ג'ון קרי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון קרי
John Kerry
John Kerry official Secretary of State portrait.jpg
ג'ון קרי
מדינה ארצות הברית
תאריך לידה 11 בדצמבר 1943
אורורה, קולורדו, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת-זוג תרזה היינץ
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה-68
תקופת כהונה 1 בפברואר 2013 - מכהן (6 שנים ו-6 שבועות)
הקודם בתפקיד הילרי קלינטון
הבא בתפקיד מכהן
תחת נשיא ארצות הברית ברק אובמה
סנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס
תקופת כהונה 3 בינואר 1985 - 1 בפברואר 2013 (28 שנים)
הקודם בתפקיד פול צונגס
הבא בתפקיד מו קוון
סגן מושל מסצ'וסטס
תקופת כהונה 6 במרץ 1983 - 2 בינואר 1985 (שנה ו-43 שבועות)
תחת מושל מסצ'וסטס מייקל דוקאקיס

ג'ון פורבס קריאנגלית: John Forbes Kerry;‏ נולד ב-11 בדצמבר 1943) הוא פוליטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי.[1][2] מכהן כמזכיר המדינה ה-58 של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ברק אובמה. הוא כיהן כסגן מושל מדינת מסצ'וסטס תחת המושל מייקל דוקאקיס (19831985), וכן כסנאטור מטעם מסצ'וסטס בשנים 1985 - 2013. בין שנות שירותו בסנאט שימש כיושב ראש ועדת יחסי החוץ.

קרי היה מועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004 אך הפסיד לנשיא ג'ורג' ווקר בוש במירוץ צמוד, עם 35 אלקטורים פחות. לאחר בחירתו המחודשת ב-2012, מינה הנשיא ברק אובמה את קרי לרשת את הילרי קלינטון כמזכיר המדינה, ומינויו אושר בסנאט בינואר 2013 ברוב של 3–94. הוא נכנס לתפקידו בפברואר באותה שנה.

ראשית חייו

קרי נולד באורורה שבקולורדו לריצ'רד קרי ורוזמרי לבית פורבס, וגדל במשפחה קתולית. רק כשהגיע לגיל 60 נודע לו לראשונה על יהדותם לשעבר של משפחת אביו. יש לו שתי אחיות ואח אחד, שהתגייר לאחר נישואיו ליהודייה. סבו וסבתו מצד אביו, פריץ ואידה כהן, היו יהודים ילידי העיירה בניש בצ'כיה (אז חלק מאוסטרו-הונגריה). ב-1896 עברו בני הזוג לווינה, ובשנת 1900 החליטו לשנות את שמם לפרדריק ואידה קרי על מנת להסתיר את שורשיהם היהודיים. בשנת 1901 המירו רשמית סביו את דתם לנצרות קתולית.[3] אביו של קרי נולד כעשור לאחר מכן וכך גדל כנוצרי. ב-1905 היגרו לארצות הברית. הסב התאבד ב-1921 עקב הסתבכות עסקית. משפחת אמו (פורבס) היא ממוצא סקוטי ואנגלי אשר שורשיה נוצריים.

הוא נולד בבית חולים צבאי בדנוור, שם שהה אביו ריצ'רד, ששירת כטייס ניסוי בחיל האוויר, לשם החלמה מדלקת ריאות, אך עד מהרה המשפחה חזרה למסצ'וסטס. אביו הפך לעורך דין, ולאחר המלחמה לדיפלומט, והמשפחה נדדה רבות. אמו רוזמרי הייתה בת למשפחת פורבס המיוחסת, לה היסטוריה ענפה במסצ'וסטס.

קרי החל להתעניין בפוליטיקה עוד בפנימייה היוקרתית בה למד בתיכון, וכשסיים את לימודיו בשנת 1962 התנדב למסע הבחירות הראשון לסנאט של אדוארד קנדי – שהיה מתומכיו הגדולים. באותה שנה הוא גם פגש בנשיא ג'ון קנדי, בזכות היכרותו עם אחותה־למחצה של ג'קלין קנדי. בהמשך אותה שנה החל ללמוד באוניברסיטת ייל, שם הצטיין בעימותים ובנאומים. כבר בכמה מנאומים אלה הביע התנגדות למלחמה בווייטנאם.

מלחמת וייטנאם

עם סיום לימודיו, התגייס בפברואר 1966 לצי האמריקאי,[4] הוסמך כקצין בדרגת סגן ונשלח לווייטנאם בסוף 1967, שם שירת לסירוגין עד 1969, כמפקד ספינת סיור. קרי פיקד על סיורי נהרות באזורים שהיו בשליטת הווייטקונג.[5] במהלך שירותו בצבא עוטר קרי על אומץ ליבו בעיטור כוכב הכסף וכוכב הארד, וכן עוטר בלב הארגמן שלוש פעמים על פציעה בעת קרב.[6][7] עם זאת, ניצנים להתנגדותו למלחמה, שהחלו עוד בתחילתה, לא השתנו – כפי שניכר ממכתבים ששלח למקורביו בארצות הברית.

לאחר פציעתו השלישית במלחמה, הוחזר קרי להמשך השירות בארצות הברית, אך מוין מחדש בתפקיד עורפי. בחירתו המועדפת הייתה לשרת בצבא כעוזר לדרג הצבאי הבכיר בבסיס חיל הים בברוקלין.[8]

מיד לאחר נישואיו ב-1971 החל את פעילותו הציבורית נגד המלחמה, והיה מראשי ארגון חיילים משוחררים נגד המלחמה.[9] הוא התפרסם בעדות שנתן בפני ועדה של הסנאט בה תיאר עדויות שהארגון אסף מווטרנים על זוועות מלחמה אותם ביצעו. הוא היה ממארגני ההפגנה בה וטרנים השליכו את המדליות שבהן עוטרו מול בניין הקפיטול בוושינגטון.[10] במהלך פעילותו זו זכה לתשומת לב של התקשורת, ובריאיון בתוכנית "60 דקות" אף נשאל האם הוא חושב אי פעם להיות נשיא ארצות הברית. על פעילותו של קרי נגד מלחמת וייטנאם נמתחה גם ביקורת קשה. נטען כי הביא עדויות לא מוכחות וכי השמיץ שלא בצדק את צבא ארצות הברית, וכן ספג ביקורת מבוגרי מלחמה.

קריירה פוליטית

דיוקנו של קרי בקונגרס

ב-1972 התמודד קרי על מקום בבית הנבחרים האמריקאי אך הפסיד למועמד הרפובליקני. בין השנים 1973 ו-1976 למד משפטים, ואחרי סיום לימודיו היה עוזר תובע, ואחר כך פתח משרד עצמאי. בשנת 1982 נבחר כסגן המושל (תחת מייקל דוקאקיס), ובשנת 1984 נבחר לסנאט האמריקני מטעם מסצ'וסטס, ומאז נבחר מחדש שוב ב־1990, 1996, 2002 ו-2008.

החל מתחילת כהונתו בסנאט שירת בוועדה לקשרי חוץ, אשר נחשבת ליוקרתית - דבר חריג לסנאטור חדש. קרי בלט בשימועים בעניין פרשת איראן־קונטראס שנערכו בוועדה, ואף פרסם דו"ח משלו בעניין. הוא עמד גם יחד עם הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין בראש ועדה לבדיקת סוגיית הנעדרים והשבויים ממלחמת וייטנאם, ואחרי סיום עבודתה תמכו השניים בנירמול הקשרים בין ארצות הברית לווייטנאם.

במהלך כהונתו הארוכה קרי לא בלט ביוזמות חקיקה. רקורד ההצבעות שלו נחשב שמאלי ("ליברלי" בעגה אמריקנית). בין השאר הצביע נגד היציאה למלחמת המפרץ.

בשיאו של המירוץ הדיפלומטי של קרי כמזכיר המדינה, במהלכו ביקר לעתים תכופות בישראל ובאירופה וטיפול בנושא תוכנית הגרעין האיראנית, התיישב האחרון לראיון שנערך בראשית 2014 עם הרשת CNN, והבהיר באופן חד משמעי כי אין בכוונתו לרוץ פעם נוספת לנשיאות ארצות הברית, והזכיר באותה נשימה כי הוא נשלח למלא את תפקידו על ידי הנשיא ברק אובמה למען שירות האומה האמריקאית, וכך הוא מתכוון לעשות ולשמש כמזכיר המדינה עד סיום הקדנציה. באותה עת גם הזכיר כי מחלקת המדינה היא תחנתו האחרונה בחייו הפוליטיים, ושבכוונתו לפרוש מהם בעת סיום כהונתו.[11]

המירוץ לנשיאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004

בשנת 2003 הכריז על מועמדותו לנשיאות ארצות הברית. בתחילה היה המועמד המוביל לקראת הבחירות המקדימות. הוא הדגיש את ניסיונו הצבאי הקרבי, בייחוד לאור חוסר הניסיון הצבאי הן של המועמדים הדמוקרטיים האחרים (למעט הגנרל וסלי קלארק) והן של בוש. עם התחזקותו של הווארד דין החלה מועמדותו להיחלש. בתקופה זו, בה המלחמה בעיראק הגיעה לשפל בפופולריות שלה, פגעו בו העובדה שהצביע בסנאט בעד הענקת יד חופשית לג'ורג' בוש (הבן) לצאת למלחמה, והתפתלויותיו בניסיון להסביר את הצבעתו זו.

אולם בימים האחרונים לפני הבחירות הראשונות באיווה הוא שב במפתיע להוביל את המירוץ, בין השאר בזכות ותיק מלחמה שאת חייו הציל קרי בווייטנאם, ושנרתם עתה למען מסע הבחירות שלו. קרי זכה באיווה ב-38% מהקולות, כשאחריו ג'ון אדוארדס עם 32% והווארד דין עם 18%. ניצחון זה נתן תנופה אדירה למסע הבחירות שלו, שכבר נראה אבוד ימים ספורים לפני כן.[12] בעזרת התנופה מאיווה זכה בבחירות המקדימות בניו המפשייר עם 39% מהקולות, לפני דין עם 26%. מאז ניצח בבחירות המוקדמות בכל המדינות למעט דרום קרוליינה, בה ניצח ג'ון אדוארדס, אוקלהומה בה ניצח וסלי קלארק, וורמונט בה זכה הווארד דין. ב"סופר טיוסדיי" ב־2 במרץ זכה למעשה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, אחרי שניצח בתשע מתוך עשר המדינות בהן נערכו בחירות ביום זה, דבר שגרם לג'ון אדוארדס לפרוש מהמירוץ.

קרי בחר את אדוארדס כמועמד למשרת סגן הנשיא, ויחד הם התמודדו מול ג'ורג' בוש ודיק צ'ייני. הסתבכותו של בוש בעיראק עמדה לו לרועץ, ונראה היה שגם דעותיו השמרניות בנושאים שונים. מערכת הבחירות כללה השמצות אישיות, ועלה נושא מלחמת וייטנאם בה שירת קרי, וממנה בוש התחמק (לדבריהם של מבקריו). כנגד קרי נטען כי אף על פי שהשתתף במלחמת וייטנאם, הרי בפעילותו אחריה השמיץ את הלוחמים האמריקאים בפשעי מלחמה, ובכך מכר את חבריו לנשק בעבור רווח פוליטי. במסגרת המסע שניהלו נגדו, הפיצו מתנגדיו תמונה מזויפת שבה נראה קרי יחד עם פעילת השלום ג'יין פונדה בעצרת מחאה נגד מלחמת וייטנאם. קרי הפסיד במערכה, על אף שזכה למספר קולות רב מאוד, מספר שתיים עד אותה עת בהיסטוריה של מערכות בחירות לנשיאות ארצות הברית. בוש, עם כ-62 מיליון קולות, בהפרש של 3 מיליון קולות מקרי, נבחר לכהונה שנייה בבית הלבן.

קרי המשיך לכהן בסנאט, וב-2008 נבחר לכהונה נוספת. אחרי הבחירות ירש את הסנאטור מדלאוור דאז ג'ו ביידן, שנבחר לסגן הנשיא, כיושב ראש ועדת יחסי החוץ של הסנאט.

מזכיר המדינה

ב-21 בדצמבר 2012 הודיע נשיא ארצות הברית ברק אובמה כי בכוונתו להביא למינויו של קרי למזכיר המדינה.[13] וב-29 בינואר 2013 אישר הסנאט את מינויו של קרי. קרי נכנס לתפקיד ב-1 בפברואר 2013. מכניסת קרי לתפקיד ועד היום, דאג קרי לקדם בראש ובראשונה את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, תוך כדי שאינו בוחל מלחץ אדיר על ישראל ואף כינה אותה "אפרטייהד". קרי אף ביקר באזור פעמים רבות והפעיל לחץ כלפי ירושלים ורמאללה לחזור לשולחן המשא ומתן. בתחילה היה נראה שהלחץ מניב פירות, וב-19 ביולי 2013 הכריז על חידוש המשא ומתן בין הצדדים לאחר שלוש שנות קיפאון, אך לבסוף המשא ומתן לא הצליח ונפסק באפריל 2014.[14]

במהלך המתקפה הכימית בע'וטה באוגוסט 2013, קידם קרי מהלך צבאי נגד משטרו של בשאר אל-אסד, נוכח "שימוש אכזרי ובוטה בנשק כימי" שנעשה על ידי השלטנות הסורים.[15] במסיבת עיתונאים שנערכה ב-26 באוגוסט ציין קרי כי אין בכלל ספק שמתקפה כימית "בלתי נסלחת" התרחשה ב-21 באוגוסט וכי הממשל האמריקאי סבור שמשטר אסד ביצע את המתקפה.[16] בהמשך הוביל יחד עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב את פירוק הנשק הכימי בסוריה.

בספטמבר 2013 נפגש קרי עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף בעת כינוס מעצמות ה-P5+1 (חמשת החברות הקבועת במועצת הביטחון יחד עם גרמניה), זו הייתה הפגישה הישירה בין הדרגים הגבוהים ביותר של שתי המדינות זה שש שנים, והיא הפכה אותו למזכיר המדינה הראשון שנפגש עם עמיתו האיראני מאז המהפכה האיראנית.[17][18] קרי נכח והשתתף בהסכם הביניים בז'נבה והסכמות לוזאן, ושימש מרכיב מרכזי בהשגת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ביולי 2015.

באפריל 2015 נפגש קרי עם שר החוץ הקובני בוועידה שבפנמה, וזוהי הפגישה הראשונה בין שרי החוץ של המדינות מאז 1958.[19] ב-5 במאי 2015 היה למזכיר המדינה הראשון שביקר בסומליה.[20]

עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לקובה לאחר נתק של 54 שנה, שהוכרזו לראשונה על ידי הנשיא ברק אובמה בדצמבר 2014,[21] השתתף ב-14 באוגוסט 2015 בטקס רשמי לפתיחת השגרירות האמריקאית בהוואנה.[22] ביקורו במדינה היה הראשון של מזכיר מדינה מאז 1945.[23]

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ב-1 באפריל 2010 ביקר קרי בסוריה, ונועד במשך שלוש שעות עם הנשיא בשאר אסאד. בסיום הישיבה הצהיר שסוריה מחויבת לשלום, שארצות הברית תסייע לסוריה ולטורקיה, במלחמתה נגד חזבאללה בלבנון, והשלטון הפרסי באיראן.[24]

בשנת 2011, כמו מרבית המועמדים לתפקידים בכירים בארצות הברית, הכריז גם קרי על תמיכתו בישראל ובתהליך השלום במזרח התיכון. הוא תמך במפת הדרכים של הנשיא בוש, אך ביקר את חוסר פעילותו של הממשל כדי לקדם אותה.

קרי ביקר את הווארד דין על התבטאותו כי ארצות הברית אינה צריכה לקחת צד בסכסוך הישראלי־פלסטיני. ערב הבחירות המקדימות במדינת ניו המפשייר, אמר באספת בחירות כי הרחבת ההתנחלויות תהיה שגיאה, וכי יש לחזק את הרשות הפלסטינית כדי שתוכל לעמוד מול ארגון החמאס. כמו כן, לדבריו אין בצד הפלסטיני "מי שיספק את הסחורה" בכל הנוגע למשא ומתן עם המדיני. הוא צידד בעמדת ישראל בקשר לגדר ההפרדה ולאי־סמכות בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לדון בנושא.[25]

ב-16 ביולי 2013 יצא קרי למסע למזרח התיכון, שבעקבותיו הכריז על מתווה לתוכנית שלום שארצות הברית תתמוך בה, המבטיחה שלום עם 22 מדינות ערב ועוד 32 מדינות מוסלמיות, עם יישום פתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967 תוך חילופי שטחים הדדיים.[26] בעקבות ההודעה בכירים ברשות הפלסטינית הסכימו לפתוח בתהליך שלום בתנאים אלו, ונטען כי בממשלת ישראל יש הסכמה עקרונית לכך.[27] הדברים הוכחשו, אך בכירים בימין הישראלי הודיעו שהם יפרשו מהממשלה אם ישראל תיכנס למשא ומתן על בסיס זה.[28] המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים החל רשמית ביולי באותה שנה, וקרי פעל באינטנסיביות לקידומו, עד שנפסק באפריל 2014.

ב-28 בדצמבר 2016, נאם את נאום הסיכום של כהונתו, ובו הציג את עקרונות הממשל לפתרון הסכסוך. לדבריו, על הסכם הקבע לכלול את היסודות הבאים: גבולות מוסכמים על בסיס קווי 1967, ירושלים כבירת שתי המדינות, פתרון מציאותי לבעיית הפליטים הפלסטינים, שמירה על ביטחון ישראל, הכרה בישראל כמדינה יהודית וסיום הכיבוש.

חייו האישיים

ב-1971 נישא קרי לג'וליה תורן ונולדו להם שתי בנות. בני הזוג התגרשו ב-1988. בשנת 1992, אירס את תרזה היינץ - בת של מתיישבים פורטוגזים במוזמביק ואלמנתו של ג'ון היינץ, שהיה סנאטור רפובליקני והבעלים של אימפריית המזון "היינץ". הם נישאו בשנת 1995.

בעת כהונתו בסנאט היה קרי לסנאטור העשיר ביותר, ומימן חלק גדול מהוצאות הקמפיין שלו מכיסו הפרטי. באוקטובר 2004, טרם הבחירות לנשיאות, העריך המגזין פורבס כי אם ייבחר קרי לנשיאות, הוא יהיה לנשיא השלישי העשיר ביותר שנכח בבית הלבן, בהתאמה עם אינפלציה.[29] לפי הצהרתו מ-2011, שווי נכסיו נעים בקנה מידה של 230 ל-320 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. http://www.nytimes.com/2004/05/16/us/kerry-s-grandfather-left-judaism-behind-in-europe.html?_r=0
  2. http://www.haaretz.co.il/misc/1.859519
  3. Kerry's Grandfather Left Judaism Behind in Europe
    המועמד לנשיאות ארה"ב ג'ון קרי גילה: סבי יהודי
  4. חמי שלו, ג'ון קרי: אוהד ישראל, מתנגד למדיניותה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2012
  5. אמיר אורן, פרשת המרמרה תגרום להגברת הפיקוח החיצוני על צה"ל ועל השב"כ, באתר הארץ, 10 בינואר 2014
  6. התמונה שלא צולמה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2004
  7. ליאור קורן, אני ג'ון קרי, באתר ערוץ עשר, 1 בנובמבר 2004 (במקור, מאתר "nana10")
  8. שי לוי, ‏מביבי ועד פוטין: המנהיגים הכי קרביים בעולם, באתר ‏mako‏‏, ‏21 במרץ 2013‏
  9. נתן גוטמן, מאת, ואשינגטון, האף-בי-איי עקב אחרי ג'ון קרי בשנות ה-70', באתר הארץ, 22 במרץ 2004
  10. נתן גוטמן, בוש וקרי שוב מחליפים האשמות על העבר הצבאי של היריב, באתר הארץ, 28 באפריל 2004
  11. CNN exclusive: John Kerry a 'no' for 2016, F Febuary 5 2014, CNN
  12. נתן גוטמן, ניצחונו של קרי באיווה טילטל את המירוץ, באתר הארץ, 20 בינואר 2004.
  13. APאובמה מינה את ג'ון קרי לשר החוץ של ארה"ב, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2012.
  14. עמית ולדמן ומתן חצרוני, ‏מתקווה לכישלון: כך קרס המשא ומתן עם הפלסטינים, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באפריל 2014‏
  15. Kerry Becomes Chief Advocate for U.S. Attack, New York Times, August 2013
  16. Transcript: Secretary of State John Kerry’s remarks on alleged Syria chemical attack, Washington Post, 26 August 2013
  17. Diplomats hail new Iranian attitude in nuke talks, Yahoo News, September 27 2013
  18. U.S., Iran voice optimism and caution after rare encounter, Yahoo News, September 27 2013
  19. Obama, Castro speak by phone amid effort to restore ties, Haaretz, April 10 2015

  20. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    AP, לא יצא מהטרמינל: קרי נחת במפתיע בסומליה, באתר ynet, 5 במאי 2015

  21. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יצחק בן-חורין, היסטוריה: ארצות הברית וקובה משחררות מרגלים ויחלו בנירמול היחסים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
  22. סוכנויות הידיעות, לראשונה מזה 54 שנה: דגל ארה"ב הונף מעל השגרירות החדשה בהוואנה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2015

  23. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יצחק בן חורין, אחרי 54 שנה: הדגל האמריקני הונף בקובה, באתר ynet, 14 באוגוסט 2015

  24. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ג'ון קרי נפגש עם אסד: "סוריה מחויבת לשלום" ...אסד שב והזהיר: ישראל דוחה את דרישות השלום, וזה מסוכן, באתר ynet
  25. אורי קציר, ג'ון קרי – מזכיר המדינה החדש של ארה"ב, ‏21 בדצמבר 2012
  26. מתווה השלום של קרי (חדשות וואלה)

  27. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רויטרס, בכיר ישראלי לרויטרס: ישראל נעתרת לקרי, בסיס 67 ומדינה יהודית, באתר ynet, 18 ביולי 2013
  28. יהונתן ליס, בנט והליכוד נגד נתניהו: לא נהיה שותפים לממשלה שתנהל משא ומתן על בסיס קווי 67', באתר הארץ, 19 ביולי 2013
  29. Ackman, Dan (29 באוקטובר 2004). "Kerry Would Be Third-Richest U.S. President If Elected". Forbes. 


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0