מבצע עמוד ענן
 | ||||||||||||||||||||||
| שיגור של טילי מערכת כיפת ברזל במהלך המבצע | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 14 בנובמבר 2012 – 21 בנובמבר 2012 (8 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצע עופרת יצוקה | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע צוק איתן | |||||||||||||||||||||
| מקום | רצועת עזה, הנגב המערבי, בקעת באר שבע לראשונה ביישובי גוש דן | |||||||||||||||||||||
| עילה | ירי רקטות על ישראל, פיגוע נגד חיילי צה"ל על גבול הרצועה[1] | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | אבדות קשות לחמאס לרבות חיסול מפקדו הצבאי, הפחתה דרסטית בירי הרקטות ב-2013 | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||
מבצע עמוד ענן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012. המבצע החל עם חיסולו בסיכול ממוקד של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה כ-1,500 רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים. המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש. המבצע לא כלל כניסה קרקעית לרצועה והתנהל בעיקרו על ידי חיל האוויר ובאופן מצומצם, חיל הים, חיל התותחנים ויחידות נוספות.
שם המבצע נלקח מעמוד הענן המתואר בספר שמות כעמוד נסי שהנחה את בני ישראל והגן עליהם בצאתם ממצרים.[4]
לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.[5] במהלך המבצע נהרגו שני חיילים וארבעה אזרחים ישראלים, כתוצאה מפגיעת רקטות. אזרח נוסף שנדרס בעת שרץ למרחב מוגן בקריית מלאכי ונפצע קשה, נפטר מפצעיו כשנה וחצי לאחר המבצע.[6]
לפי צה"ל נהרגו ברצועה 177 בני אדם, מהם 120 מחבלים ו-57 אזרחים.[7] על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור זוהו 169 הרוגים ברצועה, מתוכם 101 פעילי טרור ו-68 אזרחים בלתי מעורבים.[8] על פי מקורות פלסטינים, נהרגו במבצע 139 פלסטינים, רובם אזרחים, מתוכם 34 ילדים.[9]
המבצע הסתיים ללא הכרעה צבאית, אך שני הצדדים היריבים טענו לניצחון. במבחן התוצאה, המבצע הצליח לחזק, לפחות זמנית, את כוח ההרתעה של ישראל מול שלטון החמאס ברצועת עזה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה בלמעלה מ-98%.
היציאה למבצע
המבצע החל לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה בשבוע שקדם לו. ביום שלישי, 6 בנובמבר, נפצע חייל צה"ל לאחר שהופעל מטען חבלה על הכלי בו שהה, זאת במהלך פעילות סמוך לגדר המערכת. ב-8 בנובמבר, בפעולת חישוף של צה"ל בתוך רצועת עזה נהרג נער פלסטיני בן כ-13 בחילופי אש, ולאחר מכן פוצצה מנהרת נפץ. ב-10 בנובמבר בוצע ירי טיל נ"ט מסוג מילאן על ג'יפ סיור צבאי שגרם לפציעתם של ארבעה חיילים. בתגובה הפציץ צה"ל ברצועת עזה, הפצצות שגרמו להרג של שבעה פלסטינים, מהם חמישה אזרחים.[10] באותו ערב החל ירי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר יישובים בעוטף עזה, לרבות אשקלון ואשדוד, ובלילה תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מספר מטרות ברצועה. על פי דובר צה"ל, פעילות צה"ל יצאה לדרך בעקבות "המצב הבלתי נסבל בדרום הארץ ובמטרה לפגוע בארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה".[11]
ההחלטה על היציאה למבצע התקבלה בישיבה של פורום התשיעייה ב-13 בנובמבר. בעת ההכנות למבצע, כאשר הוחלט כי מהלך הפתיחה של המבצע יכלול בנוסף לפגיעה בתשתיות החמאס גם מהלך של סיכול ממוקד, התעקש הרמטכ"ל, בני גנץ, כי אחמד ג'עברי יהיה היעד הנבחר,[12] אף שהלה הסתתר ולא הרבה להיראות בפומבי, וזאת כדי להשיג פגיעה משמעותית ככל שניתן כבר בתחילת המבצע.[13] על מנת להונות את החמאס וכדי לסייע בהשגת יתרון ההפתעה בעת פתיחת המבצע, הועברה לכלי התקשורת דיסאינפורמציה שכללה מסרים מפייסים שנושאם היה תום סבב הלחימה, וכן הצהרות כלליות בלבד של שר הביטחון אהוד ברק והשר בני בגין על תגובה עתידית של ישראל. בבוקר יום פתיחת המבצע יצאו ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו לסיור ברמת הגולן, מה שנתפס מאוחר יותר כמצג שווא לפיו נושא הגזרה הסורית הוא הנושא המרכזי שעומד בראש סדר היום בישראל, ולא נושא הירי מרצועת עזה.[14][15]
לאחר תחילת המבצע תיאר שר הביטחון של ישראל, אהוד ברק, את מטרותיו: "חיזוק ההרתעה, פגיעה קשה במערך הרקטות, פגיעה כואבת בחמאס ובארגוני הטרור, צמצום הפגיעה בעורף האזרחי שלנו".[16]
מהלך המבצע
היום הראשון
המבצע החל בצהרי 14 בנובמבר, בסמוך לשעה 4 אחר הצהריים, בסדרת תקיפות של חיל האוויר הישראלי שכוונו לבכירי חמאס וליעדים צבאיים של הארגון. אחמד ג'עברי, שהיה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה, חוסל בתקיפה מהאוויר, בעת שנסע ברכבו. על התקיפה פיקד ראש השב"כ יורם כהן.[17][18] בנוסף הותקפו מחסנים ובורות שיגור שהכילו רקטות קרקע-קרקע פג'ר 5 (בעלות טווח של כ-75 ק"מ). שר הביטחון ברק הודיע כי הושמדו רוב רקטות הפג'ר 5.[19] כמו כן תקף חיל הים מספר מטרות בצפון הרצועה, חלקן בעומק היבשה. בהתקפות נהרגו לפחות 10 אנשים.[20] בדיקה של האו"ם העלתה שתינוק ואישה שנמנו עם הרוגים אלה נפגעו מרקטה פלסטינית תועה.[21]
לאחר החיסול הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה. הממשלה אישרה הכרזה זו לתקופה של חודש.
בעקבות פעולות אלו הגיב החמאס בירי של קסאמים באזור עוטף עזה וגראדים לעבר באר שבע.[22] באותו ערב יירטה מערכת כיפת ברזל מספר רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר באר שבע, אך חלק מהרקטות פגעו בעיר וגרמו נזק לרכוש, באותו לילה, נרשמו יותר מ־50 רקטות שנורו לעבר באר שבע ורקטות נוספות שנורו על ערים אחרות.[22] בנוסף לירי הגראדים, חמאס איים בשיגור רקטות פג'ר 5 אל עבר גוש דן.
הרמטכ"ל, בני גנץ, הורה להזיז כוחות חי"ר ושריון לעבר גבול הרצועה, לקראת אפשרות של כניסה קרקעית לרצועה. בנוסף הוחלט כי ביום שלמחרת, 15 בנובמבר 2012, לא יתקיימו לימודים במרחב הדרום,[23] והועלתה רמת הכוננות בגופי ביטחון אזרחיים בדרום.
היום השני
חמאס המשיך לשגר רקטות ליישובי ישראל. בקריית מלאכי נהרגו שלושה ישראלים מפגיעה ישירה של גראד בבניין,[24] לראשונה ירו המחבלים רקטות לעבר גוש דן: רקטה נפלה בשטח פתוח בראשון לציון[25] ולאחר מכן נפלו גם שתי רקטות באזור הסמוך לתל אביב ונשמעה בה אזעקת אמת לראשונה מאז מלחמת המפרץ. נשמעו אזעקות גם בחולון, באר יעקב, כפר חב"ד ובת ים. לדברי ארגון החמאס היו אלו רקטות M-75.[26]
צה"ל המשיך להזיז כוחות חי"ר דרומה, ואף החל בחלוקת צו 9 לבעלי תפקידים מיוחדים. חלוקת הצווים אושרה בידי ועדת החוץ והביטחון באותו היום.
במהלך 24 השעות הראשונות של המבצע נורו כ־250 רקטות לעבר ישראל, כ-71 מהן יורטו על ידי סוללות כיפת ברזל. עיקר הירי כוון לעבר אזור חבל אשכול, אופקים, אשדוד, אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי ובאר שבע.[27]
לקראת הערב נערך משאל טלפוני בין שרי הממשלה לאישור עקרוני לגיוס 75 אלף חיילים שאושר פה אחד. בפועל, גויסו במהלך כל המבצע כ־57,000 חיילים.[28]
בערב תקף צה"ל כ-70 עמדות תת-קרקעיות לשיגור רקטות לטווח בינוני. בלילה המשיך צה"ל בתקיפת מטרות ואתרי שיגור. לילה שקט יחסית עבר על תושבי ישראל.
היום השלישי
.jpg)
החמאס המשיך לשגר רקטות לעבר יישובי הדרום ומרכז הארץ. הישאם קנדיל, ראש ממשלת מצרים, הגיע דרך מעבר רפיח לביקור תמיכה ברצועת עזה. במהלך ביקורו, דן קנדיל עם ראש ממשלת חמאס, אסמאעיל הנייה, על התנאים להפסקת אש. נתניהו נענה בחיוב לבקשתו של קנדיל לנצור את האש למשך שלוש השעות שבהן היה אמור לבקר ברצועה,[29] אך בסופו של דבר קטע קנדיל את ביקורו כבר לאחר שעה וחצי.
ניתן אישור לגיוס חירום של כ־30,000 חיילי מילואים אך בפועל גויסו כ־16 אלף חיילים באמצעות צו 8, מרביתם לצורך החלפת כוחות סדירים בגזרות שונות. בצהרי היום ירו מחבלים שתי רקטות M-75 לעבר תל אביב, אך הרקטות נחתו בשטחים פתוחים ולא גרמו נזק. ארגון גדודי עז א-דין אל-קסאם קיבל אחריות לשיגור רקטות אלו.[30]
אחר הצהריים נורתה לראשונה רקטת M-75 לעבר ירושלים, שנפלה בשטח פתוח דרומית לירושלים, מבלי לגרום נזק. הזרוע הצבאית של חמאס (גדודי עז א-דין אל-קסאם) קיבלה על עצמה את האחריות לשיגור.
מאוחר בערב, הרג חיל האוויר הישראלי את אחמד אבו ג'לאל, מפקד פלוגה במערך הקרקעי של חמאס, בעת שהיה ברכב בדרכו לשגר טיל נ"ט יחד עם שני אחיו, פעילי חמאס גם כן. חאלד שאער, פעיל נוסף במערך הנ"ט של חמאס, נהרג אף הוא.[31] בלילה הופצץ בניין משרד הפנים של חמאס ברצועת עזה.
ממשלת ישראל אישרה גיוס 75,000 חיילי מילואים.[32]
היום הרביעי
צה"ל הפציץ לפנות בוקר את בניין ממשלת חמאס בעזה ובתוכו לשכתו של ראש ממשלת חמאס, אסמאעיל הנייה.[33]
בהוראת שר הביטחון הוצבה סוללת כיפת ברזל נוספת, חמישית במספר, כחודשיים מוקדם מן הצפוי, להגנת גוש דן.[34] הסוללה ירטה רקטה ראשונה כשעה בלבד לאחר שהפכה למבצעית.
בצד ההתקפי, ביצע חיל האוויר הישראלי מספר סיכולים ממוקדים בהם נהרגו מספר פעילי חמאס, בהם בכיר במערך הברחות הנשק.
היום החמישי
במשך הלילה תקף צה"ל מעל ל-70 מטרות ברצועת עזה. בשעות הבוקר פרץ צה"ל אל השידור של תחנת הרדיו של רצועת עזה ושידר הודעת אזהרה ליישובים ברצועת עזה הנמצאים ליד גבול ישראל מפני כניסה קרקעית לרצועה.
אחר הצהריים ניסה צה"ל לחסל את ראש מערך הרקטות של חמאס, יחיא רביע, אך בטעות תקף את בית משפחת אל-דאלו. עקב הטעות בזיהוי, נהרגו 12 פלסטינים.[35][36]
בבוקר שוגרו שלוש רקטות לעבר מרחב גוש דן, שתיים מהן יורטו על ידי כיפת ברזל והשלישית נפלה בים. לאורך היום שוגרו כ-100 רקטות לעבר אשקלון, מועצה אזורית חוף אשקלון, אשדוד, שדרות, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית שדות נגב, קריית גת, נתיבות, באר שבע, אופקים, גן יבנה ומועצה אזורית אשכול. מספר רקטות פגעו פגיעה ישירה בבניינים באופקים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע. 40 רקטות יורטו על ידי כיפת ברזל. לקראת ערב שוגרו לראשונה לעבר גוש דן רקטות מסוג פג'ר 5.
היום השישי
דובר צה"ל הודיע בבוקר כי ירי הרקטות נחלש ב-40 אחוזים. בהמשך היום נורו לישראל כ-105 רקטות ו-48 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל.
בשעות הערב, בעקבות מידע מודיעיני שסיפק השב"כ, הפציץ חיל האוויר הישראלי מבנה בו שהו 4 מחבלים מהג'יהאד האסלאמי. הארבעה נפגעו בהתקפה אך לא ידוע האם נהרגו.[37] כמו כן, חיסל צה"ל פעיל חמאס שנסע ברכב המסומן כרכב עיתונות, על מנת שזה יקנה לו חסינות מפני פגיעה.[38]
היום השביעי
בוקר יום זה התאפיין במטחי רקטות כבדים על רקע המשא ומתן על הפסקת אש. צה"ל המשיך לתקוף מטרות טרור ברצועת עזה, כולל משגרי רקטות ומנהרות תת-קרקעיות וכן פגע ב-11 חוליות שיגור.[39] בשעות אחר הצהריים (בסביבות השעה 17:00) נהרגו 13 מחבלים בתקיפות צה"ל.
בצהריים אישר צה"ל ל-120 משאיות הנושאות סחורות וציוד הומניטרי להיכנס לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, אך חמאס תקף את המעבר בירי רקטות ומרגמות ובכך גרם לסגירתו ולביטול כניסת המשאיות לרצועה.
במהלך היום נורו לעבר שטח ישראל כ-88 רקטות ויותר מ-40 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל. רקטות אחדות פגעו בערים וגרמו לפצועים ולנזק. בצהריים נשמעה אזעקת אמת נוספת בירושלים רבתי ורקטה נחתה בכפר פלסטיני בגוש עציון. לראשונה מתחילת המבצע, פגעה רקטה מסוג פג'ר 5 בשטח בנוי בראשון לציון, מספר בני אדם נפצעו ונגרם נזק גדול למבנה.[40]
ביהודה ושומרון פרצו הפגנות סוערות במהלכן הותקפו חיילים, שוטרי מג"ב, אזרחים וכלי רכב ביידוי אבנים ובבקבוקי תבערה. בחלחול נהרג מאש חיילי צה"ל פלסטיני שתקף חייל.
בשעות אחר הצהריים נהרגו חייל צה"ל ואזרח ישראלי בעקבות פגיעות פצצות מרגמה במועצה אזורית אשכול. כמו כן, מעל ל-10 אזרחים נפצעו מפגיעות רקטות בערים באר שבע, אשקלון וראשון לציון.
היום האחרון (שמיני)
רקטות נורו לעבר מועצה אזורית שער הנגב, אופקים, באר שבע, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית בני שמעון, קריית גת, קריית מלאכי, אשדוד, גן יבנה ואשקלון. לא היו נפגעים או נזקים ברכוש. במושב בתחומי מועצה אזורית באר טוביה הייתה פגיעה ישירה בבית; מספר אנשים לקו בחרדה, והבית עלה באש. צה"ל המשיך לתקוף ברצועת עזה. במהלך אותו יום המשיך המשא ומתן על הפסקת אש. קצין צה"ל נפצע באורח אנוש מפגיעת רקטה, ולמחרת מת מפצעיו.
בשעות הצהריים, מחבל הטמין מטען חבלה באוטובוס דן, קו 142, שד' שאול המלך בתל אביב. מפיצוץ המטען כ-22 אנשים נפגעו, 3 מהם במצב בינוני-קשה. כעבור מספר ימים עצר השב"כ את המחבל שביצע את הפיגוע: ערבי-ישראלי מטייבה שהתאזרח בישראל במסגרת איחוד משפחות.[41]
ביום זה כיפת ברזל יירטה כ-26 רקטות.
בשעות הערב התקיימה מסיבת עיתונאים במצרים בה הצהירו שר החוץ המצרי מוחמד כאמל עמר ושרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון על הפסקת אש מוסכמת על חמאס ועל ישראל. מסיבת עיתונאים התקיימה גם בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ברק ושר החוץ ליברמן, שהודיעו על תמיכתם בהסכם להפסקת האש. הפסקת האש נכנסה לתוקף בשעה 21:00 אך בפועל גם בשעות שלאחר כניסת הפסקת האש לתוקף שוגרו לעבר יישובי הדרום רקטות ופצצות מרגמה, ולמחרת לא התקיימו לימודים ביישובים שבטווח 40 ק"מ מרצועת עזה.
סיכום
לפי דובר צה"ל עד היום השמיני נורו על ישראל 1,506 רקטות, 431 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, 58 מהן נחתו בשטח בנוי (לפי משטרת ישראל 109 רקטות נחתו בשטח בנוי); ירי זה הוביל לשישה הרוגים מתושבי ישראל (ואחד נוסף שנפטר מפצעיו לאחר שנה וחצי), שניים מהם חיילים. התפלגות מספר הרקטות שנורו לעבר ישראל לפי ימים:
צה"ל דיווח כי פגע בלמעלה מ-1,600 מטרות[42][43] וחיסל מעל 65 פעילי טרור.[5] לפי דובר צה"ל, מתוך 177 פלסטינים שנהרגו במבצע, כ-120 היו מחבלים.[7]
בבדיקה שערך המרכז למורשת המודיעין כחודש לאחר סיום המבצע, זוהו 169 הרוגים ברצועה, מתוכם 101 פעילי טרור ו-68 אזרחים בלתי מעורבים.[3]
מקורות פלסטינים רשמיים דיווחו שמאז תחילת המבצע נהרגו 102 אזרחים ו-45 חמושים ברצועת עזה.[44] לפי תחקיר ארגון "בצלם"[45] נהרגו במבצע 167 פלסטינים. 87 מהם השתתפו בלחימה, 7 היו יעד להתנקשויות, 87 מההרוגים הפלסטינים לא היו מעורבים בלחימה 20 מהם ילדים עד גיל 12 ו-11 הרוגים שלא ניתן לקבוע בוודאות האם היו מעורבים בלחימה. רוב ההרוגים מקרב האזרחים הפלסטינים נהרגו בארבעת הימים האחרונים למבצע.
טקטיקה
ישראל
פעילות צה"ל במבצע עמוד ענן התאפיינה בעיקר בתקיפות אוויריות על יעדים ברצועת עזה, בהתאם לכך נטל בו חלק עיקרי חיל האוויר. ישראל גייסה עשרות אלפי חיילי מילואים כהיערכות אפשרית לפעילות קרקעית נרחבת ברצועת עזה, שלבסוף לא התממשה, בין היתר בשל החשש מביטול חד צדדי של הסכם השלום עם מצרים על ידי שלטון האחים המוסלמים,[46] וכן בשל התרוקנות מלאי טילי הטמי"ר במערכת כיפת ברזל.[47]
במהלך מבצע עמוד ענן בוצעו כ־1,500 תקיפות, כאשר מרביתם כוונו ליעדים צבאיים ברצועת עזה, בדגש על מערך הרקטות של חמאס, שרבים מהם הוטמנו מתחת לקרקע או סמוך לתשתיות אזרחיות. מטרת התקיפות הייתה לפגוע קשות ביכולת שיגור הרקטות של חמאס, בפרט במערך הרקטי לטווח בינוני (שכלל גם רקטות פג'ר 5), עליו ניתן דגש מיוחד בתקיפה הראשונית בפתיחת המבצע. לפי הערכת צה"ל, יכולת השיגור של חמאס נפגעה קשות ויכולת השיגור לטווח בינוני (אזור גוש דן) הושמדה כמעט לחלוטין. כ-1,000 תקיפות מסך 1,500 התקיפות שבוצעו על ידי צה"ל כוונו כנגד משגרי הרקטות, אתרי שיגור רקטות וחוליות שיגור.
שאר התקיפות התמקדו ביעדים צבאיים אחרים ויעדים שלטוניים של החמאס, כדוגמת בניין ממשלת החמאס ולשכתו של אסמאעיל הנייה, ואף יעדים תקשורתיים כדוגמת תחנות טלוויזיה, וכן גשרים.[48] ישראל נמנעה כמעט לגמרי מתקיפת תשתיות אזרחיות אחרות, כדוגמת דרכים ומערכת אספקת החשמל.[49] זאת בניגוד לטקטיקה במבצע עופרת יצוקה, שכללה פגיעה קשה בתשתיות אזרחיות. ניתן דגש במהלך הלחימה על שימוש בחימוש מונחה מדויק על מנת למנוע פגיעות סביבתיות בעת פגיעה במטרות ששכנו בסביבה אזרחית צפופה.
יעדי תקיפה אחרים היו מנהרות ההברחה המקשרות בין רצועת עזה למצרים. במהלך הלחימה נפגעו כשני שלישים ממנהרות אלו.[50]
במהלך המערכה ישראל שלטה באופן מוחלט באוויר רצועת עזה, ועל כן מרבית ההתקפות בוצעו מהאוויר באמצעות מטוסי ומסוקי חיל האוויר הישראלי, אך במספר מקרים בוצעו תקיפות מספינות חיל הים, ומהקרקע על ידי סוללות ארטילריה וחימוש מונחה מדויק, כגון טילי ה"תמוז".
בגלל הביקורות הרבות כנגד ישראל במבצע עופרת יצוקה על פגיעה בחפים מפשע, השימוש בארטילריה הוגבל מאוד וסוללות תותחי ה-155 מ"מ אשר נפרסו לאורך הרצועה ביצעו ירי בעיקר אל עבר שטחים פתוחים אשר שימשו את החמאס לשיגור רקטות. בניגוד לתותחים מערך החימוש המדויק הכולל בין היתר טילי "תמוז" של החיל, פעל תחת הגבלות מקלות יותר במהלך המבצע וביצע תקיפות רבות בין היתר בשטחים אזרחיים עקב דיוקו הרב בניגוד למערך הקני.
מערך ההגנה הישראלי התבסס על סוללות כיפת ברזל שיירטו חלק משמעותי מהרקטות שכוונו לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראלים. פיקוד העורף הנחה את תושבי ישראל כיצד להתגונן במקרה של אזעקות ושיגורי רקטות. אזעקות שפעלו בערי ישראל נתנו התרעה קצרה להיכנס למרחבים מוגנים, ממ"דים ומקלטים, כאשר זמן ההתרעה עלה בהתאם למרחק של היישוב מרצועת עזה.
במקביל, פעלה חטיבת דובר צה"ל באופן נרחב בשדה ההסברה והתעמולה, בדגש על סביבת האינטרנט, ובכלל זה באתרים פייסבוק, טוויטר ופליקר, על מנת להעביר את מסרי צה"ל וישראל, לספק מידע עדכני ולהזים דיסאינפורמציה שפורסמה על ידי הפלסטינים.
חמאס
החמאס התמקד בתקיפת יעדים אזרחיים ישראליים באמצעות רקטות, בייחוד באזור אשקלון, אשדוד ובאר שבע. בניסיון להתגבר על מערכת כיפת ברזל, ירה החמאס מטחים של מספר רקטות בו-זמנית. מספר מצומצם של רקטות ארוכות טווח נורה לאזור גוש דן וגוש עציון. הרקטות שנורו הועברו לחמאס מאיראן בשנים שקדמו למבצע, והוכנסו אל הרצועה דרך מצרים.
לדברי המרכז למורשת המודיעין לאורך כל המבצע השתמש חמאס באזרחים כמגן אנושי. את תשתיותיו ומטות הפיקוד שלו מיקם חמאס בלב תשתיות אזרחיות, בהן שכונות מאוכלסות בצפיפות, בתי ספר, מסגדים ובתי חולים, כולל בית החולים המרכזי אלשפאא שבמערב הרצועה. רקטות אוחסנו בבתי חולים, מסגדים, בתי מגורים ומפקדות חמאס. משגרי רקטות רבים הוטמנו מתחת לקרקע בלב שכונות אזרחיות, והופעלו בשלט רחוק.[51] ירי הרקטות הכבד בוצע בחלקו הניכר מלב ריכוזי אוכלוסייה על מנת להרתיע את צה"ל מירי כבד אל עבר המשגרים שעלול היה לגרום גם פגיעה באזרחים ונזק סביבתי.
חמאס שיגר כ-20 טילי נ"מ כנגד מטוסי חיל האוויר בניסיון לפגוע בשליטה האווירית המוחלטת של ישראל בשמי רצועת עזה, אך אף אחד מהטילים לא גרם נזק.[52]
כחלק מלוחמה פסיכולוגית ותעמולה במהלך המבצע הפיץ חמאס שקרים ודיסאינפורמציה על מנת לחזק את התודעה על ניצחון חמאס, ומנגד על אכזריות צה"ל. שקרים שהפיץ חמאס כללו טענות על פגיעה ב"כנסת הציונית", הפלת מטוס קרב מדגם F-16, תמונות של ילדים מתים שלכאורה נהרגו בהפצצות צה"ל אך בפועל צולמו במלחמת האזרחים בסוריה ועוד.
השפעת הלחימה על העורף
ישראל
חמאס הגיב במתקפת טילים על כל ערי דרום-מרכז ישראל, ואף ירה טילים לעבר ירושלים ותל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה שטילים כוונו לעבר מערב ירושלים. הייתה זו גם הפעם הראשונה שטילי החמאס נורו לעבר תל אביב. בעולם הערבי תקפו את חמאס על הירי לכיוון ירושלים, מחשש לפגיעה במסגדי הר הבית.[דרוש מקור]
במשך זמן המבצע לא התקיימו לימודים ביישובים ששוכנים במרחק של עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה. עקב ירי הרקטות לא התאפשר עיבוד חקלאי למשך כשבוע בשדות הסמוכים לרצועת עזה, וחלק מהשדות נפגעו עקב נוכחות של כוחות צבאיים גדולים בתוכם. מספר רפתות ולולים נפגעו באופן ישיר מירי רקטות. עלות הנזק הישיר והעקיף למגזר החקלאי בתחום המועצה האזורית אשכול הוערך בכעשרות מיליוני שקלים.[53]
1,790 פגיעות ברכוש דווחו בעקבות הלחימה.[54] בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים נתן משרד האוצר פיצוי למי שניזוק כלכלית מהלחימה. הפיצוי ניתן בגין נזק ישיר (רכוש שניזוק, מפעלים בטווח 7 ק"מ מרצועת עזה שהעבודה בהם הושבתה) ונזק עקיף (הורים המתגוררים בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה, שלא באו לעבודתם משום שבתי הספר שבהם לומדים ילדיהם נסגרו). כללי מתן הפיצוי נקבעו גם בהסכם קיבוצי,[55] גם בצו הרחבה לפיו,[56] וגם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (הוראת שעה).[57] מנתוני התאגדות המלונות עולה כי בחודש דצמבר חלה צניחה ממוצעת של 14% בליינות תיירים וירידה של 3% בלינות ישראלים.
מתקפות של קראקרים גרמו לשיבושים בפעולת אתרי אינטרנט בישראל. המתקפות כללו התקפות מניעת שירות, שגרמו לאיטיות בפעולת אתרים שהותקפו ואף להשבתה שלהם לזמן קצר.[58] במתקפה אחרת נפרץ אתר ynet ונלקחו ממנו פרטי דואר אלקטרוני (כולל שאלת זיהוי והתשובה לה במקרה של אובדן סיסמה) של קרוב לחצי מיליון משתמשים.[59] באתרים שונים הושחת דף הבית, ונכתבו בו דברי נאצה.
רצועת עזה
ברצועת עזה לא התקיימו לימודים במהלך המבצע, ומרבית התושבים הסתגרו בבתיהם מאימת התקיפות הנרחבות של יעדים צבאיים ברצועת עזה בידי חיל האוויר הישראלי, יעדים שהיו פעמים רבות בסמיכות למבנים אזרחיים. אף שההתקפות לא כוונו אל האוכלוסייה האזרחית, נגרם לה סבל רב, ונמנו בה כמה עשרות הרוגים.[60] ביום השביעי למבצע פיזר צה"ל בצפון רצועת עזה כרוזים הקוראים לתושבים להתפנות מבתיהם ולעבור לעיר עזה.[61] גם לפני צעד זה ברחו תושבים רבים מבתיהם מאימת ההפצצות.
עקב ניסיון של סוחרים להעלות מחירים על רקע התקיפות, הודיע נציג ממשלת חמאס על סנקציות חריפות שיוטלו על מפקיעי מחירים.
במהלך המבצע, חמאס הוציא להורג בלינץ' 6 פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל.[62]
לאחר המבצע ביקשה הנהגת חמאס מיליארד דולר לשיקום הנזקים שנגרמו בו.[63]
אבדות
בישראל היו 6 הרוגים ו-240 פצועים.[2]
לפלסטינים היו 223 הרוגים מזוהים, מתוכם 155 פעילי טרור ו-69 אזרחים.[3] בצד הפלסטיני היו יותר מ-470 פצועים.
תגובות למבצע
בישראל
בישראל זכה המבצע לתמיכת רוב המערכת הפוליטית, מהימין ועד לשמאל.[64] מפלגת מרצ, מפלגת חד"ש והמפלגות הערביות הביעו התנגדות.[65] היו אישים בשמאל הישראלי שכינו את המבצע "מלחמת בחירות" שמטרתה להחליף את סדר היום החברתי-כלכלי בסדר יום ביטחוני, וטענו שהמבצע לא יועיל לישראל בטווח הרחוק.[66][67]
על פי אייל זיסר, ההישג הבולט של המבצע הוא שהחמאס, לראשונה מאז הקמתו, הסכים להניח את נשקו, לוותר על ההתנגדות ואף הסכים להיות "שוטר מטעם ישראל המחויב לשמור על השקט לאורך הגבול".[68] חבר הכנסת אריה אלדד ומיכאל בן ארי גינו את עצירת המבצע וטענו כי "הפסקת האש היא הנפת דגל לבן של ממשלת נתניהו".[69]
על פי יצחק בן ישראל, האפשרות של כיבוש מוחלט של רצועת עזה והשלטת שלטון ישראלי על כ-1.5 מיליון פלסטינים בניגוד לרצונם איננה מעשית, וכיבוש רצועת עזה לזמן מוגבל וחיסול הרקטות והמחרטות איננה יעילה, כי לאחר היציאה הם יתחמשו שוב, ולכן האסטרטגיה של ישראל צריכה להיות פעולות גמול שמטרתן הכאבה והשפלה, בסיבובים חוזרים ונשנים, עד שימאס לחמאס לצאת לסיבובים נוספים. במסגרת פעולות אלו ישראל צריכה לשאוף שכל סיבוב ייגמר באופן חד משמעי, במחיר כמה שיותר קטן לישראל (באמצעות מיגון וכיפת ברזל למשל), ולדאוג לכך שהצד השני ידע שלישראל יש נכונות ורצון לא מוגבלים להמשיך בעימותים הללו ככל שיידרש.[70]
בצה"ל עורר המבצע חשיבה מחודשת לגבי המשמעות של מבצעים שמטרתם הרתעה בלבד. תא"ל תמיר ידעי ואל"ם ערן אורטל פרסמו אחרי המבצע מאמר ביקורתי המנתח את תופעת המבצעים המוגבלים שמקורותיה עוד בימי רצועת הביטחון וסיכמו כי זהו "דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום". ביקורתם זכתה להמשך התייחסות גם בספרו של עופר שלח "האומץ לנצח" שיצא אחרי מבצע צוק איתן, וניתן לזהות את המסרים המרכזיים שלה גם בתפיסת ההפעלה לניצחון שגיבש צה"ל בשנת 2019.
בעולם
נשיא ארצות הברית ברק אובמה הביע תמיכה בישראל אך ביקש להימנע מפגיעה בחפים מפשע, והבהיר כי הוא רואה בישראל את הצד המותקף.[71]
גם האיחוד האירופי כמו גם ממשלות אירופה גילו הבנה כלפי ישראל. הנציגה העליונה של האיחוד האירופי קתרין אשטון, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שר החוץ הצרפתי לורן פביוס, שר החוץ של בריטניה, ויליאם הייג, ושר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה הביעו עמדות דומות לאלו של ארצות הברית - ראו בחמאס את התוקפן והכירו בצורך של ישראל להתגונן תוך שימוש באמצעי תקיפה נגדית, אולם ביקשו התקפה מדודה של ישראל והימנעות מפגיעה בחפים מפשע. קתרין אשטון גם ביקשה מממשלת מצרים להפעיל את ההשפעה שיש לה על חמאס כדי להגביל את האלימות מצידה עד הבאתה לסיום.[72][73][74][75]
הפגנות פרו-פלסטיניות התקיימו במספר ערי בירה אירופיות וקראו להפסקת התקיפות הישראליות בעזה ולשחרור פלסטין.[76] רוסיה, ונצואלה, ומדינות אחרות גינו את ישראל על התקפותיה ברצועת עזה.
מועצת הביטחון התכנסה לישיבת חירום ביוזמת מצרים. בישיבה לא התקבלה כל החלטה ולא פורסמה כל הודעה.[77] המזכיר הכללי של האו"ם באן קי-מון ביקר בישראל וקרא להפסקת אש בין שני הצדדים.
מצרים קראה לישראל להפסיק את המבצע והחזירה את שגרירה למצרים עם פתיחת המבצע. שגריר ישראל במצרים הוחזר לישראל עוד לפני תחילת המבצע.[78] ממשלת סוריה גינתה את ישראל ואמרה כי "פשעיה ברבריים". בנוסף ציינה סוריה כי על העם הערבי להתאחד ולפעול נגד ישראל למען העם הפלסטיני.[79]
מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי, ומשלחת של עשרה שרי חוץ ערבים, בהם שרי החוץ של לבנון, קטר, סודאן וטורקיה הגיעו למעבר רפיח על מנת להביע הזדהות עם הפלסטינים.[80]
בדצמבר 2012 פרסום ארגון זכויות האדם Human Rights Watch דו"ח לפיו ארגוני הטרור הפלסטינים הפרו את דיני המלחמה הבינלאומיים במהלך המבצע כאשר שיגרו למעלה מ-1,500 רקטות לעבר ישראל, כ-60 מהן התפוצצו בקרב ריכוזי אוכלוסייה. על פי הדו"ח, ארגוני הטרור ירו רקטות מאזורים צפופי אוכלוסין סמוך לבתים ובכך חשפו את האוכלוסייה האזרחית לתגובה ישראלית לירי.[81]
הסיקור התקשורתי
ההתנהלות התקשורתית של ממשלת ישראל במהלך המבצע כללה שלושה גופים עיקריים - דובר צה"ל, משרד החוץ ופיקוד העורף. יחידת דובר צה"ל התמקדה בפעילות שמטרתה להציג את הפעולות הצבאיות לקהל הישראלי בעוד משרד החוץ התרכז בהסברה לקהל הבינלאומי. פיקוד העורף התרכז בהסברה מצילת חיים לאזרחי ישראל במטרה למזער פגיעות פיזיות ונפשיות כתוצאה מהסיכון הביטחוני. מבצע זה הוא הראשון בו נעשה שימוש ברשתות החברתיות על ידי כל הגורמים להפצת מסריהם. פיקוד העורף וחברת הסושיאל מדיה וובדאן, שניהלה את ההסברה האינטרנטית עבורו, זכו בפרס הבינלאומי SMLA מטעם בית הספר לעסקים וורטון בעבור פעילות חלוצית זו של הסברה מצילת חיים ברשתות חברתיות.
כלי תקשורת רבים בעולם ציינו כי עיתוי המבצע נראה קשור לבחירות הקרבות בישראל.[82]
באירופה תפס המבצע עניין משני עקב העיסוק בהפגנות הענק על רקע המשבר הכלכלי.[83]
חמאס ופעילים פרו-פלסטיניים הפיצו תמונות שמתארות לכאורה ילדים שנהרגו בהפצצות צה"ל ברצועת עזה, אך הן התגלו כתמונות שצולמו במקומות אחרים, בעיקר בסוריה ובישראל.
- ב-18 בנובמבר הפיץ אתר החדשות Alarab Net תמונה המתארת ילדים שותתי דם ואמם שוכבים מתים על הרצפה, שלכאורה נטבחו בעזה. התמונה הציתה גל תגובות בפייסבוק, בהן התגלה שהתמונה היא בכלל תמונה ממלחמת האזרחים בסוריה שצולמה ב-19 באוקטובר 2012 בסוריה ומוחזרה כתמונה מעזה.[84]
- ב-19 בנובמבר כתב BBC בעזה, ג'ון דוניסון, "צייץ" בטוויטר תמונה של ילדה פצועה תחת הכותרת "כאב בעזה" והוסיף "שובר לב". כעבור זמן קצר נחשף שמדובר בתמונה שצולמה ב-28 באוקטובר 2012 בסוריה, הרבה לפני המבצע בעזה.[85] דוניסון התנצל על התקרית, ואילו גופים פרו-ישראליים קראו ל-BBC לפטרו.[86][87][88]
- פעילים פרו-פלסטיניים הפיצו בטוויטר תמונה של עובד הצלה המטפל בילד, וכתבו שמדובר "ילד פלסטיני צעיר פצוע", אך בתגובות בטוויטר ופייסבוק נחשף שמדובר בעובד הצלה ישראלי שמטפל בתינוקת שנפצעה מרקטה שירה חמאס, שכן על האפוד של עובד ההצלה כתוב "קריית מלאכי".[89]
- ב-14 בנובמבר פרסם צלם AP תמונה של כתב BBC פלסטיני המחזיק תינוק מת בן 11 חודשים, שלכאורה נהרג מהפצצת צה"ל. התמונה פורסמה בכיתוב זה ותרמה לשלהוב הרוחות נגד ישראל.[20] בדיקה של האו"ם מצאה, כעבור חודשים אחדים, שהתינוק נהרג מרקטה תועה שירו מחבלים פלסטינים.[21] בעקבות הבדיקה הוציאו מספר כלי תקשורת הודעת תיקון על התמונה, אך ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR המשיך להאשים את ישראל באחריות למותו של התינוק.[90]
הפסקת האש
מתחילת המבצע נעשו מאמצים בינלאומיים רבים להביא להסכם רגיעה בין ישראל לחמאס. בכל מהלך הלחימה התקיימו מגעים עקיפים בין ישראל והחמאס בעזרתה של מצרים ומתווך גרמני. ישראל שלחה שליח מיוחד לקהיר לבדיקת תנאים להפסקת הירי.
מזכ"ל האו"ם באן קי מון ביקר בישראל ביום השישי של המבצע ונועד עם ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו וראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. ביום השביעי שלח נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, את מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, לביקור בישראל. היא תמכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, גינתה את הירי לעבר ישראל, והביעה שאיפה לסיום האש בין הצדדים. ראשי מדינות רבים אחרים שוחחו עם נתניהו בטלפון.
הכרזות רשמיות על הפסקת אש יצאו לראשונה במצרים במסיבת עיתונאים משותפת של שר החוץ המצרי, מוחמד קאמל-עמאר והילרי קלינטון ביומו השמיני של המבצע. גם ראש הממשלה נתניהו קיים מסיבת עיתונאים יחד עם שר הביטחון ברק ושר החוץ ליברמן, והודיע כי נענה להצעתו של נשיא ארצות הברית להעניק הזדמנות להפסקת אש מתמשכת. הפסקת האש נכנסה לתוקף בשעה 21:00 אז נצרה ישראל את האש, למרות זאת הירי מעזה נמשך כשעתיים לאחר תחילתה הרשמית של הרגיעה. סה"כ נורו 13 רקטות ופצצות מרגמה על יישובי הדרום עד השעה 23:00.[91]
הסעיפים השונים בהסכם הפסקת האש לא פורסמו בציבור, אך זמן קצר לאחר תום המבצע נודע על הרחבת תחום הדייג המותר לדייגי עזה מ־3 מייל ימי ל־6 מייל ימי, כמו גם על התחלת עיבוד מחדש של חלקות במרחק של כמה מאות עד עשרות מטרים מהגדר הביטחונית המקיפה את רצועת עזה, שטח שנאסרה בו נוכחות פלסטינים קודם לכן.[92] כמו כן פורסם כי לאחר תום המבצע חדלו כוחות צה"ל לפעול במרחב של כ-300 מטר בתוך השטח הפלסטיני, אזור ה"פרימטר", שבו פעל צה"ל טרם המבצע. פרסומים אחרים הציגו סעיפים שונים בהסכם, כדוגמת התחייבות ישראלית לעצירת הסיכולים הממוקדים ברצועת עזה, והבטחה לאי־כניסה קרקעית לרצועת עזה. מנגד, התחייב חמאס להפסיק את כל ההתקפות על שטח ישראל מרצועת עזה, אך לא הוטלה עליו אחריות באכיפת התחייבות זו על ארגונים אחרים.
לאחר הפסקת האש
ב-27 בנובמבר החל משא ומתן עקיף בין ישראל לחמאס בתיווך מצרים, שלפי נציג החמאס זיאד אלט'אט'א, נגע בעיקר ליישום סעיפי הסכם ההרגעה בעניין "הסרת המצור", ובנוסף ניתן אישור להכניס את כל החומרים הדרושים לשיקום הרצועה. במסגרת ההבנות בין ישראל לחמאס, הפכה מצרים לגורם מתווך, מפשר ומפקח בין החמאס לישראל.[93]
עם סיום המבצע החלו חיכוכים בסמוך לגבול, כאשר מדי יום התגודדו פלסטינים תושבי הרצועה כהתרסה נגד ישראל, חלקם ניסו לחצות את הגדר או לחבל בה. נכון לדצמבר 2012 נפצעו בחיכוכים אלו עשרות פלסטינים ולפחות שלושה מהם נהרגו מאש כוחות צה"ל. אחד מההרוגים נורה למוות לאחר שהצליח לחדור לשטח ישראל ולדקור אזרחית ישראלית במושב שדי אברהם.
בחודשים שלאחר המבצע ירי הרקטות פסק כמעט לחלוטין, אף רקטה ששוגרה בחודשיים לאחר מבצע זה לא נחתה בשטח מדינת ישראל.[94] מספר רקטות קסאם ופצצות מרגמה נורו לעבר יישובים במועצות האזוריות אשכול וחוף אשקלון כחצי שנה לאחר שנחתם הסכם הפסקת האש עם חמאס. ב-26 בפברואר 2013 נורתה רקטה לעבר אשקלון ופגעה בכביש בשטח פתוח. בעקבות האירוע ישראל סגרה את מעבר כרם שלום להעברת סחורות ואת מעבר ארז למעבר בני אדם, למעט מקרים הומניטריים. את שיגור הרקטה ייחסה ישראל לחמאס. באפריל העריך הרמטכ"ל בני גנץ בריאיון לקול ישראל כי המבצע השיג את יעדיו.[95] בחודש מאי נורו מספר רקטות גראד לאזור רהט ומועצה אזורית בני שמעון בעקבות סכסוך פנימי בין הג'יהאד האסלאמי לחמאס, ישראל נמנעה מלהגיב. במהלך ביקורו של אובמה בישראל נורו ארבע רקטות קסאם לעבר שדרות כאשר אחת מהרקטות פגעה פגיעה ישירה בבית בעיר. מספר חודשים לאחר מכן שיגר ארגון ועדות ההתנגדות העממית שתי רקטות גראד לעבר העיר אשקלון, אחת מהרקטות יורטה בשמי העיר על ידי מערכת כיפת ברזל והאחרת התפוצצה בשטח פתוח מבלי לגרום לנפגעים. בחודש נובמבר פתח הג'יהאד האסלאמי בהסלמה ביטחונית בירי חוזר ונשנה של פצצות מרגמה לעבר כוחות צה"ל בדרום הרצועה, צה"ל הגיב לתקיפות בתקיפת יעדים אסטרטגיים מן האוויר. חמאס המשיך בחפירת מנהרות תופת והברחה לתוך שטח מדינת ישראל ובתגובה חיסלה מדינת ישראל ארבעה פעילי חמאס כאשר הארגון שנחלש עד מאוד בשנה שלאחר המבצע נמנע מלהגיב. במהלך חודש נובמבר שוגרה רקטה אחת לעבר יישוב במועצה האזורית אשכול ורקטה נוספת ששוגרה לעבר מועצה אזורית חוף אשקלון התפוצצה בצפון הרצועה. ב-12 במרץ 2014 שיגרו המחבלים מרצועת עזה 60 רקטות על ישראל, המתקפה המסיבית ביותר מאז מבצע "עמוד ענן". הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לקח אחריות על ירי הרקטות.
ביוני 2014 העריך ראש חטיבת המחקר באמ"ן, איתי ברון, כי מספר הרקטות שבידי ארגוני הטרור ברצועת עזה הוכפל מאז מבצע "עמוד ענן". ב-12 ביוני, בעקבות חטיפת ורציחת שלושת הנערים ביהודה ושומרון שבוצעה על ידי החמאס, החלה הסלמה בירי הרקטות מרצועת עזה לעבר ישראל, כאשר מ-12 ביוני עד ה-30 ביוני נורו למעלה מ-30 רקטות. לאחר מכן חמאס הצטרף לירי ומדי יום נורו עשרות רקטות לעבר הדרום. ב-7 ביולי החמאס ירה כ-80 רקטות ופצצות מרגמה לעבר שטח ישראל. כתוצאה מהירי המתמשך, ישראל פתחה יום לאחר מכן, ב-8 ביולי, במבצע צוק איתן.
ירי לעבר ישראל לאחר מבצע עמוד ענן
ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עמוד ענן
להלן גרף רב-חודשי של שיגורי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל, מאז תום מבצע עמוד ענן ועד מבצע צוק איתן (יוני 2014):[96]
להצגת מספר השיגורים החודשי עימדו עם סמן העכבר על העמודה המבוקשת
- רקטות
- פצצות מרגמה
ראו גם
- תוכנית ההתנתקות
- הסגר על רצועת עזה
- הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה
- הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן
- הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן
- הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
- מבצע גשם ראשון
- מבצע גשמי קיץ
- מבצע חורף חם
- מבצע עופרת יצוקה
- המשט לעזה (2010)
- מבצע צוק איתן
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מבצע עמוד ענן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע עמוד ענן |
- מבצע עמוד ענן, באתר פז"ם מבית mako
- מבצע עמוד ענן, באתר "הארץ"
- מבצע עמוד ענן, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט) - ידיעה מתעדכנת
- Pillar of Defense, ידיעה מתעדכנת בבלוג של צה"ל (באנגלית)
- סיכום המבצע וסטטיסטיקות, בבלוג של צה"ל (באנגלית)
סרטי וידאו מהמבצע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט) - גלריה מתעדכנת- תמונות מהמבצע, ערוץ צה"ל בפליקר
- תמונות של פגיעות רקטות בישראל, ערוץ צה"ל בפליקר
- מבצע עמוד ענן(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021), באתר השב"כ
- דקה אחר דקה: היממה הראשונה של "עמוד ענן", באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- אחיקם משה דוד, מבצע ההסחה של הרמטכ"ל: כך הכין גנץ את "עמוד ענן", באתר nrg, 16 בנובמבר 2012.
- 8 ימים, 5 הרוגים, 1,500 רקטות ו-421 יירוטים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2012
- ברק רביד, ג'קי חורי, אחרי שמונה ימי לחימה: הפסקת האש נכנסה הערב לתוקפה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- מפת סיכום האירועים, באתר "הארץ".
- שי לוי, שומרים על כולנו: המפקדים שמנהלים את מבצע עמוד ענן, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2012.
- דותן גבאי, סיכום 8 ימי לחימה עד להפסקת אש, באתר MivzakLive, 22 בנובמבר 2012
- שלמה ברום (עורך), לאחר מבצע "עמוד ענן" (רצועת עזה, נובמבר 2012), באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- יונתן גונן, חמאס: הניצחון הוא עובדה, המזרח התיכון השתנה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2012
- יהונתן שר, משיבים אש, ביטאון ביבשה, גיליון 21, דצמבר 2012.
- אמיר בוחבוט, קצין איסוף: הסיבות שבגללן החמאס יושב בשקט, באתר וואלה!, 22 בפברואר 2013.
- רון בן ישי, המבצע מתנהל על-פי התוכנית; ההרתעה משתקמת, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012.
- רון בן ישי, צה"ל שיקם ההרתעה, חמאס ינסה לירות לגוש דן, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- בנג'מין ס' למבת', מלחמת לבנון השנייה – הערכה מחודשת(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021), צבא ואסטרטגיה, כרך 4, גיליון 3, דצמבר 2012.
- עמוס ידלין, בנחישות, בשיקול דעת ובהקדם, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 385, 15 בנובמבר 2012.
- יוסי ארזי וגל פרל, שילוב טכנולוגיות להגנת העורף מפני איומים בליסטיים וטילי שיוט(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021), צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 3, דצמבר 2013.
- צוף בן אליעזר, שנה למבצע עמוד ענן, "בין גלים", ינואר 2014, עמ' 11.
- ערן אורטל ותמיר ידעי, מבצעי הרתעה - דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום, עשתונות 1, המכללות הצבאיות ינואר 2013 (באתר צה"ל)
הערות שוליים
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, ארבעה חיילים נפצעו מטיל נ"ט שנורה מעזה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2012
- ^ 2.0 2.1 מבצע "עמוד ענן", באתר צה"ל
- ^ 3.0 3.1 3.2 ממצאי ניתוח שמות המחבלים ההרוגים במבצע "עמוד ענן" ובחינת היחס בינם לבין אזרחים בלתי מעורבים, שנהרגו בשוגג, באתר המרכז למורשת המודיעין, 16 בדצמבר 2012
- ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ"א
- ^ 5.0 5.1 היסטוריה של טרור, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 בנובמבר 2012, 2:32
- ^ פורסם: 17.06.14 , 20:03, מת מפצעיו גבר שנפצע במבצע "עמוד ענן", באתר ynet, 17 ביוני 2014
- ^ 7.0 7.1 After eight days of fighting, ceasefire is put to the test, באתר The Times Of Israel, מתאריך 21 בנובמבר 2012
- ^ ממצאי ניתוח שמות המחבלים ההרוגים במבצע "עמוד ענן" ובחינת היחס בינם לבין אזרחים בלתי מעורבים, שנהרגו בשוגג, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 16 בדצמבר 2012.
- ^ דיווח ברויטרס(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021)
- ^ Gaza flares as Israel hits back killing four(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021), באתר רויטרס, 11 בנובמבר 2012
- ^ מערכת אתר צה"ל, סיכום מבצע "עמוד ענן": כל ההתרחשויות, שעה אחר שעה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 בנובמבר 2012
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "אלפא, חד וחלק", ידיעות אחרונות, 05.04.2013.
- ^ יואב לימור, מבחן החצי של גנץ, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2013
- ^ לילך שובל ודניאל סיריוטי, חיסולו של אחמד ג'עברי, באתר ישראל היום
- ^ אודי סגל, מתחת לפני השטח: תרגיל ההטעיה הישראלי שקדם למבצע בעזה, באתר מאקו
- ^ ניצן ארליך, צפו: נתניהו במסר לחמאס: "נמשיך להגן על אזרחנו", באתר כיכר השבת, 14 בנובמבר 2012
- ^ יואב לימור, להחזיר את השליטה לידיים, באתר ישראל היום
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי חוסל בעזה לצד בנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- ^ שחר חי וגלעד מורג, שר הביטחון: פגענו ברוב טילי הפג'ר של חמאס, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- ^ 20.0 20.1 תינוק וילד נהרגו בעזה. "להכות בתל אביב הלילה", באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- ^ 21.0 21.1
אי-פי, דו"ח של האו"ם: בנו של כתב זר נהרג מאש פלסטינית, באתר הארץ, 11 במרץ 2013
- ^ 22.0 22.1 אילנה קוריאל ויואב זיתון, כיפת ברזל יירטה 17 רקטות, נפילות בב"ש, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, צה"ל מזיז חטיבות, היערכות לפעולה קרקעית, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- ^ כתבי ynet, שלושה הרוגים מפגיעת רקטה בקריית מלאכי, באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- ^ לראשונה מתחילת המבצע: נפילה באזור ראשון לציון, באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- ^ יוסף פאר, לראשונה מזה עשרים שנה: ירי על גוש דן, באתר כיכר השבת, 15 בנובמבר 2012
- ^ מערכת הארץ, מבצע "עמוד ענן": סיכום 24 שעות של לחימה, באתר הארץ, 15.11.2012
- ^ צילום כתבת עיתון מידיעות אחרונות, 9.12.14
- ^ ראש ממשלת מצרים הגיע לעזה: ישראל נוצרת האש, באתר וואלה!
- ^ אזעקה נשמעה בגוש דן; דווח על פיצוץ באזור תל אביב, באתר וואלה!
- ^ אמיר בוחבוט וניר יהב, שני בכירי חמאס חוסלו בתקיפת חיל האוויר ברצועה, באתר וואלה!, 16 בנובמבר 2012
- ^ גיוס מילואים עצום בישראל; חמאס: לא צופים הפסקת אש בקרוב, באתר וואלה!
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, צה"ל הפציץ את בניין ממשלת חמאס בעזה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
- ^ גילי כהן, חודשיים מוקדם מהצפוי, סוללה חמישית ומשופרת של כיפת ברזל נפרסה בגוש דן, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2012
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, הבכיר ש"חוסל" והפגיעה בילדים: צה"ל התקפל, באתר ynet, 18 בנובמבר 2012
- ^ עמירה הס, 12 אזרחים פלסטינים נהרגו בגלל טעות של צה"ל, אתר הארץ
- ^ עידן יוסף, צה"ל פגע בארבעה פעילי ג'יהאד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 בנובמבר 2012
- ^ צה"ל פגע בבכיר חמאס שנסע ברכב עיתונות, באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2012
- ^ "IDF: Latest strikes in Gaza hit 11 terrorist cells". Jerusalem Post. נבדק ב-20 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ראשון לציון: רקטה פגיעה ישירות בבניין, אישה נפצע קל, באתר מאקו
- ^ שב"כ לכד את מבצע הפיגוע בת"א: ערבי-ישראלי מטייבה, גלובס, 23 בנובמבר 2012
- ^ באתר ישראל היום
- ^ באתר mitzvaklive
- ^ Gaza and Israel begin to resume normal life after truce, BBC, 22 בנובמבר 2012
- ^ בצלם, הפרות זכויות האדם במהלך מבצע "עמוד ענן"
- ^ עמיר רפפורט, ישראל צריכה להיות מרוצה מהדחת מורסי, באתר nrg, 6 ביולי 2013
- ^ How Hamas Beat Israel in Gaza
- ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל: להמשיך לתקוף כאילו אין דיאלוג מדיני, באתר ynet, 21 בנובמבר 2012
- ^ דני רובינשטיין, החמצן הקטארי מנשים את עזה, באתר כלכליסט, 19.11.12
- ^ אליאור לוי, אחמדינג'אד בירך את הנייה, החל שיקום המנהרות, באתר ynet, 24.11.12
- ^ לוחמה משפטית/תעמולתית בעקבות מבצע "עמוד ענן", באתר המרכז למורשת המודיעין
- ^ יואב זיתון, הפציצו והתמודדו עם נ"מ. המבצע של חיל האוויר, באתר ynet, 23.11.12
- ^ אילנה קוריאל, חקלאי עוטף עזה שבו לנזק של מיליונים בשדות, באתר ynet, 24.11.12
- ^ מוטי בסוק, צבי זרחיה, 1,790 פגיעות ברכוש במבצע; ועדת הכספים תכונס לדון בפיצויים, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2012
- ^ הסכם קיבוצי מיום 6.12.2012, בעניין תשלום שכר לעובדים שנעדרו בתקופת מבצע עמוד ענן ובתקופה קודמת
- ^ צו ההרחבה פורסם ב י"פ 6662, התשע"ד, 16.9.2013, עמ' 166.
- ^ מבצע "עמוד ענן" 2012, באתר של רשות המסים בישראל
- ^ סיכום מלחמת הסייבר בעקבות מבצע "עמוד ענן", אתר PCMagazine, 22 בנובמבר 2012
- ^ גיא לרר, בעקבות פריצה ל-Ynet: פרטיהם של כחצי מיליון ישראליים דלפו לרשת, באתר של "רשת 13", 20 בנובמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
מני אדרי, אתר ynet נפרץ, כחצי מיליון כתובות אי-מייל זלגו החוצה(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021), אתר Geekspot,, 21 בנובמבר 2012 - ^ עמירה הס, בין ההרוגים ברצועה - חקלאים, מוכרי מים ושכנים של מבוקשים, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2012
- ^ אחיקם משה דוד, מתקפה רחבה ברצועת עזה, דיווחים על הרוגים, באתר nrg, 20 בנובמבר 2012
- ^ הידיעה בערוץ 7.
- ^ דורון פסקין, דיווח: הנהגת חמאס מבקשת מיליארד דולר לשיקום נזקי עמוד ענן, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2012
- ^ שלי יחימוביץ', עלינו לדבוק ביעדים שהוצבו
- ^ http://www.jpost.com/DiplomacyAndPolitics/Article.aspx?id=291828 מתוך The Jerusalem Post
- ^ יוסי שריד, בסרט הזה כבר היינו, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
- ^ אורי משגב, מלחמת בחירות, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
- ^ ישראל היום, 22/11/2012 עמ' 11
- ^ ישראל היום, 22.11.12, עמוד 4, מתי טוכפלד
- ^ הכרעה או התראה למול חמאס, באתר יוטיוב.
- ^ The White House - Readout of the President’s Phone Calls with Israeli Prime Minister Netanyahu and Egyptian President Morsi
- ^ ניר יהב, אמיר בוחבוט ורמי שני, היום השלישי של מבצע "עמוד ענן": עדכונים שוטפים, באתר וואלה!
- ^ טובה לזרוף, Ashton, Merkel say Israel has right to defend itself
- ^ רועי קייס והסוכנויות, צרפת: לישראל זכות להגנה, אבל די לאלימות, באתר ynet
- ^ שר החוץ הגרמני נפגש עם פרס: ניצבים לצד ישראל, 20/11/2012, אתר nrg
- ^ ליאור פרידמן, הפגנות בעולם: "ישראל אשמה במצב בעזה", באתר מאקו, 15 בנובמבר 2012
- ^ רמי שני ויהושע בריינר, הירי לדרום: שלושה נהרגו מפגיעת רקטה בבית בקריית מלאכי, באתר וואלה!
- ^ איתמר אייכנר, שגריר ישראל בקהיר הוחזר לארץ, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- ^ סוריה: מגנים את "הפשעים הברבריים של ישראל בעזה", באתר גלובס
- ^ כתבי "הארץ", עדכונים שוטפים || נדחתה ברגע האחרון ההודעה על הפסקת אש; אזרח וחייל צה"ל נהרגו באשכול, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2012
- ^ עזה: רקטות פלסטיניות כוונו על אזרחים ישראלים בניגוד לחוק, 24 בדצמבר 2012
- ^ יובל מן, הסיקור בעולם: "השלום מתרחק, סיכונים עצומים", באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- ^ תומר ורון, "עמוד ענן" בעולם: בין הפגיעה בקריית מלאכי לתקיפות צה"ל בעזה
- ^ Silverman, Anav (18 בנובמבר 2012). "Another Photo of Syrian Massacre Falsely Recycled as Gaza Tragedy". Algemeiner Journal. נבדק ב-19 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ עדי בן ישראל, נתפס על חם: כתב BBC פרסם תמונה של ילדה סורית הרוגה - והציג אותה כהרוגה בהפצצות צה"ל בעזה, גלובס.
- ^ BBC’s Gaza Correspondent Jon Donnison Tweets Picture of Syria Child Victim, Blaming Israel, Algemeiner 19 November 2012
- ^ More (real) news, Daily Mail 19 November 2012
- ^ "BBC Gaza correspondent 'not fit for purpose'". The Commentator. אורכב מ-המקור ב-2012-11-27. נבדק ב-19 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harkov, Lahav. "Hamas co-opts photos of injured Syrians". The Jerusalem Post. נבדק ב-19 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ פול פרחי, Story behind image of dead Palestinian baby highlights photographer challenges, וושינגטון פוסט, 13 במרץ 2013
- ^ יואב זיתון, שקט מוחלט מ-23:00, המילואימניקים משתחררים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2012
- ^ אטילה שומפלבי ואליאור לוי, ישראל פתחה בהקלות; חמאס: נבריח עוד נשק, באתר ynet, 24 בנובמבר 2012
- ^ ברק רביד וג'קי חורי, אחרי שמונה ימי לחימה: הפסקת האש נכנסה אמש לתוקפה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- ^ אבי יששכרוף, פרשננו לענייני ערבים, נא לא להפריע: ישראל, חמאס ומצרים שומרות על השקט בעזה, באתר וואלה!, 15 בפברואר 2013.
- ^ גילי כהן, גנץ: צה"ל יכול לתקוף לבדו מתקני גרעין באיראן, באתר הארץ, 16 באפריל 2013
- ^ דו"חות חודשיים באתר שירות הביטחון הכללי
| הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| גורמים מעורבים |
|
  
| ||||
| אזורי הלחימה | רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני | |||||
| עימותים מרכזיים | האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023) | |||||
| מונחים ומושגים | גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' | |||||
| לוחמת מנהרות |
| |||||
| אמצעי לחימה |
| |||||
| ארטילריה רקטית פלסטינית |
| |||||
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעשור השני של המאה ה-21 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבצעים צבאיים | הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן • מבצע חוק ברזל • מבצע הד חוזר • מבצע עמוד ענן • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן • מבצע חשיפה מלאה • מבצע שובו אחים • מבצע צוק איתן (אירועים) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מבצע חגורה שחורה | ||||||||||||||||||||
| התפרעויות ואירועי טרור |
| ||||||||||||||||||||
| שונות | העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה | ||||||||||||||||||||
| בנימין נתניהו | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
|
| ||||||||||||
| משפחתו | נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן) | |||||||||||||
| בנות זוג | מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה) | |||||||||||||
| ספריו | הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022) | |||||||||||||
| ספרים אודותיו | נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • הנתניהוז (2021) • מר הפקרה (2024) | |||||||||||||
| חשדות לפלילים | פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020) | |||||||||||||
| שונות | פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files | |||||||||||||
34435820מבצע עמוד ענן