יצחק מאיר לוין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק מאיר לוין
יצחק מאיר לוין
הרב יצחק מאיר לוין, דצמבר 1951
מדינה ישראלישראל  ישראל
לידה 30 בינואר 1893
גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
פטירה 7 באוגוסט 1971 (בגיל 78)
ירושלים, ישראל
תאריך עלייה 1940
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
סיעה אגודת ישראל, החזית הדתית המאוחדת, חזית דתית תורתית אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
שר הסעד ה-1
תקופת כהונה 15 במאי 1948 - 18 בספטמבר 1952 (4 שנים ו-18 שבועות)
הבא בתפקיד חיים משה שפירא
חבר הכנסת
תקופת כהונה 14 בפברואר 1949 - 7 באוגוסט 1971 (22 שנים)
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1 - 7
תפקידים בולטים
  • יו"ר אגודת ישראל העולמית

הרב יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 18937 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל.

תקופת פולין

נולד בעיירה גורה קלוואריה שליד העיר ורשה שבפולין (שנכללה באימפריה הרוסית), לרב חנוך צבי הכהן לוין רבה של בענדין, ולפייגא, בתו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת. הוא נישא לדבורה מאטיל אלתר, בת דודו (אחי אמו), האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר. ב-1930 נבחר לתפקיד יו"ר אגודת ישראל בפולין. נלווה לחותנו במספר ביקורים שערך בארץ ישראל. ב־1933 נעצר על ידי המשטרה הפולנית בחשד לאחזקת סמים, בעקבות זיהוי שגוי של שקית עפר שהביא מסביבת קבר רחל ומערת המכפלה, כסמים[1]. בכנסייה הגדולה במארינבאנד ב-1937 נבחר להנהלה המצומצמת של אגודת ישראל[2] ולאחד משני היושבי ראש של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וב-1939 נבחר ליו"ר הוועד הפועל העולמי. היה ממקימי רשת החינוך יסודי התורה לבנים ובית יעקב לבנות.

בין השנים 1937–1939 כיהן כציר הסיים הפולני כנציג אגודת ישראל, ממחוז הבחירה ורשה[דרוש מקור].

לאחר כיבוש פולין בידי גרמניה מינה אדם צ'רניאקוב את לוין לחבר ביודנראט של גטו ורשה. לאחר כחודש נמלט לוין מפולין.

בארץ ישראל

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל שבועיים לאחר עליית חותנו, האמרי אמת[3][4], והמשיך את פעילותו באגודת ישראל. בתקופת השואה היה הרב לוין מהפעילים הבולטים בוועדת ההצלה. יו"ר הסוכנות, יצחק גרינבוים, הזכיר בנאום כי הרב לוין טוען שצריך להפנות את כספי קרן היסוד למאמצים עבור הצלת הגולה[5]. ב־1941 הואשם בעבירה על תקנות ההגנה בשל העברת כספים מחוץ לגוש השטרלינג[6], אך זוכה[7].

כאשר השתכנע כי מדינת ישראל תספק מענה לצורכי הדת, הסכים להיות חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות על מנת שיוכל להביא הצלה מסוימת לעניני הדת במדינה. לא השתתף במעמד הכרזת העצמאות בשל שהותו אז בארצות הברית ולכן חתם על מגילת העצמאות רק לאחר ששב ארצה.

הרב לוין כיהן כשר הסעד (כיום משרד הרווחה) הראשון של מדינת ישראל, בממשלה הזמנית ובשלוש הממשלות הראשונות, עד ל-18 בספטמבר 1952, אז התפטר מן הממשלה, על רקע התנגדות אגודת ישראל לשירות לאומי לבנות והדיון על שירות נשים בצה"ל.

לפני קום המדינה עמד במגעים עם ראשי הסוכנות בראשות בן-גוריון בדבר מכתב הסטטוס קוו הכולל הבטחות בדבר היחס ליהדות במדינת ישראל לכשתקום, בתחומים של דיני אישות, כשרות, חינוך ושבת. פעל גם למען שחרור בחורי הישיבות מגיוס לצה"ל. פעל למען הקמת העיתון 'המודיע'. פעל למען הכרת המדינה ב"זרם הרביעי" - זרם החינוך של אגודת ישראל. בשנת 1953, עם ביטול הזרמים, היה ממקימי החינוך העצמאי - רשת החינוך של אגודת ישראל. בראשית 1950 פעל למען הכרת המדינה בתלמודי התורה של היישוב הישן.

היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל מן הכנסת הראשונה ועד לכנסת השביעית[8]. הרב לוין פתח את הישיבה הראשונה של הכנסת השביעית מתוקף היותו זקן חברי הכנסת[9]. אולם השתתפותו בפעילות כנסת זו הייתה מצומצמת בגלל מחלתו[10].

היה חבר בוועדת החקירה הראשונה בישראל שהוקמה לבדיקת אירועי אלטלנה.

נפטר בט"ז באב תשל"א ונטמן סמוך ל"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. לצדו קבורים גם בני משפחתו.

רחובה המרכזי של שכונת סנהדריה המורחבת בירושלים "מעגלי הרי"ם לוין" קרוי על שמו, בבני ברק נקרא על שמו רחוב "יצחק מאיר הכהן" בשכונת רמת אהרן, וכן נקראה על שמו "קריית הרי"מ לוין" ברמת החייל בתל אביב.

סמוך לאחר פטירתו הקים בנו יהודה ליב את מוסד הרי"ם לוין לזכרו. המוסד הוציא לאור הרבה[דרושה הבהרה] ספרי חסידות וכן בטאון 'נחליאל'.

עמדותיו

הרב לוין הוביל קו של שיתוף פעולה עם התנועה הציונית ואהדה לבניית ארץ ישראל וכדרך חותנו ה"אמרי אמת". באוקטובר 1938 הוא השתתף בכינוס של יהדות פולין והביע תמיכה מלאה של אגודת ישראל במלחמה המאוחדת של העם היהודי על ביתו הלאומי בארץ ישראל[11]. בוועידה של אגודת ישראל ביוני 1944 הביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית[12] ואגודת ישראל בהנהגתו השתתפה במאבק המדיני למען פתיחת שערי הארץ לעלייה חופשית[13]. עם זאת, כשהופיע הרב לוין בפני וועדת אונסקו"פ ביוני 1947, לא תמך בהקמת המדינה היהודית, אך נזהר שלא להתנגד להקמתה[14].

כאשר התמנתה גולדה מאיר לראשות הממשלה, הביע את התנגדות אגו"י להעמדת אשה בראשות המדינה.

באופן כללי נחשב למתון בהתנהגותו ובסגנונו[15].

כאשר גורמים מסויימים ניסו להכפיש שמו על מספר מפעולותיו אשר לא מצאו חן בעיניהם, יצא יו"ר מועצת גדולי התורה רבי איסר זלמן מלצר יחד עם ראשי הישיבות מנהלי ועד הישיבות במכתב מיוחד בו הם כותבים כי יש להוקיר לו טובה על פעולותיו המוצלחות ועמידתו האיתנה בתחום גיוס בני הישיבות וחוק חינוך חובה בעדותם כי הכל נעשה על פי הוראות הרב מבריסק החזון איש ושאר גדולי הדור[16].

משפחתו

בנו, יהודה אריה לייב לוין, היה העורך הראשון של המודיע. בן אחר, פישל, הפך לחילוני[17]. בן אחר, פנחס יעקב לוין נפטר בצעירותו בשנת 1941[18]. חתנו, משה שינפלד, היה מפעילי אגודת ישראל.

לקריאה נוספת

  • דוד זריצקי, בעל החלומות, מנהיגות, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 314–329
  • יהודה לייב לוין, האיש ופעלו: קיצור תולדות חייו של מנהיג יהדות התורה הרב ר' יצחק מאיר הכהן לוין, ירושלים: מכון הרי"מ לוין, תשל"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על מה נאסר ראש "אגודת ישראל" בפולין, דואר היום, 28 בנובמבר 1933
  2. בגמר הכנסיה של אגודת ישראל, דבר, 27 באוגוסט 1937
  3. הרבי מגור הגיע אתמול לחיפה, הבוקר, 3 במאי 1940
  4. עולים חשובים, הבוקר, 17 במאי 1940
  5. תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, תל אביב, 1991 (יצחק גרינבוים: "זה חודשים אני נמצא בפלוגתא עם [...] הרב (יצחק) איצ'ה מאיר לוין (ממנהיגי אגודת ישראל) והוא אומר לי: קחו מכספי קרן היסוד ... האם לא תפסיק את העבודה בארץ ישראל בשעה שיש תקופה זאת, בשעה שרוצחים וטובחים יהודים במאות אלפים ומיליונים? אל תייסדו מושבות חדשות, תוציאו את הכספים לאותם הצרכים ... אבל אני חושב שנחוץ להגיד כאן: הציונות היא מעבר לכול").
  6. ר' י. מ. לוין נאשם בעבירה על תקנות ההגנה של כספים, המשקיף, 18 בפברואר 1942
  7. דין הרב לוין בבית הדין לערעורים, דבר, 19 באפריל 1942
  8. בבחירות לכנסת הראשונה במסגרת החזית הדתית המאוחדת ובבחירות לכנסת השלישית והרביעית במסגרת חזית דתית תורתית, עם פועלי אגודת ישראל
  9. יהושע ביצור, הכנסת ה-7 נפתחה - בטכס מאכזב, מעריב (עיתון), 18 בנובמבר 1969
  10. מצבו של ח"כ י.מ. לוין קשה מאוד, מעריב (עיתון), 6 באוגוסט 1971
  11. קבוץ 3 וחצי מליון יהודים, דבר, 1 בנובמבר 1938
  12. אגודה דורשת מדינה יהודית, דבר, 15 ביוני 1944
  13. גם משלחת אגודת ישראל תובעת פתיחת שערים, דבר, 16 בינואר 1946
  14. תום שגב, 1949 הישראלים הראשונים, ירושלים: הוצאת דומינו, שניה, 1984, עמ' 234
  15. ראו חלק מנאומיו ופעולותיו בספר "מכנסיה לכנסיה"
  16. צילום המכתב בקנאות של אמת 3 עמוד כ
  17. קובי אריאלי, מה יש לך, אדון לוין?, באתר nrg‏, 12 ביולי 2008
  18. פנחס יעקב הכהן לווין ז"ל, הצופה, 29 בינואר 1941


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0