רענן כהן

רענן כהן
	רענן כהן, 2012
	רענן כהן, 2012
לידה	בגדאד, ממלכת עיראק
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1951
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
סיעה	המערך, העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
	10 באוגוסט 2000 – 7 במרץ 2001; (30 שבועות)
תחת ראש הממשלה	אהוד ברק
	→ אלי ישי שלמה בניזרי ←
	7 במרץ 2001 – 18 באוגוסט 2002; (שנה ו־23 שבועות)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	21 בנובמבר 1988 – 21 באוגוסט 2002; (13 שנים)
כנסות	12 - 15
	יושב ראש הקואליציה;
	יושב ראש הקואליציה;

רענן כהן (נולד ב-28 בפברואר 1941) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת ושר מטעם מפלגת העבודה מהכנסת ה-12 עד הכנסת ה-15.

ביוגרפיה

רענן כהן נולד בבגדאד שבעיראק, ועלה ארצה בשנת 1951. לאחר עלייתו ארצה, גדל במעברת קסטינה ולאחר מכן, עבר לאור יהודה^[1].

כהן התחנך בקיבוץ עין חרוד איחוד במסגרת עליית הנוער. משנת 1961 שימש במשך עשר שנים כמדריך הנוער העובד והלומד באור יהודה, יהוד, קריית אונו, גני תקווה ופרדס כץ. בתוך כך, הוציא מספר גרעיני נח"ל מאותם יישובים. בשירותו הצבאי היה קצין תנאי שירות בחטיבת שריון. כהן בוגר אוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית, בעל תואר שני ותואר דוקטור, בהיסטוריה של המזרח התיכון. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במיעוטים בישראל^[1].

כהן הוא תושב רמת גן, ובשנת 2017 הוענק לו תואר יקיר העיר^[2].

קריירה פוליטית

כהן החל את דרכו הפוליטית במפלגת העבודה, וכיהן כמזכיר כללי של בית ברל, המוסד החינוכי-רעיוני של תנועת העבודה^[3]. בשנת 1974 החל לכהן כממונה על אגף המיעוטים במפלגה^[4]. ב-1988, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה התמודד בבחירות המקדימות^[5], הוצב במקום ה-37 ברשימת מפלגת העבודה ונבחר לראשונה לכנסת^[6]. בשנת 1998 נבחר כמזכ"ל המפלגה^[7].

כהן כיהן כחבר הכנסת בכנסות 12, 13, 14 ו-15. בכנסת ה-13 היה יושב ראש הקואליציה.

בין השנים 2000-1988 היה חבר בוועדות הכנסת הבאות: ועדת הכספים, וועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל, הוועדה לביקורת המדינה ויו"ר הוועדה לצרכנות וועדת הכנסת. כמו כן, היה חבר הוועדה למינוי שופטים.

בשנת 1989, במסגרת וועדת המשנה לכח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל, ניהל מאבק לאחר שחשף את תופעת הפטורים מצה"ל, שהגיעו באותה העת לכ-20% מכלל הגברים, בטרם מועד שירותם הצבאי ועוד כ-14% אשר קיבלו פטורים בעת שירותם הצבאי^[8]. תוך תפיסה כי שאלת גיוס הנוער לצבא היא בעלת חשיבות לאומית ולה השלכות רבה לצה"ל בפרט ולמדינת ישראל בכלל. כהן ראה בתפיסתו של דוד בן-גוריון כי "צה"ל הוא צבא העם" כערך עליון בהיותו כור היתוך לכלל בניו. בנוסף פעל במשך שנים רבות לחייב את ערבי ישראל בשירות לאומי, כדרך לשלבם בחברה הישראלית^[9]. בקיץ 1989 ניהל כהן את ההסדר להצלת קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, שנקלעה למשבר כספי והייתה על סף פירוק^[10].

בשנת 1991 כהן מונה כיושב ראש התנועה לקליטת החייל המשוחרר וכן כיושב ראש עמותת ח.מ.ד "חיילים, משוחררים, דיור". במטרה לטפל במצוקת הדיור לזוגות צעירים, ממדי הבעיה היו כה גדולים שרק מעורבות ממשלתית יכלה להתמודד עמה. כהן יזם את פרויקט "דיור לחיילים משוחררים" שנועד לחיילים משוחררים ולחיילי מילואים, ואימץ מודל אשר נתן פתרון מעשי למצוקת הדיור של הדור הצעיר^[11]. בסיסו של הפרויקט היה לאפשר רכישת דירה בהנחה משמעותית ובמסגרת זו, נבנתה שכונת "נאות יצחק" בעיר לוד ובה נמכרו מאתיים חמישים דירות ובמחירים שהיו נמוכים בעשרות אחוזים ממחיר השוק באותה העת (70 אלף דולר לדירה). לאות תודה והערכה לתמיכתו הנלהבת של מר יצחק רבין, החליט כהן לקרוא לפרויקט נאות יצחק, במקום נאות חמד. בעקבות הצלחת הפרויקט, ביקשו ראשי ערים נוספות שיוקם בשטחן פרויקט דומה אולם הצלחת הפרויקט הייתה בעוכריו שכן, על פי הוראה של שר האוצר ושר השיכון, נשללה מהעמותה הזכות לפטור ממכרז וכך הופסק הפרויקט.

באוגוסט 2000, מונה לשר העבודה והרווחה^[12]. בממשלת האחדות הלאומית בראשות אריאל שרון מונה לשר בלי תיק^[13], וביוני 2001 כשר הממונה על רשות השידור^[14]. במסגרת תפקידו כשר הממונה התמודד עם המחלוקת על מינוי מנכ"ל לרשות, במקום אורי פורת שפרש באותה עת^[15]. ניר חפץ, היה המועמד המועדף על ראש הממשלה אריאל שרון^[16], אך המינוי עורר התנגדות עקב חוסר הניסיון הטלוויזיוני של חפץ^[17]. כהן מצידו ביקש למנות את נחמן שי^[18]. לאחר שנה של דיונים מונה לבסוף יוסף בראל למנכ"ל^[19].

חוקים שיזם

במסגרת פעילותו הפרלמנטרית יזם כהן שורה של חוקים, כאשר החשובים ביניהם היו: "חוק קליטת חיילים משוחררים"^[20], "חוק לקיצור שירות המילואים" ו"חוק האזרחים הוותיקים":

חוק קליטת חיילים משוחררים: התקבל בכנסת ב-19 באפריל 1994. החוק נועד לאפשר לחייל משוחרר להתחיל בחיים אזרחיים כשעומד לרשותו סכום מסוים שנועד בעיקר לרכישת השכלה בארץ. במסגרת חוק זה נקבע גם שצעירים שיבחרו לעבוד בענפי משק שהוגדרו כעבודה מועדפת יוכלו לזכות בסכום נוסף לשכר עבודתם. זאת ועוד, במסגרת החוק וכדי למנוע יציאת צעירים מהפריפריה הוקמה בנוסף קרן לסיוע נוסף בסכום כולל של 180 מיליון שקלים. כ-80 מיליון שקלים המיועדים למימון שנה א ללימודים במכללות בפריפריה ו- 100 המיליון הנוספים ישמשו למימון 90% כמלגה לכל חייל משוחרר שירצה ללמוד במסלול טכנאי או הנדסאי, על פי פרמטרים של מצב כלכלי שמוגדר מראש. כך לדוגמה, חייל בשירות קרבי מלא זכאי מהקרן ללימודים בסכום של 42 אש"ח עם שחרורו. עלות החוק בשנת 2012 הגיעה לשני מיליארד ש"ח לערך.
חוק לקיצור שירות המילואים: התקבל בכנסת ב-17 בדצמבר 1997. שירות המילואים במדינת ישראל היווה לאורך השנים אבן יסוד וחלק מהאתוס הלאומי. תוך כדי פעילותו של כהן, בעת בכתיבת חוק החיילים המשוחררים ומניתוח הממצאים של השירות במילואים לשנת 1992, גילה כי קיים אי שוויון רב בחלוקת נטל השירות במילואים. מבדיקה שערך התברר, כי 30% ממשרתי המילואים ביחידות קרביות ביצעו כ־80% מכלל ימי המילואים. התברר עוד כי חלק משמעותי מהמשרתים ביחידות הקרביות שרתו כ־100 ימי מילואים בשנה, מצב זה יצר משברים וקשיים אישיים ומשפחתיים ולעיתים אף גרם לאובדן מקום עבודה. תמונת המצב באותה העת התבטאה בחלוקה לא צודקת ולא שוויונית בנטל השירות. כהן נלחם בתופעה והגיש חוק מיוחד לחלוקת הנטל באופן שוויוני יותר.; הנושא עורר סערה גדולה, והיווה את אחד מהרגעים המשמעותיים ביותר עבור כהן בשירותו הציבורי. ראש הממשלה, יצחק רבין ואלופים אחרים, עטו במתקפה תקשורתית על פעילותו אולם כהן המשיך בדרכו והחליט להקים ועדת חקירה ממלכתית במסגרת הוועדה לביקורת המדינה שהיה חבר בה, וצה"ל החל לשתף פעולה להכנת החוק. וכך, אחרי מאבקים רבים הועבר החוק שעשה צדק רב למשרתים ביחידות הקרביות. בבסיסו, הייתה ההסכמה עם מערכת הביטחון, כי שירות המילואים לא יעלה על 21 יום לכל אזרח משרת. מהבדיקה עוד עלה, כי צה"ל גייס חיילים לשירות מילואים מבלי שהייתה לו אחריות לגבי ההוצאה הכספית הכרוכה בכך. ימי מילואים רבים, שנוצלו מבלי שהיה כל צורך או סיבה, פגעו בראש ובראשונה באנשי המילואים אך גם הביאו להוצאה כספית אדירה שפגעה בתקציב המדינה.; כמו כן במסגרת החוק, סוכם בין האוצר למערכת הביטחון כי מי שיזמן את ימי המילואים יהיה חייב לשלם עבורם. החלטה זו לעצמה צמצמה משמעותית את מספר ימי המילואים הכולל באופן משמעותי ובכך הקלה הן על חיילי המילואים והן על תקציב המדינה כאשר החוק חסך לתקציב המדינה מיליארדי ש"ח בכל שנה.
חוק האזרחים הוותיקים: התקבל בכנסת ב-6 בפברואר 1998. לא אחת טען כהן כי אנו, חבים לאזרחים הוותיקים שתרמו רבות להקמת המדינה נכסי צאן וברזל חברתיים - הן ברוח והן בחומר. כדרכו של עולם אוכלוסייה זו מהווה את אחד המגזרים החלשים ביותר באוכלוסייה. בראייתו גרס, כי על המדינה לעשות ככל שביכולתה לסייע לאוכלוסייה זו, וזאת כחלק מהבעת הוקרתה על תרומתה ועל כן החליט להגיש את הצעת החוק לאזרחים הוותיקים: המחשבה שעמדה בבסיס חקיקת החוק הייתה שהאזרחים הוותיקים תרמו רבות להקמת המדינה ולהם חייבים אזרחי ישראל. עם זאת, לא כל האזרחים הוותיקים זכאים לקצבה, מלבד הקצבה הזעומה של המוסד לביטוח לאומי, וכתוצאה רמת חייהם נמצאה בירידה מתמדת ורבים הגיעו לפת לחם. החוק נועד להקל על האזרחים הוותיקים באמצעות מתן הטבות והנחות של עשרות אחוזים בנושאים שונים כגון: תשלומי ארנונה, אגרת טלוויזיה, מחירי תרופות ומחירי כרטיסי קולנוע ותיאטרון.

לאחר הפרישה מהכנסת

כהן פרש מהחיים הפוליטיים במאי 2002, עת מונה ליושב-ראש הדירקטוריון של הבנק לפיתוח התעשייה, אשר היה בבעלות ממשלתית ובאותה העת עמד בפני קריסה^[21]^[22]. כהן הוביל את הבראת הבנק ואת תהליך ההפרטה שלו^[23].

בסוף שנת 2011 מונה ליושב ראש דירקטוריון חברת "שוק סיטוני לישראל", אשר תפקידה היה להקים שוק סיטונאי חדש במקום זה שפעל בתל אביב עד 2006, בסמוך למחלף מסובים^[24]. במטרה להקטין את פערי המחירים בשיווק תוצרת חקלאית מסוג פירות וירקות ולפתור את כשל השוק בתחום^[25].

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-117 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

ספריו

בסבך הנאמנויות הוצאת "עם עובד", תל אביב, 1990. הספר מציג את סבך הנאמנויות בו נתונים ערביי ישראל, שהם קבוצת מיעוט נבדלת במדינה שאינה רוצה להיטמע ברוב היהודי ובאותו זמן, היא מזדהה עם הערבים המוסלמים המהווים רוב במרחב של המזרח התיכון.
נשיקת הצבר, הוצאת "ידיעות אחרונות", תל אביב, 2002. הספר מגולל את פרשת חייו של דר' רענן כהן, שגבר על עוני ודעות קדומות והצליח, בכוחות עצמו, לרכוש השכלה גבוהה ומעמד ציבורי. זהו סיפורם של העולים מארצות ערב וייסורי קליטתם והשתלבותם במדינת ישראל, במובן מסוים, זהו סיפורה של מדינת ישראל כולה בששים השנים הראשונות לקיומה.
זרים בביתם, הוצאת "דיונון", אוניברסיטת תל אביב, 2006. ספר זה מבוסס על עבודת הדוקטורט של דר' רענן כהן. הספר הוא מחקר עתיר במידע אלקטורלי ופוליטי על הקהילה הערבית בישראל, המפלגות, החמולות, האישים, החברה והאוריינטציות הפוליטיות שלה מימי הקמת המדינה עד לפרסומו בשנת 2006.
Strangers in Their Homeland, בהוצאת Sussex Academic Press, London. מחקר בשפה האנגלית על המיעוט הערבי במדינת ישראל. מחקר מעמיק אודות משבר הזהות הלאומי – אתני בו מצויה האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל ביחסיה עם הרוב היהודי. משבר זה קשור באופן הדוק לסכסוך הישראלי – ערבי במזרח התיכון.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רענן כהן

רענן כהן, באתר הכנסת
רענן כהן, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 אבי כצמן, כוח רענן, כותרת ראשית, 1 ביוני 1988
^ פרסום שמות יקירי העיר רמת גן לשנת 2017 באתר עיריית רמת גן
^ בית הדין של ה"עבודה" ממליץ למנכ"ל לבדוק יחסי התרבות בבית ברל, מעריב, 22 בספטמבר 1974
^ אהוד יערי, רבין שוקל הקמת ועדת שרים לבעיות ערביי ישראל, דבר, 21 בנובמבר 1974
אהוד יערי, "העבודה" שוקלת הקמת 17 סניפים בישוב ים ערביים, דבר, 26 בנובמבר 1974
^ נחום ברנע, ביגדל - דיל בחנות חרסינה, כותרת ראשית, 1 ביוני 1988
^ שרי ארליך, פנים חדשות - רענן כהן: לא גדלתי עם כפית זהב בפה, מעריב, 10 באוקטובר 1988
^ דוד חיון, ‏רענן כהן: סכנה להמשך קיומה של העבודה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 1999
^ שמואל טל, ח״כ כהן: 14.5 אחוז מחייבי הגיוס שוחררו, חדשות, 25 ביוני 1989
שירות צבאי לכל!, חדשות, 10 ביולי 1989
^ שפי גבאי, "הגיע הזמן לחייב את אזרחי ישראל הערבים בשירות חובה בצה"ל", מעריב, 9 באוקטובר 1984
הדס מנור, בעיית ערביי ישראל היא השניה בחשיבותה במדינה לאחר השלום, מעריב, 3 באפריל 1989
^ אלי עזור, רענן כהן: ראשי ההסתדרות לא אשמים, חדשות, 6 באוגוסט 1989
אלי עזור, הפועל ת"א - הושלם מבצע ההצלה, חדשות, 22 באוגוסט 1989
^ דוד חיון, ‏שרון הנחה את המינהל להקצות קרקעות לחיילים משוחררים, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1996
^ רענן כהן - מ"מ שר העבודה; בן-עמי סירב לקבל את תיק החינוך, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
^ ממשלת שרון, באתר הארץ, 7 במרץ 2001
^ אריאל יס, השר רענן כהן יחליף את איציק כממונה על רשות השידור, באתר הארץ, 27 באפריל 2001
אביבה קרול, ‏רענן כהן, השר הממונה על רשות השידור: צה"ל לא צריך לנהל תחנת שידור, באתר גלובס, 21 ביוני 2001
^ אביב לביא, מחפשים מנכ"ל המזוהה עם הליכוד, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2001
^ אורי אילון, ניר חפץ - המועמד של שרון למנכ"ל רשות השידור, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2001
^ אורי איילון, בן 36, בלי ניסיון בטלוויזיה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2001
אביב לביא, גם השר רענן כהן שאל: מי זה ניר חפץ?, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2001
^ אביבה קרול, ‏מסתמן: המנכ"ל הבא של רשות השידור: נחמן שי או ניר חפץ, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2001
אביבה קרול, ‏ועדת רביבי פסלה את מועמדות ניר חפץ למנכ"ל רשות השידור; נחמן שי ימונה למנכ"ל זמני, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2001
^ הממשלה אישרה מינוי בראל למנכ"ל רשות השידור, באתר הארץ, 3 ביוני 2002
^ משה פרל, חוק שחיילים משוחררים יקבלו הטבות כמו של עולים עבר בקריאה טרומית, חדשות, 1 במרץ 1990
^ ספיר פרץ, ‏השר רענן כהן פורש מהחיים הפוליטיים; ימונה ליו"ר הבנק לפיתוח התעשייה, באתר גלובס, 2 במאי 2002
^ ליאור כגן, הבנק לפיתוח התעשייה נקלע לקשיי נזילות חמורים שמעמידים בספק את יכולתו לפרוע התחייבויותיו, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2002
^ שלומי שפר, רענן כהן: "גם אם יש קושי בגביית חובות בנק לפתוח התעשיה, אנחנו לא מוותרים לאף אחד", באתר הארץ, 11 ביולי 2004
אתי אפללו, הקאמבק של צביקה בארינבוים: רכש את הבנק לפיתוח התעשייה ב-570 מיליון שקל; "זו השקעה לזמן ארוך", באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2009
^ שמעון איפרגן, ‏יו"ר השוק הסיטונאי החדש, רענן כהן: "הפקידים והיועצים שולטים בממשלה ויביאו לכשלון השוק", באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 במאי 2012‏
^ עמירם כהן, רענן כהן: הקמת השוק הסיטוני תחסוך לצרכנים דמי תיווך ב-1-2 מיליארד שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34738796רענן כהן

[כצמן-1] 1.0 ^1.1 אבי כצמן, כוח רענן, כותרת ראשית, 1 ביוני 1988

[2] פרסום שמות יקירי העיר רמת גן לשנת 2017 באתר עיריית רמת גן

[3] בית הדין של ה"עבודה" ממליץ למנכ"ל לבדוק יחסי התרבות בבית ברל, מעריב, 22 בספטמבר 1974

[4] אהוד יערי, רבין שוקל הקמת ועדת שרים לבעיות ערביי ישראל, דבר, 21 בנובמבר 1974
אהוד יערי, "העבודה" שוקלת הקמת 17 סניפים בישוב ים ערביים, דבר, 26 בנובמבר 1974

[5] נחום ברנע, ביגדל - דיל בחנות חרסינה, כותרת ראשית, 1 ביוני 1988

[6] שרי ארליך, פנים חדשות - רענן כהן: לא גדלתי עם כפית זהב בפה, מעריב, 10 באוקטובר 1988

[7] דוד חיון, ‏רענן כהן: סכנה להמשך קיומה של העבודה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 1999

[8] שמואל טל, ח״כ כהן: 14.5 אחוז מחייבי הגיוס שוחררו, חדשות, 25 ביוני 1989
שירות צבאי לכל!, חדשות, 10 ביולי 1989

[9] שפי גבאי, "הגיע הזמן לחייב את אזרחי ישראל הערבים בשירות חובה בצה"ל", מעריב, 9 באוקטובר 1984
הדס מנור, בעיית ערביי ישראל היא השניה בחשיבותה במדינה לאחר השלום, מעריב, 3 באפריל 1989

[10] אלי עזור, רענן כהן: ראשי ההסתדרות לא אשמים, חדשות, 6 באוגוסט 1989
אלי עזור, הפועל ת"א - הושלם מבצע ההצלה, חדשות, 22 באוגוסט 1989

[11] דוד חיון, ‏שרון הנחה את המינהל להקצות קרקעות לחיילים משוחררים, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1996

[12] רענן כהן - מ"מ שר העבודה; בן-עמי סירב לקבל את תיק החינוך, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000

[13] ממשלת שרון, באתר הארץ, 7 במרץ 2001

[14] אריאל יס, השר רענן כהן יחליף את איציק כממונה על רשות השידור, באתר הארץ, 27 באפריל 2001
אביבה קרול, ‏רענן כהן, השר הממונה על רשות השידור: צה"ל לא צריך לנהל תחנת שידור, באתר גלובס, 21 ביוני 2001

[15] אביב לביא, מחפשים מנכ"ל המזוהה עם הליכוד, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2001

[16] אורי אילון, ניר חפץ - המועמד של שרון למנכ"ל רשות השידור, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2001

[17] אורי איילון, בן 36, בלי ניסיון בטלוויזיה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2001
אביב לביא, גם השר רענן כהן שאל: מי זה ניר חפץ?, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2001

[18] אביבה קרול, ‏מסתמן: המנכ"ל הבא של רשות השידור: נחמן שי או ניר חפץ, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2001
אביבה קרול, ‏ועדת רביבי פסלה את מועמדות ניר חפץ למנכ"ל רשות השידור; נחמן שי ימונה למנכ"ל זמני, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2001

[19] הממשלה אישרה מינוי בראל למנכ"ל רשות השידור, באתר הארץ, 3 ביוני 2002

[20] משה פרל, חוק שחיילים משוחררים יקבלו הטבות כמו של עולים עבר בקריאה טרומית, חדשות, 1 במרץ 1990

[21] ספיר פרץ, ‏השר רענן כהן פורש מהחיים הפוליטיים; ימונה ליו"ר הבנק לפיתוח התעשייה, באתר גלובס, 2 במאי 2002

[22] ליאור כגן, הבנק לפיתוח התעשייה נקלע לקשיי נזילות חמורים שמעמידים בספק את יכולתו לפרוע התחייבויותיו, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2002

[23] שלומי שפר, רענן כהן: "גם אם יש קושי בגביית חובות בנק לפתוח התעשיה, אנחנו לא מוותרים לאף אחד", באתר הארץ, 11 ביולי 2004
אתי אפללו, הקאמבק של צביקה בארינבוים: רכש את הבנק לפיתוח התעשייה ב-570 מיליון שקל; "זו השקעה לזמן ארוך", באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2009

[24] שמעון איפרגן, ‏יו"ר השוק הסיטונאי החדש, רענן כהן: "הפקידים והיועצים שולטים בממשלה ויביאו לכשלון השוק", באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 במאי 2012‏

[25] עמירם כהן, רענן כהן: הקמת השוק הסיטוני תחסוך לצרכנים דמי תיווך ב-1-2 מיליארד שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977)	יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם
שרי העבודה והרווחה (1977–2003)	מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007)	זבולון אורלב • אהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016)	יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ
שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021)	חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי
שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך)	מאיר כהן • יעקב מרגי

רענן כהן

תוכן עניינים

ביוגרפיה

קריירה פוליטית

חוקים שיזם

לאחר הפרישה מהכנסת

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

רענן כהן

ביוגרפיה

קריירה פוליטית

חוקים שיזם

לאחר הפרישה מהכנסת

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש