עובדה (תוכנית טלוויזיה)
| סוגה | דוקומנטרי, תחקיר |
|---|---|
| יוצרים | אילנה דיין גלעד טוקטלי |
| כותבים | ראו: משתתפים |
| בימוי | יניב שבתאי |
| מנחים | אילנה דיין |
| משתתפים | איתי אנגל, בן שני, איל גונן, חן ליברמן, גלי גינת, ספי עובדיה |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| מספר עונות | 30 |
| מספר פרקים | 763 |
| הפקה | |
| מפיק | רותי שטיינברג (מפיקה ראשית) |
| חברת הפקה | שידורי קשת (בעבר חברת החדשות וטלעד) |
| עורכים | שני דרורי (עורכת ראשית), נעמה פרי (עורכת משנה) |
| אורך פרק | 30-60 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
|
| תקופת שידור מקורית | נובמבר 1993 – רץ |
"עובדה" היא תוכנית תחקירים אקטואלית, בהנחייתה של אילנה דיין, אשר משודרת ברצף משנת 1993. עד שנת 2017 שודרה בערוץ 2. החל מנובמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 במסגרת המעבר לשיטת הרישיונות, התכנית עברה להיות משודרת בערוץ "קשת 12".
התוכנית היא היחידה ששודרה בערוץ 2 ברצף מאז הקמת הערוץ המסחרי ב-1993 ועד פיצולו בשנת 2017. במסגרתה משודרות כתבות תחקיר, כתבות דיוקן וחשיפות שונות של תופעות חברתיות ישראליות, הונאות ושחיתויות ותחקירי אקטואליה. התוכנית שודרה עד שנת 2005 בזכיינית "טלעד", למעט עונה אחת ששודרה במסגרת חברת החדשות. ב-2005 פג הזיכיון של טלעד והתוכנית עברה ל"שידורי קשת". לאחר פיצול ערוץ 2, העונה ה-24 משודרת בקשת 12 החל מ-9 בנובמבר 2017.
הסרט "קאפו" ששודר בתוכנית זכה בפרס אמי לסרטי תעודה לשנת 2000.[1] באוגוסט 2023 פורסם כי הסרט "הקרב על קייב" סרטו של איתי אנגל, שתיעד את מלחמת רוסיה-אוקראינה מזירת הקרבות בפאתי קייב ושודר במהלך העונה ה-28 של "עובדה", מועמד לפרס אמי הבינלאומי[2].
"עובדה" זכתה בפרס תוכנית האקטואליה או התחקירים הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה לשנת 2009,[3] לשנת 2013, לשנת 2017,[4]לשנת 2019, לשנת 2020[5], לשנת 2021, וכן לשנת 2023[6]. כמו כן זכתה בפרס הכתבה התיעודית הטובה ביותר של הפורום היוצרים הדוקומנטריים לשנת 2018[7], לשנת 2019[8], ולשנת 2022[9].
שידור התוכנית
התוכנית שודרה לראשונה בחודש נובמבר 1993 בערוץ 2 המסחרי שזה עתה החל לשדר במסגרת הזכיינית "טלעד". את כל עונות התוכנית הגישה העיתונאית אילנה דיין.
כל עונות התוכנית שודרו באופן קבוע מדי שנה מעונת הסתיו ועד לעונת האביב, להוציא שנה אחת - 2001–2002, בה לא שודרה התוכנית, לאחר 8 עונות, עקב פרישתה של דיין מ"טלעד" ומערוץ 2 לטובת הקמת ערוץ החדשות הייעודי.[10] שנה לאחר מכן, חזרה דיין לערוץ 2 ושבה להגיש את התוכנית.
באותה השנה בה חזרה לערוץ השני, שודרה התוכנית במסגרת חברת החדשות למשך עונה אחת, זאת לאחר שכל העונות הקודמות שודרו באופן רצוף תחת הזכיינית "טלעד". בעונה שלאחר מכן שבה התוכנית לזכיינית "טלעד" לשתי עונות נוספות עד לסיום זכיונה בערוץ 2 בשנת 2005, אז עברה התוכנית ל"שידורי קשת" ובה משודרת מאז שנת 2006.
את כל עונות התוכנית הפיקה חברת החדשות עבור הזכייניות השונות, אך בעונה ה-16 עברה התוכנית להפקה פנימית של הזכיינית "קשת" עקב רצונה של הזכיינית בעיבוי מערך האקטואליה שלה הנפרד מחברת החדשות.
עימותים סביב התוכנית
בעקבות אחדים משידורי התוכנית התעוררו עימותים. נטען שהתוכנית הייתה פזיזה להגיע להערכות שלבסוף התבררו כשגויות, ואף חרצה את דינם של אנשים עוד בטרם החלה חקירה משטרתית, בעוד שחקירה מעמיקה בהמשך העלתה שהנאשמים בתשדיר היו נקיים מכל רבב. בנוסף, הועלו האשמות שתשדירים בתוכנית היו ערוכים בצורה מגמתית ולא הוגנת, ולעיתים אף מטעה, במטרה להוכיח אשמה בכל מחיר. דבר זה הוביל לאיומים בתביעות על הוצאת דיבה נגד אילנה דיין וזכייניות השידור.
- בנובמבר 2004 שודרה בתוכנית כתבה על תקרית שארעה באזור רפיח ובה היה מעורב קצין שנודע כסרן ר', נגדו הוגש ביום שידור הכתבה כתב אישום על הרג נערה פלסטינית לא חמושה. לאחר שסרן ר' זוכה, הוא הגיש כנגד דיין וזכיינית השידור טלעד תביעות על הוצאת דיבה כשבין טענותיו כי הקטעים ששודרו בתוכנית היו ערוכים בצורה מגמתית ולא הוגנת, ולעיתים אף מטעה, במטרה להציגו כאשם. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נעם סולברג קיבל את התביעה, קבע כי דיין וטלעד אשמים בהוצאת לשון הרע מתוך רשלנות ושלא בתום לב והטיל עליהם פיצוי כספי לתובע בסך 300,000 ש"ח, החזר הוצאות משפט לתובע בסך 80,000 ש"ח, הקראת עיקרי הכרעת הדין בתוכנית והבהרה לצופים כי הכתבה ששודרה בשעתו העבירה מסר שגוי לגבי התובע.[11] שני הצדדים ערערו על פסק הדין. ערעורה של דיין התקבל. הפיצוי שהוטל על טלעד הופחת ל-100,000 ש"ח, ובוטל חיובה לשדר הודעת תיקון.[12]
- בתחילת שידוריה ב"קשת", בשנת 2006, נוצר סכסוך בין צוות התוכנית, ובייחוד דיין, ובין "קשת", על רקע רצון בכירים ב"קשת" לא לשדר את הכתבה של אנשי הצוות על טיוח בחברת התעופה "ישראייר". לאחר שהודיעו אנשי הצוות כי הם מתפטרים משידורי הזכיינית, החליטו ב"קשת" לשדר את הכתבה, וצוות התוכנית חזר לשידוריו הרגילים.
- אחד התחקירים ששודרו בעובדה נגע לניצב משנה יורם לוי, אשר עמד בפני מינוי לתפקיד מפקד היחידה המרכזית במחוז הדרומי של המשטרה. בתחקיר הוטחו בו האשמות חמורות בנושא עסקים פליליים עם גורמים בעולם התחתון. במהלך השידור אמרה דיין שהתשדיר מציג חשדות בלבד ושאין התוכנית מתיימרת לקבוע אם הדברים נכונים, אך העריכה הדרמטית של התשדיר והצורה שבה נאמרו הדברים גרמו לצופים לחשוב שניצב משנה לוי אשם ושהוא עתיד להיות מורשע בבית משפט. חקירה שניהלה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בנושא שללה את הממצאים שהעלה התשדיר, ולוי זוכה מכל אשמה. החקירה של מח"ש סימנה סימן שאלה מעל תחקירה של התוכנית, ביחס לאמינות של עדים שעליהם הסתמכה, סתירות בגרסאות של העד הראשי ועוד. לוי הגיש תלונה במשטרה נגד דיין על הוצאת דיבה והודיע על הגשת תביעה אזרחית. בסופו של דבר, המפכ"ל משה קראדי התפטר עקב הדו"ח של ועדת זיילר, בעקבות אותה פרשה. במסגרת פשרה בין הצדדים, ניתן ללוי ראיון נוסף לתוכנית. בפתיח הבהירה דיין כי לוי לא נטל כספים לכיסו וכי לא היה מעורב באופן כלשהו בקבלת שוחד, בניגוד למשתמע מהתחקיר ששודר. כמו כן הוסכם כי מערכת עובדה תכסה את הוצאות הגישור של לוי.[13]
- בסוף מרץ 2007 הציגה דיין, בשיתוף עם טוקטלי והתחקירנית שרית מגן, תחקיר העוסק בנשיא משה קצב. בתחקיר הציגו מתלוננות את גרסתן ביחס לעברות שעבר הנשיא. דיין טענה גם כי קצב לווה לתפקיד על ידי בעלי הון והשתתף במסעות הימורים בחו"ל של מקורבו ראובן גבריאלי. פרקליטיו של קצב, עורכי הדין ציון אמיר ואביגדור פלדמן, טענו כי "מדובר בחומרים ממוחזרים ולא נכונים".
- בשנת 2014 רשת הישיבות "שובה ישראל" ואיש העסקים בן ציון סוקי הגישו לבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק תביעה לפיצוי בסך 100 מיליון דולר נגד אילנה דיין ו"שידורי קשת", על שידור תוכנית "עובדה" שעסקה בהם וברב יאשיהו פינטו.[14] לאחר שנה וחצי הורה בית המשפט על מחיקת התביעה, בנימוק שאין לו סמכות לדון בה.[15]
- במרץ 2015 העניקה "עובדה" במה לארז אפרתי,[16] וספגה ביקורת על כך.[17]
- בינואר 2016 שידרה התוכנית תחקיר המבוססת על ממצאים של ארגון "עד כאן", המתעד פנייה של פלסטיני לפעיל השמאל עזרא נאווי. הפלסטיני אמר לנאווי כי הוא מעוניין לתווך מכירת קרקעות ליהודים. נאווי נראה בתחקיר מעביר למנגנוני הביטחון הפלסטיניים את פרטי המתווך. לדברי נאווי בהקלטה, מנגנוני הביטחון יהרגו את הסוחר והוא התגאה שנהג כך בעבר שלוש פעמים ושאף נאמר לו שהייתה לו יד במותו של לפחות פלסטיני אחד.[18] בעקבות הסערה שפרצה עם התפרסם התחקיר, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית של הפרשה.[19] חוגי שמאל האשימו את אילנה דיין בציד מכשפות.[20] דיין הגיבה על כך: "חברים יקרים, בשמאל, בימין ובמרכז, יש לנו חדשות בשבילכם: אנחנו לא עובדים אצלכם. יש לנו מלאכה ברורה: להביא את הסיפור, לוודא שהוא אמיתי, חדש וחשוב".[21]
- ב-2016 שודרה כתבת תחקיר אודות רחבעם זאבי, לאחר שבית המשפט דחה את עתירת משפחתו של זאבי לצו שיאסור את שידור התוכנית. בתחקיר הובאו טענות של נשים, בהן חיילות לשעבר ששירתו תחת פיקודו של זאבי, רבקה מיכאלי שהתארחה במסיבה שערך, ומי שהיה קצין מטה בפיקוד מרכז, על הטרדות וכפייה מצד זאבי.[22] כמו כן הוצגו טענות לגבי קשרים עם העולם התחתון: העבריין טוביה אושרי טען בתחקיר שזאבי ביקש ממנו "לטפל" בכתבת ידיעות אחרונות סילבי קשת, לאחר שפרסמה כתבה ביקורתית אודותיו, ושבעקבות כך הונחה פצצה בפתח ביתה.[23]
- ב-7 בנובמבר 2016, שודר תחקיר על הנעשה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל מעורבותה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בעבודת הלשכה.[24] בסיום המשדר הקריאה דיין תגובה ארוכה של לשכת ראש הממשלה, שעסקה בדיין והאשימה אותה בהיותה אשת שמאל קיצוני המשתמשת בתוכניתה לתעמולה פוליטית שנועדה להפיל את ממשלת הימין.[25] התגובה עוררה סערה ציבורית.[26]
צוות התוכנית
- אילנה דיין - מגישה וכתבת.[27] זכתה על פועלה בתוכנית בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית ובפרס מפעל חיים בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2018.[28]
- יניב שבתאי - במאי ראשי.
- שני דרורי - עורכת ראשית מאז 2019.[29]
- נעמה פרי - עורכת משנה[30]
- איל גונן - ערך את התכנית בין השנים 2009 עד 2019. קודם לכן שימש כסגן עורך במשך שנתיים.
- איתי אנגל.
- שי גל.
- רוני קובן - הצטרף ב-2006.[31]
- עמרי אסנהיים - הצטרף ב-2006.[32]
- בן שני - הצטרף ב-2008.[33]
- נסלי ברדה - הצטרפה ב-2014.
- לימור פנחסוב - הצטרפה ב-2018.[34]
- חן ליברמן - הצטרפה ב-2022[35]
- גלי גינת - הצטרפה ב-2023.
- ספי עובדיה - הצטרף ב-2024.
- דורון גלעזר - העורך לשעבר של הסדרה. חזר ב-2009.
- רותי שטיינברג - מפיקה ראשית.
בתפקיד העורך שימשו בעבר ראודור בנזימן, רמי רוטהולץ, אבי זילברברג, אבי ברזילי, נתנאל סמריק ורונן זרצקי.
בתפקיד הבמאי הראשי שימש עד יוני 2020 גלעד טוקטלי -אשר ייסד את התוכנית עם דיין.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עובדה
- עובדה האתר הרשמי (מתוך אתר mako)
- פז חסדאי, עובדה בעיניים: על פתיחת העונה של "עובדה", באתר וואלה!, 10 בדצמבר 2010
- אריאנה מלמד, "עובדה": לא רלוונטית לישראל 2013, באתר ynet, 28 במאי 2013
- לילך וולך, "עובדה" פותחת עונה 20 ועדיין אין לה תחרות, באתר וואלה!, 26 בנובמבר 2013
רגע אחד, עשרים שנה: צוות "עובדה" סוגר עונה, באתר מאקו, 15 במאי 2014- יונתן כיתאין, "כולנו פטריוטים ישראלים. את כל הכתבות אנחנו עושים מאהבת המדינה", באתר גלובס, 16 בדצמבר 2014
- איתי זיו, המעמד המיוחצן, באתר העין השביעית, 25 במרץ 2015
הערות שוליים
- ^ נועם שגב, הסרט הישראלי "קאפו" זכה באמי, באתר ynet, 21 בנובמבר 2000
- ^ הישג מדהים: סרטו של איתי אנגל מועמד לפרס האמי הבינלאומי | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-08-15
- ^ רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, הזוכות הגדולות בפרסי הטלוויזיה: סרוגים ורד בנד, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2009
- ^ שגיא בן נון, "פאודה" היא הזוכה הגדולה בטקס פרסי הטלוויזיה 2018, באתר וואלה!, 9 במרץ 2018
- ^ הזוכות והזוכים בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר מאקו, 11 באפריל 2021
- ^ גיל משעלי, פרסי האקדמיה לטלוויזיה 2023: רשימת הזוכים המלאה, באתר מאקו, 3 באפריל 2023
- ^ "עובדה" זכתה בפרס פורום היוצרים הדוקומנטריים לשנת 2018, באתר מאקו, 28 בנובמבר 2018
- ^ דסק קשת 12, "עובדה" זכתה בפרס פורום היוצרים הדוקומנטריים, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2019
- ^ bar cohen, כל הזוכים והזוכות | טקס פרסי הפורום הדוקומנטרי 2022, באתר הפורום הדוקומנטרי בישראל, 2023-01-04
- ^ אביבה קרול, אילנה דיין תחזור לחדשות ישראל, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2001
- ^ ת"א (י-ם) 8206/06 סרן ר' נ' ד"ר אילנה דיין, ניתן ב-7.12.2009.
- ^ ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך וטלעד אולפני ירושלים בע"מ, ניתן ב-8 בפברואר 2012
- ^ רונן דמארי, ליאור אבני, כל הפרטים על הפשרה הסודית בין יורם לוי ל"עובדה", באתר nrg, 21 ביוני 2011
- ^ רועי גולדנברג, מקורבו של הרב פינטו תובע 100 מ' ש' מאילנה דיין וקשת, באתר גלובס, 25 ביוני 2014
איתמר ב"ז, "תשאיר אותה שתעשה מה שהיא רוצה. אנחנו נתבע אותה פה באמריקה על מאה מיליון דולר", באתר העין השביעית, 10 ביוני 2015 - ^ איתמר ב"ז, תביעת ההשתקה של מוסדות הרב פינטו נקברה, באתר העין השביעית, 5 בינואר 2016
- ^ נסלי ברדה, תיק ארז אפרתי: האם כל אחד יכול להפוך לתוקף, באתר מאקו, 23 במרץ 2015
- ^ רן בוקר, ביקורת על הריאיון עם ארז אפרתי: 'די לזוהמה', באתר ynet, 24 במרץ 2015
ניר גונטז', "עובדה" נפלה בפח של ארז אפרתי, באתר העין השביעית, 24 במרץ 2015
חן מענית, ההבדל בין ארז אפרתי לקצב, באתר גלובס, 24 במרץ 2015
שיר זיו, מסריח מרייטינג, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2015
דנה נפתלי, עכבר העיר אונליין, ארז אפרתי ב"עובדה": וידויים של מצפון לא נקי, באתר הארץ, 24 במרץ 2015
אביעד קדרון, זכות השתיקה: למה אסור לראיין עבריין מורשע? על הופעתו של ארז אפרתי ב"עובדה", באתר וואלה!, 24 במרץ 2015
דוד אברהם, הריאיון עם ארז אפרתי: בארגון "נעמת" דורשים מהרגולטור הפקת לקחים, באתר וואלה!, 24 במרץ 2015 רוגל אלפר, הניגוד בין "הטובים" למעשים שפלים ואלימים קיים רק בראש של אילנה דיין, באתר הארץ, 24 במרץ 2015
- ^ עובדה, תחקיר: פעיל השמאל הקיצוני שמסכן במודע חיי פלסטינים, באתר מאקו, 6 בינואר 2016
- ^ אלון חכמון, נעצר בנתב"ג עזרא נאווי שעמד במרכז תחקיר שעורר סערה, באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2016
- ^ גדעון לוי, עלה התאנה נכנע. המסך יורד, באתר הארץ, 10 בינואר 2016
עידן רינג ויריב מוהר, זו לא העובדה, זה המסגור, באתר העין השביעית, 13 בינואר 2016 אלון עידן, רשימה שחורה: אילנה דיין במופע סימטריה לשימור העיוות והעוול, באתר הארץ, 14 בינואר 2016
דן כספי, אילנה דיין, עד כאן, באתר הארץ, 18 בינואר 2016
מיכל פלג, ואיך תחיי עם מצפונך?, באתר הארץ, 23 בינואר 2016 - ^ אילנה דיין, לא עובדים אצל אף אחד, באתר מאקו, 10 בינואר 2016
- ^ מערכת "עובדה", "נפעל לביטול מפעל ההנצחה", באתר מאקו, 14 באפריל 2016
- ^ יהונתן ליס, תחקיר "עובדה": רחבעם זאבי תקף באופן סדרתי והילך אימים באמצעות עבריינים, באתר הארץ, 14 באפריל 2016
- ^ עובדה - תחקיר אודת לשכת נתניהו, באתר מאקו
- ^ תגובת ראש הממשלה בחשבון הפייסבוק של התוכנית
- ^ התחקיר של אילנה דיין על נתניהו - והתגובה שאסור לפספס, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2016
- ^ אילנה דיין, "עמדתי מול התמונה בחדר עריכה בארבע לפנות בוקר - והבנתי מה התפקיד שלנו", באתר מאקו, 12 בדצמבר 2018
- ^ "אין כתבה שלא הושקעו בה אלף שעות עבודה": אילנה דיין זכתה בפרס מפעל חיים, באתר מאקו, 9 במרץ 2018
- ^ ענת ביין-לובוביץ', אחרי 12 שנים: עורך "עובדה" איל גונן פורש מתפקידו | בלעדי, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2019
- ^ נעמה פרי, "ראיתי מול עיני את מה שהיה צריך לקרות - ולא קרה", באתר מאקו, 10 בדצמבר 2018
- ^ רוני קובן, "זה משהו שלא קרה לי אף פעם. לא הצלחתי לדבר", באתר מאקו, 10 בדצמבר 2018
- ^ עמרי אסנהיים, "הוואטסאפ שלי התחיל לזמזם בלי הפסקה, הבנתי שמשהו קרה", באתר מאקו, 12 בדצמבר 2018
- ^ בן שני, "נחתה במערכת מזוודה והבנתי שזה סיפור חיים שצריך לספר", באתר מאקו, 13 בדצמבר 2018
- ^ לימור פנחסוב, הכירו את לימור פנחסוב, הכתבת החדשה בצוות "עובדה", באתר מאקו, 13 בדצמבר 2018
- ^ טלטלה ברשת 13: חן ליברמן עוזבת, ועוברת למתחרים, באתר אייס, 13 בינואר 2022
| הקודם: 2008 - לונדון את קירשנבאום |
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית האקטואליה הטובה ביותר 2009 - עובדה |
הבא: 2010 - לונדון את קירשנבאום |
| הקודם: 2018: המקור |
פרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית תחקירים 2019–2022: עובדה |
הבא: 2023: |
40079533עובדה (תוכנית טלוויזיה)