, אתר החגים והמועדים של התנועה הרפורמית בישראל, ‏אוקטובר 1996
  11. גלעד קריב, יזכור לנספים במסע העלייה מקהילת ביתא ישראל, אתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2010
  12. גלעד קריב, מגילת העצמאות - המגילה השישית של העם היהודי, אתר מגילת העצמאות של התנועה הרפורמית, ‏אפריל 2012
  13. גלעד קריב, עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, אתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2008
  14. גלעד קריב, יחסי דת ומדינה בישראל - עקרונות יסוד ומצע, אתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2011
  15. גלעד קריב, הסדרת הפעילות המסחרית ביום השבת ובימי המנוחה הרשמיים, אתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2016
  16. אריק בנדר, הכר את המועמד: גלעד קריב יטפח את הקשר בין ישראל ליהדות העולם, מעריב, 29 בינואר 2019
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0