מפלגת ש"ס

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ש"ס
Shas logo.svg
אפיון מפלגה חרדית-ספרדית
כנסות אחת עשרה ואילך
אותיות שס
ממשלות 21 - 25, 27 - 29, 31 - 32, 34
מנהיגים נסים זאב, יצחק חיים פרץ, אריה דרעי, אלי ישי, אריאל אטיאס
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיא כוחה 17 מנדטים בכנסת החמש עשרה (1999)
שפל כוחה 4 מנדטים בכנסת האחת עשרה (1984)
הכנסת 8
צבעים רשמיים שחור

מפלגת ש"ס (או בשמה הרשמי: התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה) היא מפלגה חרדית-ספרדית בישראל, שהוקמה בשנת 1982 ועומדת לבחירה ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984.

היסטוריה

הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס
אריה דרעי יו"ר מפלגת ש"ס

המפלגה הוקמה כמפלגה מוניציפלית (עם רצון להתמודד בעתיד כרשימה עצמאית) בשנת 1982, לקראת הבחירות לעיריית ירושלים שנערכו באוקטובר 1983. מקימי ש"ס המוניציפלית היו ירושלמים חרדים-ספרדים בשנות ה-30 לחייהם, ובראשם יעקב כהן, נסים זאב ושלמה דיין (שני האחרונים לימים חברי כנסת)[1]. הם התייאשו מהאגף המזרחי בתוך "אגודת ישראל", והחליטו להקים מפלגה אשר תפנה לא רק אל האוכלוסייה החרדית-ספרדית, אלא לכלל המזרחים בישראל, כולל אלה שאינם שומרים מצוות. שם המפלגה שנבחר היה "התאחדות הספרדים שומרי תורה", והאותיות שנבחרו היו ש"ס, ומכאן ואילך זה היה שמה של המפלגה בפי כל.

לקראת הבחירות הוקמה מועצת חכמי התורה בהנהגתו של הרב עובדיה יוסף, כאשר הרב שך, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי, משמש פטרון פוליטי. הרב שך היה ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס עד שנת 1990 (אז החליט לפרוש בשל פרשיית "התרגיל המסריח"). המפלגה הצליחה בבחירות המוניציפליות של 1983 וזכתה בשלושה מנדטים.

לאחר ההצלחה בבחירות לעיריית ירושלים, הפכה ש"ס לתנועה ארצית במטרה להתמודד בבחירות לכנסת האחת עשרה, שנערכו בשנת 1984. בראש הרשימה הועמד הרב יצחק פרץ. מפלגת ש"ס זכתה בבחירות אלו ל-4 מנדטים והייתה הפתעת הבחירות. הצלחת המפלגה תרמה לפילוג שנוצר בתוך אגודת ישראל בין הליטאים והחסידים. כתוצאה מפילוג זה הורה הרב שך לתומכיו להצביע לש"ס וכך עברו כשני מנדטים מאגודת ישראל לש"ס. כשנה לאחר הבחירות, בשנת 1985, כתוצאה מפילוג בין ש"ס הירושלמית לש"ס הארצית, שונה שמה של המפלגה הארצית לש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה. אחד מהישגיה הראשוניים בזירה הפוליטית ב"מלחמה על השבת" נרשם כבר בשנת 1986 כשראש הממשלה דאז שמעון פרס נכנע ללחץ ראשיה והורה על סגירת שוק השבת הראשון במדינה, "הפישפשוק", בקיבוץ ניר אליהו.

יו"ר התנועה, הרב פרץ, כיהן כשר הפנים בממשלת האחדות של שמיר ופרס ושר הקליטה בממשלתו של יצחק שמיר. על רקע חילוקי דעות עם אריה דרעי, בעקבות "התרגיל המסריח", שנעשה בניגוד להוראתו של הרב שך, מורו הרוחני של הרב פרץ, הוא פרש מהסיעה וב-25 בדצמבר 1990 הקים סיעת יחיד. במקומו, מונה שר הפנים דאז ומקורבו של הרב יוסף, אריה דרעי, ליו"ר. לאחר הבחירות בשנת 1992 חברה ש"ס לשמאל והצטרפה לממשלת ישראל העשרים וחמש בראשות יצחק רבין. אולם בעקבות חתימת הסכמי אוסלו פרשה מהקואליציה בספטמבר 1993[2].

כמות הקולות של המפלגה עלתה בהתמדה. בבחירות 1996 קיבלה 10 מנדטים ובבחירות 1999, זכתה להצלחה סוחפת לאחר שקיבלה 17 מנדטים, רבים מהם על חשבון הליכוד. אולם, דרעי מצא עצמו מחוץ לפוליטיקה באותה שנה עקב הרשעתו בפלילים וכניסתו מאוחר יותר לכלא לשנתיים, וחבר הכנסת אלי ישי מונה ליו"ר במקומו. לצד דרעי, הורשעו לאורך השנים שישה חברי כנסת נוספים של ש"ס בפלילים: יאיר לוי, רפאל פנחסי, יאיר פרץ, עופר חוגי, שלמה דיין ושלמה בניזרי.

בבחירות 2003 קיבלה ש"ס 11 מנדטים והושארה, בפעם הראשונה בתולדותיה, מחוץ לקואליציה. בבחירות 2006 קיבלה ש"ס 12 מנדטים, והצטרפה לממשלת אולמרט.

בשנת 2010 הצטרפה ש"ס כחברה בהסתדרות הציונית העולמית, ארגון הגג של התנועה הציונית. כחלק מהמהלך הודיעה המפלגה כי היא תשנה את תקנונה ותאמץ את אמנת ירושלים, שגובשה בשנת 2004 על ידי המפלגות הציוניות. לצורך ההצטרפות חברה ש"ס לליכוד והם יפעלו כסיעה משותפת במנגנוני ההסתדרות. צעד זה עורר תגובות קשות מצד דגל התורה[3].

באוקטובר 2012 החליטה מועצת חכמי התורה כי תפקיד היו"ר יבוטל עד לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, ואריה דרעי ישוב לתנועה וישתלב בהנהגתה יחד עם אלי ישי ואריאל אטיאס. ברשימה לכנסת התשע עשרה הוצב אלי ישי במקום הראשון ואחריו אריה דרעי ואריאל אטיאס, קמפיין שס, היה חוזרים הביתה, וסלוגן את אחיי אנוכי מבקש.


ב-2 במאי 2013, כשלשה חודשים לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, מונה אריה דרעי ליו"ר תנועת ש"ס[4].

ב-7 באוקטובר 2013 נפטר מנהיגה הרוחני של המפלגה, הרב עובדיה יוסף. את מקומו כמנהיג הרוחני של תנועת ש"ס תפס הרב שלום כהן.

ב-15 בדצמבר 2014, עזב אלי ישי את המפלגה בעקבות חילוקי דעות עם אריה דרעי, והקים את מפלגת יחד, בתמיכת הרב מאיר מזוז.

ב-28 בדצמבר 2014 פורסמה במהדורת החדשות של ערוץ 2 קלטת וידאו משנת 2008 שבה נראה הרב עובדיה יוסף מביע את חששו מדרעי. בעקבות הסערה שהתחוללה עם פרסום הקלטת, שלח דרעי ב-29 בדצמבר מכתב למועצת החכמים ובו הוא מציע את התפטרותו מהנהגת המפלגה, אולם מועצת החכמים דחתה את התפטרותו[5]. על פי עיתון הארץ, טיוטת התמיכה של מועצת החכמים הוכנה עוד קודם שהגיע מכתב התפטרותו לידיה[6].

בבחירות 2015 שס השיקה את קמפיין השקופים, ואת הסלוגן המהפכה חוזרת.

בבחירות לכנסת העשרים כוחה של ש"ס הצטמצם מאוד והשיגה 7 מנדטים בלבד בכנסת, שפל כוחה מאז שנת 1992.

בבחירות לכנסת העשרים ואחת, קמפיין ש"ס התבסס על הססמה "ביבי צריך אריה חזק", וכן "המזרח של עולם התורה". בבחירות השיגה ש"ס 8 מנדטים ובכך הגדילה את כוחה.

פעילות תקציבית וממשלתית

אחת ממטרותיה של המפלגה, הייתה לדאוג לתקצוב הוגן למוסדות החינוך הדתיים הספרדיים, על רקע טענות לקיפוח מתמשך מצד אגודת ישראל האשכנזית. לאור הצלחתה בבחירות בשנת 1984 החלה בהקמת מוסדות נלווים לתנועה, בהם תנועת אל המעיין ורשת בתי הספר של מעיין החינוך התורני.

ש"ס פעלה להעברת תקציבים למוסדות דתיים ברחבי הארץ ולתקצוב רשת החינוך שלה, וכן להגדלת הקצבאות לשכבות החלשות, ובעיקר קצבאות הילדים. לצורך כך הייתה שותפה בכל קואליציה מיום הקמתה ועד שנת 2003. התגברות כוחה, שהפכה אותה במספר כנסות ללשון מאזניים קואליציונית, הביאה לטענות מתנגדיה כי היא נוקטת ב"סחטנות פוליטית" של הקופה הציבורית. בהתנגדות לדרישות המפלגות החרדיות בכלל, וש"ס בפרט, בלטה מפלגת שינוי בראשות טומי לפיד, אשר התנתה את כניסתה לממשלה בכך שש"ס לא תהיה שותפה בקואליציה. בכנסת ה-16 זכתה שינוי ב-15 מנדטים, ונכנסה לקואליציה בראשות אריאל שרון במקום ש"ס. בממשלה זו פעלה הממשלה ושר האוצר בנימין נתניהו להורדה דרסטית של הקצבאות. לאחר התפטרות אהוד אולמרט בשלהי הכנסת השבע עשרה, שבה ש"ס לדרוש את העלאת קצבאות הילדים וציפי לבני סרבה לדרישתה והעדיפה ללכת לבחירות.

בבחירות לכנסת ה-18 זכתה ש"ס ב-11 מנדטים. ב-23 במרץ 2009 חתמה מפלגת ש"ס על הסכם קואליציוני עם מפלגת הליכוד, שמקנה לש"ס את תיק הפנים לאלי ישי, ואת תיק הבינוי והשיכון (אריאל אטיאס), את תיק הדתות ושר ללא תיק. כמו כן, ימונה מטעם ש"ס סגן שר במשרד האוצר, ויו"ר וועדה בכנסת. כמו כן, ש"ס והליכוד הגיעו להסכמות בנושא קצבאות הילדים.

ש"ס נוטה לבקש לעצמה את משרד הפנים במשא ומתן הקואליציוני, על-מנת שתוכל לקבוע את הטון בסוגיות של דת ומדינה. בנוסף למשרד הפנים, מעדיפה ש"ס לרוב משרדים בעלי אופי סוציאלי כמו הרווחה, הבריאות, השיכון, לענייני ירושלים, העלייה והדתות.

מצע

פתק הצבעה של המפלגה
פיתות טריות שחילקו פעילי מפלגת ש"ס במהלך בחירות 2015. על הפיתות מופיע ההדפס: "לפיד דואג לסושי, אנחנו דואגים ללחם." וסיסמת הבחירות של המפלגה ב-2015: "המהפכה חוזרת!"

על-פי המצע שלה, מטרותיה של ש"ס הן להביא לכך שלא תהיה אפליה בין ספרדים לאשכנזים, וכן לקרב את הספרדים המסורתיים אל היהדות ובכך "להחזיר עטרה ליושנה". כמו כן ש"ס מתמידה להציג עצמה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית, המעמידה את האינטרסים של המעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים בראש מעייניה.

בניגוד ליהדות התורה, המפלגה החרדית-אשכנזית, ש"ס מיוצגת בממשלה ועמדותיה קרובות יותר להשקפה הציונית[7]. בנושאים מדיניים, עמדתה של ש"ס בעבר הייתה מתונה יחסית ובהצבעה בכנסת על הסכמי אוסלו א' נמנעו חבריה מלתמוך או מלהתנגד להסכם. עם זאת, מפלגת ש"ס התנגדה לחתימה על הסכם אוסלו ב', למשא ומתן הישראלי-פלסטיני בקמפ דייוויד 2000 ולתוכנית ההתנתקות.

כמקובל במפלגות החרדיות, המפלגה אינה מציבה נשים ברשימתה לכנסת. עם זאת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים יזם אריה דרעי הקמת מועצת נשים מייעצת, בראשות עדינה בר שלום, בתו של הרב יוסף, ויפה דרעי, אשתו של היו"ר דרעי.

בטאון ש"ס היה עיתון "יום ליום" המביע בדרך כלל את ההשקפה התואמת גם את דעתו של הרב עובדיה יוסף, אך לאחר מריבות פנימיות בתוך ציבור תומכי ש"ס, מועצת חכמי התורה ואריה דרעי הקימו בטאון חדש למפלגה 'הדרך' וקראו לכל ציבור התומכים לבטל את המינוי לעיתון "יום ליום" ולרכוש מינוי ל'הדרך'.

נציגי המפלגה בכנסת

יו"ר המפלגה
שם התחלת כהונה סיום כהונה
נסים זאב 1982 1984
יצחק חיים פרץ 1984 1990
אריה דרעי 1990 1999
אלי ישי 1999 2012
↓  מעבר להנהגה משולשת  ↓
הנהגה משולשת-אריה דרעי, אלי ישי, אריאל אטיאס 2012 2013
↓  חזרה לתפקיד היו"ר  ↓
אריה דרעי 2013 עד היום

נציגי המפלגה בכנסת

כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-11 (1984) 4 מנדטים: שמעון בן שלמה, יעקב יוסף, רפאל פנחסי, יצחק חיים פרץ שמעון בן שלמה פרש מהסיעה ב-27 בספטמבר 1988 והקים סיעת יחיד.
הכנסת ה-12 (1988) 6 מנדטים: אריה גמליאל, שלמה דיין, יאיר לוי, יוסף עזרן, רפאל פנחסי, יצחק חיים פרץ יצחק חיים פרץ פרש מהסיעה ב-25 בדצמבר 1990 והקים את סיעת "מוריה - עם ישראל על-פי תורת ישראל".
הכנסת ה-13 (1992) 6 מנדטים: אריה דרעי, משה מאיה, יוסף עזרן, אריה גמליאל, רפאל פנחסי, שלמה בניזרי יוסף עזרן פרש מהסיעה ב-28 בפברואר 1996 והקים סיעת יחיד.
הכנסת ה-14 (1996) 10 מנדטים: אריה דרעי, אריה גמליאל, רפאל פנחסי, שלמה בניזרי, אלי ישי, יצחק כהן, דוד אזולאי, דוד טל, נסים דהן, יצחק וקנין
הכנסת ה-15 (1999) 17 מנדטים: דוד אזולאי, שלמה בניזרי, יצחק גאגולה, אריה גמליאל, נסים דהן, יצחק וקנין, נסים זאב, עופר חוגי, דוד טל, אלי ישי, אמנון כהן, יצחק כהן, רחמים מלול, משולם נהרי, יצחק סבן, אליהו סויסה, יאיר פרץ, פנחס צברי
  • ב-14 בנובמבר 2002 פרש דוד טל מהכנסת על מנת להתמודד על מקום ברשימת הליכוד (לבסוף כשל בכך והתמודד מטעם עם אחד). החליף אותו פנחס צברי.
הכנסת ה-16 (2003) 11 מנדטים: דוד אזולאי, שלמה בניזרי, נסים דהן, יצחק וקנין, נסים זאב, עופר חוגי, אלי ישי, אמנון כהן, יצחק כהן, יעקב מרגי, משולם נהרי, יאיר פרץ
  • מועמד בולט ברשימה שלא נכנס לכנסת: פנחס צברי.
  • ב-25 במרץ 2006 פרש יאיר פרץ מהכנסת עקב הרשעתו בקבלת דבר במרמה. החליף אותו עופר חוגי.
הכנסת ה-17 (2006) 12 מנדטים: אלי ישי, יצחק כהן, אמנון כהן, משולם נהרי, אריאל אטיאס, שלמה בניזרי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב, יעקב מרגי, חיים אמסלם, אברהם מיכאלי, מזור בהיינה
הכנסת ה-18 (2009) 11 מנדטים: אלי ישי, אריאל אטיאס, יצחק כהן, אמנון כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב, חיים אמסלם, אברהם מיכאלי מועמד בולט ברשימה שלא נכנס לכנסת: מזור בהיינה.
הכנסת ה-19 (2013) 11 מנדטים: אלי ישי, אריה דרעי, אריאל אטיאס, יצחק כהן, משולם נהרי, אמנון כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב, אברהם מיכאלי
הכנסת ה-20 (2015) 7 מנדטים: אריה דרעי, יצחק כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, משולם נהרי, יצחק וקנין, יואב בן צור, יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידא, ינון אזולאי
הכנסת ה-21 (2019) 8 מנדטים: אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי דבריה של ד"ר ענת פלדמן, בסרטו של ניסים מוסק, מבט שני - "בין לינדנשטראוס לש"ס" (18 בינואר 2012), הרב ניסים זאב החליט לנסות ולהקים בית ספר שבו תוכלנה להתקבל בנות מזרחיות. כשניסה לגייס מימון מעיריית ירושלים הוא נענה על ידי פקיד בעירייה שאמר לו כי ללא כוח פוליטי לא יוכל לגייס מימון ותמיכה להקמת בית הספר. זה היה האירוע שהביא להקמת תנועת ש"ס כרשימה מוניציפלית בירושלים
  2. ש"ס באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  3. קובי נחשוני, מפשילים שרוולים: הליטאים נגד הספרדים, באתר ynet, 24 בינואר 2010
  4. קובי נחשוני, דרעי מונה ליו"ר ש"ס: "נהיה אופוזיציה לוחמת", באתר ynet, 3 במאי 2013
  5. עמית סגל ויאיר שרקי, כתב לענייני דתות, ‏בעקבות חשיפת הקלטת בחדשות 2: דרעי הציע שיתפטר מש"ס, בקשתו נדחתה, באתר ‏mako‏‏, ‏29 בדצמבר 2014‏
  6. יאיר אטינגר, מועצת החכמים של ש"ס דחתה את התפטרות דרעי; טיוטת מכתב התמיכה בו הוכנה מראש, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
  7. לדוגמה, יו"ר המפלגה, אלי ישי, הצטלם לתשדירי התעמולה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 על רקע דגל ישראל.
  8. הודעה באתר הכנסת
  9. הספר יצא תחילה לאור באנגלית:
    David Lehmann and Batia Siebzehner, Remaking Israeli Judaism: The Challenge of Shas. Oxford University Press, 2006 ISBN 1850658196, ISBN 0195306937.



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0