אחמד טיבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל. אם התכוונתם לרופא ילדים וגנטיקאי קנדי ממוצא פלסטיני, ראו אחמד טיבי (רופא ילדים).
אחמד טיבי
أحمد كامل أحمد الطيبي
טיבי בינואר 2018
טיבי בינואר 2018
לידה 19 בדצמבר 1958 (גיל: 65)
טייבה, ישראל
שם מלא אחמד כאמל אחמד א-טיבי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה
חבר הכנסת
7 ביוני 1999 – מכהן
(25 שנים)
כנסות ה־15–24
תפקידים בולטים

אחמד טיבי (בערבית: أحمد كامل أحمد الطيبي; שם מלא: אחמד כאמל אחמד א-טיבי; נולד ב-19 בדצמבר 1958) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, מכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החל משנת 1999 (כיום חלק מסיעת הרשימה המשותפת); היה יועצו לענייני ישראל של יו"ר אש"ף יאסר ערפאת[1]. רופא במקצועו.

בכנסת ה-24 שימש כסגן יושב ראש הכנסת, תפקיד אותו הוא ממלא מאז שנת 2006.

ביוגרפיה

טיבי נולד בטייבה שבמשולש[2] כילד השני מבין שבעה, להייפא לבית תאג'י, ילידת רמלה, ולכאמל טיבי[3], יליד יפו. בשנת 1983 סיים בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ובדצמבר 1986 הוסמך לרופא.[4] החל התמחות בגינקולוגיה בהדסה הר הצופים. לפני סיום ההתמחות פוטר בשנת 1987 בעקבות תקרית שבה הטיח את תיקו בראשו של מאבטח בכניסה לבית החולים והלה נפצע[5][6].

פעילות פוליטית

בתקופת לימודיו החל בפעילות פוליטית והשתתף בהפגנות[7]. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 יצר קשרים עם פעילים פלסטינים בולטים כגון רימונדה טוויל, איבראהים קרעין ורדואן אבו עייאש. ב-1984 נפגש עם יאסר ערפאת בתוניס, תוך עבירה על החוק הישראלי שאסר על מפגשים עם אנשי אש"ף. טיבי המשיך להיפגש עם אנשים אלו במקומות שונים בעולם בשנים הבאות, ועקב כך נחקר מספר פעמים במשטרה, לתקופה קצרה הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ ופעם אחת אף נעצר. באותה תקופה ליווה אותו עורך הדין אמנון זכרוני[8].

לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993, התמנה טיבי ליועץ לענייני ישראל של ערפאת, שנתמנה ליו"ר הרשות הפלסטינית. בנובמבר 1996 התבטא בקשר ליחסיו עם ערפאת: "כל המהלכים שלי מבוצעים בהנחיותיו. אני מאמין שיש לו אמון בי, ואני מקווה שאני מצדיק אותו"[1]. ב-1998 שימש טיבי כדובר המשלחת הפלסטינית בפסגת ואי פלנטיישן.

ב-1995 הקים עם קבוצת אקדמאים ערביים את מפלגת תע"ל והתמודד בראשה בבחירות לכנסת ה-14, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. ב-1999 נענה לפניית עזמי בשארה, שבאותה עת פרש מחד"ש והקים את מפלגת בל"ד, וחבר עימו לרשימה משותפת שזכתה בשני מנדטים בבחירות לכנסת ה-15. החיבור בין תע"ל לבל"ד לא צלח ולאחר הבחירות פורקה הרשימה לשתי סיעות נפרדות.

לקראת הבחירות לכנסת ה-16 החליטו חד"ש ותע"ל להקים רשימה משותפת לשתי המפלגות אשר זכתה בשלושה מנדטים. השותפות בין טיבי לחבר הכנסת מוחמד בָּרָכֵּה הייתה מוצלחת עד תום כהונת הכנסת ה-16 אך חילוקי דעות בתוך חד"ש בין ברכה ואנשיו לבין יוצאי מק"י גרמו לפירוק השותפות עם תע"ל. סיעת הליכוד בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן הצליחה להשיג רוב בהצבעה על פסילתו מלרוץ לכנסת ה-17 בגין "תמיכה בטרור", אך בג"ץ פסל החלטה זו.

בשנת 2008 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.

טיבי נהג לומר כי "איפה שתע"ל תהיה, שם תהיה הרשימה הערבית הגדולה ביותר". אכן, בבחירות לכנסת ה-17 הוקם גוש רע"ם-תע"ל שהניב 4 מנדטים וביסס את סיעת רע"ם-תע"ל כרשימה החזקה במגזר הערבי בישראל, מה שנחשב להישג אישי ופוליטי עבור טיבי ומפלגתו תע"ל. בכנסת ה-17 כיהן כסגן יושבת ראש הכנסת.

במהלך כהונתו בכנסת יזם טיבי מספר חוקים, ובהם:

טיבי במהלך הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים

בשנת 2005 ביקר טיבי פעמים בלבנון[12]. בעקבות ביקור זה שקל היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בשל עברה לכאורה על החוק נגד הסתננות, אך לבסוף החליט לסגור את התיק כנגדו[13].

בשנת 2008 נסע לקטר כדי להשתתף בפורום דוחה לדמוקרטיה. לכנס נסעה משלחת ישראלית שכללה 23 נציגים, בראשותה של שרת החוץ ציפי לבני, אולם בגיליון המשתתפים של הכנס, הופיע רישומו של טיבי כנציגה של "פלסטין"[14]. עובדה זו, לצד הביקורת שמתח בכנס על ישראל, אותה הגדיר כ"מדינת אפרטהייד", בה "הדמוקרטיה היא ליהודים בלבד"[15] גררו תגובות נזעמות בכנסת. באותה שנה נפגש טיבי בפריז עם נשיא סוריה[16], ועם שרי החוץ של סוריה, תימן, בחריין, ירדן, סודאן ואיחוד האמירויות הערביות בניו יורק[17].

בשנת 2010 השתתף טיבי במשלחת של חברי כנסת ערבים ללוב, בעת שהייתה הנשיאה התורנית של הליגה הערבית. בפגישה עם שליטה, מועמר קדאפי, נשא נאום בו ביקר בחריפות את העולם הערבי: ”למה אנחנו חברה צרכנית ולא יצרנית, למה אין אוניברסיטה ערבית אחת ברשימת 500 המובילות בעולם? למה אין תרגומים והמצאות? לאן הולך הכסף? למה המדען הערבי צומח ומצליח בחו"ל ולא בארץ מולדתו?”[18].

בנאומו בעצרת לציון 42 שנה להקמת הפת"ח שנערכה ברמאללה, קרא "ברכותי לאנשי הפת"ח שמקרבם נפלו השהידים הראשונים ונעצרו האסירים הראשונים. הישראלים רוצים לחסל את פלסטין, אך אנו נמשיך במאבק עד להקמת מדינה שבירתה אל-קודס". הקהל הגיב לדבריו בקריאות: "לירושלים צועדים מיליוני שהידים"[19]. בינואר 2011 השתתף בכינוס תמיכה בפלסטינים שכלואים בישראל, שנערך במרוקו[20].

ב-27 בינואר 2010 נשא נאום בכנסת לרגל יום השואה הבינלאומי. הנאום זכה לשבחים גם מחברי כנסת מהימין ויושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, אף הגדיר אותו כנאום הטוב ביותר ששמע במליאת הכנסת[21]. בנאום הביע אמפתיה לקורבנות ולניצולים, דחה את הכחשת השואה, וקרא לעמוד נגד תופעות של אפליה, גזענות ושנאה[22].

היה מועמד לכנסת במקום הרביעי של הרשימה המשותפת, בבחירות לכנסת ה-20 ונבחר לכנסת. בהמשך מונה לסגן יו"ר הכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת עזבה סיעת תע"ל בראשות טיבי את הרשימה המשותפת. היא התאחדה עם חד"ש בראשות איימן עודה וטיבי הוצב במקום השני ברשימה המאוחדת. המפלגה קיבלה שישה מנדטים וטיבי נכנס פעם נוספת לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוקמה מחדש הרשימה המשותפת. טיבי הוצב במקום השלישי ברשימה ונבחר לכנסת. גם בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב טיבי במקום השלישי ברשימה המשותפת ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום השני ברשימה המשותפת.

בדצמבר 2013, בעת הפגנה נגד מתווה פראוור בבאר שבע, שפך עליו ציון וקנין כוס תה חם. על כך נידון וקנין לארבעה חודשי מאסר[23].

פולמוסים שגרם

בינואר 2012 השעתה ועדת האתיקה של הכנסת את טיבי למשך שבוע בשל דברים שנשא במליאה והכילו, לדברי הוועדה, "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות... משפילות ושוביניסטיות". טיבי קרא אז במליאה טקסט היתולי שכתב בעקבות תקרית שבה שפכה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מים על חבר הכנסת ראלב מג'אדלה[24]. כמה שבועות לאחר מכן אסרה עליו הוועדה לשאת במשך חודש נאומים קצרים בני דקה במליאה, בעקבות עימות עם סגן היושב ראש יצחק וקנין, לאחר שחזר במליאה על עיקרי אותו נאום[25].

במרץ 2012 הטילה ועדת האתיקה על טיבי נזיפה חמורה בשל דבריו בנאום ב"יום השהיד הפלסטיני" ברמאללה, שבו אמר: "אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור... ברכות לאלפי השהידים במולדת ובניכר וברכות לשהידים שלנו ושלכם בקו הירוק. אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, בעוד שאנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". טיבי טען שהסרט שהובא לפני הוועדה ערוך והושמטו בו קטעים שבהם הזכיר אנשים שנהרגו, ולא כאלה שהרגו, ולהם הוא קורא שהידים. הוועדה לא קיבלה את הסבריו וכתבה כי "כפי שניתן להבין את פשוטם של הדברים על ידי מרבית אזרחי המדינה, יש במקרה זה תמיכה של חבר כנסת באנשים שנהרגו בעת שהרגו אחרים בפיגוע טרור"[26].

ביוני 2013 שפך טיבי מעל דוכן הכנסת מים על הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב וקרע אותה. בשל המעשה, שהביא את הכנסת להוצאה של 21 אלף ש"ח על מערכת ההגברה שבדוכן, החליטה ועדת האתיקה להענישו בכך שלא ינהל את ישיבות הכנסת עד לסוף המושב, במשך כשבוע[27].

בפברואר 2014 רשמה ועדת האתיקה הערה לחבר הכנסת טיבי על "פגיעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה", לאחר שבמשך כשעה לא אפשר ליו"ר ועדת הפנים מירי רגב לנהל דיון בנושא עליית יהודים להר הבית[28].

באוגוסט 2015 דחף טיבי שני סוהרי שב"ס כאשר ניסו למנוע ממנו להיכנס עם טלפון נייד לחדר בבית החולים ברזילי שבו אושפז עציר מנהלי שובת רעב. השניים הגישו תלונה גם על כך שכינה אותם "פאשיסטים"[6].

במאי 2022 בעת פעילות משטרתית בבית חנינא עוכב צעיר לבירור בעקבות חשד כי הפר את הסדר הציבורי והשחית דגל ישראל. בתוך כך הגיע ח"כ טיבי והפריע לשוטרים בביצוע העיכוב, ולבסוף סיכל את העיכוב בכך שאפשר לצעיר לברוח - תוך שהוא מנצל את חסינותו. לאחר שהחשוד נמלט, הוא נתפס בשנית על ידי כוחות מג"ב בתום מרדף רגלי.[29]

עמדותיו

טיבי הוא דמות מוכרת בעולם הערבי. ככזה, הוא גייס את קשריו הענפים בארצות ערב כדי להשיג שישה מיליון דולרים להקמת אצטדיון דוחה בסח'נין, מעשה שהעניק לו פופולריות רבה במגזר הערבי.

טיבי רואה את עצמו כערבי פלסטיני עם אזרחות ישראלית. הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובו זמנית הוא דוגל בביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל. הוא תומך בסיסמה "מדינת כל אזרחיה" לצד הסיסמה שטבע "מדינת כל לאומיה" כביטויים המייצגים את התביעה הכפולה למתן זכויות פרט והכרה בערבים כמיעוט לאומי בישראל. כחלק מתפיסה זו הוא סבור כי יש לבטל את הסמלים המייצגים את מעמדו המיוחד של הרוב היהודי במדינה, בהם חוק השבות, הדגל וההמנון, וכן את מגילת העצמאות (אותה הוא מציע להחליף במגילה אזרחית) ומעמדה העליון של השפה העברית[30]. מתנגד לגיוס צעירים ערבים לצה"ל גם במסגרת של "מדינת כל אזרחיה". לדעתו "זכות השיבה" של פליטים פלסטינים לתחומי ישראל היא "תנאי בל יעבור" לפיוס בין הפלסטינים לישראל, אם כי הוא סבור שרק חלק קטן ממיליוני הפליטים יממשו זכות זאת[31][1]. בנוסף, דוגלת תע"ל בהנהגת טיבי בדמוקרטיה רב-תרבותית, בשותפות אזרחית מלאה, ובהפרדת דת ממדינה[30]. בעבר אמר כי "הנשק הטוב ביותר נגד גזענים הוא אחמד כמוני".

טיבי מתנגד לשלטון הישראלי על יהודה ושומרון, שבו הוא רואה כיבוש שיש לבטל[32]. לטענתו יש לפנות את ההתנחלויות, אותן כינה "גידול סרטני שיש להסיר"[33]. הוא התנגד גם לשלטון הישראלי ברצועת עזה. את חיסולו של מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין כינה "פשע מלחמה"[34]. הוא הטיל את האשמה על חטיפת החיילים בהר דב על ידי החזבאללה על מדינת ישראל. לדבריו, "ההתנגדות הלבנונית נאלצה לחטוף את החיילים, לאור דרך המחשבה של ההנהגה הישראלית וטמטומה"[1]. טיבי הצהיר שהוא מתנגד לפיגועים ולפגיעה באזרחים חפים מפשע[35]. את השתלטות החמאס על עזה תוך שימוש בנשק הגדיר כ"טעות קשה", אך טען שעל העולם היה לקבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, וכי טענת ישראל וארצות הברית "שהדמוקרטיה מותנית בתוצאה" היא "בלתי דמוקרטית בעליל"[7]. בספטמבר 2013 אמר טיבי בריאיון בערבית כי מסגד אל-אקצא שייך למוסלמים בלבד וליהודים אין זכות לטמא אותו. עוד אמר כי "הכיבוש הישראלי" של ירושלים יסתיים כמו הכיבוש הצלבני והבריטי[36]. הוא חזר על עמדה זו בריאיון לעמית סגל ואף הכחיש את קיומו של בית המקדש בהר הבית[37].

טיבי מגלה עניין באיכות הסביבה ובצער בעלי חיים. הוא מתמיד להשתתף מדי שנה באירוע "לכל איש יש שם" בכנסת ומתנגד תקיף למכחישי שואה.

חיים אישיים

מתגורר בטייבה. נשוי למאי, ילידת טולכרם, רופאת שיניים לילדים, ואב לשתי בנות. גיסו הוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי, גם הוא איש תע"ל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אחמד טיבי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחמד טיבי

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 דן שיפטן, ‏זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002
  2. ^ אריק בנדר, טיבי: ישראל יצרה את עלילת הסרט עג'מי, באתר nrg‏, 7 במרץ 2010.
  3. ^ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, אם הבן שלי יכול להיות טייס אגייס אותו, אמר אביו של טיבי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2022
  4. ^ אחמד טיבי בפנקס הרופאים
  5. ^ משה הורוביץ, המטאור מטייבה, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988. בעקבות זאת הוא אינו מוגדר כמומחה לגינקולוגיה; ראו: אחמד טיבי - חד"ש-תע"ל, באתר וואלה!‏, 16 בדצמבר 2002. הוא רשום במשרד הבריאות כרופא ללא מומחיות.
  6. ^ 6.0 6.1 דליה מזורי וניקי גוטמן, גורם בהדסה: "אחמד טיבי פוטר בשל עימותים עם האבטחה", באתר nrg‏
  7. ^ 7.0 7.1 נעמה נחושתאי, אחמד טיבי, באתר ynet, 13 באפריל 2009
  8. ^ יוסף אלגזי, ח"כ ישראלי או שגריר פלסטיני, באתר הארץ, דצמבר 2002
  9. ^ 9.0 9.1 אמנון מרנדה, החוק אושר: קטינים לא ישתתפו בהגרלות פיס, באתר ynet, 9 באוקטובר 2007
  10. ^ אושרה לקריאה שנייה ושלישית: שימוש בכלי ירייה בחגיגות ובאירועים יגרור אחריו עונש של ארבע שנות מאסר. זאת בעקבות ריבוי מקרי פגיעה תוך ירי בשמחות במגזר הערבי., באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2005
  11. ^ עופר מאיר, בקרוב: אזהרה מחנק על אריזות של נקניקיות ופיצוחים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2004
  12. ^ יובל יועז, בעקבות נסיעה ללבנון, מזוז יפתח בחקירה נגד ח"כ אחמד טיבי, באתר הארץ, 29 ביוני 2005
  13. ^ נסגר תיק החקירה נגד ח"כ אחמד טיבי, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2008
  14. ^ רוני סופר, כנס דוחא: ח"כ טיבי רשום כמייצג את פלסטין, באתר ynet, 15 באפריל 2008
  15. ^ אורנית עצר, "טיבי מנצל את תפקידו כדי לפגוע במדינה", באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2008
  16. ^ פנחס וולף‏, ח"כ אחמד טיבי נפגש הערב עם נשיא סוריה בפריז, באתר וואלה!‏, 13 ביולי 2008
  17. ^ איתמר ענברי, ח"כ אחמד טיבי נועד עם שר החוץ הסורי בניו יורק, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2008
  18. ^ שרון רופא-אופיר, קדאפי לח"כים: רוצים לגרש אתכם? תתרבו, באתר ynet, 25 באפריל 2010
  19. ^ אבי יששכרוף, 42 שנה לפתח: אבו מאזן הוביל את החגיגה הצבעונית בנאום אפור, באתר הארץ, 12 בינואר 2007
  20. ^ חגית רוטנברג, בשבע, 27.1.11 עמוד 14
  21. ^ יהונתן ליס, אחמד טיבי: אין דבר יותר מטופש ויותר לא מוסרי מאשר הכחשת השואה, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
  22. ^ מתוך הנאום: "כאן ועכשיו עלינו לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה, של גזענות, של פוליטיקה של שנאה ... מי שהיה קורבן של המוות הנורא ההוא, שהוא תולדה של שימוש לרעה בכוח, הכוח המוחלט, ההרסני, חייב להיות קשוב לזעקת האם השכולה שביתה נהרס וקבר את ילדיה, לכאב ולבכי של רופא שאיבד את בנותיו, לקורבן של האחר, גם אם הוא הקורבן שלו, לרבות אם הוא קורבן שלו, קורבנו של הקורבן"
  23. ^ אילנה קוריאל, 4 חודשי מאסר למשליך תה חם על אחמד טיבי, באתר ynet, 9 בפברואר 2016
  24. ^ מורן אזולאי, נאום "אנסטסיה והאינסטלציה": טיבי הורחק לשבוע, באתר ynet, 17 בינואר 2012
  25. ^ מורן אזולאי, טיבי שוב נענש: חודש בלי נאומים בני דקה בכנסת, באתר ynet, 7 בפברואר 2012
  26. ^ מורן אזולאי, נזיפה חמורה לח"כ טיבי על הנאום ב"יום השהיד", באתר ynet, 5 במרץ 2012
  27. ^ מורן אזולאי, "הנזק משפיכת המים של טיבי: 21 אלף שקל", באתר ynet, 23 ביולי 2013
  28. ^ החלטה מס' 11/19, באתר הכנסת, 5 בפברואר 2014
  29. ^ ניצן שפירא, ‏המשטרה ביצעה מעצר, ח"כ אחמד טיבי הפריע - והחשוד נמלט, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 במאי 2022‏
  30. ^ 30.0 30.1 אתר למנויים בלבד קרולינה לנדסמן, אחמד טיבי כבר מוכן להיות ראש ממשלת המדינה האחת. ראיון חגיגי, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
  31. ^ מדינת כל לאומיה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2005
  32. ^ סיכומים מטעם חבר כנסת ד"ר אחמד טיבי, בעתירה לבג"ץ על ההחלטה לפסול מועמדותו לכנסת
  33. ^ ח"כ טיבי בסילוואן: ההתנחלויות הן גידול סרטני שיש להסיר, באתר ynet, 19 במאי 2009
  34. ^ אטילה שומפלבי ואילן מרסיאנו, מופז: "אחמד יאסין היה בין לאדן הפלסטיני", באתר ynet, 22 במרץ 2004.
  35. ^ פנחס וולף‏, טיבי גינה את הפיגוע באיתמר, בן ארי הוצא מהמליאה, באתר וואלה!‏, 14 במרץ 2011.
  36. ^ דלית הלוי, טיבי: לא נתיר ליהודים לטמא את אל-אקצה, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2013
  37. ^ עמית סגל ובן מיטלמן, ‏טיבי: "ליהודים אין זכות להתפלל בהר הבית", באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוקטובר 2014‏


חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (68 חברי הכנסת)
הליכוד (32) נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה • בוארון
ש"ס (11) דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
הציונות הדתית (7) סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7) גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6) בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
הימין הממלכתי (4) סער • אלקין • השכל • בוסקילה
נעם (1) מעוז
סיעות האופוזיציה (52 חברי הכנסת)
יש עתיד (24) לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
המחנה הממלכתי (8) גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
ישראל ביתנו (6) ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5) עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5) עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
העבודה (4) מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35242347אחמד טיבי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אחמד_טיבי&oldid=2565195"