חיים כץ
 | |||||||||
| כץ ב-2010 | |||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | עם אחד, הליכוד | ||||||||
| סיעה | עם אחד, הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
חיים כץ (נולד ב-21 בדצמבר 1947) הוא פוליטיקאי ישראלי, המכהן כשר התיירות מטעם מפלגת הליכוד ויו"ר מרכז הליכוד. בין 2015 עד 2019 כיהן כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עד שהתפטר באוגוסט 2019 בעקבות החלטה על הגשת כתב אישום נגדו. כץ שימש יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית, עד למינויו לשר בשנת 2015[1].
ביוגרפיה
כץ נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ב-1949. למד בבית הספר המקצועי אורט בגבעתיים, במקצועו טכנאי אלקטרוניקה. שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת רס"ר.
ב-1968 החל לעבוד בתעשייה האווירית. הוא קודם לתפקיד ראש צוות ולמשרת מנהל מחלקה, בטרם נבחר ב-1982[2] לחבר מועצת עובדי התעשייה האווירית וכיהן כיו"ר נציגות הטכנאים וההנדסאים. במסגרת זו רשם את כל עובדי התעשייה האווירית בהסתדרות הטכנאים הארצית.
ב-1993 נתמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.
היה חבר דירקטוריון בחברת "סאן דור", חברת "המשקם" וחברת "מבטחים".
בשנת 1996 נתמנה ליו"ר צוות גיבוש של ההסתדרות. בשנת 1997 היה חבר ההתאחדות לכדורגל.
בשנת 1998 הקים את סיעת "עוז" בהסתדרות, אשר קיבלה בבחירות להסתדרות 15% מן הקולות.
קריירה פוליטית
בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15 מטעם מפלגת עם אחד, ובבחירות 2003 הצטרף לליכוד והגיע בפריימריז למקום ה-37.
כץ כיהן בכנסת ה-16 כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-13 ברשימת הליכוד, אך נותר מחוץ לכנסת לאחר שהליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד.
ב-20 בנובמבר 2006, לאחר התפטרות נתן שרנסקי מהכנסת ה-17, הושבע כץ כחבר כנסת מטעם הליכוד.
בכנסת ה-18 נחשב כץ לפרלמנטר פעיל שפועל בעיקר בתחומי חברה, בריאות וכלכלה. ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בראשותו הפכה לשיאנית חקיקה של הכנסת ה-18. כיו"ר הוועדה סיכל כץ את ניסיון משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64[3].
בנובמבר 2009 בהיותו יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היה מיוזמי התיקון ל"חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" הידוע בכינויו - חוק אלמנות צה"ל, שקבע כי אלמנות חללי צה"ל שנישאו מחדש, ימשיכו לקבל את ההטבות והתגמולים המגיעים להן[4][5].
כץ הוא חבר קרוב של קובי מימון, בעל השליטה בחברת "ישראמקו", המחזיקה ב-28% מקידוח הגז תמר; בשנת 2005 רכש כץ מניות בחברת ישראמקו[6]. בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז" במשרדיו של קובי מימון בפתח תקווה[7]. כץ פסל את עצמו מלעסוק בהמלצות ועדת ששינסקי בשל ניגוד עניינים, אך חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שנחשב לאחד מהתומכים הבולטים במיסוי משמעותי של ענקי הגז, סיפר ל”הארץ” כי כץ יזם פגישה בינו לבין קובי מימון בעניין תמלוגי הגז[6].
בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד בנובמבר 2012, הגיע כץ למקום ה-13. במהלך הבחירות פנה מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אליקים רובינשטיין, והתריע מפני האפשרות שכץ ישתמש במשאבי התעשייה האווירית לשם קידומו. בממשלת ישראל ה-34 מונה לשר הרווחה ובעקבות זאת נאלץ לפרוש מתפקידו בתעשייה האווירית[8].
בכנסת ה־19 שימש ראש קבוצה עמית של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–גרמניה.
ב-29 בדצמבר 2015 נבחר ליו"ר מרכז הליכוד לאחר פרישתו של קודמו בתפקיד דני דנון עקב מינויו לשגריר ישראל באו"ם[9].
עם בחירתו לכנסת, יצא לחל"ת מהתעשייה האווירית כשהוא עדיין רשום בה כעובד, והמשיך להעסיק מזכירה בלשכתו שם. כמו כן, המשיך לכהן כיו"ר העובדים בתעשייה האווירית, לצד כהונתו כחבר כנסת, גם לאחר שמלאו לו 67 שנים, גיל פרישה[10].
שר העבודה והרווחה
כץ הביע שביעות רצון מתפקיד שר העבודה והרווחה, שתחומי עיסוקו הם בתחום התמחותו. כהונתו במשרד התאפיינה בעימותים עם משרד האוצר על נושאי תקציב. בשנים 2014–2018 עלה תקציב השירותים החברתיים ב-25%[11].
בתקופת כהונתו נמשכה ואף החמירה בעיית הבטיחות בעבודה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה הגיע ב-2018 ל-70, והתופעה הייתה חמורה במיוחד בקרב פועלי בניין[12][11][13]. כן התפרסם מקרה מותה של מרים פרץ, בהקשר של מוסדות רשות חסות הנוער[14].
באוגוסט 2019 התפטר מתפקידו זה בעקבות החלטה על הגשת כתב אישום נגדו[15].
לאחר התפטרותו
עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונה כץ לעמוד בראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
בבחירות לכנסת העשרים וחמש נבחר למקום ה23 ברשימת הליכוד ולאחר שהרשימה קיבלה 32 מנדטים, נכנס גם לכנסת הזו, בה הוא משמש כזקן חברי הכנסת. בממשלת ישראל השלושים ושבע מונה לשר התיירות. ב-4 בינואר התפטר מחברותו בכנסת במסגרת החוק הנורווגי.
חשדות לפלילים והרשעה
על רקע התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת הליכוד בשנת 2003, נפתחה חקירת משטרה נגד כץ, בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל, שעליה שלט כץ, דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. חקירת המשטרה בעניין, שנוהלה בראשית העשור הראשון של המאה ה-21, הובילה להמלצת המשטרה ופרקליטות המדינה, באוגוסט 2006, להגיש כתב אישום נגד כץ. ב-2007 החליט מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את התיק לאחר שימוע שערך לכץ, בשל קשיים ראייתיים שהתגלו בתיק ו"חוסר עניין לציבור במיצוי ההליך", כפי שהסביר מזוז במכתב לעורכי דינו של כץ. מזוז הוסיף שלטובת כץ עמדה גם העובדה שהוא השתמש בייעוץ משפטי ולא ניסה להסתיר את פעולותיו.
ב-4 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ (ואת בנו יאיר)[16], לאחר שנאספו די ראיות מפלילות בשתי פרשיות הקשורות לתעשייה האווירית:
- פרשה ראשונה עוסקת במעורבותו וחלקו באילוץ עובדי התעשייה האווירית להתפקד ולהצביע עבורו בפריימריז בעת שכיהן כיו"ר ועד העובדים. בידי המשטרה עדויות המתארות איומים בפיטורים ועד איומים על פגיעה בשכר.
- פרשה שנייה עוסקת בניצול עובדים ומשאבים של התעשייה האווירית לתועלתו האישית. על פי החשד, השר חייב עובדים לשפץ את בית בנו, יאיר, ללא שניתנה להם תמורה כספית או הברירה לסרב לבקשה.
שתי פרשות אלו הן ספיחים של חקירה גדולה יותר, בה מצאו חוקרי להב 433 ראיות המצביעות על שחיתות עמוקה של עובדים בתעשייה האווירית, בעיקר בכירים בוועד העובדים, הכוללות תפירת מכרזים ומתן שירותים לספקים ולחברות חיצוניות תמורת כספי שוחד שקיבלו והלבנתם בדרכים שונות. גם את בנו של כץ, יאיר, המליצה המשטרה להעמיד לדין על חלקו בפרשת התפקדויות לליכוד[17][18]. אך בסופו של דבר נסגר תיק חקירה זה.
ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים[19][20]. בדצמבר 2016 נחקר פעם נוספת בהקשר זה, הפעם בחשד לקבלת שוחד[21].
ב-14 באוגוסט 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על החלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בעקבות קשריו עם איש העסקים מוטי בן ארי[22]. בעקבות החלטה זו התפטר כץ מהממשלה, וציין שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה גורמת לו עוול רב[23]. ועדת הכנסת, שדנה בבקשתו לחסינות, החליטה להיענות לבקשתו[24][25], וב-17 בפברואר אושרה בקשתו במליאת הכנסת[26]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הענקת החסינות, בתגובה לעתירה אמר מנדלבליט כי "החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ בטלה וחסרת תוקף, כיוון שהיא לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן"[27].
באוקטובר 2020 הודיע מנדלבליט על כוונתו להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, באשמת העלמת הכנסות בסך 2.2 מיליון ש"ח מנכסים שבבעלותו[28].
בנובמבר 2021 הוגש, בעקבות הסדר טיעון, כתב אישום שבו הואשם כץ בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, על קשריו עם איש העסקים מוטי בן ארי. תיק החקירה בעניין העלמת הכנסות נסגר בשל שיקולים ראייתיים.[29] בדצמבר 2021 כץ הודה והורשע בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים,[30] ונגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 75,000 ש"ח.[31]
חיים אישיים
כץ מתגורר בשוהם, נשוי לרות ואב ל-3 בנים. בשנת 2013 נבחר בנו יאיר כץ למועצת עובדי התעשייה האווירית[32], ובשנת 2018 בא בנעלי אביו ונבחר לתפקיד מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית[33].
על פי דירוג פורבס, הונו של כץ הוערך ב-2019 בשווי של כ-28 מיליון שקל, והוא נמנה עם שמונת הפוליטיקאים העשירים בישראל[34].
קישורים חיצוניים
חיים כץ, באתר הכנסת - חיים כץ, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – חיים כץ, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- חיים כץ, באתר ערוץ הכנסת
- שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין-ליבר, ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
- חיים לוינסון, גידי וייץ, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- שוקי שדה, כך עבדה שיטת חיים כץ בפריימריס: "אתה חייב להצביע אחרת תאבד את העבודה", באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2012
טלי חרותי-סובר, 10 דברים שלא ידעתם על שר הרווחה שלכם, באתר הארץ, 17 במאי 2015
דוד בן בסט מראיין את חיים כץ, "הנבחרים", באתר YouTube, 10 באוקטובר 2014- אור קשתי, השר כץ רוצה להתחשב פחות בוועדת העוני ולנער יותר את הביטוח הלאומי, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
- מתי טוכפלד, "בלי כוחניות לא הייתי מקדם חוקים חברתיים", באתר ישראל היום, 19 ביוני 2015
- סמי פרץ, אורן חזן זה גרושים, הכסף הגדול נמצא אצל חיים כץ, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2015
- מיקי פלד ודיאנה בחור ניר, "המזל שלכם זה שבדור שלכם היה אחד שקראו לו חיים כץ", באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2016
- הדר חורש, האימפריה של השר החשוד: כך הפך חיים כץ לאחד האנשים החזקים בישראל, באתר וואלה!, 18 במאי 2016
- יובל קרני, "אי-אפשר לאיים עליי", באתר "ידיעות אחרונות", 9 בספטמבר 2016
- מיכאל טוכפלד, "עבודה בשבת - סוכרייה עבור מי שאינו חרדי או חובש כיפה", באתר nrg, 9 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ^ צבי זרחיה, שאמה הכהן: עובדי התעשייה האווירית מובלים לקלפיות ככבשים, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2011
- ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- ^ רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין-ליבר, ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
- ^ מליאת הכנסת אישרה פה אחד (85 בעד) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, באתר הכנסת, 23/11/2009
- ^ תומר אביטל, אלמנות צה"ל ימשיכו לקבל קצבה גם לאחר שנישאו בשנית, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
- ^ 6.0 6.1 גידי וייץ, חיים לוינסון, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- ^ הדס גליקו, לאחר 22 שנים: חיים כץ ייאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט
- ^ מורן אזולאי, השר חיים כץ נבחר ליו"ר מרכז הליכוד, הפריימריז לראשות המפלגה יוקדמו, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- ^ "10 דברים שלא ידעתם על שר הרווחה שלכם". הארץ. 2015-05-17. נבדק ב-2018-04-30.
- ^ 11.0 11.1 שחר אילן, חיים כץ: נאבק על תקציבים, אבל נכשל במלחמה נגד תאונות הבנייה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2019
- ^ אחריותו של השר כץ, באתר הארץ, 21 במרס 2019
- ^ ד"ר אמיר פרי, היעדר תרבות ואקלים בטיחותי תורמים לעלייה במספר תאונות העבודה, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2019
- ^ תומר ממיה, בעקבות הפרסום: דרישה לדיון בוועדת הכספים בשל הטיפול בנוער בסיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2019
- ^ מורן אזולאי ואמיר אלון, חיים כץ התפטר מהממשלה: "הניסיון להטיל דופי - נועד לכישלון", באתר ynet, 16 באוגוסט 2019
- ^ אלי סניור, המשטרה: להעמיד לדין את השר חיים כץ על מרמה וסחיטה באיומים, באתר ynet, 4 בפברואר 2018
- ^ משה נוסבאום, המשטרה: להעמיד לדין את חיים כץ, באתר מאקו, 20 בינואר 2018
- ^ מעריב אונליין, "חיים כץ חשוד שאיים על עובדים שיפטר אותם אם לא יצביעו עבורו", באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2018
- ^ תומר גנון ועמרי אפרים, השר חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים, באתר ynet, 17 במאי 2016
- ^ אלה לוי-ויריב, האם המערכת הטכנולוגית שתפסה את השר כץ חיפשה פוליטיקאי?, באתר גלובס, 18 במאי 2016
- ^ ליטל דוברוביצקי, חיים כץ נחקר באזהרה בחשד לקבלת שוחד, באתר ynet, 3 בינואר 2017
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, היועמ"ש: להעמיד לדין את חיים כץ. השר: אשקול לבקש חסינות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2019
- ^ יקי אדמקר, השר חיים כץ התפטר מהממשלה: "פעלתי בהתאם לכל הכללים", באתר וואלה!, 16 באוגוסט 2019
- ^ נינה פוקס, ועדת הכנסת בעד חסינות לחיים כץ, ההכרעה עוברת למליאה, באתר ynet, 4 בפברואר 2020
- ^ חדשות הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להמליץ למליאת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין, באתר הכנסת, 4 בפברואר 2020
- ^ אריק בנדר, מליאת הכנסת אישרה הענקת חסינות לח"כ חיים כץ, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2020
- ^ נטעאל בנדל, מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות של ח"כ חיים כץ, באתר הארץ, 8 ביולי 2020
- ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, בכפוף לשימוע: חיים כץ יואשם בהעלמות מס על הכנסות של 2.2 מיליון שקל, באתר ynet, 27 באוקטובר 2020
- ^ טובה צימוקי, כתב אישום הוגש נגד ח"כ חיים כץ: יודה בעבירות ויקבל מאסר על תנאי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2021
- ^ ח"כ חיים כץ הורשע - ייקבל מאסר על תנאי וכנס כספי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-12-27
- ^ מתן וסרמן, אושר הסדר הטיעון עם ח"כ כץ, שנידון למאסר על תנאי ולקנס כספי, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2022
- ^ הדס גליקו, חיים כץ מקדם את בנו לראשות ועד עובדי תע"א, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015 יסמין גואטה, טלי חרותי-סובר, אורה קורן, יאיר כץ, בנו של שר הרווחה, חשוד בסחיטה באיומים - מעצרו הוארך בחמישה ימים, באתר TheMarker, 22 במרץ 2017
- ^ יובל אזולאי, הבחירות ליו"ר ועד תע"א: יאיר כץ ניצח ברוב גדול, באתר Globes
- ^ רוני קרצנר, כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר פורבס, 21 בפברואר 2019
| שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הסעד (1948–1977) |
יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם | 
|
| שרי העבודה והרווחה (1977–2003) |
מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון | |
| שרי הרווחה (2003–2007) |
זבולון אורלב • אהוד אולמרט | |
| שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016) |
יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ | |
| שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021) |
חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי | |
| שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך) |
מאיר כהן • יעקב מרגי | |
| יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת העבודה (1949–1977): | עקיבא גוברין • פנחס לבון • עקיבא גוברין • משה ברעם • עקיבא גוברין • משה ארם • משה ברעם • שושנה ארבלי-אלמוזלינו | |
| יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים (1949–1977): | אברהם רקנאטי • בנימין אבניאל • אריה אלטמן • משה ארם • נחום ניר-רפאלקס • שלמה רוזן • חייקה גרוסמן-אורקין | |
| יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (1977–1999): | מנחם פרוש • אורה נמיר • יוסי כץ • עמיר פרץ • מקסים לוי | |
| יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (1999-2021): | דוד טל • יאיר פרץ • שאול יהלום • חיים כץ • שאול יהלום • יצחק גלנטי • משה שרוני • חיים כץ • אלי אלאלוף • חיים כץ | |
| יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (מ-2021): | אפרת רייטן • ישראל אייכלר | |
| חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש | ||
|---|---|---|
| (חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע) | ||
| סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (68 חברי הכנסת) | ||
| הליכוד (32) | נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה • בוארון | |
| ש"ס (11) | דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי | |
| הציונות הדתית (7) | סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות | |
| יהדות התורה (7) | גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי | |
| עוצמה יהודית (6) | בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר | |
| הימין הממלכתי (4) | סער • אלקין • השכל • בוסקילה | |
| נעם (1) | מעוז | |
| סיעות האופוזיציה (52 חברי הכנסת) | ||
| יש עתיד (24) | לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי | |
| המחנה הממלכתי (8) | גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר | |
| ישראל ביתנו (6) | ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר | |
| רע"מ (5) | עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת | |
| חד"ש-תע"ל (5) | עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה | |
| העבודה (4) | מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן | |
35428812חיים כץ
- רשימת חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
- פעילי ההסתדרות הכללית
- בוגרי אורט טכניקום
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- ראשי ועד עובדים בישראל
- שוהם: אישים
- סגל התעשייה האווירית לישראל
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- חברי הכנסת מטעם עם אחד
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו
- ישראלים ילידי גרמניה
- יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
- זקני חברי הכנסת
- מורשעים בדין בישראל
- ישראלים שנולדו ב-1947
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושבע