הכנסת העשרים ושתיים
מדינה | ישראל |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
תקופת כהונה |
3 באוקטובר 2019 – 16 במרץ 2020 (23 שבועות ו־5 ימים) |
מערכת בחירות | הבחירות לכנסת העשרים ושתיים |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת | יולי אדלשטיין |
הרכב | |
הכנסת העשרים ושתיים כיהנה לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף[1], וכיהנה עד להשבעת הכנסת העשרים ושלוש ב-16 במרץ 2020, כ' באדר ה'תש"ף.
הכנסת ה-22 היא הכנסת הראשונה בה לאחר הבחירות, במסגרת המאמצים להקמת הממשלה, החלה תקופת 21 הימים לפני פיזור הכנסת על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה (תקופה זו התרחשה גם בשלהי תקופת הכנסת השבע עשרה, אך בה לא בוצעו ניסיונות להקמת ממשלה). במהלך תקופה זו, חבר כנסת שיזכה להמלצה כתובה מצד 61 ח"כים יוכל לקבל מנשיא המדינה את המנדט להקמת ממשלה למשך 14 יום נוספים. תקופה זו הסתיימה ב-11 בדצמבר, והכנסת פיזרה את עצמה. על מנת להימנע מקיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש בתאריך המוגדר בחוק, 10 במרץ 2020 (י"ד באדר ה'תש"ף), בשל חלותו של חג הפורים ביום זה, הקדימה הכנסת את הבחירות ל-2 במרץ 2020 (ו' באדר ה'תש"ף).
הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת השנייה ברציפות שלא הביעה אמון בממשלה חדשה, וממשלת ישראל השלושים וארבע, המכהנת מתחילת תקופת הכנסת העשרים, תוסיף לכהן כממשלת מעבר עד הקמת ממשלה חדשה. ממשלת מעבר זו צפויה לכהן קרוב לשנה מבלי ששתי כנסות חדשות מביעות אמון בממשלה חדשה. בכך ימשיך להישבר שיא אורך כהונתה של ממשלת מעבר בישראל שלא זוכה לאמון הכנסת. כמו כן, הבחירות לכנסת תתקיימנה בפעם השלישית ברציפות, בתוך פחות משנה, ובכך יוסיפו גם להישבר שיא מספר הכנסות העוקבות שלא הביעו אמון בממשלה עם היבחרן, ושיא מספר מערכות הבחירות לכנסת המתקיימות בתוך פחות משנה.
חלוקת המושבים
- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
תוצאות הבחירות
רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-22 | הכנסת ה-21 | ||
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 35 |
הליכוד | בנימין נתניהו | 32 | 39[2] |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 13 | 10[3] |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 8 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | 5 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 8 |
ימינה | איילת שקד | 7 | 5 |
העבודה-גשר | עמיר פרץ | 6 | 6 |
המחנה הדמוקרטי | ניצן הורוביץ | 5 | 4[4] |
גושים פוליטיים
- גוש הימין: הליכוד, הבית היהודי – האיחוד הלאומי, הימין החדש – 39 מושבים
- גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 16 מושבים
- גוש המרכז: כחול לבן, ישראל ביתנו – 41 מושבים
- גוש השמאל: העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי – 11 מושבים
- גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים
חברי הכנסת
מאפייני חברי הכנסת
הכנסת העשרים ושתיים נבחרה רק כחמישה חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר רשימתן, וגם באחרות לא חלו שינויים מפליגים.
חברי כנסת חדשים
אל הכנסת העשרים ושתיים נכנסו שמונה חברים חדשים:
- הרשימה המשותפת (3): וליד טאהא, ג'אבר עסאקלה, סאמי אבו שחאדה.
- ישראל ביתנו (2): אלכס קושניר, מרק איפראימוב.
- המחנה הדמוקרטי (1): יאיר גולן.
- ש"ס (1): משה אבוטבול.
- הימין החדש (1): מתן כהנא.
בנוסף חזרו לכנסת העשרים ושתיים 8 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים ואחת. נוספה עליהם חברת הכנסת סתיו שפיר שכיהנה בכנסת העשרים ואחת מטעם מפלגת העבודה הישראלית והתפטרה מהכנסת (ההתפטרות היחידה בכנסת זו) כדי להתמודד במסגרת המחנה הדמוקרטי:
- הרשימה המשותפת (1): סעיד אלחרומי.
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר.
- המחנה הדמוקרטי (1): ניצן הורוביץ.
- העבודה-גשר (3): אורלי לוי-אבקסיס, עמר בר-לב, רויטל סויד.
- הימין החדש (2): איילת שקד, נפתלי בנט.
יהודים דתיים
בכנסת זו 32 יהודים דתיים (אורתודוקסים), מתוכם כל 16 חברי המפלגות החרדיות וכל 4 חברי הסיעה הדתית הבית היהודי – האיחוד הלאומי. בכנסת זו מכהנת חברת כנסת חרדית אחת, עומר ינקלביץ'.
- ש"ס (9): אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול.
- יהדות התורה (7): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר.
- הליכוד (5): יולי אדלשטיין, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, שלמה קרעי, קטי שטרית.
- הבית היהודי-האיחוד הלאומי (4): רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ, מוטי יוגב, אופיר סופר.
- כחול לבן (4): חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, אלעזר שטרן, עומר ינקלביץ'.
- הימין החדש (2): נפתלי בנט, מתן כהנא.
- העבודה-גשר (1): רויטל סויד.
נשים
בכנסת זו יש 28 נשים, לעומת 29 בכנסת ה-20 וה-21.
- כחול לבן (10): מיקי חיימוביץ', אורנה ברביבאי, יעל גרמן, אורית פרקש-הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, ר'דיר מריח, אורלי פרומן.
- הליכוד (9): מירי רגב, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, אתי עטייה, קרן ברק, יפעת שאשא-ביטון, שרן השכל, מיכל שיר, קטי שטרית.
- העבודה-גשר (3): אורלי לוי-אבקסיס, מרב מיכאלי, רויטל סויד.
- הרשימה המשותפת (2): עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק.
- המחנה הדמוקרטי (2): סתיו שפיר, תמר זנדברג.
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי.
- הימין החדש (1): איילת שקד.
במהלך כהונת הכנסת ילדה חברת הכנסת תמר זנדברג בת.
לא-יהודים
בכנסת העשרים ושתיים ישנם 14 חברי כנסת לא יהודים – מרביתם מהרשימה המשותפת, אחת מכחול לבן, ואחד מישראל ביתנו.
- הרשימה המשותפת (12): איימן עודה, מטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, וליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סאמי אבו שחאדה.
- כחול לבן (1): ר'דיר מריח.
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר.
ישנן 3 נשים לא יהודיות ו-11 גברים לא יהודים בכנסת זו.
מבחינה עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (9): איימן עודה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, וליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי (בדואי), סאמי אבו שחאדה.
- ערבים נוצרים (2): מטאנס שחאדה, עאידה תומא סלימאן.
- דרוזים (3): ג'אבר עסאקלה, ר'דיר מריח (חברת הכנסת הדרוזית הראשונה בכנסת), חמד עמאר.
יוצאי מערכת הביטחון
בכנסת זו יש 12 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל (לעומת 11 בכנסת הקודמת):
- כחול לבן (5): בני גנץ, משה יעלון, גבי אשכנזי, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן.
- הליכוד (2): מירי רגב, יואב גלנט.
- הבית היהודי – האיחוד הלאומי (2): רפי פרץ, מוטי יוגב.
- העבודה-גשר (1): עמר בר-לב.
- המחנה הדמוקרטי (1): יאיר גולן.
- הימין החדש (1): מתן כהנא.
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- כחול לבן (3): רם בן ברק – כיהן כמשנה לראש "המוסד", מיקי לוי ויואב סגלוביץ – כיהנו כניצבים במשטרת ישראל.
- הליכוד (1): אבי דיכטר – כיהן כראש השב"כ.
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
בכנסת זו יש 10 ראשי רשויות מקומיות לשעבר, מחציתם מסיעת כחול לבן. מספר זה זהה למספר בכנסת הקודמת, לאחר שיהדות התורה ירדה במנדט ויצחק פינדרוס לא נבחר, אך ש"ס עלתה במנדט ומשה אבוטבול נכנס. כמו כן, במפלגת רע"ם, עבד אל-חכים חאג' יחיא לא הוצב ברשימה, אך ראש רשות אחר, סעיד אלחרומי, הוצב בה.
- כחול לבן (5): מאיר כהן (דימונה), מיכאל ביטון (ירוחם), יעל גרמן (הרצליה), אלון שוסטר (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה)
- הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
- הרשימה המשותפת (1): סעיד אלחרומי (שגב שלום)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- יהדות התורה (1): יעקב אשר (בני ברק)
- העבודה-גשר (1): עמיר פרץ (שדרות)
דוקטורים ופרופסורים
בכנסת העשרים ושתיים ישנם 9 בעלי תואר דוקטור, (מספר זהה לכנסת הקודמת, בכנסת זו אין פרופסורים):
- הרשימה המשותפת (5): אחמד טיבי, מטאנס שחאדה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, מנסור עבאס.
- הליכוד (3): יובל שטייניץ, שלמה קרעי, יפעת שאשא-ביטון.
- כחול לבן (1): יועז הנדל.
יוצאי אתיופיה
בתחילת כהונת כנסת זו כיהנו שני חברים יוצאי אתיופיה: פנינה תמנו-שטה ממפלגת יש עתיד וגדי יברקן ממפלגת תל"ם[5], שניהם חברי סיעת כחול לבן.
קרובי משפחה
אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים במקביל כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החברה בהרשימה המשותפת, בדומה לכנסת הקודמת ולזו שלפניה.
חילופי גברי
תאריך | חבר הכנסת היוצא | חבר הכנסת המחליף | רשימה | סיבה |
---|---|---|---|---|
15. ינואר 2020 | גדי יברקן | יוראי להב-הרצנו | כחול לבן | התפטר אחרי שעזב את כחול לבן ועבר לליכוד |
פיצולים בסיעות הכנסת
- ב-10 באוקטובר 2019 התפצלה סיעת ימינה למרכיביה – סיעת הבית היהודי – האיחוד הלאומי וסיעת הימין החדש.
פעולות עיקריות
חקיקה
הכנסת העשרים ושתיים העבירה במהלך תקופת כהונתה שלושה חוקים. הראשון, תיקון הוראת שעה לחוק יסודות התקציב, מעניק מספר סמכויות לוועדות הזמניות של הכנסת, שעתידות לכהן עד השבעת הכנסת העשרים ושלוש, בשל אי הקמת הממשלה[7].
שני החוקים הנוספים הם חוק התפזרות הכנסת ה-22[8] והוראות לבחירות הכנסת ה-23[9], שמטרתם להסדיר את הקדמת הבחירות ל-2 במרץ 2020 (ו' באדר ה'תש"ף). בחירות הוקדמו בשמונה ימים מתוך מטרה להימנע מבחירות בפורים וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע וייתקיימו ביום שני. הליך החקיקה הסתיים בשעות הלילה המאוחרות של 12 בדצמבר 2019 (אף שכבר הסתיים מנדט הכנסת להרכבת הממשלה, הליך החקיקה כיוון שכבר החל, התמשך גם מעבר לחצות הלילה) ובכך החל תהליך מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.
חוסר יכולתה של ממשלת המעבר, שצפויה לכהן לפחות עד לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, לבצע רפורמות במשרדי הממשלה השונים או להעביר בכנסת את תקציב המדינה לשנת 2020, והיותה של מדינת ישראל שרויה במשבר שלטוני זה לאורך זמן כה רב ובגירעון תקציבי, הביאו חברי כנסת שונים לתמוך בפומבי בתיקוני חקיקה שיאפשרו עריכת בחירות ישירות לראשות הממשלה בלבד, מבלי לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולערוך בחירות כלליות לכנסת העשרים ושלוש, או בקיצור תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש מקרוב ל-90 יום מהתפזרות הכנסת לתקופה קצרה יותר כגון של כ-45 יום או כ-60 יום. כמו כן הציעו חברי כנסת שונים לבטל בחקיקה של הוראת שעה את יום השבתון הקבוע בחוק הבחירות לכנסת לכל יום שבו נערכות בחירות לכנסת, על מנת להפחית את עלות הבחירות למשק המדינה. למרות הצעות אלה של חברי הכנסת, טענה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית כי מסיבות לוגיסטיות ולשם קיום הוראות שונות בחוק הבחירות לכנסת שנועדו לשמור על תקינותו וטהרתו של הליך הבחירות, לא ניתן יהיה לקצר את תקופת 90 הימים לפני הבחירות הנקובה בחוק יסוד: הממשלה, וכן לא ניתן יהיה לבטל את יום השבתון ביום הבחירות[10]. בסופו של דבר, הוקדמו הבחירות בשבוע ויום מהתאריך שהוכתב לפי תקופת 90 הימים, ויום השבתון לא בוטל.
בעלי תפקידים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ השבעת הכנסת נדחתה ביומיים: בשל יומיים של ראש השנה, וביוזמת יו"ר הכנסת, גם בשל צום גדליה שחל למחרת.
- ^ הליכוד שזכה ב-35 מושבים ומפלגת כולנו שזכתה ב-4 מושבים רצו בנפרד והתאחדו לאחר הבחירות, ראו: החדשות - כחלון מתאחד בניגוד להבטחות, באתר mako, 28 במאי 2019.
- ^ אז 2 המפלגות רצו ב-2 רשימות שונות חד"ש-תע"ל ברשימה אחת, ורע"ם-בל"ד ברשימה אחרת.
- ^ בבחירות קודמות רצו תחת השם 'מרצ', ללא התנועה הירוקה וישראל דמוקרטית.
- ^ 5.0 5.1 בינואר 2020 החליט להתמודד מטעם הליכוד והתפטר מהכנסת.
- ^ נכנס עם התפטרות גדי יברקן וויתורו של עידן רול על מקום בכנסת.
- ^ שלבי החקיקה של חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 - הוראת שעה)התש"ף-2019, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ יהושע בריינר, מנכ"לית ועדת הבחירות: לא נוכל להיערך לבחירות בזק, אין לנו עובדים וציוד, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2019
הקודמת: הכנסת העשרים ואחת |
הכנסת העשרים ושתיים | הבאה: הכנסת העשרים ושלוש |
27688569הכנסת העשרים ושתיים