קאנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קאנא
قانا
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז מחוז דרום לבנון
נפה נפת צור
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 10,000
קואורדינטות 33°12′33″N 35°17′57″E / 33.20917°N 35.29917°E / 33.20917; 35.29917
אזור זמן UTC +2

קאנאערבית: قانا) - כפר בדרום לבנון 10 ק"מ מדרום מזרח לצור ו- 12 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל. בכפר מתגוררים כ- 10,000 תושבים מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם נוצרים.

הכפר משמר את שם היישוב "קנה" שלפי יהושע, י"ט, כ"ח היה בצפון נחלת שבט אשר.[1] בנצרות, יש המזהים במקום את "קנה אשר בגליל", הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ביצע אותו האיש את נס הפיכת מים ליין המוכר כנס החתונה בקנה. זיהוי זה מוטל בספק - קנה הגלילית בדרך כלל מזוהה בקרב מאמינים נוצרים ככפר כנא אשר בישראל, בסמוך לנצרת, או עם חורבת קנה מעט צפונה משם.

הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מהחזבאללה שפעלו מהכפר.

קבריהם של הרוגי אחד האירועים בקאנא

התקרית הראשונה קרתה ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, כאשר הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט, נתקל במארב, סוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" (בעת ירי אש לחילוץ, טווח הביטחון מוקטן), ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב או"ם סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.[2]

בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי שֹלמן דהר, איש שהופיע בקסדה ירוקה בצילומים של טענות חדשות נגד צה"ל ממלחמת לבנון השנייה אותה שנה, שוב בעיירה קנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים רבים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנן חגּ' בצילומים, חגּ' כתב לבנוני של סוכנות החדשות רויטרס פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה.[3] בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקנא במבצע ענבי זעם.[4] החששות לזיוף במלחמת לבנון השנייה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, (בתי החולים בצור דיווחו על 22 הרוגים בלבד, ומספר זה צוין תחילה גם על ידי ארגון זכויות האדם בעיר), על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מהעיר צור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות, ורבים מסימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם.[4][5][6] בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר סוכנות החדשות איי פי, ורשת אל ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה סוכנות החדשות איי פי הגנה תחילה על דהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.[7][4]. עם פיטוריו של חגּ' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה, וחברת רויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עמו.[8][9]

התקרית השנייה ארעה ב-30 ביולי 2006 כאשר בלבנון נטען לנסיבות דומות, כחלק ממלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מהחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות.[10] צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין. מספר השערות העלו על ידי גורמים צה"לים ביניהם: חומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבנין התפוצצו, מישהו שיחק בפצצה שהייתה נפל, או שהבניין הרעוע החזיק מספר שעות ולבסוף קרס.[11] ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

מורים מקומיים טענו שלוחמי החזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי החזבאללה בקרבה לכפר.[12][13] אך תחקיר של הבי בי סי הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אמנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.[14]

כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של החזבאללה.[4][6][13][14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאנא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה מקראית, הערך "קנה"
  2. ^ שלום ירושלמי, המאבקים של יאיר לפיד מול נערי האוצר, באתר nrg‏, 29 במרץ 2013.
  3. ^ איש הקסדה הירוקה חשוד כמביים הצילומים. חדשות פוקס ניוז 15 באוגוסט 2006
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Im Krieg der Bilder; Wer ist der Mann mit dem grünen Helm? Welche Fotos will die Hisbollah, was hält Israel dagegen? Im Libanon kämpfen auch die Propagandisten - מלחמת התמונות: היכן האיש בקסדה הירוקה, אילו תמונות מעודדות את החזבאללה? ואילו תמונות משליכים את ישראל מנגד? פרנק נורדהוזן, 10 באוגוסט 2006 ברלינר צייטונג (גרמנית). כתבה זו, ונוספת בעיתון בילד הגרמני, היו מהראשונות שחשפו את הקשר בין הצילומים משתי המלחמות בעיירה קנא.
  5. ^ Evidence Mounts that Kana "Massacre" Was a Fake אנגלית, 2006, אתר ערוץ שבע
  6. ^ 6.0 6.1 מאמרו מקוון של ג'יימס טרנטו בוול סטריט ג'ורנל אשר פרסם תמונה בה אחד ההרוגים המכוסים בסדין לבן נראה יושב ונשען על ידיו. הפרסום עורר דיון תקשורתי ער בעולם. מאוחר יותר השתכנע שאכן היו הרוגים במקום. (אנגלית, 2006, אתר WebCite לציטוטי מרשתת)
  7. ^ Blogs: Hizbullah 'milked' Qana attack - חזבאללה 'חלבו' את התקיפה בקנא, 8 בינואר 2006 (אנגלית, חדשות וי נט, ידיעות אחרונות)
  8. ^ Altered images prompt photographer's firing - המרת תוכן תצלומים מוביל לפיטורי צלם, חדשות אן בי סי, 7 באוגוסט 2006 (אנגלית)
  9. ^ Reuters admits to more image manipulation רויטרס מודה עוד תמונה שונתה במחשב (6 באוגוסט 2006, אנגלית, חדשות ויי נט ידיעות אחרונות)
  10. ^ "עשרות הרוגים בהפצצה בכפר כנא", אתר nrg, לבנון מאשרת שבהפצצה בכנא נהרגו 28 בני אדם, אתר וואלה
  11. ^ צה"ל: הבניין הותקף בלילה, וקרס בבוקר, אתר YNEY
  12. ^ סרטון דובר צה"ל (יוטיוב)
  13. ^ 13.0 13.1 מסקנות דובר צה"ל לגבי כפר קאנא (אנגלית, אתר משרד הביטחון)
  14. ^ 14.0 14.1 תחקיר הבי בי סי על הודעות דובר צה"ל והודעות של יצחק הרצוג. התחקיר הסתמך על דברי נדים חורי מארגון זכויות אדם בצור (אתר יוטיוב)