גדעון פת

גדעון פת
	גדעון פת, 1980
	גדעון פת, 1980
לידה	2 בפברואר 1933; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 באפריל 2020 (בגיל 87); סביון, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת ניו יורק
סיעה	הליכוד, גח"ל
	20 ביוני 1977 – 15 בינואר 1979; (שנה ו־29 שבועות)
	→ שלמה חזן דוד לוי ←
	(שר התיירות עד 11 באוגוסט 1981, אחריו: אברהם שריר)
	15 בינואר 1979 – 13 בספטמבר 1984; (5 שנים ו־34 שבועות)
	→ יגאל הורביץ אריאל שרון ←
	13 בספטמבר 1984 – 22 בדצמבר 1988; (4 שנים ו־14 שבועות)
	→ יובל נאמן עזר ויצמן ←
	22 בדצמבר 1988 – 13 ביולי 1992; (3 שנים ו־29 שבועות)
	→ אברהם שריר עוזי ברעם ←
	29 בינואר 1970 – 17 ביוני 1996; (26 שנים)
כנסות	7 – 13
	27 ביולי 1992 – 4 באוגוסט 1993; (שנה)
	→ שושנה ארבלי-אלמוזלינו צחי הנגבי ←
	1 באוגוסט 1994 – 31 באוגוסט 1995; (שנה)
	→ צחי הנגבי אלי גולדשמידט ←
	נשיא הבונדס; נשיא המועצה לישראל יפה;
	נשיא הבונדס; נשיא המועצה לישראל יפה;

גדעון פַּת (2 בפברואר 1933 – 26 באפריל 2020) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל. היה בוגר אוניברסיטת ניו יורק ובמקצועו היה כלכלן.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשם גדעון מרקוס, אך אימץ את שם משפחתה של דודתו, אצלה גדל מגיל צעיר.

שירת בנח"ל ולאחר מכן, בשנים 1953–1955, היה מנהל לשכתו של שר התחבורה, יוסף ספיר, איש "הציונים הכלליים"^[1]. באמצע שנות ה-50 נסע לארצות הברית, שם היה פעיל בהסתדרות הציונית וקיבל תואר ראשון בכלכלה וסחר בין-לאומי מאוניברסיטת ניו יורק. ב-1967, עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי שבה מונה יוסף ספיר לשר בלי תיק, שב פת לישראל ומונה למנהל לשכתו של ספיר.^[2] בשנת 1968 נבחר להנהלת "מכבי"^[3].

לקראת הבחירות לכנסת השביעית היה בין המתמודדים על מקומות ריאליים מטעם המפלגה הליברלית ברשימת גח"ל, ונחשב לנציג הצעירים^[4]. הוא נכנס לרשימה במקום גבולי^[5], ונכנס לכנסת השביעית בפברואר 1970,^[6] כחודשיים וחצי לאחר תחילת כהונתה, בעקבות פטירתו של חבר הכנסת אריה בן-אליעזר.

בממשלה ה-18 בראשות מנחם בגין, שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת התשיעית, שימש כשר הבינוי והשיכון. בתקופת כהונתו יצא לפועל פרויקט שיקום שכונות.

בינואר 1979 מונה לשר התעשייה, המסחר והתיירות.

באותה שנה עמד פת בראש ועדה על שמו, אשר בחנה דרכים לפיתוח התיירות באילת, בעקבות המשבר בענף התיירות.

בממשלה ה-19 שימש כשר התיירות עד אוגוסט 1981 ולאחר מכן שוב כשר התעשייה והמסחר.

בממשלה ה-20 המשיך בתפקידו ובממשלות ה-21 וה-22 שימש כשר המדע והפיתוח. בכנסת ה-12 שימש בשתי הממשלות שוב כשר התיירות. בחלק מזמן כהונתה של הכנסת השלוש עשרה היה יו"ר ועדת הכלכלה.

במפלגה הליברלית, ובהמשך בתוך "הליכוד", בלטה היריבות בין גדעון פת ליצחק מודעי, שהתבטאה גם בחילופי דברים קשים ביניהם.^[7]

עם פרישתו מהכנסת בשנת 1996, כיהן פת כנשיא הבונדס וכן כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה.

חיים אישיים

פת התגורר בסביון והיה אב לשלושה בנים. את רעייתו אן, בתו של קרול פיקל, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל, הכיר בעת לימודיו בניו יורק. היה גיסו של שמואל טולידאנו.

פת נפטר ב-26 באפריל 2020 בגיל 87.

לקריאה נוספת

יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (9), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 220 - 239

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גדעון פת בוויקישיתוף

גדעון פת, באתר הכנסת
גדעון פת, באתר כנסת פתוחה
ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983
אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב, 23 באוגוסט 1985
אריאלה רבדל, דווקא פת, כותרת ראשית, 26 בפברואר 1986
ירון דרוקמן ואיתמר אייכנר, הלך לעולמו השר לשעבר גדעון פת, באתר ynet, ‏27 באפריל 2020

הערות שוליים

^ לא בסמכות שר התחבורה, על המשמר, 15 במרץ 1953
מקבלי פניו של שר התחבורה, הארץ, 11 במאי 1955
^ ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983
^ נבחרה הנהלה למרכז מכבי, מעריב, 1 ביולי 1968
^ יהושע ביצור, הכיסאות המתפנים של גח"ל, מעריב, 28 במרץ 1969
^ מרכז הליברלים אישר את הרשימה, דבר, 24 בספטמבר 1969
^ ג. פת מגח"ל לכנסת, למרחב, 30 בינואר 1970
גדעון פת — ח"כ חדש מגח"ל, דבר, 11 בפברואר 1970
^ אבי בטלהיים, מריבות בצמרת, מעריב, 19 בדצמבר 1980, המשך, מעריב, 19 בדצמבר 1980
אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב, 23 באוגוסט 1985
אבי בטלהיים, "ריח של קנוניה עולה מסיכום מודעי־לוי; זו הצעה בזויה ומזיקה", מעריב, 11 ביוני 1986
מנחם רהט, מודעי: גדעון פת הוא הטיפש של העיירה, מעריב, 30 במאי 1989

ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28938143גדעון פת

[1] לא בסמכות שר התחבורה, על המשמר, 15 במרץ 1953
מקבלי פניו של שר התחבורה, הארץ, 11 במאי 1955

[2] ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983

[3] נבחרה הנהלה למרכז מכבי, מעריב, 1 ביולי 1968

[4] יהושע ביצור, הכיסאות המתפנים של גח"ל, מעריב, 28 במרץ 1969

[5] מרכז הליברלים אישר את הרשימה, דבר, 24 בספטמבר 1969

[6] ג. פת מגח"ל לכנסת, למרחב, 30 בינואר 1970
גדעון פת — ח"כ חדש מגח"ל, דבר, 11 בפברואר 1970

[7] אבי בטלהיים, מריבות בצמרת, מעריב, 19 בדצמבר 1980, המשך, מעריב, 19 בדצמבר 1980
אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב, 23 באוגוסט 1985
אבי בטלהיים, "ריח של קנוניה עולה מסיכום מודעי־לוי; זו הצעה בזויה ומזיקה", מעריב, 11 ביוני 1986
מנחם רהט, מודעי: גדעון פת הוא הטיפש של העיירה, מעריב, 30 במאי 1989

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר (1948–2003):	פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013):	אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון
שרי הכלכלה (2013–2016):	נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך):	בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת

גדעון פת

תוכן עניינים

ביוגרפיה

חיים אישיים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

גדעון פת

ביוגרפיה

חיים אישיים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש