חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן

נאום הגרעין
	צילום מסך הטלוויזיה בקשת 12, בעת חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן בנאום נתניהו
תאריך	30 באפריל 2018
שפה	עברית; אנגלית
נואם	בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל
חשיבות	חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן

חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן הייתה פעולה חשאית של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתחילת 2018. בפעולה זו השיגה ישראל מסמכי וקובצי ארכיון סודי איראני המוכיחים שאיראן פעלה לפיתוח נשק גרעיני.

לאחר שנים רבות שבהן עוסקת הדיפלומטיה העולמית בתוכנית הגרעין האיראנית, ב-30 באפריל 2018 חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי "המוסד" במסגרת פעילותו נגד תוכנית הגרעין הצליח להעביר לישראל את ארכיון התוכנית לפיתוח הנשק הגרעיני של איראן. מקצת מהמידע שהושג נחשף על ידי נתניהו, לאחר תיאום מראש עם ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בנאום פומבי, רובו באנגלית, שלוּוה במצגת ובה מסמכים, תצלומים ושרטוטים מן הארכיון.

המבצע המודיעיני

איראן אחסנה במחסן בטהראן ארכיון סודי של תוכנית הגרעין האיראנית, ובכלל זה תוכניות לפיתוח נשק גרעיני. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ידע על הארכיון משנת 2016, ועקב אחריו. בינואר 2018 הצליחו סוכני "המוסד" לפרוץ לכספות שנמצאו במקום^[1] ולקחת משם למעלה מ-50,000 מסמכים בדפוס ועוד למעלה מ-50,000 קובצי מחשב המאוחסנים על מדיה דיגיטלית (תקליטורי CD ו-DVD). המסמכים, במשקל חצי טונה, הוברחו לישראל, שם תורגמו ופוענחו. לפי דיווחים שונים החומר הוברח במשאית לאזרבייג'ן, ומשם הועבר לישראל. ישנם דיווחים סותרים בנוגע למרדף שניהלו כוחות הביטחון של איראן אחרי אנשי "המוסד".^[2]

ב-15 ביולי 2018 פרסם רונן ברגמן בניו יורק טיימס פרטים לכאורה על המבצע הנועז של המוסד. לפי הפרסום, לפריצה קדם מעקב שנמשך למעלה משנה, הן בשלב שבו האיראנים קיבצו את החומרים המפלילים והן בשלב שבו הם הסתירו אותם במחסן מותמם באזור תעשייה שוראבד שבטהראן. סוכני המוסד עקבו אחר המבנה, למדו את האזעקה וכיצד לנטרלה, למדו את סדר היום ולוח הזמנים של המאבטחים האיראנים, ותזמנו את זמן הפריצה ומשך הפעולה בחלון הזמן שבו המאבטחים לא השגיחו על המבנה: חלון של 6 שעות ו-29 דקות באמצע הלילה. לפי התחקיר, הפריצה עצמה אירעה ב-31 בינואר 2018 בשעה 22:30. סוכני המוסד פרצו למבנה, נטרלו את האזעקה, איתרו את הכספות עם המידע המפליל, פרצו אותן באמצעות להביור ריתוך מתוחכם (בעיתון נכתב שטמפרטורת הלהבה שלו מגיעה ל-2,000 מעלות צלזיוס), שלפו את החומר, העלו אותו על מספר משאיות, ונמלטו. כאשר גילו האיראנים את הפריצה בבוקר היו סוכני המוסד ועמם החומר המפליל מחוץ לגבולות איראן. לפי התחקיר, בפעולה השתתפו כעשרים סוכני מוסד, שנעזרו כנראה בגורמים מבפנים.^[3]

ישראל חלקה את המידע שנחשף עם ארצות הברית טרם חשיפתו הפומבית, ותיאמה את החשיפה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ועם שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו. לפי נאום נתניהו, המודיעין האמריקאי אישר את אמינות החומר שלכדה וחשפה ישראל. לאחר החשיפה הפומבית נחשפו חומרי הארכיון בפני סוכנויות המודיעין של רוסיה, סין, צרפת, גרמניה, בריטניה ואנשי סבא"א.

בראיון לאילנה דיין רמז ראש "המוסד", יוסי כהן, שהמבצע נעשה על ידי זרים (דוברי "שפות זרות"), ודיין הוסיפה שהוצאת המסמכים כללה שימוש במשאיות אחדות שנשאו לוחיות רישוי זהות כדי לבלבל את עורכי המצוד אחריהן.^[4]

תוכן המסמכים

ארכיון הגרעין האיראני תיעד את המאמצים של איראן להשגת נשק גרעיני טרם ההסכם עם המעצמות^[5], וכלל מסמכים שבהם הוראות והגדרת מטרות, דו"חות רשמיים, הוראות ייצור ופקודות, מצגות, תצלומים של רכיבים גרעיניים, שרטוטים טכניים של נשק גרעיני ומתקני גרעין, תוכניות להרכבת פצצות גרעיניות על ראשי קרב של טילים בליסטיים, מתקני סימולציה וניסוי של פיצוצים גרעיניים ומידע רב על בניית טכנולוגיות גרעין הדרושות לפיתוח וייצור נשק גרעיני.

תוכנית הגרעין האיראנית החלה בפרויקט אמאד (בפרסית: پروژه آماد) שהיה פעיל בשנים 1999–2003, אך המשיך לפעול גם לאחר "סגירתו", בשם אחר. בראש פרויקט אמאד עמד ד"ר מוחסן פח'רי-זאדה, שחוסל ב-27 בנובמבר 2020 והוא זה שהמשיך אותו גם ב-2018 תחת ארגון סאפאנד (SPND),^[6]^[7] הכפוף למשרד ההגנה האיראני. בפרויקט אמאד המטרה הייתה לפתח ולייצר חמש פצצות ביקוע גרעיני המבוססות על אורניום מועשר.^[8] התוכנית כללה:

פיתוח, תכנון ועיצוב תשתית גרעינית
ייצור ליבות גרעיניות וחומר רדיואקטיבי בקיע
תכנון מערכת לפיצוץ גרעיני ("פצצת אטום")
פיתוח מתקנים לסימולציה וניסוי של פיצוצים גרעיניים
תוכניות להרכבת פצצות גרעיניות על טילים בליסטיים כגון השיהאב-3.

עצם שמירת המסמכים בארכיון והסתרתו היא הפרה של איראן את סעיף 16 להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית שאסר על איראן, מעבר לאיסור הראשי, גם כל פעילות שעניינה מחקר ופיתוח וחייב חשיפה מלאה של תוכנית הגרעין האירנית על כל מרכיביה כולל תיעודה עד מועד חתימת ההסכם^[9]:

" Iran will not engage in activities, including at the R&D level, that could contribute to the development of a nuclear explosive device".

נאום נתניהו

ב-30 באפריל 2018 נשא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נאום באנגלית מלווה במצגת שהציגה דוגמאות מהמסמכים והמדיה הדיגיטלית שהצליחה ישראל לחלץ מאיראן.

בנאומו הציג נתניהו את פרויקט אמאד לפיתוח נשק גרעיני. לדברי נתניהו, גם לאחר שפרויקט אמאד הוקפא לכאורה, פעילותו נמשכה על ידי אותם מדענים תחת שם אחר.^[10] המסמכים שנחשפו הוכיחו שאיראן פעלה בחשאי לפתח נשק גרעיני (בין השאר בפרויקט אמאד) ושיקרה לעולם ולסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על כך, כולל בהצהרות שהיו חלק מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015 (איראן אומנם דיווחה על הפרויקט, אך הסתירה את העובדה שהוא נועד לפיתוח נשק גרעיני^[11]). כן טען שאיראן המשיכה את פרויקט אמאד תחת שם אחר, למרות הסכם הגרעין שנחתם עמה.

הנאום הועבר בשידור חי ברשתות התקשורת בישראל וקיבל התייחסות נרחבת ברשתות תקשורת ועיתונים ברחבי העולם.^[12]

חשיפה פומבית של מבצע מודיעיני זמן קצר לאחר עריכתו היא צעד חריג ביותר. על פי הפרשן אמנון אברמוביץ', הפרסום נעשה על דעת שר הביטחון, ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש אמ"ן. לעומת זאת, חבר הכנסת יאיר לפיד מתח ביקורת על חשיפת המבצע המודיעיני, וביקש לכנס את ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים לדיון בשאלה זו.^[13] הפרשן הצבאי אמיר אורן טען שהפרסום גרם נזק מודיעיני, משום שלדעתו האיראנים ידעו שהארכיון נפרץ, אך לא ידעו מי עשה זאת, ונתניהו בנאומו העניק להם מידע זה.^[14]

תגובות ברחבי העולם

ארצות הברית נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הביע תמיכה בנאום נתניהו וצייץ בטוויטר שחשיפת ישראל מוכיחה שצדק ביחסו להסכם הגרעין עם איראן, ושהמידע שחשפה ישראל ישפיע על החלטתו האם לפרוש מהסכם הגרעין. כשבוע לאחר נאום נתניהו, ב-8 במאי, הודיע הנשיא טראמפ על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין (צעד שאותו שקל עוד קודם לנאום נתניהו) ולאחר מכן גם חידשה את הסנקציות הכלכליות על איראן. בנאומו הזכיר טראמפ את חשיפת השקרים של איראן בידי ישראל.
איראן עבאס אראקצ'י, סגן שר החוץ האיראני, הגיב: "ההופעה של נתניהו הייתה משחק ילדותי ומגוחך. מופע מתוכנן לקראת הדדליין ב-12 במאי שנועד להשפיע על החלטת טראמפ לגבי הסכם הגרעין עם איראן".^[15]
האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי, אמרה: "מהדיווחים עולה שנתניהו לא הטיל ספק בעמידה של איראן בהסכם הגרעין היום".
הממלכה המאוחדת תגובת ממשלת בריטניה: "מעולם לא היינו תמימים בנוגע לאיראנים ולמטרות תוכנית הגרעין שלהם. הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית הוא קריטי במטרה להבטיח שאיראן עומדת בהתחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין".^[16]
גרמניה הייקו מאס, שר החוץ של ממשלת גרמניה, אמר: "הסכם וינה עם איראן אינו מבוסס על אמון ואמונה, אלא על פיקוח חסר חורים... סבא"א צריכה לקבל עכשיו, בהקדם האפשרי, גישה למידע הישראלי, ולברר האם יש בו ראיות להפרת הסכם הגרעין". הוא הדגיש: "מאחר שאנחנו לא יכולים לתת לאיראן להשיג נשק גרעיני, חייבים לשמור על מנגנוני הפיקוח של הסכם וינה".^[17]
צרפת ממשרד החוץ של צרפת, נמסר כי "יש ללמוד ולהעריך את המידע באופן מפורט" וכן ש"המידע החדש, שהוצג בידי ישראל, יכול לאשר את הצורך בערבויות ארוכות-טווח לגבי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שהנשיא מקרון הציע".^[17]
רוסיה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר כי עסקת הגרעין היא בעלת חשיבות אדירה לעתיד העולם כדי להבטיח את היציבות והביטחון הבינלאומיים, וכי יש לפקח עליה באופן הדוק על ידי כל הצדדים.^[18]
סבא"א דובר סבא"א חזר על ממצאי הדו"ח האחרון שלהם מדצמבר 2015 וציין שבשל כך, מבחינת הסוכנות, "הנושא סגור". עוד הוסיף כי הסוכנות תבחן כל מידע שיגיע לידיה, אך אין בכוונתה להתייחס באופן פומבי למידע זה.^[17]

במאי 2019 הוחלט להעניק לחולית המוסד שהשתתפה במבצע את פרס ביטחון ישראל.^[19]

חשיפת מחסן גרעין סודי על יד טהראן

ב-27 בספטמבר 2018 בנאום שנשא באו"ם חשף נתניהו את קיומו של מחסן סודי במחוז טורקוזאבאד בטהראן המכיל ציוד גרעיני וחומרים רדיואקטיביים מתוכנית הנשק הגרעיני של איראן. לדברי נתניהו, הוא חלק בעבר מידע זה עם מספר סוכנויות ביון ועם סבא"א, אך החליט להפוך את המידע לפומבי בגלל חוסר מעש מצדן.^[20]