חסידות ברסלב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסמל "האש שלי", המקובל בחסידות ברסלב
בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים

חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (ה'תקל"בה'תקע"א), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, שבה התגורר רבי נחמן במהלך כשבע שנים.

ראשיתה של חסידות ברסלב בחצייה השני של המאה השישית לאלף השישי בפודוליה (כיום בשטח אוקראינה), והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה במאה השמינית לאלף השישי לתנועת המונים המצויה כמעט בכל רחבי העולם היהודי. לחסידות ברסלב תפיסת עולם, מנהגים ופרקטיקות המיוחדים לה.

תוכן עניינים

היסטוריה

תקופת רבי נחמן חסידים התקבצו סביב רבי נחמן עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת ה'תק"ן בעיר מדוודיווקה. מספר חסידיו גדל במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין. ולכן המחלוקת שהייתה לרבי נחמן עם הסבא משפולי לא פגעה בה באופן ניכר. בתקופה זו התעצבה חסידות ברסלב באופן שונה מחסידויות אחרות, באמצעות מנהגים שהנהיג רבי נחמן; בין השאר: התבודדות ווידוי בפני הצדיק[1].

מאז פטירתו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א) אין בחסידות ברסלב אדמו"ר או רבי מובהק. אף על פי שתלמידו של רבי נחמן, רבי נתן מנמירוב, הנהיג את תלמידי רבי נחמן לאחר שנפטר - הוא לא שימש כאדמו"ר. זאת בשל ההערצה העצומה לרבי נחמן ובשל הצהרתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות"[2]. בשל כך, כונו חסידי ברסלב ביידיש "טויטע חסידים", כלומר "חסידים מתים", ללא אדמו"ר חי.

תקופת רבי נתן

הציון של רבי נתן מנמירוב בעיר ברסלב

כאמור, לאחר מותו של רבי נחמן, עברה הנהגת חסידות ברסלב לתלמידו רבי נתן. עיקר עיסוקו היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו, בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי. במהלך תקופתו של רבי נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד רבי משה צבי גיטרמן, האדמו"ר מסאווראן. הוא אסר לאכול משחיטת חסידי ברסלב, להתחתן איתם או לקחת מקרבם מלמדים[3]. הדפסת ספרי ברסלב ברוסיה הצארית נאסרה כתוצאה מהלשנה[4]. רבי נתן מנמירוב נאסר למשך כחודש, בית המדרש של חסידי ברסלב באומן נסגר ורבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו בחלק ממסעותיו[5]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב, בטשערין ובטולטשין.

למרות הרדיפות, בתקופה זו התגבשה צורת חסידות ברסלב למשך מאה השנים הבאות. רבי נתן ייסד את מנהג העלייה לרגל לאומן בראש השנה (הקיבוץ הגדול), כתב את ספרו ליקוטי הלכות והדפיס את ספריו של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן וספר המידות. שלושה ספרים אלו הפכו לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.

הדור השלישי עם פטירתו של רבי נתן מנמירוב בי' בטבת ה'תר"ה תמה התקופה שבה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. רבי נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שם. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעתים חיו כבודדים, ללא מסגרת חברתית חסידית. במקביל לרבי נחמן מטולטשין קמו בחסידות ברסלב כמה מנהיגים רוחניים מקומיים. המשפיע הבולט בתקופה זו היה הרב נחמן רבה של טשערין, שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן, תמצת את הספר ליקוטי הלכות וערך אותו כעצות בספר אוצר היראה.

בעקבות מותו של הרבי מסאווראן פחתו לתקופת מה הרדיפות נגד חסידי ברסלב, אבל אלו התחדשו אחרי מותו של רבי נתן. רבנים וחסידים מחסידויות אחרות רדפו את חסידי ברסלב, במיוחד על רקע העלייה לרגל לקברו של רבי נחמן[6]. שיא הרדיפות היה הרס בית המדרש של חסידי ברסלב באומן בשנת ה'תרכ"ג, על ידי חסידי שושלת טשרנוביל ובעיקר חסידי סקווירה וטאלנה[7].

הדור הרביעי המשפיעים הבולטים בדור הרביעי היו רבי אברהם חזן שלמד מאביו רבי נחמן מטולטשין (תלמידו של רבי נתן), ורבי אברהם שטרנהרץ שהיה תלמידו ונכדו של רבי נחמן מטשעהרין ונינו של רבי נתן.

בתקופה זו התחילה להתבסס קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת ה'תרנ"ג עלה לארץ הרב אברהם חזן והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו חי בצפת המשפיע הרב ישראל הלפרין (קרדונר) (תלמידו של רבי משה ברסלבר, תלמיד רבי נתן).

מלבדם פעלו בתקופה זו גם רבי אלתר טפליקר שהיה תלמידו של רבי נחמן מטשערין וגיסו של הרב חזן, רבי ברוך אפרים מחבר הספר "באבי הנחל", ורבי שמשון בַּרְסְקִי, צאצא של רבי נחמן וממנהיגי חסידי ברסלב באומן (תרל"ג - תרצ"ה).

בין מלחמות עולם תקופה זו נחשבת לתקופת גיאות בחסידות ברסלב, הן בפולין והן בארץ ישראל.

דעיכת החסידות באוקראינה בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידים אלה היו רבי לוי יצחק בנדר, שהגיע לאומן בשנת ה'תרע"ח כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השנייה, ורבי אלימלך טפליקר, שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה[8]. החסידים בעיר אומן ניסו תוך מאמצים מרובים להמשיך לקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש[9]. "הקיבוץ הגדול" באומן שרד עד שנת ה'תרצ"ז וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר, עד הכיבוש הנאצי.

חסידות ברסלב בשאר העולם לפני מלחמת העולם השניה

חסידות ברסלב בפולין

רבי יצחק ברייטר, ממנהיגי חסידות ברסלב בפולין

עם דעיכת החסידות באוקראינה, עבר מרכז הכובד של חסידות ברסלב לפולין. לאירוע המכונן של תהליך זה נחשב מסעם של שבעה חסידים מלובלין לאומן בשנת ה'תרס"ו. הרב יצחק ברייטר, הוא שיזם את המסע והשתתפו בו האחים יחזקל-אפריים ויהודה מנדלאיל, שאז היו בשלהי שנות העשרה[10]. החסידים שחזרו מהמסע היו לגרעין שממנו צמחה חסידות ברסלב בפולין[11].

בתי כנסת של החסידות הוקמו בלובלין ובווארשה. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב אז בפולין היו רבי יצחק ברייטר[12] ורבי אהרן לייב ציגלמן. האחרון נודע בהוצאת הספרים שבראשותו שהדפיסה והפיצה רבבות עותקים מספרי ברסלב.

קהילת ברסלב בירושלים "חצר ורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן עוד לפני המהפכה הקומוניסטית. ותיקי הקהילה מספרים שחסידי ברסלב שעלו מפולין העדיפו להתיישב בבני ברק ובתל אביב על פני התנאים הקשים של ירושלים העתיקה[13]. מרכז ברסלב בעיר העתיקה היה בית הכנסת "נתנ'ס שול", סמוך לבתי מחסה.

לאחר פטירת רבי אברהם חזן שהיה מנהיג החסידים עד מלחמת העולם הראשונה, הנהיגו את הקהילה תלמידו רבי אליהו חיים רוז'ין[דרושה הבהרה] ורבי שמואל הורביץ.

באותה תקופה הצטרפו לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית בירושלים, וכן רבי בנימין זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק שעזבו את הקהילה הליטאית[14].

חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה

רבי יחזקאל אפריים מנדלאייל, מבני קהילת ברסלב בירושלים העתיקה בשנות ה-ת"ש

רובם המכריע של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה[15]. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן[16]. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה אז על ידי הרב יחזקאל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת ה'ת"ש ייסד הרב אברהם שטרנהרץ, נינו של רבי נתן מנמירוב, את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי[17]. לדברי הרב שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת[18]. עוד מכה הונחתה על החסידות ברסלב במלחמת העצמאות, כאשר הלגיון הערבי כבש את הרובע היהודי. חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת קטמון. חלקם עבר להתגורר בבני ברק, שם הוקם בשלהי שנות ה-ת"ש בית כנסת של חסידי ברסלב על ידי ניצול שואה בשם הרב מרדכי נתן דוד יגלניק. בית כנסת זה, השוכן ברחוב אלשייך, מכונה "הכולל".

לאחר קום המדינה

"השול" - בית המדרש של חסידי ברסלב ברחוב מאה שערים
הכולל - בית המדרש המרכזי של חסידות ברסלב בבני ברק. נבנה בשנת ה'תשנ"א על חורבות המבנה המקורי

חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים[19]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי השול.

השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב, אולי אפילו קשות באותה מידה כמו בתקופת הרדיפות של הרב מסאוורן. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה המגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל, להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק, היכן שהיו בעמדת נחיתות מספרית משמעותית מול יתר הקבוצות המרכיבות את העדה.

למרות שקיעתה הדמוגרפית והארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לרבים וטובים, ואפילו חוקרים ויוצרים שהיו רחוקים מאוד מהיהדות האורתודוקסית כמו הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל, שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם. באקדמיה מקובל גם, כי ההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כסרן קירקגור וז'אן פול סארטר לקחו את דבריהם מספרי רבי נחמן.

תחייתה של חסידות ברסלב

מאז קום מדינת ישראל ועד שנות ה-תש"ל הייתה חסידות ברסלב קבוצה קטנה וסגורה בתוך הציבור החרדי, שפעלה בפרופיל נמוך בשני הריכוזים החרדים הגדולים במדינת ישראל, בבני ברק ובאזורים החרדיים בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן מנתה חסידות ברסלב עשרות אלפי אנשים והיא נפוצה כמעט בכל הערים בישראל וגם בריכוזים יהודיים בחו"ל.

הרב בנדר ותלמידיו הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה השמינית לאלף השישי היה רבי לוי יצחק בנדר[20]. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב שמשון ברסקי והרב אברהם חזן. הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית והצליח לחמוק מהנאצים ומהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ לאחר קום המדינה ונתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.

בשנות ה-תש"ך, לאחר מותו של הרב אברהם שטרנהארץ, ניסה הרב בנדר לבטל את הקיבוץ במירון, על מנת שכל חסידי ברסלב יחגגו את ראש השנה יחד בירושלים. תלמידיו של הרב שטרנהארץ, ובראשם הרב גדליה קעניג, סירבו לכך. בעקבות כך נוצר קרע בין הפלג הצפתי ובין שאר חלקי החסידות, שעד אותה תקופה הייתה הומוגנית למדי.

בתחילת שנות ה-תש"ל ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב אליעזר ברלנד, להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו ישיבת פוניבז' וישיבת סלובודקה. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות ה-ת"ש על ידי הרב יגלניק). לאחר מלחמת יום הכיפורים צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי חב"ד ושל ישיבות ליטאיות כמו אור שמח. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך העדה החרדית שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת ה'תשל"ד הגיע הזמר דדי בן עמי לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ההקפות של שמחת תורה במושב נהלל, שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים בעמק יזרעאל והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת שובו בנים בשנת ה'תשל"ח. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות ה-תש"ם ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.

השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. בשנת ה'תשמ"ה החל הרב ישראל מאיר ברנר, ממלא מקומו של הרב בנדר, להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. לאחר זמן החלו מאבקים סביב זאת, שבמהלכם סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם הרב אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה בתשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. פסק הדין גרם לחזרתם של בעלי התשובה לבית הכנסת ולעזיבתם של רבים מהחסידים המקוריים, שהקימו בתי כנסת נפרדים, בהם "אנשי מוהר"ן" ו"באר שבע".

תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ בשנת ה'תשט"ו נפטר הרב אברהם שטרנהרץ, שהיה נינו של רבי נתן מנמירוב. צוואתו לתלמידו הרב גדליהו אהרן קניג הייתה לבנות מחדש את העיר צפת, באמרו כי עד שלא תיבנה צפת לא תיבנה ירושלים. בשנת ה'תשכ"ז החל קניג לרכוש קרקעות מזרחית לבית הקברות העתיק של צפת. בשנת ה'תש"ל הסתיים תכנון השכונה החדשה שנקראה "קריית ברסלב" וב-ה'תשל"ב נכנסו להתגורר בה 65 משפחות ראשונות, מתוכן 20 משפחות עולים מארצות הברית. אופייה של השכונה משך חוזרים בתשובה ומתעניינים בתורת הקבלה. בשכונה ישיבה לבעלי תשובה ומדרשה גדולה לבעלות תשובה. קהילת נחל נבע מקור חכמה (ננמ"ח) מונה כ-400 משפחות ובראשותה עומד הרב אלעזר מרדכי קניג. תלמיד נוסף של הרב קניג, הרב שמחה בר לב, לימד את תורת ברסלב לקבוצות של אברכים ותלמידי ישיבה ליטאיים בבני ברק החל מאמצע שנות ה-תש"ם.

הרב ישראל אודסר הרב ישראל אודסר נמנה עם זקני חסידי ברסלב בירושלים. אחרי שמלאו לו שמונים עבר לבית אבות גריאטרי ברעננה. מספר חודשים אחר כך סיפר שעשרות שנים קודם לכן קיבל "פתק" מרבי נחמן שבו מופיעה לראשונה המנטרה נ נח נחמ נחמן מאומן. הרב אודסר עזב את בית האבות בעזרת מעריציו ויצא למסעות הסברה ברחבי העולם, שבהם ניסה להסביר את חשיבות המסר שקיבל. במקביל ייסד את הוצאת הספרים "קרן רבי ישראל אודסר".[דרוש מקור] סמלה של הקרן, "האש שלי", נמצא בשימוש גם אצל חסידי ברסלב אחרים. המילים לקוחות מדברי רבי נחמן "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח".

בראשית שנות ה-תש"ן גדלה תנועתו של הרב אודסר. בזרם המרכזי של חסידות ברסלב התנהלו ויכוחים סביב היחס לבעלי התשובה ולשפה העברית, ובעלי תשובה רבים נמשכו לדמותו העממית של הרב אודסר, כשהם מזדהים גם עם ההתנגדות שהייתה לו כלפי מנהיגי הציבור החרדי[דרוש מקור].

פלגים בחסידות ברסלב כיום

הרב אליהו גודלבסקי, פלג השול, ראש ארגון "אזמרה" להפצת תורת ברסלב
הרב ישראל מאיר ברנר, פלג השול

בימינו כוללת חסידות ברסלב מספר רב של תת-קבוצות, המונות יחד אלפי אנשים.

פלג השוּל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השול

אחד הזרמים בחסידות ברסלב מכונה "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים", הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות במאה שערים[21]", מורכב בעיקר מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה. זרם זה שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר והוא ממשיך במידה רבה את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים. בני הפלג לומדים במוסדות חרדיים רגילים. הפלג אינו קנאי באופן רשמי ונושאי קנאות כמו השתתפות בבחירות ודיבור בעברית נתונים לבחירה אישית.

על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב נתן ליברמנש, הרב יהודה לייב פרנק, הרב בנימין זאב קנפלמכר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב ישראל מאיר ברנר והרב שמעון טייכנר. רוב חברי הועד העולמי של חסידות ברסלב שייכים לפלג זה. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"[22]. בעבר היו מנהיגי הזרם הרב יעקב מאיר שכטר והרב שמואל משה קרמר, אך לאחר מחלוקות על אופי הנהגת החסידות הזרם התפלג, ולאחר מספר שנים הקים הרב שכטר בית כנסת נפרד.

בית הכנסת הראשון בירושלים של הזרם, בו הוקמה תנועת הנוער של הזרם המרכזי "מורשת הנחל", הוא בית הכנסת "אור אברהם" בשכונת גוש 80 שהוקם על ידי הרב משה בורשטיין בקטמון ובשנות ה-תש"ן נמכר ועבר למקומו החדש. בית כנסת זה היה מרכזו של "זרם המרכזי", עד שגם ה"שול" עבר לשליטתם. בית כנסת נוסף הוא "באר שבע" בשכונת בית ישראל, בראשות הרב ברנר. בית כנסת נוסף בולט בירושלים הוא בית הכנסת "אנשי מוהר"ן" של משפחת ירבלום, בשכונת הבוכרים. בית כנסת זה הוקם בשנת ה'תשס"ו לאחר החיכוכים בין הזרמים בברסלב. הוא אינו משתייך רשמית לאחד הזרמים ומתפללים בו הן אנשי הזרם המרכזי והן אנשי הרב שכטר.

בבני ברק יש לזרם המרכזי בית הכנסת ברחוב אלשיך. החל מאמצע שנות ה-תש"ן הוקמו מרכזים גם בבית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ועוד.

לזרם המרכזי יש ישיבה בבני ברק.

חבורות "מורשת הנחל"

"מורשת הנחל" הוא ארגון המארגן חבורות לגילאים מגוונים. הארגון משתייך לזרם המרכזי בברסלב. הארגון הוקם בשנת התשס"ב בידי הרב אליעזר בורשטיין, ובהכוונת המשפיע הרב נתן ליברמנש. הארגון הוקם מלכתחילה עבור בחורים ממשפחות ברסלביות ותיקות שאינן דוברות יידיש, שעד אז לא היו להם חבורות. בשנת התשס"ג הוקמו מסגרות דומות גם לדוברי יידיש שהגיעו ברובם מחבורת "קרן אור" בראשות הרב יעקב מאיר שכטר, המתקיימות בבית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. החבורות מתאספות בבית כנסת "אור אברהם" בשכונת עזרת תורה בירושלים. מקימי החבורות סברו שחבורות "קרן אור" פועלות באופן דומה מדי לשאר החסידויות, המדגישות טישים, התוועדויות, שירה סוערת, אמירת לחיים ופורים שפיל; בזמן שדרכו של רבי נחמן מדגישה את עבודת התפילה ואת הלימוד בכתבי ברסלב, כולל לימוד עצמי.

כחמש שנים לאחר הקמת הארגון, בעקבות הצטרפות חברי הנהלת בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים (ה"שול") לארגון, עברו החבורות לבית הכנסת. במקביל מתקיימות שם גם החבורות של קרן אור.

נכון לשנת התשע"ג, משתתפים בפעולות הארגון כמאתיים בחורים בירושלים וכמאתיים ילדים בירושלים ובבית שמש. זאת בנוסף לכמה מאות בחורים בביתר, בני ברק, מודיעין עילית ועוד, ולמעלה מאלף אברכים במקומות אלה. הארגון עורך לחברים בו שבתות התאחדות במירון ובמקומות נוספים.

הרב אליעזר שלמה שיק ותלמידיו

הרב אליעזר שלמה שיק - מנהיג קהילת "היכל הקודש"
בית הכנסת הגדול של תלמידי הרב שיק ביבנאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אליעזר שלמה שיק

הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש) היה רבה של קהילת "היכל הקודש". תלמידיו מתרכזים בעיקר ביבנאל (המכונה בפיהם "עיר ברסלב") ובניו יורק. בשני המוקדים הם מחזיקים גני ילדים, תלמוד תורה ובית ספר לבנות, ישיבות וכוללי אברכים, וכן מפעלי חסד ועזרה הדדית בקהילה. הקהילה מדפיסה את ספרי ברסלב וספרי הרב שיק. קהילה זאת בולטת בכך שיש לה חסידים רבים בחו"ל. בארצות הברית יש לה בתי מדרש בבורו פארק, במונרו, במונסי ובויליאמסבורג.

הרב שיק חיבר מאות קונטרסים וספרים, שחיבר, ובפרט סדרת ספרי השאלות והתשובות 'אשר בנחל' (כ-120 כרכים שהודפסו). הקונטרסים העיקריים הודפסו ב-12 שפות ומופצים במחיר הקרן. הוא עודד את תלמידיו להפיץ ברחובות את ספרי ברסלב והקונטרסים שחיבר.

רבים התקרבו דרכו לחסידות ברסלב, בהם הרב ניסן דוד קיוואק ורבנים אחרים. החל מסוף שנות ה-תש"ל נמתחה עליו ביקורת בקרב חלק מרבני ברסלב, על כך שאנשי קהילתו מתייחסים אליו כאדמו"ר, בניגוד למקובל בחסידות ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן.

בקהילה זו מקובל היה בעבר להינשא בגיל צעיר במיוחד (16 ואילך), מחמת הסתבכויות שונות עם החוק הדבר אינו שכיח יותר.

לאחר פטירתו של הרב שיק מינו חלק מתלמידיו את הרב יצחק לעזער למנהיגם.

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר

הרב יעקב מאיר שכטר

תלמידיו של הרב יעקב מאיר שכטר מכונה בתוך חסידות ברסלב "הקהילה". בעבר היה הרב שכטר המשפיע הבולט בזרם ה"שול" - בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. בעקבות חילוקי דעות עם רוב רבני הזרם בקהילה הוקמה חבורת "מורשת הנחל" בבית הכנסת "אור אברהם" ורבים מהקהילה פרשו מה"שול". לאחר מספר שנים פרשו הרב שכטר וקהילתו מה"שול". בהמשך התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש. בשנת תשע"ה רכשו אנשי הקהילה, המכונה גם "קרן אור", בניין בירושלים עבור מוסדותיה[23].

פלג שובו בנים

פלג הננחים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
ר' ישראל אודסר, ראש ה"נ נחים" בחסידות ברסלב, נפטר בשנת ה'תשנ"ד

לאחר מותו של הרב ישראל בר אודסר (ראו לעיל) באמצע שנות ה-תש"ן, המשיך פלג ה"ננחים" להתרחב ולכלול עשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים, המאמינים ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן מברסלב. ריכוזיו הבולטים של הפלג הם בצפת, ירושלים, בית שמש, נתניה ועוד.

בניגוד לשאר הפלגים בברסלב, שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר, הננחים מאמינים שרבי נחמן כתב את "הפתק" לרבם. הם מוכרים בשל מנהגם לרקוד ברחובות.

קהילה בולטת בקרב פלג זה היא קהילת "שיר חדש" במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב ישראל יצחק בזנסון והיא מונה כ-30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר. חברי הקהילה נוסעים ברחובות גוש דן ברכב גדול, משמיעים מוזיקה חסידית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.

חלק מהננחים שואפים להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לקבורה בישראל[24], אם כי חלקם טוען שאחר כישלון המאמצים של הרב אודסר להעלות את עצמותיו של רבי נחמן הוא חזר בו מדעתו בנושא זה[25]. חלק מהננחים סוברים שהרב אודסר הוא בעצמו רבי נחמן. הם מסתמכים על המשפט של הרב אודסר (שנחקק על קברו ומופץ עם תמונתו) "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ומשפטים דומים. אחרים סוברים שהרב אודסר אמר משפטים אלו נאמרו בשם רבי נחמן[26]. אנשי פלג ננחי זה מקיימים קיבוץ נפרד בראש השנה בכותל המערבי[27].

בשנת ה'תשע"ג, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, הקימו חסידים מזרם הננחים מפלגה שרצה לכנסת בשם "כולנו חברים". למפלגה הצביעו כאלפיים איש והיא לא נכנסה לכנסת. וכמו כן התמדדה הרשימה בבחירות לכנסת ה-20 וה-21.

חבורת הרב סבג רב נוסף בפלג הננחים הוא הרב שלום (שרלי) סבג. תלמידיו הם בעיקר חוזרים בתשובה. החבורה שובתת בקברי צדיקים. תפילותיו מתנהלות בשירה, גם בקטעים שלא נהוג בדרך כלל לשיר אותם. שיעוריו מתקיימים בציון בנימין בן יעקב בכפר סבא.

קרן רבי ישראל דב אודסר הרב אודסר מינה לפני פטירתו את נכדו עמרם הורביץ כאחראי על עזבונו, שיועד כולו להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן. מעיזבון זה הוקמה "קרן ר' ישראל דב אודסר", הקרוי הגם "הקרן". הורביץ הקים תלמודי תורה לילדים של ננחים, שלא התקבלו לתלמודי תורה אחרים. הזרם המרכזי של הננחים מתרכז סביב מוסדות אלה וקרוי "הקרן". זרם זה מתון יחסית. הגרעין הקשה של זרם זה חי בריכוזים חרדיים, מתלבש ונראה כחרדי ושולח את בניו לישיבות חרדיות.

קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת

הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט על ידי הרב גדליהו אהרן קניג, כקיום צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, להחיות את היישוב הדתי בצפת, אשר הייתה בעבר מרכז לימוד תורה וקבלה. נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם במהלך גיוס תרומות בחו"ל למען מטרה זו. מנהיג הקהילה כיום הוא בנו, הרב אלעזר מרדכי קניג. מוסדות הקהילה כוללים בניין מרכזי בעיר העתיקה שבו בית כנסת מפואר. הקהילה מונה יותר מאלפיים נפש.

קהילת "נצח מאיר" בראשות הרב שמעון ויזנפלד

ישיבת נצח מאיר היא ישיבה לבעלי תשובה ומתחזקים בראשות הרב שמעון ויזנפלד, מתלמידי הרב בנדר[28]. הישיבה שואפת לשמור על הסגנון והתכנים המקוריים של החסידות כפי שהועברו על ידי הרב בנדר. עם זאת הם חלוקים בכמה נושאים עם שאר תלמידי הרב בנדר, ובניגוד אליהם אנשי הפלג אינם נוסעים לאומן בראש השנה ונשותיהם הולכות עם פאות נכריות.

קהילת שדה צופים

קהילת שדה צופים היא קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו הרב עופר גיסין, הרב ארז משה דורון והרב יובל דיין. בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" כ"ציונית", כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.

הקהילה מונה כמה מאות משפחות בביתר עילית, מעלות, מצפה רמון, ראשון לציון, צפת ועוד. לקהילה מוסדות לימוד הכוללים גני ילדים ובתי ספר יסודיים. הקהילה מוציאה מגזין חודשי בשם אדרבה, שבו כותבים בין היתר חוזרים בתשובה ידועים כמו אהוד בנאי.

תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרב אברהם צבי קלוגר

תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו בעלז, ויז'ניץ וסאטמר. תלמידי הרב קלוגר מאריכים מאוד בתפילתם ומוסיפים לה קטעי שירה וניגונים מעבר למקובל בחסידויות אחרות.

בהמשך הצטרפו מאות חסידים אל הרב קלוגר בקיבוץ הגדול. פעילותו של הרב קלוגר הקימה נגדו חסידויות ותיקות רבות ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים, שהצטרפו אליו למסעות לאומן ונטשו את חצרות המוצא שלהם.

תלמידי הרב יוסף שובלי

קהילת "מוסדות תיקון המידות" של תלמידי הרב יוסף שובלי היא קהילה גדולה ובלתי מוכרת יחסית שמרכזה באזור הקריות ויש לה שלוחה באלעד. רוב חבריה הם בעלי תשובה מבני עדות המזרח ויהודי תימן. הקבוצה מדפיסה ספרים הקשורים בחסידות ברסלב. הם אינם נוהגים להשתתף בקיבוץ באומן ובמקומו הם מצטרפים לקיבוץ במירון[29].


תורת חכם

זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. הקהילה מונה מאות חסידים, שרובם התקרבו לתורת ברסלב על ידי הרב מורגנשטרן. חלק מתלמידי הרב מורגנשטרן אינם מחשיבים עצמם חסידי ברסלב.

על פי דרכו של הרב מורגנשטרן התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי האר"י והרש"ש. עם תלמידי הרב מורגנשטרן נמנים הרב אליהו אבנעים, ראש ישיבת היכל הברכה בלוס אנג'לס, והזמר מרדכי ורדיגר.

חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון

הרב אברהם זגדון, מנהיג קבוצת א"ז

חבורת א"ז, בראשות אברהם זגדון, מונה עשרות אנשים בירושלים ובביתר עילית ורבים בחסידות מתנכרים לה. זגדון מתנגד לעיסוק מופרז בתלמוד ובפרטי הלכה ובמקום זאת מדגיש את הקישור לצדיק, הן רבי נחמן והן זגדון עצמו. הגאולה השלימה נרמזת לדעתו במילה א"ז, ראשי התיבות של שמו, והוא רואה את עצמו כמבשר הגאולה[30]. זגדון אינו לבוש כרב חסידי ומותח ביקורת על העולם הדתי ועל התמסדותה לדעתו של חסידות ברסלב. לדבריו, אחרים עוסקים בתורה מוגבלת ואינם מבינים שהתורה אינה מטרה אלא אמצעי להכרת ה'[31]. תלמידיו מרססים בישראל את כתובות הגרפיטי "א"ז". בחבורה זו מרבים בצחוק ומעשי השתטות, שעליהם דיבר רבי נחמן[32].

חסידות ברסלב בארצות הברית

הרב שלום ארוש

התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם ר' בירך רובינזון הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן מברסלב בשכונת לואר איסט סייד בניו יורק[33]. בשנת ה'תשי"ב עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד. כיום מונים חסידי ברסלב בארצות הברית כמה אלפים המרוכזים בעיקר בסביבות העיר ניו יורק. קהילת "היכל הקודש" בהנהגת הרב אליעזר שלמה שיק (ראו לעיל) מונה מאות משפחות את תלמידיו בויליאמסבורג מנהיג הרב יואל ראטה. פלג נוסף, קנאי המתנגד לציונות בחריפות, הוא קרן אור בהנהגת הרב אברהם יצחק מרמלשטיין.

משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעתים גם אל ציבור לא יהודי. אנשי החסידות בארצות הברית מתאימים את תורתה לקהל היעד, כגון הצגת מנהג ההתבודדות כמדיטציה יהודית.

חסידות ברסלב בשאר העולם

החל מאמצע שנות ה-תש"ן ניכרת פעילות משמעותית של חסידות ברסלב מחוץ לישראל ולארצות הברית. בתי כנסת ברסלביים הוקמו בצרפת ובאנגליה. במונטריאול בקנדה הוקם בשנת ה'תש"ע מבנה המהווה מרכז לפעילות חסידות ברסלב בעיר. במבנה מתקיימות תפילות ושיעורים לנשים ולגברים.

ההשקפה של חסידות ברסלב ופעילתיו לקרבת אלוקים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עבודת ה' עפ"י שיטת ברסלב
ניגון ברצלב למירון (ניגון מירוני (חצר עבו), מושר על ידי חסידי ברסלב בל"ג בעומר. שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967

מנהגי החסידות

חסיד ברסלב מתבודד ביער

לחסידות ברסלב פרקטיקות ומנהגים המייחדים אותה, בשל התפיסה הדתית המיוחדת שלה, שיש לה השלכות פרקטיות ניכרות, וכן בשל מצבה המיוחד משנת ה'תק"ע, כחסידות ללא אדמו"ר חי.

התבודדות

ההתבודדות היא הפרקטיקה המיוחדת החשובה והמרכזית של חסידי ברסלב. בליקוטי מוהר"ן, הספר המרכזי בחסידות, נכתב כי "ההתבודדות היא המעלה הגדולה והעליונה מהכל"[34]. משמעות ההתבודדות היא התרחקות מבני אדם או מגירויים אחרים במשך שעה כדי לדבר אל ה' בשפה חופשית ופשוטה. רבי נחמן כותב שדבר זה יכול להביא את האדם לביטול והיכללות נפשו בשורשה, היינו בקב"ה[35]. לא כל החסידים מצליחים לבצע זאת, בשל קושי למצוא זמן או מקום מתאימים, או בשל קושי נפשי לבצע את ההתבודדות. מלבד ספרים ומאמרים העוסקים בהתבודדות, בשנים האחרונות נלמדת ההתבודדות בחוגים ובסדנאות. בשנים האחרונות ישנם הבונים בחצר או על גג בית הכנסת חדר או חדרי התבודדות קטנים.

קימת חצות

קימת חצות (מכונה לעתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. מנהג זה מצריך בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים תיקון חצות ואת התיקון הכללי או טובלים במקווה. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.

הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב[36]. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.

התיקון הכללי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיקון הכללי

אחד מהעקרונות החשובים בתורת רבי נחמן מברסלב, הוא שמירת הברית. כדי לתקן פגמים הקשורים בשמירת הברית, קבע רבי נחמן[37] את התיקון הכללי, שכולל אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים. רבי נחמן גם הבטיח להציל מהגהינום כל מי שיעלה אל קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי. חסידי ברסלב נוהגים לומר את התיקון הכללי בכל הזדמנות, כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות, ובאחרונה משתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.

מנהגים הקשורים בלוח השנה

חוץ מהקיבוצים, לחסידות ברסלב גם מנהגים מיוחדים הננהגים במועדי ישראל השונים.

ח"י תשרי - שמחת בית השואבה

בליל היארצייט של רבי נחמן מברסלב, ליל י"ח בתשרי, החל בחול המועד של חג סוכות, נוהגים לשלב את סעודת ההילולא עם שמחת בית השואבה.

חנוכה

בחסידות ברסלב נחשבים נרות חנוכה כמיצגים את הארת כבוד ה'[38], ידיעתו, הרצון וההשתוקקות אליו[39]. יש חסידי ברסלב שנוהגים לבקש לאחר הדלקת הנרות בקשות רוחניות, כמו הצלחה בלימוד תורה, בתיקון המידות או בשמירה על לשון נקייה.

י' בטבת - ההילולה הגדולה

בליל עשירי בטבת נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי נתן מנמירוב. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן[40].

פורים

יש חסידי ברסלב הנוהגים לעלות על משכבם מיד לאחר קריאת מגילת אסתר בליל פורים, כדי לקום בחצות הלילה ולבצע התבודדות שבמהלכה הם מבקשים בקשות שונות. התבודדות זו נחשבת על ידם כהתבודדות החשובה ביותר בשנה, כיוון שעל פורים נאמר "כל הפושט יד נותנים לו". ישנם חסידים המבצעים התבודדות זו במקומות מיוחדים, כגון בסמוך לקברי צדיקים.

בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מנמירוב ממנהגי השתייה של חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב[41]. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, משום שלפי מסורת ברסלב השכרות מתקנת את פגם הברית[42].

ספירת העומר - ושמע צעקתנו

על פי הקבלה, ספירת העומר נועדה להכין את האדם לקבלת התורה בשבועות באמצעות ארבעים ותשעה תיקונים, שכל אחד מהם שקול כנגד אחד מימי הספירה. על פי המובא בספרי רבי נחמן [43], אמירת נוסח ספירת העומר בקול רם מעניקה כוח לימי הספירה לבצע את התיקון. לכן נוהגים חסידי ברסלב לבצע את ספירת העומר בצעקות רמות ובזמן ממושך.

שבועות - המקווה הגדול

בליל חג השבועות, מקפידים חסידי ברסלב לטבול במקווה דקות מעטות לפני עלות השחר. לפי דברי רבי נחמן[44], זוהי הטבילה החשובה ביותר בשנה.

הקיבוץ

התאספותם של חסידי ברסלב מכונה בחסידות "קיבוץ". בחייו של רבי נחמן יועד ה"קיבוץ" למפגש של החסידים איתו[45]. באותה תקופה יועדו לכך שלושה זמנים:

  1. ראש השנה
  2. שבת חנוכה
  3. חג השבועות

בחייו של רבי נחמן התקיים גם קיבוץ לנשים בערב ראש חודש אלול[46]. בשנים האחרונות התחדשה מסורת הנסיעה של נשים בתאריך הזה לאומן, בפרט בקרב בחורות חרדיות בתחילת שנות העשרים לחייהן.

במהלך הקיבוצים היה רבי נחמן דורש לפני חסידיו, ומרבית הדרשות קובצו מאוחר יותר בספר ליקוטי מוהר"ן.

הקיבוץ באומן

רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר שאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "סיפורי מעשיות". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.

בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו באומן.

חסידי ברסלב נוהגים לנסוע אל קבר רבי נחמן מברסלב מדי שנה בראש השנה. קיבוץ זה התקיים ברציפות מאז מותו של רבי נחמן ב-ה'תקי"א ועד מותו של רבי אברהם חזן ב-ה'תרצ"ח, בעקבות סגירת שערי ברית המועצות בפני אזרחי חוץ. בשנת ה'תרמ"ז השיג הרב אליעזר ברלנד אישורי כניסה לברית המועצות בסיוע חבר הכנסת מאיר וילנר[47]. בשנת ה'תרמ"ט, בעקבות הפרסטרויקה, ולאחר מכן עם התפרקות ברית המועצות, חזר להתקיים מנהג הקיבוץ באומן בראש השנה. החל משנות ה-תש"ן מצטרפים ל"קיבוץ" בראש השנה גם רבים מחוץ לחסידות ברסלב. בשנים האחרונות שהו בראש השנה במקום עשרות אלפי יהודים.

הקיבוץ בלובלין

לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת ה'תרע"ז על ידי הרב יצחק ברייטר[48]. הקיבוץ גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. הקיבוץ התקיים בישיבת חכמי לובלין, ובלילות ראש השנה השתתף בתפילות הקיבוץ הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין[49]. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.

הקיבוץ בארץ ישראל

קיבוץ בירושלים התקיים מאז ה'תרס"ט[50] וגדל עם גידול אוכלוסיית החסידים בארץ, בפרט בעקבות העלייה החמישית. בשנת ה'תש"ב ייסד הרב אברהם שטרנהארץ את הקיבוץ במירון, פעולה שגרמה למחלוקת בין חסידי ברסלב בשנות ה-תש"ך. לאחר גירושם של חסידי ברסלב מהעיר העתיקה, במלחמת העצמאות, עבר הקיבוץ הירושלמי לחצר ישיבת "חיי עולם"[51]. בשנת ה'תש"ן נערך הקיבוץ הגדול ביותר בירושלים והשתתפו בו כ-800 חסידים מהארץ, מארצות הברית ומקנדה. באותה שנה התקיים גם קיבוץ גדול בקבר רשב"י במירון, שמנה כ-250 חסידים.[דרוש מקור]

ישנן קבוצות בחסידות ברסלב שאינן נוהגות לצאת מישראל כדי להצטרף לקיבוץ באומן, כמו תלמידיו של הרב שמעון ויזנפלד ותלמידיו של הרב יוסף שובלי. אנשי קבוצות אלה מתקבצים בבית המדרש של ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי.


ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתרי אינטרנט בולטים של חסידי ברסלב

הערות שוליים

  1. ראו: ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ד'; אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א, עמ' 60–61. לדברי גרין שם, ייתכן שרבי נחמן הדגיש פחות את נושא הווידוי בשנותיו האחרונות.
  2. שבחי הר"ן, ט"ז
  3. יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שע
  4. חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו, פרק מא
  5. ראו קונטרס "ימי התלאות"
  6. יונתן מאיר, גורל הצדיקים, דחק - כתב עת לספרות טובה, ד (תשע"ד), עמ' 283–313. וראו בספר בית משבר מאת הסופר היידי דער נסתר, המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19
  7. ראה דוד אסף, "נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות", פרק שלישי, הוצאת זלמן שזר 2006
  8. ראו "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א.
  9. ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א
  10. "אוצרות ברסלב", שבועות תשע"א
  11. לגבי הכינוי "האריות שבחבורה", ראו הספד לרבי נתן מנדלאיל, בנו של הרב יחזקל-אפריים, המודיע, כסלו תשע"ב.
  12. ראו: מרדכי יגלניק, שארית יצחק, אגודת משך הנחל, ירושלים תש"ן
  13. הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א
  14. ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל, אתר שער ברסלב
  15. "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה; אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'; דוד ליטווק, "צייד הבעלים", הוצאת דני 2002, עמ' 73
  16. ראו ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010
  17. ראו: מנהיגים, באתר breslov.com
  18. "ימי שמואל" חלק ג'
  19. ראו "סיפורים ירושלמיים" ע' הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ
  20. ראו אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך"
  21. שול - בית כנסת ביידיש
  22. רבי נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש
  23. כתבה באתר "אומן שלום", ג' באלול תשע"ה
  24. הבית של רבי נחמן
  25. ראה כאן וראה גם "שיחות מתוך חיי הסבא" עמוד רצ"ה שהרב אודסר אומר שם "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל"
  26. אתר המוקדש להתנגדות
  27. הקיבוץ הננחי הראשון בירושלים היה בשנת תשנ"ה, למרות שהרב אודסר עצמו היה באותה שנה באומן
  28. אתר הישיבה
  29. אתר הקהילה
  30. יהונתן גארב, יחידי סגולות יהיו לעדרים, עמ' 132, 152
  31. שם, עמ' 179
  32. ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מ"ח
  33. "אוצרות ברסלב", מהדורת ראש השנה 2010
  34. ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כה
  35. שם חלק א' נ"ב
  36. סרטון עם דבריו בנושא
  37. ראו ליקוטי מוהר"ן תניינא, סימן צב
  38. ליקוטי מוהר"ן קמא י"ד י"ב
  39. שם תנינא ז' י"א, ליקוטי עצות מועדי ה' חנוכה ד'
  40. החסידים מנמקים זאת בכך שעבורם רבי נחמן חי, במובן זה שהוא מדריך אותם להתקרב לקב"ה גם לאחר פטירתו.
  41. ראו "באש ובמים" מאת הרב חיים קרמר עמודים כה-כח
  42. רבי אברהם מטולטשין, כוכבי אור, מאמר "ששון ושמחה", בשם רבי נחמן.
  43. ראה ליקוטי הלכות הלכות ראש חודש הלכה ו'
  44. ליקוטי מוהר"ן, תורה נ"ו, ז'
  45. ראו חיי מוהר"ן, קכ"ו
  46. "בצלו של הרבי" פרק "משה בערס"
  47. אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה, בהקדמה
  48. ראו "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי לוי יצחק בנדר
  49. ראיון בעיתון [[המבשר (יומון)|המבשר] עם הרב משה בורשטיין שהשתתף בקיבוץ זה]
  50. מסופר שבאותה שנה רבי אברהם בר רב נחמן ורבי אפרים בן הרב נפתלי נסעו מירושלים לקיבוץ באומן והותירו יותר ממניין חסידים שעשו את "הקיבוץ" בירושלים. ראו גם בספר "סבא ישראל" עמוד ל'
  51. "חסידי בראסלב בארץ ישראל", הצופה, 11 באוקטובר 1954