משה יעלון
.jpg) | |||||||||||
| לידה |
ט' בתמוז ה'תש"י (גיל: 74) קריית חיים,  חיפה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||
| השכלה | אוניברסיטת חיפה | ||||||||||
| מפלגה | הליכוד, תל"ם | ||||||||||
| סיעה | הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
 | |||||||||
| משה יעלון, רמטכ"ל | |||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | בּוֹגִי | ||||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||||
| תקופת הפעילות | 1968–1971, 1973 – 2005 | ||||||||
| דרגה | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: רב-אלוף | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
 מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני  מבצע שלום הגלילהאינתיפאדה הראשונה  המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה השנייה | |||||||||
| עיטורים | |||||||||
 אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כראש אמ"ן ב-1998  אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כרמטכ"ל ב-2003 | |||||||||
משה (בּוֹגִי) יַעֲלוֹן (נולד ב-24 ביוני 1950, ט' בתמוז ה'תש"י) הוא יו"ר מפלגת תל"ם לשעבר, איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כמשנה לראש הממשלה, שר הביטחון, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני ושר לנושאים אסטרטגיים. היה חבר הכנסת מטעם הליכוד, כחול לבן ותל"ם. יעלון כיהן כרמטכ"ל ה־17 של צה"ל בדרגת רב-אלוף, ובמהלך שירותו הצבאי היה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש אמ"ן ואלוף פיקוד המרכז.
ביוגרפיה
נולד בשם משה סמולינסקי. גדל והתחנך בקריית חיים המערבית שבחיפה[1], בנם של דוד – פועל ייצור במפעל "שמן" יליד אוקראינה, ובתיה (לבית זילבר) – ניצולת השואה ילידת גליציה. הוא היה הילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. כינויו, "בּוֹגי", נוצר בגיל 10 על ידי זאב וולפר שהתקשה לקרוא לו "מושיק", כפי שנהגו לקרוא לו כולם באותם הימים. ברבות הימים צירף יעלון את הכינוי "בוגי" לחתימתו הרשמית[2]. למד בתיכון עירוני מקיף קריית חיים[3] והיה בו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן בקלרינט והיה חבר בתזמורת הנוער של חיפה. מילדות היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בשנת 1967 הוקם גרעין "יעלון" של התנועה שיועד לקיבוץ גרופית בערבה. משה סמולינסקי, שרצה להביע את הזדהותו עם הרעיון החלוצי, שינה את שם משפחתו ליעלון.
לאחר מכן הצטרף יעלון כחבר לקיבוץ גרופית שבערבה, שם עבד כרפתן וכמפעיל דחפור[4]. עד 2024 עוד היה חבר הקיבוץ והחזיק בו בית למרות שבפועל התגורר במכבים רעות, עד שאספת הקיבוץ החליטה לבטל את חברותו[5].
שירות צבאי
שירות סדיר
בשנת 1968 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין הנח"ל "יעלון", והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[6]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר. בקורס מפקדי כיתות פגש בנחמיה תמרי, מפקד הפלוגה שלו, שהשפיע רבות על מסלולו של יעלון בצבא. תמרי אף פיקד על יעלון בפעולה הראשונה שלו מעבר לגבול, עת ארב כוח מהפלוגה לרכב מחבלים בירדן[7]. תמרי מאוד העריך את יעלון, אולם יעלון סירב לבקשתו לצאת לקורס קצינים. הוא שימש כמפקד כיתה וסמל מחלקה מצטיין בגדוד הנח"ל המוצנח ואת שירותו הצבאי הסדיר סיים בדרגת סמ"ר בשנת 1971.
מלחמת יום הכיפורים
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, התגייס יעלון לשירות המילואים בחטיבת הצנחנים 55, אשר בפיקודו של דני מט, שלחמה בגזרה המצרית והייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ במסגרת מבצע אבירי לב. לאחר שצלחה את התעלה בליל 15 באוקטובר, התמקמה פלוגתו של יעלון במוצב מצרי נטוש סמוך לקו המים. לימים סיפר יעלון כי: ”לפתע ראינו שיירה מצרית מתקרבת. הם לא ידעו שאנחנו שם. חיסלנו כל מה שהיה בשיירה הזאת. אני יודע שאם לא הייתי הורג אותם, הם היו הורגים אותי. זה ההסבר שלי לעצמי, אבל זו עדיין מועקה לא קלה”[8]. בהמשך המלחמה לחם בקרב על העיר סואץ.
תחילת קריירה כקצין
לאחר המלחמה שב לשירות קבע וסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס חזר לתפקידי פיקוד בגדוד 50[9], ושימש כמ"מ תחת המ"פ יצחק איתן[10].
כמפקד פלוגת בני המשקים בגדוד 50 בלט באימונים תובעניים שערך ובהם מסע מפרך בן 150 קילומטרים[11]. לאחר תפקיד מ"פ נוסף בבה"ד 1 מונה לפקד על סיירת הצנחנים[12], עליה פיקד במסגרת מבצע ליטני[13], מבצע שלכת[14] ומבצע מנורה[15]. ב-1979 נקרא על ידי נחמיה תמרי לפקד על פלגת האימונים של סיירת מטכ"ל[16], בהמשך שירת כסגנו של מפקד היחידה, עוזי דיין, בין היתר בפיגוע המיקוח במשגב עם[17]. לאחר מכן יצא לחופשה ללא תשלום.
כקצין בכיר
באפריל 1982 חזר לפעילות ביחידה, ועם פרוץ מבצע שלום הגליל מונה כסגן נוסף לשי אביטל. בין היתר לחם יעלון בקרב על המיוערת, כנגד כוח רגלי ורכוב מן הקומנדו הסורי[18]. לאחר יציאת אש"ף מביירות יצא לקורס פיקוד ומטה, לאחר כחודשיים וחצי, בדצמבר 1982, מונה למפקד גדוד 890, והוביל אותו להישגים מבצעיים רבים בגזרת לבנון[19]. במהלך הלחימה שימש פעמים כמפעיל צמ"ה בשטח, למרות תפקידו הבכיר[4]. לאחר מכן שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים, ובמאי 1985 נפצע במהלך מרדף שהוביל אחר מחבלים בלבנון.
לאחר שהחלים יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה בקמברלי שבאנגליה. ראש אמ"ן, האלוף אמנון ליפקין-שחק, שמינה את יעלון למפקד סיירת צנחנים שנים קודם לכן, רצה בו לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. כדי לשכנעו נפגש עמו שחק בשווייץ ואף העלה אותו לדרגת אלוף-משנה. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה שבה קיבלה 4 צל"שים[20], והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי[21]. במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית במהלכו התנקשו לוחמי היחידה באבו ג'יהאד (ראש הזרוע הצבאית של אש"ף) בתוניס[11]. פעולה אחרת הייתה מבצע בן בליעל, שנועד להשיג "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובמהלכו נחטף ג'ואד אל קצפי[22].
בתום כהונתו כמפקד היחידה השלים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ועבר קורס הסבה לשריון. בשנת 1990 היה למפקד חטיבת הצנחנים[23], והוביל אותה בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובכלל זה במבצע ברגל ימין[24]. כעבור שנתיים מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בדרגת תת-אלוף[25]. ב-10 בדצמבר 1992 הרג באמצעות רימון יד מחבל מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחרי שירה למוות בלוחם ימ"מ שניסה לעוצרו[26].
בשנת 1993 מונה למפקד בסיס אימונים ליחידות שדה (באלי"ש) בצאלים ולמפקד אוגדה 380 בפיקוד הדרום. בשנת 1995 הועלה לדרגת אלוף וכיהן כראש אגף המודיעין[27]. ב-1998 היה למפקד פיקוד המרכז. שנתיים אחר כך מונה לסגן הרמטכ"ל (בעת ששאול מופז כיהן כרמטכ"ל). בתום כהונתו של מופז מונה, ב-9 ביולי 2002, לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.
שירות כרמטכ"ל
יעלון מונה לרמטכ"ל ביולי 2002, חודשיים לאחר מבצע חומת מגן וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. שני סגנים כיהנו תחתיו: תחילה האלוף גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ולאחריו האלוף דני חלוץ, שנבחר במרץ 2005 להחליף את יעלון בתפקידו כרמטכ"ל.
עיסוק עיקרי של צה"ל במהלך כהונתו של יעלון היה המשך המלחמה בטרור הפלסטיני ודיכוי האינתיפאדה השנייה. בשנתיים הראשונות לכהונתו של יעלון, גל הטרור שמקורו ביהודה ושומרון הלך ודעך, במידה רבה בשל פעילותו של השב"כ וכן בעזרת גדר ההפרדה שהוקמה סביב אזור השומרון. בשלהי 2003 בוצעו פיגועי תופת נוספים כנגד ישראל, חלקם בהכוונת החזבאללה וסוריה. ב־4 באוקטובר 2003 ביצע הג'יהאד האיסלאמי פיגוע התאבדות במסעדת מקסים בחיפה שבו נרצחו 21 בני אדם. בתגובה תקפו מטוסי חיל האוויר מחנה אימונים של מחבלים בסוריה, בסמוך לעין-צאחב, במטרה לאותת לסוריה לרסן את מפקדות ארגוני הטרור בתחומה[28].
בספטמבר 2003 הגיעה למערכת הביטחון "ידיעת זהב", שכל צמרת החמאס מתכנסת בבית מסוים. התקבלה החלטה לחסל את כולם באמצעות פצצת MK-84 במשקל כטון, המבצע נקרא "קטיף כלניות". לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר התריעה שהפצצה תגרום לנזק סביבתי קשה מידי. ראש השב"כ אבי דיכטר דחף לחיסול צמרת החמאס גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. לעומת זאת יעלון התנגד בתוקף ובעקבות זאת הוטלה פצצת MK-82 במשקל של כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס שהתכנסה בקומת הקרקע כמעט לא נפגעה (רוב צמרת החמאס חוסלה בהמשך).
ערי השרון והצפון, שסבלו בשנים הקודמות מפיגועי התאבדות רבים, נהנו משקט יחסי לאורך 2004. גזרת ירושלים נותרה פרוצה במידה רבה, ובעיר אירעו מספר רב של פיגועים קשים.
ברצועת עזה המצב הלך והסלים במהלך 2004, ויישובים ישראלים רבים – לרבות העיר שדרות שבתחומי הקו הירוק – ניצבו תחת איום מטחי רקטות הקסאם ששוגרו מהרצועה. תחת יעלון נוהלו מספר מבצעים גדולים בתחומי הרצועה (אף שגם הגדול שבהם, מבצע ימי תשובה, לא דמה בהיקפו למבצע חומת מגן), במהלכם חדרו כוחות קרקע של צה"ל אל שכונת זייתון, רפיח, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה וחאן יוניס על מנת להרוס מחרטות קסאמים, מעבדות נפץ ומנהרות הברחה. במבצעים אלה נהרגו מאות מחבלים, אך גם עשרות חיילי צה"ל (13 חיילים נהרגו ב"אסון הנגמ"שים")[29]. ברפיח הרס צה"ל מאות בתים בניסיון לפגוע במנהרות ההברחה, אולם נחל הצלחה חלקית בלבד. ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת קשה על ההרס ברפיח ודחו את טענת צה"ל לפיה הדבר היה בבחינת כורח צבאי.
במקביל, נאלץ יעלון להתמודד עם קשיים שאינם מבצעיים במהותם. הדחתו את מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי[30], בעקבות כישלונו של זה בבדיקת פוליגרף בדבר הדלפת מידע לתקשורת במבצע ימי תשובה, עוררה מחלוקת רבה בציבור ובדרג המדיני. כמו כן התמודד מול ביקורת שוטפת על שחיקת מוסר הלחימה הצה"לי בעקבות האינתיפאדה השנייה, כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בעדויות חיילים בארגון שוברים שתיקה, בהתעללות חיילים בגופות מחבלים ובחיכוכים גוברים עם האוכלוסייה הפלסטינית במחסומים.
סביב יעלון התעוררו מספר סערות תקשורתיות, חלקן בשל דברים שאמר, חלקן בשל דברים שהוצאו מהקשרם. בין השאר צוטט (שלא במדויק) ב־3 ביולי 2003 כאומר "ניצחנו" בהתייחסו לתוצאות האינתיפאדה השנייה, שנים לפני סיומה. כוונתו המקורית התייחסה לכך שהציבור הישראלי "ניצח" בכך שרוחו לא נפלה בשל מה שכונה על ידו "מתקפת הטרור של שנת 2000". יעלון אף רמז מספר פעמים כי הוא מתנגד למעורבות היתר של שר הביטחון שאול מופז בעניינים פנים-צבאיים, וכן התעמת פעמים אחדות עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יובל שטייניץ.
בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות טען בפורום סגור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", טענה שצוטטה מאוחר יותר בידי מתנגדי התוכנית, דבר שתרם למתח בין ראש הממשלה אריאל שרון ליעלון (בספרו "דרך ארוכה קצרה" מצדיק יעלון טענה זו, וטוען שההתנתקות היא שהביאה לניצחון החמאס והיוותה גורם למלחמת לבנון השנייה). יעלון העריך שנסיגה ישראלית חד-צדדית תתן רוח גבית לארגונים אסלאמיים רבים ברחבי העולם[31], והביע חשש להתפרצות גל טרור נרחב בשטחי יהודה ושומרון בעקבות התוכנית[32].
סיום כהונתו
בפברואר 2005 הודיע שר הביטחון, שאול מופז, כי לא יאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת וכי הלה יסיים כהונתו ביולי 2005, לפני מועד ביצוע תוכנית ההתנתקות[33]. רבים ראו בצעד זה שיאה של המתיחות בין האישים, שסבבה סביב חילוקי דעות מקצועיים ואישיים כאחד. ראש הממשלה אריאל שרון אישר זאת באומרו כי "הרמטכ"ל לא ממשיך בגלל יחסי העבודה עם מופז". לדברי יעלון עצמו, הסיבה לכך היא שהוא התעקש להביע את דעתו על נזקי ההתנתקות בפני הממשלה[34].
לימים טען בספרו[35] בתארו את אופן קבלת ההחלטה על ההתנתקות: "הוא (שרון) הלך למהלך (ההתנתקות) אשר גרם נזק אסטרטגי לישראל לא מפני שהאמין במהלך הזה, אלא מפני שביקש להציל את עצמו, כאשר החקירות הפליליות איימו עליו."
מספר שבועות לפני סיום כהונתו התבטא יעלון, בנאום שקיבל את השם "נאום הנחשים", ואמר "אני זוכר ששאלו אותי פעם מדוע אני ממשיך ללכת עם נעליים גבוהות בקריה, ועניתי להם – 'בגלל הנחשים בקריה'"[36]. רבים פרשו התבטאות זאת כתקיפה של חברי פורום מטכ"ל, אולם בריאיון בתוכניתו של יאיר לפיד ענה יעלון כי לא כיוון את דבריו ללובשי מדים, אלא לאנשי משרד הביטחון שיושבים בקריה.
כהונתו של יעלון הסתיימה ב-1 ביוני 2005[37]. החליף אותו סגנו, האלוף דני חלוץ, שבניגוד ליעלון תמך ברעיון ההתנתקות. ב-30 במאי השתתף יעלון במפגן צניחה לציון 60 שנה לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, יחד עם קצינים ולוחמים מבעלות הברית, ובכך חתם 37 שנות שירות בצה"ל. בריאיון פרישה ל"הארץ" צפה יעלון: "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית לעוד מהלך, תהיה התפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים. ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם" ו"מצבן של כפר סבא, תל אביב וירושלים יהיה כמצבה של שדרות"[38].
לאחר פרישתו מצה"ל
ב-2006 שהה יעלון בוושינגטון כעמית צבאי בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. החל משנת 2006 יעלון הוא עמית בכיר במכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים שבמרכז שלם, יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל (שירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים) ועמית במכון לאסטרטגיה ציונית.
לאחר פרישתו מתפקידו הביע יעלון בצורה ברורה את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות ולחזרה לגבולות 67. כבר בריאיון פרישה לארי שביט בעיתון "הארץ" (5 ביוני 2005) אמר יעלון שהפלסטינים – לרבות אבו מאזן – לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, ועדיין מחפשים דרכים להשמידה. הוא הזהיר מפני גל טרור שיפרוץ לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות שיכלול פיגועי התאבדות וירי רקטות על ערים ישראליות, לרבות ירי קסאמים מצפון השומרון. יעלון חזה השתלטות של חמאס על רצועת עזה וקבע שפתרון שתי המדינות איננו ישים ובמקום להביא לסוף הסכסוך רק יביא לעוד פיצוץ אלים, שכן
- "...אני רואה קושי לייצב מצב יציב של סוף סכסוך בתוך הפרדיגמה הזאת".
- "מדברים על מדינה פלסטינית בת קיימא. Viable Palestinian State. באירופה אפשר ליצור מצבים כאלה. מונקו, אנדורה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג. אבל כאן המצב אחר. לצד הפלסטיני אין תחושת עד כאן. גם בגבולות 67' אין לו תחושת עד כאן. הוא מדבר על צפת ועל חיפה ועל תל אביב. וגם מבחינה כלכלית יהודה שומרון ועזה אינם מדינה בת קיימא".
בנאום בכנס הרצליה, ב-23 בינואר 2006, אמר יעלון כי ישראל לא יצרה הרתעה אמינה מפני הרקטות, וכי הנסיגות החד-צדדיות נתפשות כבריחה מאיום זה. כן תקף כל נסיגה המתבצעת בטרם הכירה הרשות הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית, כאשר לדעתו המהומות בספטמבר 2000 נועדו להתחמק מהכרה כזו. כן אמר:
- "אי-הנכונות הערבית להכיר בישראל היא המקור להפעלת האלימות נגדה משחר הציונות ועד היום. כל עוד מרכיב זה לא ישתנה, ישראל תהיה מועדת לאלימות. גבולות 67' אינם נותנים מענה ביטחוני לא לאיום טרור של רקטות ומתאבדים ולא לאיום של התקפה קונבנציונלית... כדי לעמוד מול טרור מבלי להיכנע, חשוב לבצר את גבולותינו התודעתיים ולחזק את אמונתנו בצדקת הדרך, וזאת בניגוד למגמה הקיימת היום"[39].
בנאום שנשא במכון הדסון בוושינגטון, ב-7 במרץ, התייחס יעלון לתוכנית הגרעין האיראנית ואמר שלכל צבא מערבי יש יכולת צבאית לבצע תקיפה באיראן, וברור שצריכה להיות תוכנית מוכנה לביצוע תקיפה שכזו.
גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות היה יעלון אחד ממבקריה החריפים. ביולי 2006 אמר בריאיון לארי שביט את הדברים הבאים:
כעת אנחנו נמצאים ברצועה בתרחיש דרום לבנון. נכנס לעזה נשק רב. נכנסו חומרי נפץ תקניים. נכנסו קטיושות. יש טילים נגד מטוסים. יש טילים נגד טנקים. יש טילי גראד. כתוצאה מההתנתקות ומהאופן שבו היא בוצעה יש ברצועה גורמי חיזבאללה, גורמי אל קאעדה וגורמי טרור איראניים. יש ידע איראני ויש כסף איראני. בדיוק כפי שהזהרתי רצועת עזה הופכת לחמאסטאן, חיזבאללסטאן ואל קאעדסטאן. ככל שיעבור זמן המצב יחמיר. כישלון ההתנתקות יהיה יותר ויותר מוחשי. נמצא את עצמנו עומדים מול ממלכת טרור המסוגלת לשגר אל תוך ישראל יותר רקטות בעלות טווח יותר ארוך ואפקטיוויות יותר גדולה. איום הרקטות יגיע לאשקלון ולאשדוד ולעומק הנגב. באיום הזה לא ניתן יהיה לטפל אך ורק באמצעות תקיפות מן האוויר. על כן, אם אנחנו עם חפץ חיים, יכול להיות שלא תהיה ברירה אלא לצאת למבצע חומת מגן בעזה.
— האם ההתנתקות הצליחה?, באתר הארץ, 5 ביולי 2006
מלחמת לבנון השנייה
מלחמת לבנון השנייה התחוללה כשנה לאחר שפרש מתפקידו. במלחמה נחשפו מספר ליקויים בתפקוד צה"ל, ובפרט ועדת וינוגרד קבעה כי צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה בלבנון. מפקדים רבים פרשו מתפקידם עקב תפקודם. בריאיון עימו[40] ב-14 בספטמבר 2006 דחה יעלון את אחריותו לחוסר הצלחתו של צה"ל וטען כי בסוף תקופת כהונתו צה"ל היה מוכן למלחמה אולם הניהול המלחמתי היה כושל. הוא תקף את ראש הממשלה אהוד אולמרט על ניהול מלחמת לבנון השנייה וקרא לו להתפטר. הוא האשים אותו בכך ששלח ביומיים האחרונים למלחמה חיילים להיהרג בשביל ספין תקשורתי[41]. עמדה שלא התקבלה על ידי ועדת וינוגרד.
הוא תקף בחריפות את מחליפו כרמטכ"ל דני חלוץ לאחר שהלה התפטר, והאשימו בהשחתה של צה"ל[42].
קריירה פוליטית
ב-26 במאי 2007 אמר יעלון בתוכנית "פגוש את העיתונות" שפעולה קרקעית בעזה הכרחית, כדי לנקות אותה מטרור. כמו כן אמר שהירי הכבד לעבר שדרות ומלחמת לבנון השנייה באו בעקבות ההתנתקות[43].
ב-17 בנובמבר 2008, החליט יעלון להצטרף למפלגת הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו ולהתמודד בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד לכנסת ה-18. הוא הודיע רשמית על הצטרפותו למחרת בנאום במצודת זאב ואמר כי "דרך הנסיגות שאנו הולכים בה היום אינה מבצרת את ביטחונה של מדינת ישראל והדרך הזו בעת הזו חייבת להיפסק"[44]. בפריימריז נבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. עם כניסתה של ממשלת נתניהו השנייה לשלטון התמנה בה יעלון למשנה לראש הממשלה, שר לנושאים אסטרטגיים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.
באוגוסט 2009 ביקר יעלון עם שרי ימין נוספים בהריסות חומש שפונתה בתוכנית ההתנתקות. כמו כן, השתתף בכנס של קבוצת "מנהיגות יהודית" בליכוד, בה גינה את ההתנתקות, והסביר חלק ממשנתו הפוליטית. אמר כי בישראל קיים חולי אותו כינה "הפתרוניזם". "כשיש סכסוך, אנו מחפשים פתרון...אנחנו לא מסוגלים להכיל מציאות של בעיה ללא פתרון. הרי העולם המערבי, מצא פתרון לכל דבר, אפילו כזה שאיפשר לאדם להגיע לירח". "הפתרוניזם, מוביל לעכשוויזם", הוא טען בכנס כי זוהי תופעה פסיכולוגית, כמו וירוס פנימי שגורם לנו להאמין שניתן להביא שלום עכשיו. הפסיכולוגיה הזאת, לדבריו, מנוצלת בצורה מניפולטיבית על ידי האליטות, מאוסלו ועד להתנתקות. דברים אלו הוצגו בחדשות ערוץ 2 כקריאה לתנועת "שלום עכשיו" וירוס, ועוררו סערה תקשורתית. עוד אמר "אנחנו התרגלנו שלערבים מותר לחיות בכל מקום: בנגב, בגליל, בשכם, בג'נין, ויש אזורים שאסורים ליהודים. זה אנחנו גרמנו". וסיכם בקשר לשאלת ההתנחלויות, ב"אשר לשאלת ההתיישבות, יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל לנצח. כל התיישבות צריכה לעבור את אישור הרשויות, ומה שעולה בניגוד להחלטות לא ראוי. זה בניגוד לחוק. אדם לא יכול ללכת להתיישב באיזה מקום שהוא רוצה"[45][46].
למרות התבטאויותיו אלה תמך יעלון בהחלטת הקבינט ב-25 בנובמבר 2009 להקפיא את הבנייה הפרטית החדשה באיו"ש למשך עשרה חודשים[47].
בעת הפעולה לעצירת המשט לעזה במאי 2010 היה יעלון ממלא מקום ראש הממשלה, עקב היעדרותו מהארץ של נתניהו. הוא הגן על ההחלטה לעצור את המשט ועל החלטת הלוחמים לפתוח באש, אך הוסיף: "במקום שבו צריך לתת צל"שים, צריך לבדוק גם את נוהל הקרב"[48]. באוקטובר 2011, משהובא לאישור הממשלה מתווה ההסכם לשחרור גלעד שליט, הצביע השר יעלון כנגד מתווה העסקה בטענה כי הדבר יהווה ניצחון לארגון החמאס ולארגוני הטרור ויסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל[49].
שר הביטחון
.jpg)
ב-18 במרץ 2013 מונה יעלון לתפקיד שר הביטחון, במהלך הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-19, והחליף בכך את אהוד ברק[50].
ב-2013 החליט יעלון על המשך הייצור וההצטיידות בטנק המרכבה סימן 4מ אחרי שהיה חשש לסגירת קו הייצור עקב קשיים כלכליים. במאי 2014, התנגד יעלון לחתימה על האמנה לפיקוח על סחר בנשק, מחשש שתפגע בצה"ל[51].
מספר התבטאויות שלו נתפשו כביקורת על ארצות הברית וגרמו למורת רוח בקרב הממשל האמריקאי. כשר ביטחון נקט יעלון במדיניות נוקשה כנגד פעולות תג מחיר וכן כלפי מתיישבים מן היישוב יצהר[52] ותמך במעצרים מנהליים כנגד חשודים בתג מחיר[53].
בדצמבר 2015 אסר יעלון על כל פעילות משותפת של צה"ל עם "שוברים שתיקה", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים[54][55].
בסוף 2015 הוענק ליעלון אות אביר איכות השלטון על יושרה פוליטית[56].
ב-24 במרץ 2016 גינה יעלון בחריפות את הירי שביצע באותו היום חייל צה"ל סמל אלאור אזריה במחבל מנוטרל בחברון. בעקבות זאת הוא ספג ביקורת, בין היתר מפי שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן[57].
ב-20 במאי 2016 הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת, לאחר שנודע על כוונת ראש הממשלה להעבירו לתפקיד שר החוץ כדי לפנות את תפקיד שר הביטחון לאביגדור ליברמן, על מנת שתצטרף ישראל ביתנו לממשלה. בנאום ההתפטרות מתח יעלון ביקורת על נתניהו[58].
ביוני 2016 הוענק לו תואר עמית כבוד מהמרכז האקדמי רופין[59].
הזירה הפלסטינית
שנת 2013 התאפיינה בהסלמה ב"טרור העממי" (פיגועי דקירה, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה) ביהודה ושומרון כאשר מדיניות צה"ל תחת מפקד פיקוד המרכז ניצן אלון היא להכיל את האירועים ולשמור על איפוק. ברצועת עזה הנהיג יעלון מדיניות של תגובה מיידית על כל הפרה של הרגיעה, כולל על ירי פצצות מרגמה ורקטות שנפלו בשטחים פתוחים.
יעלון היה מעורב במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014) והציג עמדה נצית המתעקשת על ביטחון ישראל, הכרת הפלסטינים במדינת ישראל כמדינה יהודית, הפסקת ההסתה במערכת החינוך ושמירת נוכחות ישראלית בבקעת הירדן – דרישות שהפלסטינים דוחים. כן סבור יעלון שהפלסטינים בראשות אבו מאזן אינם פרטנר מאחר שלא התפשרו בכלום ורק התבצרו בעמדותיהם - שאינן מקובלות על ישראל[60].
במבצע צוק איתן, תמך יעלון במשא ומתן עם החמאס וציין כי "המטרה של מקבלי ההחלטות היא להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן בקהיר"[61]. הוא העדיף לסיים את המבצע ללא כניסה קרקעית לרצועת עזה בכלל, ורצה להביא לחיסול המנהרות באמצעים מדיניים[62]. כבר בתחילת המבצע הוא ביקש מחמאס הפסקת אש, אך סורב. לאחר המבצע הוא אמר שחמאס רצה לסבך את ישראל בניסיון קרקעי להפלת שלטונו, והתגאה כי מנע מבצע כזה[63][64]. במהלך המבצע נפל סג"ם הדר גולדין, קרוב משפחתו (פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר, הוא בן דוד שני של יעלון)[65]. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא הצדיק את מדיניותו בימי צוק איתן ואמר: "אם יש משהו שאני מצטער עליו מצוק איתן הוא שנכנסנו. אין פתרון קסם לא מדיני ולא צבאי. אני לא יודע איך עוקרים את שלטון חמאס"[66]. יעלון טען ש"היה ניתן למנוע את המלחמה לו ניתן מענה למצוקה האזרחית בעזה"[67].
בעקבות גל הטרור הפלסטיני בסוף 2015 ותחילת 2016 הממשלה החליטה על החמרת הענישה על יידוי אבנים, הריסת בתי מחבלים והוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית של ערביי ישראל מחוץ לחוק.
זירות אחרות
בתקופת יעלון ייחסו לחיל האוויר הישראלי מספר תקיפות בסוריה השסועה במלחמת אזרחים שנועדו להשמיד נשק "שובר שוויון" שהעביר משטר אסד לחזבאללה.
לאחר ההתפטרות ממשרד הביטחון ופרישתו מהליכוד
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – כחול לבן (רשימה)
לאחר ההתפטרות אמר שיתמודד על הנהגת המדינה ויקים מפלגה חדשה. לצורך כך הקים את העמותה מנהיגות אחרת[68]. בספטמבר 2017, אמר יעלון בריאיון למקור ראשון כי אינו פוסל שותפות פוליטית וקואליציונית עם מפלגת העבודה ויאיר לפיד[69]. עוד אמר בריאיון שהוא דוגל באוטונומיה בשטחי יו"ש, בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה. לדבריו גם רבין תמך בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה.
ב-25 בדצמבר 2018, יעלון העלה סרטון בפייסבוק שבו הודיע על הקמת מפלגה בראשותו ועל כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת[70]. ב-2 בינואר 2019 הקים מפלגה חדשה בשם תל"ם[71], שבהמשך התמזגה עם מפלגת חוסן לישראל[72] ולבסוף התמודדה ברשימת כחול לבן. במסגרת האיחוד הוצב יעלון במקום השלישי. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ויעלון חזר לכנסת. ב-26 במרץ 2020 הודיע יעלון ביחד עם יאיר לפיד על פיצול כחול לבן, על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. לאחר הפיצול החליטו לפיד ויעלון להקים סיעה משותפת, יש עתיד – תל"ם[73]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע החליט להתמודד עצמאית מטעם מפלגתו תל"ם. עם זאת, ב-1 בפברואר 2021 החליט שלא להתמודד בבחירות והסיר את מועמדותו[74].
בנובמבר 2021 מונה ליושב ראש סינפטק (Synaptech), קרן הון סיכון חדשה שתגייס הון באיחוד האמירויות[75].
בעקבות פרסומים של יעלון כי עו"ד דוד שמרון קיבל שוחד בהיקף של עשרות מיליוני יורו במסגרת עסקת הצוללות, ושחלק מהכספים אף הועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש שמרון באוגוסט 2020 תביעת דיבה בסך יותר מחצי מיליון ש"ח נגד יעלון[76]. ב-17 בדצמבר 2023 הסתיימה התביעה בפשרה, לפי חויב יעלון לשלם 88,000 ש"ח לשמרון, לאחר שהודה שאין אמת בדברים הללו[77].
משנתו הפוליטית
משנתו הפוליטית של יעלון מפורטת בספרו "דרך ארוכה קצרה", שראה אור בספטמבר 2008[35]. באוגוסט 2018 יצאה לאור מהדורה מעודכנת ומורחבת של הספר, ובה פרקים העוסקים באירועי עשר השנים שחלפו מאז צאת המהדורה הראשונה.
בספרו קושר יעלון בין הנסיגה מלבנון למה שכונה על ידו "מלחמת הטרור הפלסטינית" של שנת 2000. הוא מסביר כי הערבים במזרח התיכון למדו לאחר מלחמת יום הכיפורים כי במלחמה בעצימות מלאה לא ניתן להכריע את מדינת ישראל. אך פגיעה הדרגתית, כפי שביצע החזבאללה בלבנון, יש בה כדי לשבור מחוסנה של מדינת ישראל. תזה זו הוצגה כבר בשנתו הראשונה כרמטכ"ל בריאיון שהעניק לארי שביט. ההתנתקות בשנת 2005, לדבריו, היא שהביאה לעליית החמאס ברצועת עזה מספר חודשים לאחר מכן. בכך מצדיק יעלון את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות.
יעלון מדגיש כי "חיי האדם הם מעל האדמה". כלומר טוב שלום מארץ ישראל השלמה. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של טרור, אסור לישראל במצב העניינים הנוכחי לבצע נסיגות נוספות. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" בספרו כ"הדרך הקצרה". יעלון מציע כי "הדרך הארוכה" הנמנעת בשלב זה מנסיגות כלשהן, היא זו שתפגין חוסן בעיני הערבים במזרח התיכון, ורק היא שתביא לשלום. הוא טוען כי "הדרך הארוכה, היא הקצרה" ומכאן שם הספר.
להגדרתו של יעלון ב-2008, הוא עודנו "מפא"יניק" שהתחנך על ערכי השמאל, ומפלגת העבודה היא שנטשה את ערכיה, בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית. קשרו של יעלון לאידאולוגיה ה"מפא"יניקית" התבטא גם במכתבו לטוני בלייר, שם ציטט את בן-גוריון שכינה את אלו החושבים שפריחה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית תפחית מן הרצון לפגוע בישראל "הציונים הנאיביים". יעלון מסביר כי ההתנחלויות אינן מקור המוטיבציה הפלסטינית לפעילות טרור; וכי הסיבה העיקרית לטרור היא החינוך הפלסטיני. בימי יאסר ערפאת, גם לאחר החתימה על הסכמי השלום, לימדו בבתי הספר הפלסטינים כי ארץ ישראל כולה שייכת לערבים, ואין מקום לעם היהודי בין הירדן לים התיכון. בכנס ירושלים שנערך בפברואר 2010 אמר יעלון: "יש לאמץ את הגישה של בנייה מלמטה למעלה של יסודות הישות הפלסטינית, שבמרכזה שינוי המסר החינוכי לכזה התומך בשלום ומתנגד להסתה, לטרור ולשנאה. בלי כל אלה כל הסכם שלום עלול להפוך להסכם של הפסקת אש זמנית, שינוצל על ידי גורמי הטרור להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא"[78].
העימות בארץ ישראל הוא, לדבריו, חלק ממלחמת תרבויות שמתנהלת במזרח התיכון. בין תרבות מערבית שמקדשת את החיים, לתרבות איסלאמית ג'יהאדית המקדשת את המוות. ישראל מושכת אש בתוך מלחמת התרבויות הזו. העוינות הבסיסית כלפי ישראל מקורה בכך שהיא נתפסת כעמדה קדמית של המערב במזרח האיסלמי. זהו ההקשר שלפיו צריך לראות את העימותים באזור. מתחייב ממנו שהנוסחה של "שטחים תמורת שלום" אינה רלוונטית. עלינו לגבור על איום האסלאם הג'יהאדי, ולנצח במלחמת התרבויות.
בנוסף, יעלון מתנגד להשבת חטופים ישראלים תמורת שחרור מחבלים רבים, והיה אחד מהשרים שהתנגדו לעסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים. יעלון נימק את המורכבות של הנושא בערבי הסברה בכך ששחרור מחבלים בעסקאות קודמות הביא להרג אזרחים וחיילים שמניינם עלה על מספר המשוחררים[49].
במהלך הרפורמה המשפטית של 2023, היה יעלון אחד ממתנגדיה והאשים את ראש הממשלה נתניהו בהרס המערכת המשפטית על מנת לחמוק מהעמדה לדין[79][80]. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל טען יעלון כי בלי הרפורמה המשפטית, אותה כינה: "ההפיכה המשטרית" – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע[81].
במהלך מלחמת חרבות ברזל, הביע יעלון תמיכה בהימנעות מהנהגת שלטון ישראלי ברצועת עזה לאחר המלחמה, תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני של ישראל, והחזרת שלטון הרשות הפלסטינית[82]. כן האשים את ישראל בביצוע טיהור אתני בעזה[83], ואף עמד מאחורי הביטוי[84].
חיים אישיים
יעלון נשוי לעדה ואב לשלושה ילדים. בתו אשבל שירתה שירות לאומי, ובן ובת נוספים שלו שירתו ביחידות מובחרות[85]. יעלון הוא קרוב משפחה של הזמר סטטיק[86]. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. מתגורר במודיעין-מכבים-רעות.
לקריאה נוספת
- משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008.
- משה (בוגי) יעלון, "מנהיגות צבאית", בתוך: "על מנהיגות צבאית", אוניברסיטה משודרת הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 7–16.
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, המלחמה השביעית - איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
- רביב דרוקר ועפר שלח, בומרנג - כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה, הוצאת כתר, 2005.
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: משה יעלון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה יעלון |
אתרים רשמיים:
משה יעלון, באתר הכנסת - משה יעלון, באתר כנסת פתוחה
- משה יעלון, באתר ערוץ הכנסת
- ליאור פרידמן, הווידאופדיה: משה (בוגי) יעלון, באתר מאקו, 16 באפריל 2009
משה יעלון (1950-), דף שער בספרייה הלאומית
ראיונות:
- עמוס הראל, הרמטכ"ל ל"הארץ": מדאיג שאסד מקבל החלטות על בסיס אל-ג'זירה, באתר הארץ, 6 במאי 2003
- ריאיון פרישה לגלעד עדין בתוכנית "האולפן המרכזי" בערוץ 10, 2005
- ארי שביט, יש גבול, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2006
- דנה ויס, הראיון המלא עם השר משה בוגי יעלון, באתר מאקו, 17 ביולי 2010
- שלמה צזנה ועמוס רגב, "אין לנו פרטנר" - ריאיון עם משה יעלון, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2009
- מזל מועלם, שיחת היום: "בוגי יעלון, עימות נתניהו-אובמה יוביל לאינתיפאדה?, באתר הארץ, 23 במאי 2011
- אליענה שפר ועדי לרנר, נותן בראש: השר משה יעלון מוריד את הכפפות, באתר nrg, 20 באפריל 2012
- רינה מצליח, פגוש את העיתונות - התכנית המלאה - 15 במרץ 2014, באתר מאקו, 15 במרץ 2014
- ריאיון לתוכנית "יומן" עם אילה חסון, 29 באוגוסט 2014
אמירה לם, פנים אל מול פנים, באתר "ידיעות אחרונות", 10 ביוני 2016
דוד בן בסט מראיין את משה יעלון, "הנבחרים", באתר YouTube, 21 באפריל 2017- אריאל כהנא, "אם לא הייתי מפוצץ את עסקת כלי השיט, עדיין הייתי שר הביטחון", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2019
- מיקי לוין, “זו שעת חירום, משנים את המשטר לנגד עינינו": משה יעלון בריאיון מיוחד, באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2019
- דוד בן בסט מראיין את משה יעלון, "הנבחרים", באתר YouTube, 28 ביוני 2019
כתבות:
- עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
- עפר שלח, "אל תצפו למהפכה", באתר ynet, 14 במרץ 2002
- עמיר רפפורט, רמטכ"ל, שפר הופעתך, באתר nrg, 10 ביולי 2004
- הרב אליעזר מלמד, בעניין השר לשעבר יעלון, רביבים, עיתון בשבע, י"ח באייר ה'תשע"ו, 26 במאי 2016
- השר משה (בוגי) יעלון נכנס לתפקידו כשר הביטחון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 במרץ 2013
מכּתביו:
- משה (בוגי) יעלון, ההתנתקות מן האמת ומן המציאות, באתר nrg, 24 בפברואר 2006
- משה יעלון, "שרון לא הבין מה זה מדינת חוק. מופז היה שפוט", באתר ynet, 20 בספטמבר 2008
- ישראל והפלסטינים: חזרה ליסודות, תכלת 33, סתיו תשס"ט, 2008
- בחזרה למדיניות שלום המעניקה קדימות לביטחון, בתוך: "צורכי הביטחון של ישראל לקראת הסדר מדיני עם הפלסטינים", המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2010
- סכסוך קיומי, לא טריטוריאלי, באתר ynet, 30 במאי 2011
- ניקח את רמאללה, אחר כך - תל אביב, באתר ישראל היום, 10 ביוני 2011
- אסון ולקח, באתר ישראל היום, 29 באפריל 2010
- "אחריי" זה אחריו. געגועיי לנחמיה תמרי, באתר ynet, 13 בינואר 2012
- אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg, 20 באפריל 2012
- קו פרשת המים שלי, ynet, 2 בספטמבר 2013
- צה"ל, התעשייה הביטחונית וישראל - אתגרים וטכנולוגיות, שריון 42, נובמבר 2012, עמ' 45-40, באתר "יד לשריון"
- אנשי השנה תשע"ו: רא"ל גדי איזנקוט וכוחות הביטחון, באתר nrg, 30 בספטמבר 2016.
הערות שוליים
- ^ אמירה לם, צילומים: יונתן בלום, פנים אל מול פנים, באתר ynet, 8 ביוני 2016
- ^ למשל: הודעה על אצילת סמכויות, י"פ 6595 מיום 22 במאי 2013
- ^ אתי דור, ומי הגיע לכנס המחזור? בוגי, באתר ynet, 22 ביולי 2002
- ^ 4.0 4.1 אמיר בוחבוט, כשהתחזית על מלחמה בקיץ מתממשת, באתר וואלה!, 4 בספטמבר 2014
- ^ ישי פרידמן, חברי גרופית הצביעו: בוטלה חברותו של בוגי יעלון בקיבוץ, באתר עכשיו 14, 13 במרץ 2024
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 42–44.
- ^ משה יעלון, תמיד אחרי נחמיה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, 02.01.2004.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
- ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 198.
- ^ עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003.
- ^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002.
- ^ 11.0 11.1 עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
- ^ דניאל אדלסון, מורשת הניצחון וזיכרון הנופלים, אתר זרוע היבשה, 1.5.2008.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 221-223.
- ^ לילך שובל, המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
- ^ על מבצע "שלכת" באתר סיירת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
- ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg, 24 במרץ 2007, משה יעלון מספר כיצד הגיע לסיירת מטכ"ל, מעריב, 24/3/2007.
- ^ אבי קרבל, עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם, "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.
- ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2012.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55–56.
- ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 55-61
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמ' 224–237
- ^ עפר שלח, אל תצפו למהפכה, באתר ynet, 14 במרץ 2002.
- ^ עמנואל רוזן, רגע לפני שמת הרג המחבל את ירון, מעריב, 21 בנובמבר 1990.
- ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 251.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 227–228
- ^ זאב שיף, כן, גם אופציה צבאית, הארץ, 11.05.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ עמוס הראל, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה!, 17 בנובמבר 2003.
- ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ אילן מרסיאנו, הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
- ^ אלכס פישמן, מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות, באתר ynet, 27 ביוני 2015
- ^ אבי דיכטר תומך בהתנתקות ותוקף את יעלון: "אין מודיעין שתומך בהערכותיו", באתר וואלה!, 10 ביוני 2005
- ^ אמיר בוחבוט, מופז: כהונת הרמטכ"ל לא תוארך, באתר nrg, 16 בפברואר 2005
- ^ ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה"
- ^ 35.0 35.1 משה יעלון, "שרון לא הבין מה זה מדינת חוק. מופז היה שפוט", באתר ynet, 20 בספטמבר 2008
- ^ חנן גרינברג, יעלון: אני מעדיף לא להיות מניפולטור וקומבינטור, באתר ynet, 1 במאי 2005
- ^ עמוס הראל, צה"ל נפרד מיעלון וקיבל את פני רמטכ"ל ההתנתקות, דן חלוץ, באתר הארץ, 2 ביוני 2005.
- ^ ארי שביט, יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה של פיגועים ורקטות קסאם למרכז הארץ, באתר הארץ, 1 ביוני 2005
- ^ רוני סופר, יעלון: ההתנתקות פגעה בהרתעה, חמאסטן נולדה, באתר ynet, 23 בינואר 2006
- ^ ארי שביט, יש גבול, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2006
- ^ יעלון ממשיך לתקוף: חיילים מתו בשביל ספין, באתר ynet, 14 בספטמבר 2006
- ^ הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, תוקף בחריפות את יורשו: "דן חלוץ השחית את הצבא", באתר TheMarker, 5 ביולי 2007
- ^ בוגי יעלון: אין מנוס מפעולה קרקעית בעזה, באתר nrg, 26 במאי 2007
- ^ מרב דוד, יעלון מצטרף לליכוד: דרך הנסיגות לא יכולה להימשך, באתר nrg, 18 בנובמבר 2008
- ^ רועי שרון, יעלון: יהודים צריכים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל, באתר nrg, 19 באוגוסט 2009
- ^ אבי בלום, מבחן בוגי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 27 באוגוסט 2009
- ^ רוני סופר, הקבינט הקפיא את הבנייה; נתניהו: נבנה בירושלים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2009
- ^ מזל מועלם ויהונתן ליס, השר משה יעלון: במקום שצריך לתת צל"שים צריך לבדוק את נוהל הקרב, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
- ^ 49.0 49.1 טל שלו, כתבתנו המדינית, השר יעלון: "עסקת שליט תביא לרצח מאות ישראלים", באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2011
- ^ יאיר אלטמן ומיכל רשף, נתניהו מחלק תיקים: סער שר הפנים, יעלון לביטחון, באתר וואלה!, 17 במרץ 2013
- ^ גילי כהן, יעלון מסרב להחיל אמנה לפיקוח על סחר נשק מחשש שתפגע בצה"ל, באתר הארץ, 28 במאי 2014
- ^ עמוס הראל, פרשנות || העימותים ביצהר: כבר לא עשבים שוטים, אלא בעיה חמורה, באתר הארץ, 8 באפריל 2014.
- ^ גילי כהן, עמוס הראל, חיים לוינסון, שר הביטחון יעלון תומך במעצרים מנהליים לאנשי ימין קיצוני, באתר הארץ, 13 באפריל 2014.
- ^ "אנו מודעים לניסיון הנואל של ארגונים שונים להוציא את דיבתנו רעה ואת דיבתם של חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם, וזה מאבק שמחייב אותנו לחשוף את פרצופם האמיתי של אותם אנשים במקביל להגנה על החיילים. [...] מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. לכן גם הוריתי לאסור את כניסתם של חברי 'שוברים שתיקה' לכל פעילות עם צה"ל. אם אנשי 'שוברים שתיקה' היו באמת חרדים למוסר שלנו, כפי שאנו דואגים וחותרים לשמור על ערכי המוסר שלנו, הם היו פועלים מול צה"ל באופן ישיר, ולא משחירים את פני חיילינו בחוץ לארץ. [...] ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה." ציטוט של משה יעלון בהודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
- ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
- ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2015 באתר התנועה לאיכות השלטון.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
- ^ גילי כהן, יעלון בביקורת על בנט: מי שמנסה לרצות מיעוט קיצוני אלים יוביל אותנו לאנרכיה, באתר הארץ, 27 במרץ 2016.
- ^ יואב זיתון ומורן אזולאי, יעלון התפטר: "בגלל התנהלות נתניהו וחוסר האמון בו", באתר ynet, 20 במאי 2016
- ^ מקבלי אותות כבוד של המרכז האקדמי רופין, באתר המרכז האקדמי רופין
- ^ יעלון: קרי משיחי ואובססיבי, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2013
- ^ יניר יגנה, יעלון לתושבי העוטף: "הצבא יסייע למי שירצה להתפנות", באתר וואלה!, 23 באוגוסט 2014
- ^ עקיבא ביגמן, צבא ההכלה של יעלון, אתר מידה, 2 באוקטובר 2014
- ^ חיים רמון, לצד נתניהו, היו אלה ברק ויעלון שקידמו את החיים לצד חמאס, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, נתניהו: חמאס = דאעש. יעלון: טוב שלא מוטטנו, באתר ynet, 30 בספטמבר 2014
- ^ הדר, קרוב משפחתו של יעלון, 3 ביולי 2014
- ^ חדשות סרוגים, בוגי יעלון מודה: זה הדבר היחיד שאני מצטער עליו, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2023
- ^ שחר אילן, הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי", באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2017
- ^ oranusgroup, העמותה למנהיגות אחרת בראשות משה בוגי יעלון, באתר manhigut.co.il (באנגלית) (ארכיון)
- ^ מקור ראשון, חשבון הנפש של יעלון: 'לא אני זה שהשתנה', באתר nrg, 29 בספטמבר 2017
- ^ אריק בנדר, יעלון הודיע רשמית: "מקים מפלגה, קורא לשילובי כוחות", באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2018
- ^ אריק בנדר, משה יעלון רשם את מפלגתו תל"ם: "הגיע הזמן למנהיגות שתוכלו לסמוך עליה", באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
- ^ יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן, סופית: בני גנץ ובוגי יעלון ירוצו ברשימה משותפת, באתר כלכליסט, 29 בינואר 2019
- ^ צבי זרחיה ו-ynet, כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2020.
- ^ יו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות, באתר ynet, 1 בפברואר 2021.
- ^ אודי עציון, הקריירה החדשה של בוגי יעלון: ישמש יו"ר קרן הון סיכון באמירויות, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2021
- ^ גיא פלג, עו"ד שמרון הגיש תביעה נגד משה יעלון ודורש יותר מחצי מיליון שקלים, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2020
- ^ שירית אביטן כהן, הפרסומים היו שקריים: בוגי יעלון ישלם פיצוים לדוד שמרון בגין הוצאת דיבה, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023;
ת"א 10450-08-20 דוד שמרון נ' משה יעלון - ^ פנחס וולף, יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה", באתר וואלה!, 17 בפברואר 2010
- ^ "אתם נותנים יד לעבריין": שר הביטחון לשעבר במסר תקיף לשרי הממשלה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2023
- ^ בן כספית עמית סגל, יעלון ב"פגוש את העיתונות": התוכנית של לוין בלתי חוקית בעליל ויש לסרב לציית לה, באתר מאקו, 21 בינואר 2023
- ^ מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש, יעלון: בלי ההפיכה המשטרית – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע, באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
- ^ אור גואטה, שר הביטחון לשעבר משה יעלון: "אחרי המלחמה צריך להקים ועדה פלסטינית לעניינים האזרחיים, ולאפשר לישראל חופש פעולה ביטחוני", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2024
- ^ שר הביטחון לשעבר: ישראל מבצעת טיהור אתני בצפון רצועת עזה, באתר כיפה, 30 בנובמבר 2024
- ^ אריה גולן, בוגי יעלון: עומד מאחורי הביטוי טיהור אתני, מבצעים פה פשעי מלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בדצמבר 2024
- ^
ליאור דיין מחובר - משה בוגי יעלון, סרטון בערוץ "HOT", באתר יוטיוב (אורך: 33:10), 24 במאי 2017
- ^ הלה אומץ על ידי בת דודה של עדה יעלון
a.jpg){kind=link}
40069900משה יעלון
- רשימת חברי הכנסת
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- שרי הביטחון בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- השרים לנושאים אסטרטגיים
- ראשי המטה הכללי
- סגל מרכז שלם
- ישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- סגני רמטכ"ל
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- מפקדי סיירת מטכ"ל
- מפקדי פיקוד המרכז
- ראשי אמ"ן
- מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- מפקדי סיירת צנחנים
- מפקדי המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו
- חברי הכנסת מטעם כחול לבן
- חברי הכנסת מטעם תל"ם
- חברי הכנסת מטעם יש עתיד – תל"ם
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- הסכסוך הישראלי-פלסטיני: אישים
- תוכנית ההתנתקות: אישים
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- בוגרי תיכון קריית חיים
- חברי גרעיני נח"ל
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושתיים
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושלוש
- שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- אנשי הקיבוץ
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל
- דירקטורים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1950
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- מועצה אזורית חבל אילות: אישים
- חיילי חיל המודיעין במלחמת לבנון הראשונה