מבצע אנטבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע יונתן
לוחמי סיירת מטכ"ל עם שובם ממבצע יונתן באחד ממטוסי ההרקולס שהשתתפו במבצע עם המרצדס ששימש אותם בפשיטה
סוג העימות מבצע צבאי
תאריכים 4 ביולי 1976 (כמה שעות)
מקום אנטבה, אוגנדהאוגנדה אוגנדה
תוצאה חילוץ בני הערובה הישראליים
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין - מבצעים חיצוניים
אוגנדהאוגנדה אוגנדה
תאי המהפכה

מנהיגים
יצחק רבין  אוגנדהאוגנדה אידי אמין 
מפקדים

ודיע חדאד
וילפריד בזה

כוחות

כ-100 חיילים ישראליים (כולל צוות תמיכה: טייסים צוות רפואה ועוד),
4 מטוסי תובלה עם 8 כלי רכב קלים

7 חוטפים
למעלה ממאה חיילים אוגנדיים

אבדות

ישראל:
1 חייל הרוג - יוני נתניהו,
5 חיילים פצועים,
3 בני ערובה הרוגים,
6 בני ערובה פצועים.

חוטפים:
7 חוטפים הרוגים
אוגנדה:
45 הרוגים,
11–30 מטוסים הושמדו

המפגש בין ניצולי מבצע יונתן לבני משפחותיהם עם הגיעם ללוד.

מבצע אנטבה או מבצע יונתן (שם המבצע שנקבע בצה״ל היה "כדור הרעם") הייתה פעולת פשיטה צבאית שביצע צה"ל באוגנדה במוצאי שבת, אור ליום ראשון, 4 ביולי 1976 (ו' בתמוז ה'תשל"ו), במטרה להציל 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פראנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינים, במהלך טיסתם מישראל לצרפת. למרות התבצרותם של החוטפים במדינה עוינת, כמעט כל החטופים חולצו בשלום. במהלך המבצע נהרגו שלושה בני ערובה וכן מפקד סיירת מטכ"ל, סגן אלוף יוני נתניהו, ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו.

חטיפת המטוס

אנטבה בדרום אוגנדה שוכנת לחופי אגם ויקטוריה. בתוכניות המוקדמות עלה הרעיון להגיע לאנטבה דרך האגם.

ביום ראשון, 27 ביוני 1976 (כ"ט בסיוון ה'תשל"ו) נחטף מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנתב"ג לפריז. המטוס נחטף לאחר שערך חניית ביניים בנמל התעופה של אתונה. במטוס שהו באותה עת 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות.

החוטפים היו שני מחבלים גרמנים, חברי "תאי המהפכה", ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין-מבצעים חיצוניים:

  • וילפריד בזה – גרמני, מפקד חוליית חוטפי המטוס. בעל עבר עשיר בפעילות בארגוני השמאל הקיצוני בגרמניה המערבית וברשת הטרוריסט קרלוס באירופה. הצטרף לארגון של ודיע חדאד והתנדב לביצוע הפעולה.
  • בריגיטה קוהלמן – גרמנייה, ידידה של בזה. מתנדבת וחברה בארגונו של חדאד. בעלת עבר עשיר כאנרכיסטית וחברה פעילה בחוליית חוטפי המטוס.
  • ג'איל אל-ערג'ה – ממוצא ערבי, מפקד הפעילות הפוליטית של החזית באמריקה הלטינית. שולב מדי פעם במבצעים ובפיגועים של ארגונו של חדאד.
  • עבד א-לטיף עבד א-ראזק א-סמראי – ממוצא עיראקי. בעל עבר עשיר בפעילות מבצעית חבלנית, במיוחד באירופה, מטעם ארגונו של ודיע חדאד[1].

החוטפים אילצו את הטייסים להנחית את המטוס בבנגאזי שבלוב, שם המטוס חנה במשך שבע שעות, תודלק ושם הצטרפו אל החוטפים עוד שלושה מחבלים פלסטינים. נוסעת בשם פטרישיה היימן, אחות במקצועה, שהייתה בדרכה ללוויית אמה בלונדון, התחזתה לאישה הרה העוברת הפלה כדי להשתחרר מהמטוס החטוף. פטרישיה, בעלת אזרחות ישראלית ואזרחות בריטית, עשתה שימוש בדרכון הבריטי שלה וכך יצאה מהמטוס החטוף בעצירת התדלוק. המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה, מרחק של כ-3,800 קילומטרים מישראל.

ביום השלישי לחטיפה, 29 ביוני, ריכזו החוטפים את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן בשדה התעופה של אנטבה ושחררו את יתר הנוסעים. חטופים יהודים רבים סיפרו שהפרדתם משאר הנוסעים לקולן של פקודות בגרמנית הזכירו להם למרבה האימה את הסלקציות שהיו נהוגות במחנות ההשמדה הנאצים.

קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. בעקבות מעשה זה, קיבל הקברניט אות הוקרה מראש הממשלה, יצחק רבין.

את המגעים בשם ממשלת ישראל מול ממשלת צרפת ניהלו שגריר ישראל בצרפת בזמן הפעולה, מרדכי גזית, והיועץ הביטחוני סמי דוגן.

דרישות החוטפים

מדינת ישראל ניהלה מגעים עם שליט אוגנדה אידי אמין, ששיתף פעולה עם החוטפים.

החוטפים דרשו את שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, חמישה מחבלים הכלואים בקניה, שישה אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה.

הם הציבו אולטימטום, שאם לא יענו דרישותיהם עד יום חמישי, 1 ביולי, יוצאו להורג שני חטופים בכל שעה, עד שדרישותיהם יענו, או עד שכל בני הערובה ימותו. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את מועד האולטימטום ל-4 ביולי.

מבצע ההצלה

תכנון המבצע

תחקיר חיל האוויר על מבצע אנטבה
שחזור מבצע יונתן לשחרור בני הערובה מאנטבה שנערך בבח"א 27 לרגל 25 שנה למבצע
קבלת הפנים לחטופי אנטבה

במקביל למשא ומתן לשחרור החטופים, ולמרות התנגדות הרמטכ"ל, בדרגים הנמוכים יותר הועלו הצעות שונות של תקיפה, ביניהן הנחתת כוח משייטת 13 באגם ויקטוריה הסמוך לאנטבה. התכנון הזה לא יצא לפועל, בגלל חשש שחיל האוויר האוגנדי או אזרחים מאוגנדה יזהו אותם וכן לאחר ההבנה כי האגם שורץ תנינים. רעיון אחר שעלה היה לכבוש את אנטבה כולה. צה"ל תכנן מבצע חילוץ על סמך נתוני המודיעין על שדה התעופה באנטבה, וכן בהתבסס על מידע מודיעיני שהתקבל מחטופים נתינים זרים ששוחררו ובהם גם נינט מורנו, סבתו של עמנואל מורנו[2]. מורנו, יהודייה קנדית אשר הייתה בין החטופים ולא זוהתה כיהודייה על ידי החוטפים, ציירה את החטופים היהודים, ומאחוריהם את דיוקנם של החוטפים, מבנה הטרמינל ובית הנתיבות בו שהו החטופים. היא שוחררה יחד עם שאר הנוסעים הזרים, דרשה להיפגש עם אנשי "המוסד" בצרפת והעבירה להם את הציורים עם דיוקני המחבלים, דבר שהקל מאוד על החיילים בזיהוי המחבלים בשעת הפעולה. בנוסף, הכינה מפה של מבנה הטרמינל שבו שהו החטופים, דבר שהקל על תכנון המשימה והצבת הכוחות בשטח, ותיעדה את מיקום החטופים והחוטפים וזמני החלפת המשמרות ביניהם. את פרטי המידע שהיו רלוונטיים ביותר למבצע הצבאי אסף וערך עמירם לוין.

כמפקד המבצע מונה תא"ל דן שומרון, קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר). לצדו בצוות המתכננים היו סגן מפקד סיירת מטכ"ל רס"ן מוקי בצר שלהיכרותו המוקדמת והאינטימית עם נמל התעופה באנטבה משהות רצופה קודמת של כמה חודשים כמדריך לחימה לכוחות האבטחה המקומיים הייתה חשיבות מכרעת בגיבוש תחושת המסוגלות וההחלטה לאשר את המבצע בקרב דרג מקבלי ההחלטות, אל"ם אהוד ברק, אל"ם שי תמרי, סא"ל חיים אורן וסא"ל רן בג[3]. אנשי המוסד, בפיקוחו של מייק הררי שחדר לשדה התעופה במסווה של איש עסקים איטלקי, שלמה גל ועוד, השתתפו בצוות בדיקת ההתכנות לקראת מבצע אפשרי; הם הפיקו צילום אוויר של נמל התעופה באוגנדה, ומידע על סימון המסלולים שהיה חיוני להנחתת מטוסי התובלה[3][4], על כך קיבל הררי את עיטור המודיעין הגבוה ביותר של ישראל[5]. יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, היה בסיני בעת תכנון הפעולה וכאשר תכנון הפעולה היה בשלבים האחרונים הוא הצטרף לצוות המתכננים ומונה למפקד הכוח של הסיירת במבצע.

ראש הממשלה יצחק רבין לא מיהר לאשר מבצע צבאי ושקל חלופות אחרות. שר הביטחון שמעון פרס הטיל על הצבא למצוא תוכנית, והוא, יחד עם שרים נוספים, תמך בפעולת חילוץ באמצעות צה"ל עוד בטרם הוצגה תוכנית החילוץ המעשית. רבין פסל את התוכניות הראשונות שהוצגו בפניו, אך כאשר הונחה בפניו תוכנית מפורטת של צה"ל לחילוץ החטופים, הוא ערך הצבעה בממשלה שבה רוב מוחץ תמך בתוכנית החילוץ. גם בצה"ל היו הדעות חלוקות – הרמטכ"ל מוטה גור התנגד בתחילה נמרצות לכל תוכנית פעולה צבאית, שבה תמכו האלופים בני פלד ויקותיאל אדם[6]. למעשה, רבין אישר את היציאה לדרך ברגע שהתקבל האישור של אהוד ברק לגבי נחיתת התדלוק בקניה, עוד לפני שהממשלה אישרה את התוכנית. ראש הממשלה אף התקשר לרב עובדיה יוסף איתו היה ביחסים חמים, על מנת לקבל אסמכתא הלכתית לביצוע המבצע בשבת. הרב השיב לאלתר שמאחר שמדובר בפיקוח נפש, הדבר מותר ואף בירכוֹ שהמבצע יסתיים בהצלחה[7]. יצחק רבין אף הכין מכתב התפטרות למקרה שהמבצע ייכשל.[8]

ב-3 ביולי המריאו ארבעה מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף") של חיל האוויר משדה התעופה באופירה וטסו לאנטבה. רק כשכבר היו מעל אתיופיה התקבל אישור הממשלה למבצע. באופן רשמי דובר על כך שאם הממשלה לא תאשר, המטוסים יחזרו על עקבותיהם.

עיקרי התוכנית היו הטסת מטוסי הרקולס משדה התעופה באופירה שבסיני ליעד באוגנדה תוך חמיקה ממכ"ם אויב, כשחלק מהטיסה בגובה נמוך מעל ים סוף, להנחית את הכוח התוקף בעקבות מטוס תובלה בריטי שהיה אמור לנחות במוצ"ש בשעה 23:20, להתקרב לטרמינל במכונית מרצדס דמוית זו של מנהיג אוגנדה אידי אמין דאדא (שיצא לכנס באיי מאוריציוס ומשם ניהל את המשא ומתן מול ישראל), להשתלט על הטרמינל ולהרוג את המחבלים (בתוך דקות ספורות מרגע תקיפת האולם בו שוהים החטופים), תוך התעלמות ככל האפשר מהחיילים האוגנדים, שיתוק חיל האוויר האוגנדי על ידי פיצוץ מטוסי הקרב שלהם על ידי כוח שיגיע במטוס השני, ולבסוף הנחתת המטוס הרביעי והעברת הנוסעים אליו. בחזרה, תוכננה עצירת תדלוק קצרה בניירובי שבקניה. נחיתת המטוסים הנוספים התאפשרה על ידי הנחת פנסים נישאים בשולי המסלול על ידי חיילים מהמטוס הראשון.

בעלי תפקידים במבצע

דרג מדיני

מס"ד שם ושם משפחה תפקיד
1 יצחק רבין ראש הממשלה
2 שמעון פרס שר הביטחון
3 יגאל אלון שר החוץ

דרג מבצע

מס"ד דרגה שם ושם משפחה תפקיד
1 רא"ל מרדכי (מוטה) גור ראש המטה הכללי
2 אלוף יקותיאל אדם סגן ראש המטה הכללי
3 אלוף בני פלד מפקד חיל האוויר
4 תא"ל דן שומרון קצין חי"ר וצנחנים ראשי
5 תא"ל רפי הר-לב ראש להק מודיעין
6 אל"ם מתן וילנאי מפקד חטיבת הצנחנים
7 אלוף (במיל') יצחק חופי ראש המוסד

הכוחות המשתתפים וסדרי הכוחות

  • כוח יוני

מפקד הכוח: סא"ל יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל.

משימות:

  1. השתלטות על הטרמינל הישן
  2. הריגת המחבלים
  3. שחרור בני הערובה
  4. אבטחה היקפית באמצעות ארבעה נגמ"שי בי.טי.אר (BTR) בפיקודו של רס"ן שאול מופז

הכוח כלל 66 לוחמים.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות
מס"ד שם הכוח מפקדים/בעלי תפקידים משימה סד"כ
1 חוליית הפיקוד יוני נתניהו, מפקד הכוח של סיירת מטכ"ל תנועה עם הכוח הפורץ שתכלול גם את אליק רון
2 הכוח הפורץ רס"ן מוקי בצר, מפקד כוחות המילואים של סיירת מטכ"ל הכוח כלל מכונית מרצדס ושני רכבי לנדרובר.
3 כוח אבטחה נייד רס"ן שאול מופז, סגן מפקד סיירת מטכ"ל הכוח כלל נגמ"שי BTR-40
  • כוח מתן

מפקד הכוח: אל"ם מתן וילנאי, מפקד חטיבת הצנחנים.

משימות:

  1. סימון מסלול הנחיתה
  2. השתלטות על הטרמינל החדש ומגדל הפיקוח
  3. תדלוק המטוסים ולהיות כוח עתודה לכוח הפורץ

הכוח כלל 79 לוחמים ואנשי חיל האוויר.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות
מס"ד שם הכוח מפקדים/בעלי תפקידים משימה סד"כ
1 חפ"ק מתן וילנאי, קמב"ץ, קצין קשר, קצין מודיעין, רופא, שני קשרים ונציג חיל האוויר לטיפול בנושא התדלוק
2 כוח נחמיה סא"ל נחמיה תמרי, מפקד גדוד 890 השתלטות על הטרמינל החדש כלל 15 לוחמים
3 כוח שמוליק סא"ל שמואל ארד, מפקד גדוד 202 השתלטות על חלקה הצפוני של רחבת החנייה והתדלוק למטוסים כלל 14 לוחמים
4 כוח דורון רס"ן דורון אלמוג, מפקד סיירת צנחנים השתלטות על מגדל הפיקוח כלל 6 לוחמים
5 כוח נלי סרן נלי פקר, מפקד פלנ"ט צנחנים השתלטות על חלקה הדרומי של רחבת החנייה והתדלוק למטוסים כלל 16 לוחמים
6 כוח טלי סגן טלי ורדי מפלס"ר צנחנים סימון מסלולים ולאחר מכן סיוע בהשתלטות על מגדל הפיקוח כלל 4 לוחמים
7 כוח נחשון סגן נחשון שזר מפלס"ר צנחנים לשמש עתודה ולסייע בתדלוק כלל 6 לוחמים
8 כוח רן סא"ל רן בג, ראש ענף לוחמה בטרור מציאת פתחי התדלוק ואבטחת צוות חה"א בעת תדלוק המטוסים כלל 4 לוחמים וכן מתדלקים מחיל האוויר
  • כוח אורי

מפקד הכוח: אל"ם אורי שגיא, מפקד חטיבת גולני

משימות:

  1. לשמש עתודה לשאר הכוחות
  2. העלאת בני הערובה למטוסים
מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות:
מס"ד שם הכוח מפקדים/בעלי תפקידים משימה סד"כ
1 חפ"ק כלל את אורי שגיא, קצין מודיעין, קצין קשר, רופא ושני קשרים
2 כוח פינוי רון שכנר, מפקד פלוגה בגדוד 12 לקלוט את החטופים והנפגעים ולהעלותם למטוס מס' 4 מנה 6 לוחמים
3 צוות לוחמים רס"ן גבי אופיר, סגן מפקד גדוד 13 מנה 12 לוחמים
4 צוות לוחמים סרן אפי איתם, מפקד סיירת גולני מנה 12 לוחמים
5 צוות לוחמים סגן רמי אמיר, מפקד פלוגה בגדוד 12 מנה 12 לוחמים

מפקדי המבצע

מפקד המבצע בשטח היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל דן שומרון. מפקד הכוח האווירי היה מפקד בח"א 27 הנווט אל"ם עמי איילון.

קברניטי מטוסי ההרקולס היו:

מפקד טייסת 131 ("הציפור הצהובה") סא"ל יהושע (שיקי) שני,[9] אריה עוז, נתן דביר, ואמנון הליבני ששהה תקופת מה באוגנדה והכיר את השדה הישן בו שהו החטופים. מיכאל בן-יוסף – טייס הרקולס מספר 2.

חפ"ק המבצע

על ניהול המבצע מחדר פיקוד במטוס בואינג 707 הופקד אלוף בני פלד.

דרגה שם ומשפחה תפקיד
אלוף יקותיאל (קותי) אדם ראש אג"ם
אלוף בני פלד מפקד חיל האוויר הישראלי
רס"ן אהרן זאבי-פרקש נציג מודיעין אוויר (נח"א)
סרן עמי אלעזרי מפקד צוות 8200 וקב"ר

חפ"ק רפואה

על ניהול המבצע בהיבט הרפואי במטוס בואינג 707 הופקד סא"ל ד"ר ערן דולב.

דרגה שם ומשפחה תפקיד
סא"ל ד"ר ערן דולב ראש הצוות הרפואי
סא"ל ד"ר יוסף פקטור רופא חיל האוויר וצוות רופאיו
רס"ן ד"ר אפרים סנה ראש הצוות הרפואי של החפ"ק הקדמי
תא"ל גיורא מרטונוביץ'

משתתפים נוספים:

חטיבת גולני: גבי אשכנזי[10], רס"ן שלום בן-משה.

חטיבת הצנחנים: גיורא איילנד[11] אריה נייגר, מתי הררי וישי בר[12].

סיירת מטכ"ל: אודי שלוי[13], פנחס בוכריס, עמוס בן אברהם, דני ארדיטי, רז גור אריה, עמר בר-לב, תמיר פרדו[14] ויפתח רייכר-עתיר[15].

צוות האזנה מיחידה 8200: ב-1 ביולי 1976 קיבלה יחידה 8200 את הפקודה להשתתף במבצע. היחידה התקינה שש עמדות עבודה במטוס הפיקוד (בואינג) שחג מעל אנטבה בזמן הפעולה. העמדות, שנקראו “מארזים”, כללו מקלטי רדיו בהתאם לתחומי התדרים המבוקשים, מכשירי טייפ להקלטה וציוד שמע. בכל עמדה ניתן היה להאזין בו-זמנית לארבעה מקורות שונים. המשימה הייתה לתת כיסוי בהאזנה לאורך הטיסה לאנטבה, במהלך הפעולה עצמה ובדרך חזרה. האיומים שארבו לכוחות כללו סכנת התגלות, הזנקת מטוסי קרב נגד מטוסי חיל האוויר והתבטאויות בתקשורת הבין-לאומית המעידות על חשיפה. צוות האלחוטנים, הטכנאים והקב"ר נבחרו בקפידה וחולקו לקבוצות לפי השפה הנדרשת: ערבית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית ושפות הנהוגות באפריקה, כמו סווהילית. זאת למרות שהטייסים מתורגלים בדרך כלל לדבר אנגלית, אבל ייתכן כי בשעת לחץ יעברו לדבר בשפת אימם[16].

יחידה 533: יחידה 533 הייתה אחראית על הקמת ותפעול מערכי הקשר של המבצע. קצינים ומפעילים של היחידה פעלו בחפ”ק המוטס שהותקן במטוס בואינג ובמרכז השליטה של אל-על.[17]

מבצע החילוץ

למרות תנאי הטיסה הקשים המטוסים הגיעו בזמן המתוכנן והנחיתו את המטוסים בצורה נוחה. המטוס הראשון תוכנן לנחות על מסלול חשוך אך נחת על מסלול מואר. לוחמי סיירת צנחנים, תחת פיקודו של דורון אברוצקי (אלמוג)[18], היו הכוח הראשון שפעל באנטבה, ולאחר שקפצו מהמטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, אבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה כדי להאירו עבור המטוסים הבאים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. ואמנם פקח הטיסה במגדל הפיקוח כיבה את המסלול מייד עם נחיתת המטוס השני[19]. החפ"ק של דן שומרון, מפקד המבצע, וכן לוחמי סיירת מטכ"ל פרקו במהרה מן המטוס הראשון בעוד שלושת המטוסים הנוספים נוחתים[20]. מהמטוסים התקדמו הכוחות אל הטרמינל במספר ג'יפים ובראשם רכב מרצדס מהדגם שהיה עשוי להראות כמו רכב השרד של אידי אמין. הרכב הנ"ל היה מונית ישראלית מסוג מרצדס 220 דיזל שנצבע בשחור עבור מבצע החילוץ.

על פי התכנון, היה על הכוח לנסוע עד למקום החטופים ולא להשתהות כלל, גם אם הם בסכנה, כדי שלא לאבד את גורם ההפתעה[21], אולם בכניסה לטרמינל נתקל הכוח בשני חיילים אוגנדים, ויוני נתניהו הורה לירות בהם. נתניהו ומפקד נוסף ירו בחיילים באקדחי ברטה המצוידים במשתיקי קול[22], ככל הנראה עקב חששו של נתניהו כי הללו יסכנו את הגעת הכוח ליעדו. אחד החיילים האוגנדים התאושש מעט ואז נורה בקלצ'ניקוב ומא"ג. קולות הירי משכו את תשומת לבם של כוחות הביטחון האוגנדיים לפעולה.

שיירת הרכבים של הכוח, ובה המרצדס ושני הג'יפים מסוג לנדרובר, בלמה במקום. הלוחמים יצאו מן הרכבים במרחק 25 מטרים לערך מבית הנתיבות הישן. מוקי בצר המשיך עם חייליו רגלית למקום החטופים, ויוני נתניהו התקדם לעבר נקודת הפיקוד שנקבעה מראש. בצר השיב אש לעבר מספר חיילים אוגנדים תוך כדי ריצה, וכתוצאה מכך נאלץ להאט מקצב ריצתו ולהחליף מחסנית (על פי גרסה אחרת – השתהה מעט בניסיון לשחרר מעצור בנשקו). נתניהו שחשש כי הכוח לא יגיע מהר דיו ליעד, שינה את תנועתו ותוך שהוא מאיץ בלוחמיו להתקדם נטל את הובלת ההסתערות. לאחר מספר מטרים בראש הכוח הוא נפגע מירי חייל אוגנדי ממגדל הפיקוח על פי הגרסה הרווחת, או מהטרמינל עצמו, על פי גרסה אחרת[23], ונפצע קשה. סא"ל יונתן נתניהו מת מפצעיו עוד בטרם החל שלב החילוץ של החטופים.

כוח סיירת מטכ"ל הגיע לבניין הטרמינל ופרץ פנימה. אמיר עופר היה הלוחם הראשון שעבר בפתח והרג את המחבל הראשון[24]. אחריו פרצו מפקד הצוות שלו, אמנון פלד, שהרג עוד מחבל ומחבלת[25], ומוקי בצר ועמוס גורן שהרגו את המחבל הרביעי והאחרון באולם[26]. החטופה אידה בורוכוביץ נהרגה מאש המחבלים; גם פסקו כהן נפגע מחילופי אש, כאשר החיילים ירו לעבר מחבל שישב בקרבתו; כאשר נכנסו כוחות צה"ל, התרומם ממקומו צעיר בן 19 בשם ז'אן ז'אק מימוני וחיילי צה"ל ירו בו בטעות[27]. בצר נטל את הפיקוד על כוח ההשתלטות וביחד עם מפקד המבצע, תא"ל דן שומרון, תיאם את תנועת בני הערובה למטוסי הפינוי[28].

כוח הצנחנים, בפיקוד מתן וילנאי, נע לעבר הטרמינל החדש והשתלט עליו כמעט ללא התנגדות ונפגעים, זולת סמ"ר סורין הרשקו, מהפלוגה המסייעת של גדוד 890, שנפצע קשה מקליע אקדח שנורה על ידי אדם בלבוש אזרחי, ונותר משותק מהצוואר ומטה[29]. ד"ר יואל סייפן שהשתתף במבצע כקצין הרפואה של חטיבת הצנחנים, הוא זה שטיפל והציל את חייו של סורין הרשקו, כוח הנגמ"שים בפיקוד רס"ן שאול מופז שכלל 4 נגמ"שי BTR 40, שמשימתו כאמור הייתה לרתק באש את מגדל הפיקוח, הצליח לבסוף לנטרל את מקורות הירי. כמו כן השמידו לוחמי הסיירת, בפיקוד עמר בר-לב, שמונה מטוסי מיג שחנו בשדה התעופה, על מנת למנוע מרדף אפשרי אחרי מטוסי חיל האוויר[30][31].

מטוס ההרקולס ובו החטופים נוחת בישראל
שלמה גזית (מימין) מתדרך את פדויי השבי מאנטבה עם רדתם מהמטוס בתל נוף ("עקרון"), יולי 1976[32]
בנימין נתניהו משוחח עם סורין הרשקו, אחד מהחיילים שנפצע במבצע אנטבה, 2 ביולי 1986

לאחר פעולת החילוץ

הנצחה ללוחמים שהשתתפו במבצע אנטבה, מתחת לגשר הנשרים בצומת מעריב בתל אביב

הנוסעים, תחת אבטחה של לוחמי חטיבת גולני בפיקוד אורי שגיא[33], הועברו למטוסי ההרקולס שטסו לקניה, לצורך תדלוק וטיפול בפצועים, גם כאן נטל חלק איש המוסד מייק הררי שהסדיר את עניין התדלוק בקניה[5]. בקניה הוקם בית חולים שדה צה"לי שנפרס בשדה התעופה בניירובי. בית החולים נוהל על ידי אל"ם אהוד ברק, שהיה ממתכנני מבצע החילוץ. בשדה התעופה גילה ברק על מותו של חברו הקרוב יוני נתניהו. ברק העביר על כך עדכון לרמטכ"ל מרדכי גור וסיכם את השיחה במילים "אבדה נוראה. הישג אדיר". הרופאים ניצלו את הפסקת התדלוק הקצרה כדי לטפל בפצועים ובחלק מבני הערובה. המטוסים תידלקו והמשיכו לישראל[34].

אחת החטופות, דורה בלוך בת ה-74 (אמו של העיתונאי דניאל בלוך), שאושפזה בבית חולים מקומי בקמפלה לפני המבצע, נרצחה בהוראתו של אידי אמין כנקמה על הצלחת המבצע[35]. רק לאחר שלוש שנים, לאחר קץ שלטונו של אמין, הוחזרה גופתה לישראל.

שם המבצע

השם שניתן למבצע בעת ההכנות אליו היה "מבצע כדור הרעם". לאחר המבצע נקרא המבצע באופן רשמי בשם "מבצע יונתן", על-שמו של יוני נתניהו, ונודע בישראל ובעולם גם כ"מבצע אנטבה".

אבדות ונפגעים

במהלך המבצע נהרג יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבע גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו במהלך מבצע החילוץ: אידה בורוכוביץ', פסקו כהן וז'אן ז'אק מימוני. בת ערובה נוספת, דורה בלוך[35], נרצחה לאחריו בבית החולים בקמפלה[35]. שישה בני ערובה נוספים נפצעו.

נהרגו כל שבעת המחבלים החוטפים וכמה עשרות חיילים אוגנדים. חמישה מטוסי מיג 21 ושלושה מטוסי מיג-17 הושמדו על הקרקע[36].

תגובות למבצע

בעולם המערבי זכתה ישראל להערצה בעקבות הפעולה הנועזת. צרפת הביעה סיפוק על חילוץ בני הערובה; גרמניה כינתה את המבצע "פעולת חירום והגנה עצמית"; שווייץ בירכה את ישראל; בעיקר התפעלו מהמבצע בבריטניה ובארצות הברית, שקראו למבצע זה "משימה בלתי אפשרית"; בארצות הברית ראו סמליות מסוימת בתאריך שחרור החטופים – ארבעה ביולי – יום העצמאות המאתיים שלהם.

הגוש הקומוניסטי והעולם הערבי גינו את הפעולה. מצרים, סוריה, עיראק ותימן, גינו את פעולת צה"ל כהפקרת חיי אדם ופגיעה בלוחמי חירות. ברית המועצות האשימה את ישראל בחדירה למדינה חופשית שוחרת שלום ופגיעה בריבונותה.

ב-4 ביולי 2016 במסגרת ביקור במספר מדינות באפריקה, נערך בשדה התעופה של אנטבה, ליד בנין הטרמינל הישן, אירוע לציון 40 שנה למבצע הצבאי בנוכחות בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ואחיו של יונתן נתניהו, נשיא אוגנדה יוורוי מוסווני והניצולים מהחטיפה.

המבצע נחשב עד היום לאחד ממבצעי הלוחמה בטרור ושחרור בני ערובה הנועזים ביותר. בתקציר לספר "Israel’s Lightning Strike: The Raid on Entebbe 1976" מאת סיימון דנסטן נכתב:

The Israeli Special Forces' operation at Entebbe goes down in history as one of the most audacious counter-terrorist assaults ever conducted. On 27 June 1976, four terrorists - two of the Popular Front for the Liberation of Palestine and two of the German Baader-Meinhof terrorist group - highjacked a passenger jet and forced a landing in Entebbe, Uganda. Here they were met by reinforcements, and - although releasing a few hostages - transferred all the Jewish and Israeli prisoners to the terminal building. As Idi Amin's assistance to the terrorists became increasingly clear, the Israeli government began preparations for a military assault. The element of surprise was crucial; never before had such a large-scale raid at such a long distance been successfully undertaken. This is the incredible story of how the Israeli Special Forces defied radar for over 2,000 miles, masqueraded as a tyrant in a Mercedes and captured uniforms, and defeated an army in brutal combat, in a triumph of sheer audacity and nerve.

בסוף מרץ 2019 נערכה הלווייתו של מישל בקוס, קברניט המטוס, שביקש להשמיע את התקווה בהלווייתו[37].

בתרבות

סרטי קולנוע עלילתיים המתארים את מבצע יונתן

שיר

סרטים נוספים הקשורים למבצע

  • "מיס אנטבה" (2003) – עלילת הסרט עוקבת במשך ארבעה ימים אחר חבורת ילדים בירושלים של קיץ 1976. את החבורה מנהיגה נועה בת ה-12. חטיפת המטוס לאנטבה באותו קיץ, אשר בתוכו נמצאת אמו של דני, אחד מהחבורה, נותנת להם עניין חדש להתעסק בו. כתגמול לחטיפת המטוס, הם 'חוטפים' נער ערבי שתקן, בנו של מנקה הבניין, ומנסים להחזיק בו, בדרכם הילדותית והאנושית כקלף מיקוח עד שחרורה של האם החטופה.
  • "המלך האחרון של סקוטלנד" – עלילות משטרו של אידי אמין. לקראת סוף הסרט מופיע סיפור חטיפת המטוס ונחיתתו באנטבה. לפי כתובית בסוף הסרט, רק חטופה אחת לא ניצלה (הכוונה לדורה בלוך).

סרטי תעודה

אמנות

ספרים עלילתיים

  • המבצע תואר על ידי גלילה רון פדר-עמית בספר השמיני בסדרת הספרים מנהרת הזמן, בו שני ילדים חוזרים בזמן ונחטפים יחד עם שאר האנשים במטוס, וניצלים במבצע יונתן.
  • הספר הצגה מסוכנת באוגנדה מאת אברהם אוחיון.
  • ב-2011 יצא לאור "כדור הרעם", ספר קומיקס מאת ג'קי ירחי המתאר את המבצע[41].
  • ב-2017 יצא לאור ספרה של אורה מורג, "55 דקות באנטבה", הספר ה־17 בסדרת ספרי המתח ההיסטוריים לנוער פרי עטה[42].

תערוכה

  • ב-2001, במלאת 25 שנה למבצע, הוצגה תערוכת קריקטורות, קומיקס ואיורים מ-17 מדינות. רובן צוירו מספר ימים לפני ומיד אחרי החילוץ, בעיתונות הישראלית והעולמית – בסוף יוני ותחילת יולי 1976. הפרויקט הוצג בבית העם בירושלים ובעיריית מודיעין[43].
  • באוגוסט 2015 הוצגה במרכז יצחק רבין תערוכה המתארת את המבצע לרגל 40 שנה למבצע, בין המוצגים: יומן של אחד מן החטופים, האפוד של יוני נתניהו, סרטון הנפשה המתאר את פרטי המבצע, וכן חילופי מכתבים בין ראש הממשלה יצחק רבין לחברי הקבינט הביטחוני[44].

גלריה

המדליה של מבצע יונתן
  • צד קדמי – סמל צה"ל עם עלה זית משולב בצללית של מטוס חיל האוויר
    צד קדמי – סמל צה"ל עם עלה זית
    משולב בצללית של מטוס חיל האוויר
  • צד אחורי – הפסוק "ישלח ממרום יקחני" (תהלים י"ח י"ז)
    צד אחורי – הפסוק "ישלח ממרום יקחני"
    (תהלים י"ח י"ז)

מסמכים

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרי ילדים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מבצע יונתן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע יונתן

הערות שוליים

  1. ^ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה", הוצאת מסדה, 1993
  2. ^ עקיבא נוביק, '"סיירת סבתא ידיעות אחרונות, 29 ביוני 2012
  3. ^ 3.0 3.1 שרון רופא-אופיר, חשיפה: המוסד צילם, מבצע אנטבה יצא לדרך, באתר ynet, 1 ביולי 2006
  4. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר ספרים, עמ' 141
  5. ^ 5.0 5.1 רן דגוני, מייק הררי זכה בעיטור גבוה על חלקו במבצע אנטבה, מעריב, 8 בינואר 1990
  6. ^ גל פרל, "רק קדימה בא בחשבון", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 בספטמבר 2023.
  7. ^ הספר "אריה דרעי, העלייה, המשבר, הכאב" מאת יואל ניר הוצאת ידיעות ספרים
  8. ^ יונתן בן ארצי, ‏לדרוש ממנהיגינו, זה מה שסבא שלי היה מצפה מאיתנו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 באוקטובר 2020‏
  9. ^ מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "לאנטבה ובחזרה", עמ' 255–262
  10. ^ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006 גבי אשכנזי: "הייתי אז מ"פ בגולני, אבל אף אחד מהמשתתפים במבצע, למעט המפקדים המאוד בכירים, לא היה בתפקיד המקורי שלו. הייתה נבחרת של לוחמים שנאספה על בסיס הכישורים האישיים. המח"טים היו על תקן של מפקדי מחלקות ואנחנו היינו סוג של חיילים".
  11. ^ גיורא איילנד, הכריח אותנו לנסוע הביתה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, ‏ 02.01.2004, "מאוחר יותר, כשהיינו באנטבה, רצנו ביחד בטרמינל, בדרך לחילוץ בני הערובה".
  12. ^ עמוס הראל, האלוף שלא מתבייש לא להסתער, באתר הארץ, 11 במאי 2012.
  13. ^ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה", הוצאת מסדה, 1993, עמודים 260-263.
  14. ^ "נבחרת החלומות" של אנטבה, באתר ישראל היום, 1 ביולי 2011
  15. ^ עידו נתניהו, סיירת מטכ"ל באנטבה, הוצאת ידיעות ספרים (פרק מתוך הספר), 2006
  16. ^ אבנר אברהם, יחידה 8200 במבצע יונתן הסיפורים ממשיכים לצוף (עמ' 57), באתר מבט מל"מ, גיליון 73, ‏דצמבר 2015
  17. ^ תולדות מערך הקשר בחיל האויר - מרקיע שחקים, ‏2022-11-26
  18. ^ דורון אלמוג, ‏רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2011, "הייתי החייל הראשון שנחת על אדמת אנטבה. תפקידי היה לסמן את המסלול ולהשתלט על מגדל הפיקוח החדש".
  19. ^ גל פרל פינקל, פעולה במעגל השלישי, מרכז דדו, ‏ 19 בדצמבר 2021.
  20. ^ טלי ליפקין-שחק, השחקן הראשי, מעריב, 16 ביוני 2006, כפי שהועלה באתר פרש
  21. ^ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, גבי אשכנזי: "מבחינה מקצועית, אני חושב שהסיפור המרכזי של אנטבה היה אלמנט ההפתעה. מבצע אנטבה המחיש מה גורם ההפתעה יכול לעשות במבצע. העובדה שהצלחנו להגיע לשם באופן מפתיע, נתנה לנו את היתרון לאורך כל המבצע".
  22. ^ שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", באתר ynet, 2 ביולי 2006
  23. ^ עידו נתניהו, הקרב האחרון של יוני, ספריית מעריב, תשנ"א, נספח א
  24. ^ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמוד 301
  25. ^ ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמוד 249
  26. ^ ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמודים 249-250.
  27. ^ איל בן, למה שכחו את הגיבור שלנו?, באתר ynet, 2 ביולי 2006
  28. ^ אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 4 ביולי 2011
  29. ^ אמיר גילת, סורין הרשקו, עכשיו הסרט, באתר nrg‏, 24 בספטמבר 1999
  30. ^ עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2013
  31. ^ מערכת וואלה חדשות‏, "הרגשנו שעשינו מה שמצופה מאתנו, אז מה הסיפור?": ח"כ בר-לב חוזר לאנטבה, באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2016
  32. ^ לפני המראתם ללוד (הבדק). לפני הנחיתה בלוד הייתה נחיתה בתל נוף ושם אמרו לפדויי השבי שהם צריכים לשמור על סודיות. הצוות הצרפתי של המטוס שמר על סודיות עד היום
  33. ^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 79.
  34. ^ אילן כפיר, ברק - הביוגרפיה, מהדורה עשירית, אלפא תקשורת, ספטמבר 1999, עמ' 172–173
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 איתמר אייכנר, משאלת הלב של הרופא מאנטבה, באתר ynet, 19 בספטמבר 2019
    איתמר אייכנר, 40 שנה למבצע אנטבה: בנו של אידי אמין מתנצל, באתר ynet, 14 ביוני 2016
  36. ^ מערכת וואלה חדשות‏, "הרגשנו שעשינו מה שמצופה מאתנו, אז מה הסיפור?": ח"כ בר-לב חוזר לאנטבה, באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2016
  37. ^ הלוויה של מישל בקוס, קברניט מטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה, בעמוד הפייסבוק של יאיר תיבון (עו"ד), 12 באפריל 2019 (אורך: 51 שניות)
  38. ^ השיר ”ארץ צבי”, מילים ותווים, באתר web.nli.org.il
  39. ^ גילי איזיקוביץ, החללים האלמונים של מבצע אנטבה, באתר הארץ, 30 בינואר 2013
  40. ^ Ardon, www.ardon.com
  41. ^ מבצע אנטבה - עכשיו הקומיקס, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 ביולי 2011
  42. ^ תקציר הספר באתר TheMarker cafe
  43. ^ האמנים של מבצע אנטבה, "המולטי יקום של אלי אשד", 8 ביולי 2006
  44. ^ תערוכת מבצע יונתן, באתר של מרכז יצחק רבין


יצחק רבין
משפחתו רוזה כהן (אמו) • נחמיה רבין (אביו) • לאה רבין (אשתו) • דליה רבין (בתו)
ממשלותיו ממשלת ישראל השבע עשרה • ממשלת ישראל העשרים וחמש
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-17 הסכם הביניים בין ישראל למצרים (1975) • יום האדמה (1976) • מבצע יונתן (1976) • פרשת ידלין (1976)
הממשלה ה-25 אסון צאלים ב' (1992) • גירוש פעילי חמאס ללבנון (1992) • הסכמי אוסלו: הצהרת העקרונות (1993) והסכם הביניים (1995) • מבצע דין וחשבון (1993) • הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994) • הסכם קהיר (1994)
שונות נאצר מחכה לרבין • נאום הר הצופים • פרשת חשבון הדולרים • פנקס שירות • שלום, חבר
הירצחו ועדת החקירה לעניין רצח רבין • תאוריית הקשר על הרצח • תגובת החברה הדתית לרצח • הלווייתו
הנצחתו יום הזיכרון ליצחק רבין • כיכר רבין והאנדרטה • מכינה קדם-צבאית רבין • מרכז יצחק רבין
פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים 1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • >
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל שנות ה-70: מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76)

שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • רצח הימאים הישראלים בברצלונה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86)
שנות ה-90: פיגוע האוטובוס במצרים (4 בפברואר 90) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (17 במרץ 92) • הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון (26 ביולי 94)

1948–1999 • 2000–2009 • 2010–2019 • 2020–2029

היסטוריה של מדינת ישראל
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות
שנות ה-40 הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים
שנות ה-50 העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב
שנות ה-60 הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה
שנות ה-70 הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים
שנות ה-80 מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים
עשור ראשון של המאה ה-21 הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי
עשור שלישי של המאה ה-21 מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39923345מבצע אנטבה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מבצע_אנטבה&oldid=2725313"