שנות ה-60 של המאה ה-20

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21
עשורים:
1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979 - 1980–1989
שנים:
<<< - 1960 - 1961 - 1962 - 1963 - 1964 - 1965 - 1966 - 1967 - 1968 - 1969 - >>>

שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

בזירה הבינלאומית חלה הסלמה ניכרת במלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, אשר כמעט והגיעה לשואה גרעינית בשנת 1962. המלחמה מצאה את ביטויה הן במישור הצבאי (מלחמת וייטנאם, ובמידת מה גם מלחמת ששת הימים) והן במישור הטכנולוגי (המירוץ לחלל, שראשיתו בשיגור האדם הראשון לחלל ושיאו במסעה של אפולו 11 שהנחיתה את האדם הראשון על הירח). הקמתה של חומת ברלין והפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה המחישו את הקרע המתמשך בין שתי מעצמות העל. כחלק מהתמודדותה של ארצות הברית עם איומי המלחמה הקרה בחרו תושבי ארצות הברית בג'ון פיצג'רלד קנדי כנשיא ה-35 של ארצות הברית, בשנת 1963 של אותו עשור נרצח קנדי בדאלאס, טקסס.

התקופה עומדת בסימן קריסתו של הקולוניאליזם האירופי ועצמאותן של מושבות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באפריקה, שבה גל הלאומיות נתפס כבלתי ניתן לעצירה. תביעות לשוויון זכויות נתנו אותותיהן גם בעולם המפותח, ובמיוחד הפגנות המחאה של אפרו-אמריקאים בארצות הברית בהנהגתו של מרטין לותר קינג. השלב הראשון של "הגל השני" של הפמיניזם, הפמיניזם הליברלי, החל עם פרסום ספרה של בטי פרידן "המסתורין הנשי" בשנת 1963.

ואולם נראה שיותר מכל, ייזכר העשור בשל תרבות הצעירים המתירנית, שהתפתחה בצפון אמריקה ובאירופה (ילדי הפרחים) בד בבד עם התרחבות מערכת תקשורת ההמונים. תרבות זו, פציפיסטית ואנטי-קפיטליסטית, דחתה את ערכי דור ההורים ויצאה נגד איסורים חברתיים ארוכי-שנים, בנצלה את תפוצת המריחואנה ואת פיתוח הגלולה למניעת הריון. בלונדון ידועה התקופה כתקופת "לונדון החוגגת", שהצטיינה בפריחה של תרבות, אופנה, מוזיקה ויצירה צעירה ומשוחררת.

אירועים עולמיים

מלחמות בינלאומיות

מלחמת וייטנאם (1955–1975)
ב-1961 היו הכי הרבה מדינות בעולם שהיו תחת השפעה סובייטית (לאחר המהפכה הקובנית של 1959 ולפני הפיצול הסיני-סובייטי ב-1961)

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים

תופעות בינלאומיות

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

מערב אירופה

מזרח אירופה

פועלי בניין גרמניים במזרח גרמניה מקימים את חומת ברלין. צולם ב-20 בנובמבר 1961

המזרח התיכון

המזרח הרחוק

אמריקה הצפונית

מרטין לותר קינג באנדרטת לינקולן במהלך "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה ושוויון", 28 באוגוסט 1963, עת נשא את נאומו "יש לי חלום"

אמריקה הדרומית

אפריקה

ב-1969 מועמר קדאפי תופס את השלטון בלוב בהפיכה צבאית בה מודח המלך אידריס

אוקיאניה

תנועות חברתיות ופוליטיות

תנועת תרבות הנגד והמהפכה החברתית של שנות ה-60

במחצית השנייה של העשור צעירים רבים במדינות העולם המערבי החלו להתקומם נגד הנורמות השמרניות של התקופה. בעקבות כן נוצרה "תרבות נגד", שהובילה למהפכה חברתית ברחבי העולם המערבי במהלך העשור. תנועת תרבות הנגד החלה בארצות הברית כתגובה נגד השמרנות והקונפורמיות החברתית של שנות החמישים, וכמו גם כתגובה להתערבותה הצבאית הנרחבת של ארצות הברית בווייטנאם. בני הנוער שהיו פעילים בתנועת תרבות הנגד כונו "היפים". תנועת תרבות הנגד פעלה לקידום הליברליזציה בחברה, קראו שלא לבטוח באופן מוחלט ברשויות ובממשל, וחתרו להשגת שוויון מוחלט עבור נשים ומיעוטים.

התנועה נגד המלחמה

במהלך המלחמה בווייטנאם מעל לחצי מיליון חיילים אמריקנים נשלחו לווייטנאם, ומעל ל-58,500 חיילים אמריקנים נהרגו במלחמה. כתוצאה מכך נוצרה בארצות הברית התנגדות ניכרת למלחמה בווייטנאם. בעוד שב-1965 רק אמריקנים מעטים מחו על המעורבות האמריקאית בווייטנאם, ככל שהמלחמה נמשכה, ומספר מקרי המוות עלה, התגברה בארצות הברית התסיסה האזרחית. הסטודנטים האמריקנים היו מבין המתנגדים העיקריים למלחמה, ועל כן מהקמפוסים של האוניברסיטאות והקולג'ים יצאו חלק ניכר מההפגנות נגד המלחמה. ככל שהאידיאלים של התנועה התפשטו מעבר לקמפוסים של האוניברסיטאות והקולג'ים, החלו לעלות ספקות לגבי המלחמה גם בתוך הממשל עצמו.

התנועה לזכויות האזרח

ערך מורחב – התנועה לזכויות האזרח

במהלך המחצית השנייה של שנות ה-50 ובמהלך כל שנות ה-60 אפרו-אמריקאים בארצות הברית החלו לפעול להוצאה מחוץ לחוק של האפליה הגזעית שהתקיימה עד אז נגד שחורים בארצות הברית. התנועה התאפיינה בקמפיינים של התנגדות אזרחית (אנ') רבים. בין השנים 1955 עד 1968 המעשים המרובים של אי-ציות אזרחי ומחאה לא-אלימה תרמו למשבר בין פעילים בתנועה לבין רשויות השלטון. במקרים רבים הממשל הפדרלי, הממשל המקומי, חברות וישובים שונים נאלצו להגיב באופן מיידי להפגנות, וכתוצאה מכך סוגיית חוסר השוויון קיבלה סיקור תקשורתי נרחב בכלי התקשורת ברחבי העולם. צורות של מחאה או אי-ציות אזרחי כללו מקרים של חרם צרכנים כמו חרם האוטובוסים של מונטגומרי שצלח, הפגנות "Sit-in" (אנ'), צעדות הפגנה כגון המצעדים מסלמה למונטגומרי (1965) באלבמה, וכן מגוון רחב של פעילויות לא אלימות אחרות.

הישגי החקיקה של התנועה לזכויות האזרח היו בשלב זה חוק זכויות האזרח (1964), שאסר על אפליה על בסיס "גזע, צבע, דת או מוצא לאומי" בפרקטיקת התעסוקה ובמקומות ציבוריים ; חוק זכות ההצבעה (1965), שנתן כלים לאכיפת התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, שכבר עיגן חוקתית את איסור האפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי ב-1870 ; חוק ההגירה והאזרחות (1965), אשר שינה את אופן חלוקת מכסות ההגירה לארצות הברית באופן מהותי, וביטל את "נוסחת המוצא הלאומי", שהייתה נהוגה בארצות הברית משנת 1921 ; חוק דיור הוגן (1968) (אנ'), אשר נועד למנוע אפליה גזעית נגד קונים או שוכרים.

הגל השני של הפמיניזם

ערך מורחב – הגל השני של הפמיניזם

הגל השני של הפמיניזם בארצות הברית וברחבי העולם צבר מומנטום בתחילת העשור. בעוד שהגל הראשון של הפמיניזם, אשר חל בראשית המאה ה-20, התמקד במתן זכות בחירה לנשים, וחתירה לשינוי המקרים בהם דה יורה מתקיים אי-שוויון חברתי בין גברים לנשים, הגל השני התמקד בשינוי הנורמות התרבותיות והחברתיות וחתירה לשינוי המקרים בהם דה-פקטו מתקיים אי-שוויון חברתי בין גברים לנשים. באותה העת הדעה הרווחת בעולם, ובמדינות המערב בפרט, הייתה שמקומה של האישה הוא ברוב המקרים בבית, ועל כן באותה התקופה הייתה הדרה של נשים מענפים רבים בתעשייה. ועדה נשיאותית אמריקאית לבחינת מעמד האישה (אנ') מצאה, שבארצות הברית מתקיימת בפועל אפליה נגד נשים במקום העבודה ובכל היבט אחר של החיים, ובעקבות כן במהלך העשורים הבאים יושמו רפורמות משפטיות, שנועדו לקדם את הנשים בחברה האמריקנית (חוק השוויון של 1963 (אנ'), תיקון סעיף 9 לחוק החינוך (אנ'), וכו'), ואשר הסירו את המחסומים המשפטיים האחרונים שנותרו לחופש האישי של הנשים בחברה האמריקנית ולהצלחתן המקצועית. במהלך העשור פמיניסטיות רבות לקחו חלק בהפגנות לקידום מעמד האישה ולסיום אי השוויון בין נשים לגברים, כתבו ספרים על הנושא, וקידמו את השיח הציבורי בנושא, והובילו לבסוף לשינויים חברתיים ופוליטיים ולהסרת המגבלות, שהיו קיימות עד אז על נשים. בשנת 1963 יצא לשווקים ספרה המהפכני של בטי פרידן, "המסתורין הנשי", אשר ניתח את תפקיד הנשים בחברה ובחיים הציבוריים והפרטיים. בשנת 1966 התנועה החלה לגדול באופן מהותי, ובעקבות כן פרידן, יחד עם פמיניסטיות נוספות, ייסדה את הארגון הנשים הלאומי (NOW).

כלכלה

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

המהפכן הארגנטינאי צ'ה גווארה מוצא להורג בבוליביה ב-1967

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות

אסונות טבע

אסונות מעשי ידי אדם

מדע וטכנולוגיה

חקר החלל

פיתוחים טכנולוגיים נוספים

הישגים מדעיים בתחום הרפואה

הגלולה למניעת היריון מאושרת לראשונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-1960

הישגים מדעיים נוספים

שונות

  • טרופיקליה - זרם תרבותי שמתפתח בברזיל בעשור זה, בהשפעת תנועת האוונגרד האמנותי ותרבות הפופ המקומית והבינלאומית. הטרופיקליה מאופיינת בסגנון אסתטי מובהק, וקידמה גם יעדים חברתיים ופוליטיים הנוגעים לחיים תחת משטר צבאי, שמונהג בתקופה זו בברזיל[8].
  • משחקים בולטים שמופיעים לראשונה: סטרטגו (1961), פלונטר (1966).

אישים בולטים

מנהיגי עולם בולטים

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":


פעילים חברתיים בולטים

מדענים

שנות ה-60 בישראל

עמוד ראשי
ראו גם – 1960 בישראל, 1961 בישראל, 1962 בישראל, 1963 בישראל, 1964 בישראל, 1965 בישראל, 1966 בישראל, 1967 בישראל, 1968 בישראל, 1969 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

מדינת ישראל ידעה במהלך רוב העשור שקט ביטחוני יחסי (למעט תקריות לאורך הגבול הסורי ופעולות חבלה ראשוניות של ארגון פת"ח הפלסטיני). דוד בן-גוריון פרש מהחיים הפוליטיים.

גלי עליה גדולים, בעיקר ממרוקו ומרומניה, הגיעו לישראל.

ב-1961 נלכד פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן על ידי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים והובא למשפט בישראל. במהלך משפטו נחשפו פרטים רבים וקשים על השואה, והחברה החלה לגלות יותר עניין בנושא הכאוב. אייכמן נמצא אשם ונידון למוות. הוא הוצא להורג ב-1962.

אין ספק שהאירוע המשמעותי בתקופה זו היה מלחמת ששת הימים (1967), שפרצה לאור הסלמה מהירה במצב הביטחוני. ישראל הדהימה כשהביסה את צבאות מצרים, סוריה וירדן, השמידה את חילות האוויר שלהם תוך מספר ימים והכפילה את השטח שבשליטתה פי ארבעה ויותר - במהלך המלחמה ישראל כבשה את חצי האי סיני, את רמת הגולן, את רצועת עזה ואת הגדה המערבית, ושיחררה את ירושלים לרבות העיר העתיקה. השיפור הכלכלי שחל לאחר המלחמה תרם אף הוא לתחושת האופוריה במדינה היהודית. רבים, בעיקר בקרב הציונות הדתית, דיברו על השיבה ל"נחלת אבות" בירושלים העתיקה ובערים אחרות. קו הפסקת האש החדש כונה "הקו הסגול". בעקבות המלחמה הפך "הקו הירוק" לגבול אדמיניסטרטיבי בין שטחים הנתונים למרות ישראל. החוק הישראלי חל על השטחים שבתוך הקו הירוק, וכן על החלק המזרחי של ירושלים (שאוחד עם החלק המערבי) ועל רמת הגולן (מאז 1981). רוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק" כפופים לממשל מיוחד.

ב-1968 הצוללת הישראלית אח"י דקר, אשר עשתה דרכה מנמל פורטסמות' באנגליה לנמל חיל הים בחיפה ועליה 69 אנשי צוות, טובעת בדרכה לישראל. רק לאחר כ-30 שנה של חיפושים חוזרים ונשנים, עם עזרה מכוחות בין-לאומיים בהיקף חסר תקדים, נמצא גוף הצוללת בין כרתים לבין קפריסין ב-28 במאי 1999.

ב-2 במאי 1968 מתחיל השידור הציבורי של ישראל (הערוץ הראשון), עם הצגתו של מצעד צה"ל ביום העצמאות בשידור חי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-60 של המאה ה-20 בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26882528שנות ה-60 של המאה ה-20