הונגריה

הונגריה
Magyarország

דגל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	א-לוהים, ברך את העם ההונגרי המנון
ממשל
משטר	רפובליקה פרלמנטרית (בפועל משטר סמכותני)
שפה רשמית	הונגרית
עיר בירה	בודפשט 47°26′N 19°15′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	93,028 קמ"ר (111 בעולם)
אחוז שטח המים	0.74%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
- איחוד אישטוון הראשון	25 בדצמבר 1000
ישות קודמת	הרפובליקה העממית ההונגרית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	9,661,336 נפש (97 בעולם)
צפיפות	103.85 נפש לקמ"ר (109 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 14.40% גילאי 15 - 24 10.43% גילאי 25 - 54 42.05% גילאי 55 - 64 12.13% גילאי 65 ומעלה 20.99%
כלכלה
תמ"ג (2023)	212,389 מיליון $ (57 בעולם)
תמ"ג לנפש	21,983$ (65 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.851 (47 בעולם)
מטבע	פורינט‏ (HUF)
שונות
סיומת אינטרנט	hu
קידומת בין־לאומית	36
(למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. הונגריה (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית

הונגריה, 1867–1920

ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920

בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט

שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה

הוּנְגַרְיָה (בהונגרית: Magyarország (מידע • עזרה)) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה. גובלת באוסטריה, בסלובקיה, באוקראינה, ברומניה, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.

הונגריה הייתה מיושבת מזמנים פרהיסטוריים. שטחה נכלל באימפריה הרומית, ועם נפילתה הייתה יעד לפלישות של שבטי נוודים. המדיארים השתלטו על הארץ במאה העשירית והקימו את ממלכת הונגריה. הממלכה, שקיבלה עליה את הנצרות הקתולית, הגיעה בימי הביניים למעמד של מעצמה אזורית, אך נפלה לידי האימפריה העות'מאנית ב-1526 והייתה תחת שלטונם כ-150 שנה, לאחריהן נכבשה בידי אוסטריה ההבסבורגית. במאה ה-19 השיגו ההונגרים אוטונומיה נרחבת בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר תבוסת האימפריה במלחמת העולם הראשונה הפכה הונגריה, על-פי חוזה טריאנון, למדינה עצמאית. במלחמת העולם השנייה ניצבה הונגריה לימין מדינות הציר ובסופה נכבשה בידי הצבא האדום. ברית המועצות השליטה בהונגריה דיקטטורה קומוניסטית, וסייעה לדכא ניסיון התקוממות ב-1956. המשטר הקומוניסטי, שהיה מתון יחסית למדינות אחרות בגוש המזרחי, קרס ללא אלימות ב-1989. בשנת 1999 הצטרפה הונגריה לברית נאט"ו וב-2004 לאיחוד האירופי.

פני השטח ברובם מישוריים. שני נהרות גדולים חוצים את הארץ מצפון לדרום - הדנובה והטיסה.

השפה הלאומית, הונגרית, (בהונגרית: Magyar) היא ממשפחת השפות הפינו-אוגריות ואינה קרובה לשפות של העמים השכנים. האוכלוסייה אחידה יחסית מבחינה אתנית: כ-95% מן התושבים הם ממוצא אתני הונגרי (מדיארי), והיקף ההגירה למדינה מצומצם.

הבירה, בודפשט, היא העיר הגדולה והמרכזית במדינה, בפער ניכר. כ-20% מתושבי הונגריה מתגוררים בה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה

על פי המסורת נוסדה הונגריה בידי ארפאד, אשר הוביל בסוף המאה ה-9 את שבטי המדיארים אל תוך מישורי הפרובינקיה הרומאית לשעבר פאנוניה. ממלכת הונגריה נוסדה בשנת 1000 בידי צאצאו של ארפאד אישטוון הראשון. בתחילה נקשרה ההיסטוריה של הונגריה עם זו של פולין ובוהמיה, והשפעה מצד קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה". הונגריה נחרבה בחלקה במהלך פלישת המונגולים בשנת 1242.

הונגריה הפכה בהדרגה לממלכה גדולה ועצמאית, אשר פיתחה תרבות מרכז אירופית משלה עם קשרים לציוויליזציה המערב-אירופית. מתיאש הוניאדי שלט בהונגריה בין 1458 ל-1490. הוא חיזק את הממלכה ואת השלטון. תחת שלטונו הפכה הונגריה (ובמיוחד אזוריה הצפוניים, המהווים כיום את סלובקיה) למרכז תרבותי ואמנותי אשר הצטרף לפריחה התרבותית של תקופת הרנסאנס.

עצמאותה של הונגריה הסתיימה עם כיבושה בידי הטורקים העות'מאנים. התאריך הסמלי המקובל לכיבוש זה הוא קרב מוהאץ', שהתחולל בשנת 1526, אולם הכיבוש הושלם רק ב-1541, עם כיבוש בודה. החלקים שלא נכבשו סופחו לתחום שלטונו של ארכידוכס אוסטריה או הפכו לנסיכות טרנסילבניה העצמאית למחצה, אשר שימרה אלמנטים מן העצמאות ההונגרית. לאחר 160 שנות כיבוש טורקי שחררו הכוחות האוסטריים את כל שטחי הונגריה שהיו תחת כיבוש טורקי. בשנת 1686 שוחררה בודה בידי צבאות הליגה ה"קדושה". ב-1714 שוחררו אחרוני השטחים שהיו תחת שלטון העות'מאנים.

האוסטרים, תחת שלטון בית הבסבורג, ניהלו אחר כך מאבקים נגד הכוחות ההונגריים ששאפו להקים ממלכה עצמאית. בשנים 1704 עד 1711 ניסו ההונגרים בהנהגת פרנץ ראקוצי להגיע לעצמאות, אך הובסו. מרד נוסף בשנת 1848, בעת אביב העמים, בהנהגתו של לאיוש קושוט נכשל אף הוא, לאחר שהצאר הרוסי נזעק לעזרת קיסר אוסטריה וסייע בדיכויו.

לאחר תבוסות האימפריה האוסטרית במלחמות באיטליה ונגד פרוסיה בשנות השישים של המאה התשע עשרה, הצליחו ההונגרים לקבל אוטונומיה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר החזיקה מעמד עד לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. בסיום המלחמה נפרדו אוסטריה והונגריה ב-31 באוקטובר 1918.

בתום המלחמה עמד בראש המדינה מיהאי קארואי, שביקש לשקם את הונגריה בתנאי תוהו ובוהו בלתי אפשריים. במרץ 1919 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה, בהנהגתו של עיתונאי יהודי בשם בלה קון. ממשלת "רפובליקת המועצות" של קון לא האריכה ימים. ביוזמת ברית "מדינות ההסכמה", כבשו הכוחות הצבאיים הרומניים את בודפשט ומסרו את המדינה לידי "הצבא הלבן" הימני בהנהגת האדמירל מיקלוש הורטי. בינואר 1920 נערכו בחירות, ובעקבותיהן הוכרז הורטי כעוצר הממלכה. ב-4 ביוני 1920 נקרעו חלקים גדולים מהונגריה בחוזה טריאנון. הונגריה איבדה שני שלישים משטחה ושיעור דומה מאוכלוסייתה לטובת צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ורומניה. נתח קטן משטחה אף הועבר לאוסטריה. הסכם טריאנון נחשב בדעת הקהל ההונגרית לאסון לאומי. הוא הביא לתחושת השפלה להתגברותם של יסודות לאומניים בחברה ההונגרית. הורטי הזדהה במידה רבה עם מגמות אלה, אם כי לרוב התנער ממהלכים קיצוניים. הוא שלט כדיקטטור כמעט עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, תוך שמירה על חירויות פוליטיות מוגדרות.

במטרה להחזיר לארצו את השטחים שאבדו, כרת הורטי ברית עם אדולף היטלר בשנות השלושים. היטלר סייע להונגריה לקבל חלק מהשטחים שנמסרו לשכנותיה צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה, אך דרש שהונגריה תצטרף למלחמה בברית המועצות לצדו. במרץ 1944, כאשר נראה היה כי הורטי פועל להוצאתה של הונגריה מן המלחמה, כבשו צבאות גרמניה את הונגריה ב־19 במרץ 1944. אירוע זה הביא לשילוחם לאושוויץ ולמותם של למעלה מארבע מאות אלף יהודים בחודשים אפריל עד יולי 1944 בשואת יהודי הונגריה. באוקטובר 1944 הדיחה גרמניה את הורטי והעלתה לשלטון בהונגריה את פרנץ סלשי, המנהיג הקיצוני של המפלגה הפרו-נאצית "צלב החץ". הורטי נשלח למעצר בגרמניה. סלשי המשיך במלחמת חורמה נגד הרוסים, תוך שהוא טובח ביהודים שנותרו בחיים ובצוענים, עד לכיבוש כל הונגריה על ידי כוחות ברית המועצות יחד עם הצבא הרומני, בחודש אפריל 1945. לאחר המלחמה נתפס סלשי והוצא להורג עם עוד כמה ממנהיגי 'צלב החץ'.

עם סיומה של מלחמת העולם השנייה נכנסה הונגריה לשליטת ברית המועצות, והפכה לאחת ממדינות הגוש המזרחי, תחת הנהגתו של מתיאש ראקושי ואחרים. ב-1946 בוטלה המלוכה והונגריה הוכרזה "רפובליקה עממית".

ב-1953 התמנה אימרה נאג' לראשות הממשלה. נאג' הוביל רפורמות שהעלו את רמת החיים ואיפשר הקמת משקים פרטיים. הוא אולץ להתפטר מתפקידו עקב היותו מתון וליברלי ועורר מורת רוח במוסקבה. ההמונים בהונגריה, שקיוו שהרפורמות ישימו קץ לדיכוי הפוליטי ויאפשרו משטר בעל מאפיינים יותר דמוקרטיים, לא היו מוכנים לחזור לאחור, ויצאו לרחובות כדי להתנגד לעריצות.

ההונגרים, ששנאו את צבא הכיבוש הסובייטי, ראו בכך שעת כושר, ובסוף 1956 פרץ המרד ההונגרי, אולם אז הוחזר נאג' לתפקידו והמהומות שככו. למורת רוחו של המשטר במוסקבה, נסחף נאג' אחרי הלחץ המהפכני ברחוב והצהיר כי בכוונתו לכונן משטר רב-מפלגתי ולפרוש מברית ורשה. כתוצאה, שיגרה ברית המועצות כוחות צבא וכבשה את עיר הבירה. אלפים נהרגו או נמלטו, נאג' הוצא להורג, והונגריה חזרה לחסותה המלאה של ברית המועצות.

בין 1956 ל-1988 הונהגה הונגריה בידי יאנוש קאדאר, שהכניס בסוף שלטונו רפורמות מוגבלות מסוימות בכלכלה והרחיב במידת מה את חירויות הפרט. במדיניות החוץ מפלגת הפועלים שבהנהגתו המשיכה להיות נאמנה לקו הסובייטי.

במהלך הרפורמות שהנהיג מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות בשנות השמונים הפכה הונגריה למנהיגת התנועה שקראה לפירוק ברית ורשה ועברה למשטר דמוקרטי ולכלכלת שוק. בשנים 1989–2012 המדינה קראה לעצמה "הרפובליקה ההונגרית" והחל משנת 2012 פשוט "הונגריה". לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

ב-2006 פרצו מהומות במדינה בעקבות נאום מוקלט של ראש הממשלה פרנץ ג'יורצ'אן שבו התוודה כי מפלגתו שיקרה לבוחרים. ב-2010 עלתה לשלטון מפלגת פידס בראשותו של ויקטור אורבן. בעשור השני של המאה ה-21 ביצע ראש הממשלה ויקטור אורבן מספר מהלכים שחיזקו את המשילות ושצמצמו באופן מכוון מאפיינים של דמוקרטיה ליברלית. אורבן העיד של שלטונו שהוא שואף לבסס בהונגריה "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים".

ב-30 במרץ 2020, עקב מגפת הקורונה, הונגריה הוכרזה תחת מצב חירום, שבמהלכו שלט אורבן בהונגריה מתוקף צווים אשר יכול היה להוציא ללא צורך באישור או דיון. החוק איפשר לאורבן להאריך את מצב החירום לפי שיקול דעתו. גורמים שונים הטילו ספק באפקטיביות המנגנונים הדמוקרטיים בהונגריה ערב מצב החירום, והאיחוד האירופי האשים את אורבן בשחיקת שלטון החוק והאיזונים והבלמים תחת שלטונו. על רקע נסיבות אלו ארגון זכויות האדם Freedom House שינה את הגדרת הונגריה בדו"ח השנתי שלו מדמוקרטיה ל"משטר כלאיים". ב-16 ביוני 2020, בוטל מצב החירום אך אושר חוק חדש שמאפשר להשיב אותו בקלות. מצב החירום הוארך מספר פעמים מנובמבר 2020 ליוני 2022. הביקורת באיחוד האירופי נמשכה והפרלמנט האירופי הצהיר כי הונגריה לא יכולה להיחשב כדמוקרטיה מלאה, אלא כאוטוקרטיה אלקטורלית.

פוליטיקה

בעשור השני של המאה ה-21 שאפה הנהגת הונגריה בראשות ויקטור אורבן למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית". אורבן מנהיג את המדינה החל משנת 2010.

נשיא הרפובליקה נבחר על ידי הפרלמנט כל 5 שנים והוא משמש בעיקר כתפקיד טקסי אף על פי שאחד מתפקידיו הבכירים הוא מינוי ראש הממשלה.

ראש הממשלה נבחר על ידי קואליציה בפרלמנט ואחראי על בחירת השרים לקבינט. כל מועמד לקבינט מופיע בפני ועדה פרלמנטרית (או מספר וועדות) וייעוץ וחייב לקבל אישור רשמי מהנשיא.

לאחר הבחירות ב-2010 שונה מנגנון הבחירות על ידי ביטול הסיבוב השני שהיה נהוג שם וצמצום מספר החברים בפרלמנט ב"אספה הלאומית" מ-386 ל-199. האספה הלאומית בית המחוקקים החד-ביתי (בשפה המקומית Országgyűlés). בסמכות הפרלמנט לקבל חוקים לתקן את החוקה ברוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט ולמנות מינויים בכירים בשירות המדינה ברוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט.

שיטת הבחירות כוללת הצבעה בשני פתקים הראשון לנציג שנבחר במחוז בחירה והפתק השני לרשימה ארצית. מתוך 199 חברי הפרלמנט, 106 נציגים נבחרים בבחירות אזוריות ו-93 נציגים נבחרים כחלק מרשימות ארציות ואחוז החסימה לרשימות הארציות הוא 5%.

מספרי המצביעים במחוזות הבחירה השונים לפרלמנט אינם מחולקים בצורה בה מספר המצביעים שווה, כך שיש 18 מחוזות בהם מספר המצביעים גבוה במעל 15% מממוצע המצביעים הארצי במחוזות, ושבעה מחוזות בהם מספר המצביעים גבוה במעל 20% מממוצע הארצי של מצביעים במחוזות. מצב זה גורם לגירעון דמוקרטי ופוגע בייצוגיות מכיוון שעל אף שמפלגת השלטון זכתה ב-135 נציגים בפרלמנט מתוך 199 (כשני שלישים מחברי הפרלמנט), שיעור המצביעים הכולל עבורה היה רק 54.13%.

במאי 2022 הכריז אורבן על מצב חירום במדינה.

חופש ביטוי ועיתונות

ראו גם – זכויות האדם בהונגריה

בשנת 2011 העבירה ממשלת הונגריה את חוק התקשורת, לפיו כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן", כאשר הגורם המחליט האם הסיקור מאוזן הוא ועדה בשליטת הממשלה. קנסות כבדים למפרים את החוק, וחוסר בהירות לגבי מהו "סיקור חדשותי מאוזן" סייעו לאורבן לקבל את תמיכת התקשורת המקומית. בשנים שלאחר מכן השתמש אורבן בקשריו ובתמריצים שונים כדי למנוע פרסום ומימון מכלי התקשורת שלא שיתפו פעולה עם הממשל. בדיקה של אתר החדשות ההונגרי אטלטזו שעקבה אחר ההצלחה של המהלך מבחינת אורבן, מצאה שבשנת 2015 מספר כלי התקשורת הפרו-ממשלתיים היה 31, ואילו בשנת 2019 הגיע למעלה מ-500, כאשר לאורך הדרך נסגרו כלי תקשורת בולטים אשר היו מזוהים עם האופוזיציה, ביניהם עיתון ה-Nepszabadsag המזוהה ביותר עם האופוזיציה. כלי תקשורת שמשתפים פעולה עם השלטון קיבלו במקביל פריבילגיות שונות, כמו אפשרות בלעדית להשתתף במכרזים, והימנעות מרגולציות שונות שכלי תקשורת אחרים היו כפופים להן, וכן נהנים מפרסום נדיב מטעם מוסדות ממשלתיים.

כתבים מכלי תקשורת מחוץ להונגריה מדווחים על לחצים שמופעלים עליהם, וכתבים פורשים מכלי תקשורת מקומיים מספרים על הנחיות להציג את חברי האופוזיציה באור שלילי בלבד.

גם אזרחים אשר מביעים מעל במה ציבורית ביקורת כלפי השלטון עלולים לספוג לחצים שונים מצד גופי שלטון, לרבות חשיפת מידע פרטי.

מערכת המשפט

בתי המשפט

בית הדין החוקתי: הוקם בשנת 1989 בעקבות נפילת הקומוניזם בהונגריה. יש בבית הדין החוקתי חמישה עשר חברים אשר נבחרים על ידי הפרלמנט ברוב של שני שלישים לתקופה של שתים עשרה שנים.

לפרלמנט יש וועדה שבוחרת המועמדים שמובאים לאישור הפרלמנט. בעבר הוועדה כללה מספר נציגים שווה של כל המפלגות שיוצגו בפרלמנט. לאחר עליית אורבן לשלטון הוא שינה את הרכב הוועדה כך שתייצג את המפלגות בפרלמנט באופן יחסי למספר המושבים בו הם מחזיקים בפרלמנט.

עד תיקון החוקה, נהנה בית הדין החוקתי מסמכות רחבה שהועצמה מזכות עמידה בלתי מוגבלת, ביקורת חוקתית מכוח "החוקה הבלתי נראית" ביקורת על היעדר חקיקה שתיישם את עקרונות החוקה והוראות לפרלמנט לחוקק בהתאם.

בית המשפט העליון (Curia of Hungary): הוא ערכאת הערעור העליונה בהונגריה. נשיא בית המשפט העליון נבחר על ידי הפרלמנט ברוב של שני שלישים, למשך תקופה של תשע שנים. סגן נשיא בית המשפט העליון מתמנה על ידי נשיא המדינה בהמלצת נשיא בית המשפט המכהן.

בתי משפט לעניינים מנהליים

הרפורמה בה אישרה ממשלת הונגריה את הקמתה של מערכת בתי משפט חלופית בראשה עמד שר המשפטים ההונגרי, שתעסוק בהליכים מנהליים, שחיתות שלטונית, הזכות למחאה ועוד, בוטלה בעקבות ביקורת בינלאומית.

כיום, תיקים מנהליים נדונים במערכת בתי המשפט הרגילה. הסמכות לדון בהליכים מנהליים מוקנית למספר מצומצם של בתי משפט (בערכאות שונות) כאשר בית המשפט העליון הוסמך כערכאת הערעור העליונה.

בית המשפט העליון אחראי על ביקורת שיפוטית בנוגע ל - (א) בחירות, (ב) משאלי עם ו (ג) החלטות שנוגעות לחופש ההתכנסות. את ההחלטה מי משופטי בית המשפט ידון בתיקים המנהליים, מקבל נשיא ה-NOJ בהמלצת נשיא בית המשפט הרלוונטי. הסמכות להקצות תיקים מנהליים בבית המשפט העליון נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון.

ניהול הרשות השופטת

ניהול הרשות השופטת נעשה על ידי נשיא ה-NOJ אשר נבחר בידי הפרלמנט כאשר מועצת השופטים צריכה לפקח על עבודתו.

National Office for the Judiciary

אחראי על ניהול מערכת המשפט. נשיא ה-NOJ ממונה על ידי הפרלמנט ברוב של שני שלישים לתשע שנים ובהמלצת נשיא המדינה.

National Judicial Council

מועצת השופטים מורכבת מחמישה עשר שופטים (מערכאות שונות). נשיא בית המשפט העליון ממונה לראשות המועצה ושאר ארבע עשרה החברים הנותרים נבחרים על ידי כלל השופטים, בבחירות חשאיות. תפקיד מועצת השופטים הוא לפקח על הניהול האדמיניסטרטיבי של מערכת המשפט על ידי ה-NOJ.

במאי 2023 אישר הפרלמנט ההונגרי רפורמה משפטית מתוכננת, שמטרתה לחזק את עצמואתה של מערכת המשפט. המהלך בוצע על רקע האינפלציה הגואה במדינה ובכדי לקבל 13.2 מיליארד יורו מכספי מימון האיחוד האירופי, שנמנעו מהונגריה בעקבות מספר מחלוקות מול האיחוד, שבראשן אי עצמאות מערכת המשפט. הרפורמה אמורה לכלול הבטחת שמירה על עצמאות מועצת המשפט הלאומית ולאסור על הממשלה להחליט לבדה לאיזו ערכאה להקצות תביעות ומנסה לצמצם את מעורבות הממשלה בבית המשפט הגבוה. לאחר האישור בפרלמנט, הודיעו באיחוד האירופי שממתינים לקבלת מלוא המידע על הרפורמות המתוכננת, לפני שיחליטו האם ניתן להזרים להונגריה את הכסף המיועד לה.

צבא וביטחון

ערך מורחב – צבא הונגריה

צבא הונגריה, או "הכוחות המזוינים של הונגריה", הוא שמם של כלל הכוחות החמושים ההונגריים. לצבא ההונגרי שתי זרועות:

• חיל היבשה ההונגרי - חיל הרגלים ההונגרי ידוע כ"חיילות ההגנה על המולדת" (Honvédség).
• חיל האוויר ההונגרי - חיל האוויר ההונגרי הוא הזרוע האווירית של הצבא.

כלכלה

לפני מלחמת העולם השנייה היה המשק ההונגרי בעיקר משק חקלאי, והייצור של המדינה היה במידות קטנות. המחסור של המדינה במשאבים טבעיים לא תרם לצמיחתה, והמיקום האסטרטגי שלה יצר תלות מסורתית בסחר חוץ.

הונגריה של היום, מראה קצב צמיחה כלכלית נמוך יחסית לאחדות מהחברות החדשות של האיחוד האירופי (מאז 2004) עם זאת היא אחת המפותחות באזור מזרח אירופה. הסקטור הפרטי אחראי ליותר מ-80% מהתמ"ג, וההחזקה הזרה של ההשקעות והנכסים במדינה נפוצה מאוד.

בשנת 2007 נוצר משבר כלכלי, שהאט בצורה מהותית את קצב הצמיחה במשק, לאחר שראש ממשלת הונגריה הודה בכך שהציג תמונה לא אמיתית לגבי נתונים כלכליים. יחס החוב לתוצר גבוה יותר ממה שפורסם עד לפני שנה.

ענפי הכלכלה

חקלאות

גם כיום כלכלת הונגריה נשענת על חקלאות הודות למבנה הגאוגרפי השטוח במרכזה ושופע מים, הנוח לגידולים ואקלים מתון יחסית. תוצרתה החקלאית המיועדת בעיקר ליצוא ^{[דרוש מקור]} מהווה כ-13% מהתוצר הגולמי. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, חמניות, תפו"א, סלק סוכר, לפתית ומבחר גדול של פירות בהם תפוח, אגס, אפרסק, ענבים אבטיח ^{[דרוש מקור]}.

המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי שפקד את העולם בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 פגע קשות בהונגריה שהצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004. זאת, הן בשל התלות הכבדה שלה בהון זר למימון כלכלתה, הן בשל העובדה שהגירעון התקציבי של המדינה הוא מן הגדולים באיחוד האירופי.

ב-10 באוקטובר 2008 הפורינט נחלש ב-10%. הלוואות רבות בהונגריה נלקחות באירו או בפרנק שווייצרי. ב-22 באוקטובר העלה בנק הונגריה את הריבית ל-11.5%.

ב-27 באוקטובר 2008 הגיעה הונגריה להסכם עם קרן המטבע הבינלאומית ועם האיחוד האירופי על הגשת חבילת סיוע בסך 25 מיליארד דולר.

סך הוצאות הממשלתיות גבוה. בבעלות המדינה ישנן חברות רבות שלא הופרטו. רישוי עסקים בעייתי, מאחר שהנהלים לא מיושמים בעקביות. על פי קבוצת המחקר האמריקאית The Heritage Foundation דורגה כלכלתה של הונגריה כ-67.2% חופשית ב-2008 מה ששם אותה במקום ה-43 בדירוג הכלכלות החופשיות בעולם. ב-21 בנובמבר 2011 הודיעה קרן המטבע הבינלאומית כי קיבלה פנייה למתן סיוע פיננסי מרשויות הונגריה. ב-25 בנובמבר 2011 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של הונגריה לרמת אג"ח זבל. במועד זה עמד החוב הלאומי של המדינה על שיעור של 193% מהתמ"ג שלה.

לאחר מכן נכנסה הונגריה לכמה שנים של מדיניות צנע וקיצוצים, ובאמצע העשור החלה הכלכלה להראות סימני התאוששות.

במאי 2022 נדרשו חברות גדולות להעביר "רווחי יתר" כדי לתמוך בתקציב המדינה, שהדלדל עקב הקפאת המימון שהטיל עליו האיחוד האירופי.

המטבח ההונגרי

ערך מורחב – המטבח ההונגרי

המטבח ההונגרי כולל בין השאר את הגולאש (Gúlyásleves), מאפי בצק בהם הנוקרלי (או נוקדלי) (Nokedli), שהם בצקניות קטנות שמוסיפים לגולאש, והנודלי, שהוא גרסה הונגרית לניוקי האיטלקי. קינוח נפוץ בהונגריה הוא הקורטוש (Kürtőskalács) העשוי מבצק שמרים וצורתו גליל חלול.

יחסי חוץ

לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

נכון לתחילת שנת 2020 חברה המפלגה השלטת בהונגריה, הפידס, בקואליציית EEP, מפלגת העם האירופית - איחוד של מפלגות ימין-מרכז.

בעשור השני של המאה ה-21 תחת הנהגת הונגריה בראשות ויקטור אורבן שאפה למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית". מודל זה, לצד ניגוד אינטרסים סביב נושא הפליטים, גרר חיכוכים בינה לבין האיחוד האירופי. אולם חיזק שיתופי פעולה שלה בין השאר עם פולין, מקדוניה הצפונית וסלובניה.

המחלוקות בין הונגריה לאיחוד האירופי הגיעו לשיא בספטמבר 2019, כאשר הפעיל הפרלמנט האירופי את סעיף 7 באמנת האיחוד האירופי נגד הונגריה – ההליך המשמעתי התקיף ביותר נגד מדינה החברה באיחוד, ששולל מהחברה חלק מזכויותיה – בטענה שממשלת הונגריה מהווה איום שיטתי על הדמוקרטיה ושלטון החוק. אורבן כרת ברית פוליטית עם פולין כדי לנטרל מהלך אפשרי שישלול את זכות ההצבעה שלו.

חלק מכלי התקשורת בהונגריה שמשתפים פעולה עם השלטון מפיצים גם תעמולה פרו-רוסית.

בעלי דרכון הונגרי יכולים לבקר ב-183 מדינות ללא בקשת אשרת כניסה.

גאוגרפיה

נוף באגן טפולצה, סמוך לאגם בלטון

הונגריה ממוקמת במרכזה של יבשת אירופה, ללא מוצא לים. שטחה הכולל מסתכם ב-93,030 קמ"ר.

אורך הגבול הכולל של המדינה הוא 2,009 ק"מ - סלובקיה 515 ק"מ, רומניה 443 ק"מ, אוסטריה 366 ק"מ, קרואטיה 329 ק"מ, סרביה 151 ק"מ, סלובניה 102 ק"מ ואוקראינה 103 ק"מ.

הנוף ההונגרי מורכב בעיקר ממישורים, עם גבעות והרים נמוכים בצפון המדינה קרוב לגבול עם סלובקיה. המדינה חולקה לשניים על ידי נהר הדנובה. קיימים עוד שני נהרות גדולים, הטיסה במזרח והדראווה בדרום-מערב, ובחלק המערבי נמצא האגם הגדול במדינה, בלטון.

דמוגרפיה

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הונגריה, אוכלוסיית המדינה מנתה 9,689,000 תושבים בשנת 2021, מה שהופך אותה למדינה החמישית באוכלוסייתה במרכז ומזרח אירופה ולמדינה בינונית באיחוד האירופי. צפיפות האוכלוסין עמדה על 107 תושבים לקמ"ר, וזה בערך פי שניים מהממוצע העולמי. תוחלת החיים במדינה היא 76 שנים בממוצע. שיעור הפריון הוא 1.52 ילדים בממוצע לאישה.

עבור כ־95% מהאוכלוסייה, שמרביתם הונגרים, שפת האם היא השפה ההונגרית. במדינה יש מספר מיעוטים אתניים ביניהם: רומה (3%), גרמנים (1.3%), רומנים (0.3%), סלובקים (0.3%), קרואטים (0.2%), סרבים (0.2%) ואוקראינים (0.1%).

הדת הגדולה ביותר במדינה היא הנצרות הקתולית בה מאמינים כ-37% מהאוכלוסייה, כמו כן קיים מיעוט של 11% קלוויניסטים, ומיעוט של 2.2% לותרני. אולם האוכלוסייה ההונגרית היא בעיקרה חילונית, כאשר בערך 18% מגדירים עצמם חסרי דת. המוסלמים מהווים 0.3% והיהודים מהווים כ-0.1% וחיים בעיקר בבודפשט.

ישנו מיעוט הונגרי החי מעבר לגבול במדינות השכנות, במיוחד בסלובקיה, רומניה, סרביה, אוקראינה ומיעוטים קטנים באוסטריה, קרואטיה וסלובניה. כמו כן קיימת פזורה הונגרית במערב אירופה בישראל ובאמריקה הצפונית.

עיור

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הונגריה, יותר מרבע מהאוכלוסייה התגוררה במטרופולין בודפשט, 6,903,858 תושבים (69.5%).

התפלגות האוכלוסייה - חלוקה שווה למדי בכל רחבי המדינה, כאשר אזורים עירוניים מושכים אוכלוסיות גדולות וצפופות יותר. אוכלוסייה עירונית - 72.9% מסך האוכלוסייה (נכון לשנת 2023). שיעור העיור - קצב שינוי שנתי של 0.05% (הערכה לשנים 2020–2025). הערים העיקריות של הונגריה מפורטות להלן מבחינת חשיבות ומספר תושבים. נתוני האוכלוסייה הם משנת 2019.

הערים הגדולות של הונגריה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2019
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בודפשט דברצן
	1	בודפשט	בודפשט	1,752,286	11	סולנוק	יאס-נאג'קון-סולנוק	71,285	סגד מישקולץ
	2	דברצן	היידו-ביהר	201,432	12	ארד	פשט	68,211
	3	סגד	צ'ונגראד-צ'נאד	160,766	13	טטבאניה	קומארום-אסטרגום	65,845
	4	מישקולץ	בורשוד-אבאוי-זמפלן	154,521	14	שופרון	גיור-מושון-שופרון	62,671
	5	פץ'	באראניה	142,873	15	קאפושוואר	שומוג'	61,441
	6	גיור	גיור-מושון-שופרון	132,038	16	וספרם	וספרם	59,738
	7	נירג'האזה	סבולץ'-סטמאר-ברג	116,799	17	בקשצ'בה	בקש	58,996
	8	קצ'קמט	באץ'-קישקון	110,687	18	זאלאגרסג	זאלה	57,403
	9	סקשפהרוואר	פייר	96,940	19	אגר	הווש	52,898
	10	סומבטהיי	ואש	78,407	20	נג'קניז'ה	זאלה	46,649

יהדות הונגריה

ערכים מורחבים – יהדות הונגריה ושואת יהודיה

חזית בית הכנסת הגדול של בודפשט. בית כנסת זה הוא הרביעי בגודלו בעולם והגדול ביותר באירופה.

יהדות הונגריה היא מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית שגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, הכרה ומתן זכויות, וכללה בעיקר יהודים אשכנזים, כולל מהגרים ממזרח אירופה, ומיעוט של מגורשי ספרד. בזמן השואה הושמדה מרבית יהדות הונגריה (נספו כ-564,500 יהודים, מתוך כ-725 אלף), אם במשלוחם של למעלה מ-400,000 יהודים לאושוויץ על ידי הגרמנים, ואם במחנות ריכוז ומחנות עבודה, בצעדות המוות ובפרעות שנערכו על ידי הפשיסטים ההונגרים, ובהם אנשי מפלגת צלב החץ. ניסיון הירואי שעשו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל לסייע לאחיהם בהונגריה במשלוח צנחנים, נכשל, אך הביא למיתוס הגבורה של חנה סנש. בזמן השלטון הקומוניסטי נאסר על הפעילות הציונית והחינוך היהודי, וקיומם של טקסים דתיים נראה בעין צרה. אנשי הקהילה היהודית, אשר ניסתה להשתקם ממוראות השואה, היו נתונים לרדיפות ולגירושים.

ההערכות בדבר אוכלוסיית היהודים בהונגריה בעשור השני של המאה ה-21 נעו בין 50 ל-120 אלף יהודים, רובם בבירה בודפשט.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הונגריה
• מידע פוליטי-חברתי על הונגריה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• משה גלעד, הונגריה זה לא רק בודפשט, באתר הארץ, 27 ביולי 2013
• הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הונגריה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37613303הונגריה