שיעור אבטלה
שיעור האבטלה משמש כאחד המדדים המרכזיים להערכת מצב שוק העבודה בכלכלה. הוא מתייחס לאחוז האנשים בכוח העבודה המסוגלים ורוצים לעבוד, אך לא מצליחים למצוא עבודה תמורת שכר. ההבחנה בין "מובטל" - אדם בעל כושר עבודה המחפש עבודה תמורת שכר ולא מצליח למצוא, לבין "בלתי מועסק" - אדם בעל כושר עבודה שאינו מעוניין בעבודה, מציינת את האתגרים במדידת האבטלה בפועל. מדידת שיעור האבטלה כוללת את כלל האנשים שאינם עובדים, מעוניינים לעבוד, וזמינים לעבודה, והיא מחולקת בכלל כוח העבודה, המתמודדת לעיתים עם קשיים בליקוט נתונים אמינים.[1]
הגדרה ומדידה של שיעור האבטלה
שיעור האבטלה מודד את האחוז של אנשים בכוח העבודה שאינם מועסקים. כוח העבודה כולל אנשים הנחשבים כמועסקים או כמובטלים. התהליך של מדידת שיעור האבטלה כרוך בזיהוי מי מהם נמצא בכוח העבודה ודורש קביעות מעשיות, כמו כמות העבודה בתשלום שנדרשת כדי להיחשב כמועסק, וספירה של כמה אנשים בפועל יש להם עבודה.[1][2]
אבטלה מתרחשת כאשר מישהו מסוגל ורוצה לעבוד אך אינו מצליח למצוא עבודה בתשלום. שיעור האבטלה הוא אינדיקטור מאחורי, כלומר, הוא בדרך כלל עולה או יורד בעקבות שינויים במצב הכלכלי, ולא מקדים אותם. כאשר הכלכלה נמצאת במצב גרוע והעבודות נדירות, ניתן לצפות ששיעור האבטלה יעלה. לעומת זאת, כאשר הכלכלה גדלה בקצב בריא והעבודות יחסית נפוצות, שיעור האבטלה צפוי לרדת.[2]
סיבות לשוני בשיעור אבטלה בין מדינות
- שונות גאוגרפית - ישנה שונות ברורה בשיעורי האבטלה בין האזורים השונים. לדוגמה, מדינות באפריקה ובמדינות ערב מציגות שיעורי אבטלה גבוהים יותר בהשוואה לאזורים כמו אירופה ומרכז אסיה.[3]
- הקשר בין אבטלה לכוח העבודה הפוטנציאלי - קיים הקשר בין שיעור האבטלה לבין כוח העבודה הפוטנציאלי (אנשים שאינם חלק מכוח העבודה אך עלולים להיות כאלה אם המצב הכלכלי ישתפר). מדינות עם שיעורי אבטלה גבוהים עשויות להיות כאלו שבהן יש פוטנציאל גבוה יותר להוספת כוח עבודה.[3]
- פערים בתוך אזורים - אפילו בתוך אזורים מסוימים, כמו אפריקה או אירופה, ישנם פערים משמעותיים בין מדינות שונות. זה עשוי להעיד על חוסר אחידות בתנאי הכלכלה, מדיניות התעסוקה, וגורמים חברתיים ופוליטיים.[3]
אומדן לגבי המשמעות של שיעורי אבטלה
שיעורי אבטלה נתפסים כאינדיקטור חשוב למדידת מצבה של הכלכלה ושוק העבודה. ההבנה של מה נחשב שיעור אבטלה "נמוך" ומה "גבוה" תלויה במגוון גורמים, כולל ההקשר הכלכלי, החברתי והתקופתי.
שיעור אבטלה נמוך (מתחת ל-5%)
- מתחת ל-5%: נחשב לאבטלה "טבעית" או "פול-אמפלוימנט" (תעסוקה מלאה). ברמה זו, רוב מי שרוצה לעבוד מוצא עבודה בקלות יחסית. שיעור זה משקף בדרך כלל כלכלה בריאה ופעילה.[3]
שיעור אבטלה בינוני (5%–10%)
- בין 5% ל-10%: נחשב לרמה בינונית של אבטלה. ברמה זו, ישנם אנשים המחפשים עבודה ללא הצלחה, מה שיכול להעיד על תקופות של תמת שכלכלית או משבר כלכלי מקומי.[3]
שיעור אבטלה גבוה (מעל 10%)
- מעל 10%: נחשב לשיעור אבטלה גבוה. שיעור זה מעיד על בעיות עמוקות יותר בכלכלה ובשוק העבודה, כמו מיתון כלכלי, טכנולוגיות משבשות או שינויים גלובליים בתעשייה.[3]
שיעור אבטלה קיצוני (מעל 20%-50%)
- מעל 20%: מדובר בשיעור אבטלה קיצוני, שמעיד על מצב כלכלי חמור במיוחד ומשבר עמוק. שיעורים כאלו נפוצים בתקופות של מלחמה, מהפכה תעשייתית או קריסה כלכלית מוחלטת.[3]
- מדינות שבהן שיעור האבטלה גבוה במיוחד (מעל 20%) עשויות להתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים משמעותיים, כגון רמות גבוהות של עוני, חוסר יציבות פוליטית, וצורך בתמיכה בינלאומית.[3]
- 50% ומעלה: נתקלים בשיעורי אבטלה גבוהים ביותר במדינות שחוות משבר כלכלי וחברתי חריף, כאשר לעיתים המצב עשוי להעיד על אי-יציבות פוליטית, מלחמות, קונפליקטים אזרחיים, או אסונות טבע[3]
השפעות כלכליות וחברתיות של אבטלה
האבטלה משפיעה לא רק על הכלכלה אלא גם על החברה כולה ברמות שונות. ההשפעות הכלכליות והחברתיות של האבטלה נרחבות ומגוונות, הולכות ומשפיעות על המדינה, הקהילה, המשפחה והפרט.
השפעות כלכליות
- הפחתת התמ"ג: שיעורי אבטלה גבוהים יכולים להוביל לירידה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), מאחר שיש פחות עובדים שיוצרים סחורות ושירותים.
- לחץ על התקציב הציבורי: אבטלה גבוהה דורשת תשלומים גבוהים יותר של דמי אבטלה ותמיכות חברתיות אחרות, מה שמגדיל את ההוצאות הציבוריות.
- השפעה על מדיניות המוניטרית והפיסקלית: ממשלות ובנקים מרכזיים עשויים לנקוט בצעדים כדי להפחית את שיעור האבטלה, כמו קיצוץ בריבית או הגדלת ההוצאה הציבורית.
השפעות חברתיות[4][5]
- התדרדרות בריאות נפשית ופיזית: האבטלה יכולה להוביל ללחץ, דיכאון ובעיות בריאותיות אחרות עקב דאגות כלכליות וחוסר ביטחון.
- השפעה על קריירה והכנסה בעתיד: אבטלה ממושכת יכולה להשפיע על ההכנסה והקריירה של הפרט בעתיד, כאשר היא מותירה פערים בקורות חיים ומפחיתה מהניסיון המקצועי.
- עלייה בתחושת אי שוויון וחוסר צדק חברתי: שיעורי אבטלה גבוהים, במיוחד כאשר הם משפיעים על קבוצות מסוימות באופן לא חסר פרופורציה, יכולים להעמיק תחושות של אי שוויון וחוסר צדק חברתי. הפערים בין שכבות האוכלוסייה עשויים להתרחב, מה שמוביל לחיכוכים חברתיים ולדעות קדומות.
- השפעה על התקשורת החברתית והמשפחתית: אבטלה יכולה להביא לניתוקים משפחתיים וחברתיים, כתוצאה מהתמודדות עם לחצים כלכליים ומההרגשה של חוסר תועלת
- גידול בפשיעה ובתופעות חברתיות שליליות: ישנם מחקרים המצביעים על כך שיש קשר בין שיעורי אבטלה גבוהים לבין עלייה ברמות הפשיעה, כולל גניבות, שודים ופשעים נגד הרכוש.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 scheme=AGLSTERMS AglsAgent; corporateName=Reserve Bank of Australia, Unemployment: Its Measurement and Types | Explainer | Education, Reserve Bank of Australia (ב־Australian English)
- ^ 2.0 2.1 What Is the Unemployment Rate? Rates by State, Investopedia (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 International Labour Organization, [https://ilo.org/wcmsp5/groups/public/---dgreports/---stat/documents/publication/wcms_675155.pdf QUICK GUIDE ON INTERPRETING THE UNEMPLOYMENT RATE]
- ^ How Unemployment Affects Individuals and the Economy, indeed.com
- ^ The social consequences of unemployment
38414593שיעור אבטלה