סיעה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
בפרלמנט, סיעה היא מסגרת בה חברים חברי פרלמנט מכהנים. חברי סיעה יכולים לכהן גם בכנסת.
בישראל
בתחילת כהונת כל כנסת, הרכב הסיעות זהה להרכב הנבחרים ברשימות השונות לכנסת, כאשר כל רשימה מורכבת ממפלגה אחת או יותר, ויכולה לכלול גם תנועות שאינן מפלגות. במהלך כהונת הכנסת יכולים חברים בסיעה לפרוש ממנה וסיעות יכולות להתאחד או להתפצל. לכל שינוי בהרכב הסיעות נדרש אישור ועדת הכנסת.
פרישה מסיעה
עד 1990 יכול היה חבר כנסת לפרוש מסיעתו באופן חופשי, וליצור סיעה שנקראת סיעת יחיד (ח"כ שפרש אך לא הקים סיעה מכונה "ח"כ יחיד"). מצב זה יצר אפשרות של "עריקה" מסיעה לסיעה, לעיתים קרובות תמורת טובות הנאה, מצב שנתפס בציבור כלא מוסרי ולא תקין. בעקבות זאת, ולאור ריבוי הפרישות בעת המשבר הפוליטי באביב 1990 תמורת טובות הנאה[1] תוקן החוק, כך שקבוצת חברי כנסת יכולה לפרוש מסיעה ללא סנקציות, רק אם יש בה שליש מחברי הסיעה המקורית, או שהפרישה נעשית בהסכמת הצדדים. פרישה בלא תנאים אלו גוררת סנקציות שונות, בין השאר קיצוץ בתקציב מימון המפלגות, חוסר אפשרות לכהן כשר או סגן שר בתקופת כהונת אותה הכנסת, וחוסר יכולת לכהן בכנסת הבאה מטעם סיעה שכיהנה בכנסת היוצאת (סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 61 לחוק הכנסת). עד אפריל 2022 הוכרזו שלושה מחברי הכנסת כפורשים: מיכאל נודלמן, אורלי לוי-אבקסיס ועמיחי שיקלי[2][3].
בקיץ 2009, הכנסת השמונה עשרה שינתה את החוק כך שפרישה של שבעה חברי כנסת ומעלה תוגדר בכל מקרה התפלגות לגיטימית, גם אם הם אינם שליש מחברי הסיעה המקורית[4][5]. השינוי בוטל בכנסת שאחריה[6]. בקיץ 2021, אושר תיקון נוסף שמאפשר לארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם גם אם הם לא שליש ממנה[7].
משמעות הסיעה
עבודת הכנסת מתבצעת ברובה בהתאם לחלוקה לסיעות ולגודלן היחסי של הסיעות השונות.
כמה דוגמאות למשמעות הסיעה:
- מספר החברים בוועדות הכנסת השונות נקבע לפי מספר החברים בסיעה.
- כספי מימון המפלגות מחולקים לפי מספר החברים בסיעה.
- בדיונים מסוימים במליאת הכנסת ניתנת זכות הדיבור רק לנציג אחד של כל סיעה ("דיון סיעתי").
- בוועדת הבחירות המרכזית יש ייצוג לכל סיעה בכנסת היוצאת, ונציגי ארבע הסיעות הגדולות ממונים לסגני יושב ראש ועדת הבחירות (לעיתים מספר הסגנים גדול יותר).
- אם חבר כנסת נפטר או מתפטר מחברותו בכנסת, ייכנס במקומו המועמד הבא ברשימת המועמדים שהציגה הרשימה שבמסגרתה נבחר. מהלך זה נקרא "חילופי גברי"[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סיעה |
- תפריט הסיעות באתר הכנסת
- פיצול סיעת העבודה, סקירה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בינואר 2011
- אביטל פרידמן, אסף שפירא, למי שייך המושב בפרלמנט - לסיעה או ליחיד?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28 באפריל 2022
הערות שוליים
- ^ חמישה ח"כים מהליכוד ניסו להקים את המפלגה לקידום הרעיון הציוני, ומתוך אותה קבוצה נכנס חבר הכנסת, אברהם שריר, למשא ומתן עם העבודה אשר נכשל לבסוף, והוא שב לליכוד, לאחר קריאתו המפורסמת של שמיר "אברשה, שוב הביתה!"; חבר הכנסת מהעבודה אפרים גור עבר לליכוד תמורת תפקיד סגן שר; חבר הכנסת מאגודת ישראל אליעזר מזרחי פרש מסיעתו תמורת תפקיד סגן שר.
- ^ מורן אזולאי, ניצחון לבנט: ועדת הכנסת הכריזה על ח"כ שיקלי "פורש" מימינה, באתר ynet, 25 באפריל 2022
- ^ סנקציה זו עלתה לדיון כנגד השרים חיים רמון ושמעון פרס, וכנגד יושבת ראש הכנסת דליה איציק, במעברם ממפלגת העבודה לקדימה בינואר 2006, אבל נדחתה על ידי יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, דורית ביניש.
- ^ הישג לנתניהו: "חוק מופז" אושר בכנסת - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2009-08-03
- ^ קדימה, מפלגת קדימה, פילוג מפלגת קדימה, חוק מופז, באתר www.idi.org.il
- ^ המכון הישראלי לדמוקרטיה, תגובה לתזכיר חוק הכנסת - המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2021
- ^ ניצחון לקואליציה: עבר החוק שמקל על פיצול סיעות, באתר www.ynet.co.il, 2021-07-07
- ^ הסיעות בכנסת, באתר הכנסת
34256771סיעה