קמלה האריס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קמלה האריס
Kamala Harris
לידה 20 באוקטובר 1964 (גיל: 60)
אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית
שם מלא קמלה דווי האריס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הווארד בוושינגטון,
בית הספר הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה
עיסוק משפטנית, פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג דאגלס אמהוף
שושלת משפחת האריס
אם שיאמלה גופלאן
סגנית נשיא ארצות הברית ה-49
20 בינואר 2021 – מכהנת
(4 שנים)
תחת הנשיא ג'ו ביידן
סנאטורית מטעם מדינת קליפורניה
3 בינואר 201718 בינואר 2021
(4 שנים)
התובעת הכללית של קליפורניה
3 בינואר 20113 בינואר 2017
(6 שנים)
התובעת המחוזית של סן פרנסיסקו
8 בינואר 20043 בינואר 2011
(7 שנים)

קמלה דווי האריסאנגלית: Kamala Devi Harris; נולדה ב-20 באוקטובר 1964) היא פוליטיקאית ומשפטנית אמריקאית המכהנת כסגנית נשיא ארצות הברית ה-49 תחת הנשיא ג'ו ביידן והמועמדת לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024. קודם לכן כיהנה כסנאטורית מטעם קליפורניה מאז 2017 וכן כתובעת הכללית של קליפורניה. האריס, חברת המפלגה הדמוקרטית, היא האישה הראשונה בתולדות ארצות הברית המכהנת כסגנית הנשיא. בנוסף, היא האדם הראשון בתפקיד ממוצא אפרו-אמריקאי וממוצא דרום-אסייתי[1].

היא נולדה באוקלנד שבקליפורניה ולמדה באוניברסיטת הווארד בוושינגטון ובמכללת הייסטינגס למשפטים שבאוניברסיטת קליפורניה[2]. היא החלה את דרכה כעורכת דין במשרדו של התובע המחוזי (DA) של מחוז אלאמדה (אנ'), ובהמשך הצטרפה למשרד התובע של מחוז סן פרנסיסקו[2]. בשנת 2003 נבחרה לתפקיד פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו. ב-2010 וב-2014 נבחרה לשמש כתובעת הכללית של קליפורניה ובכך הייתה לתובעת הכללית הראשונה אי פעם של קליפורניה שאינה גבר לבן[2]. בבחירות לסנאט של ארצות הברית בקליפורניה ב-2016 היא ניצחה את לורטה סנצ'ז והפכה לאישה האפרו-אמריקאית השנייה והאמריקאית הדרום-אסייתית הראשונה שכיהנה בסנאט. כסנאטורית דגלה האריס בהקלה על הליכי הוצאת אזרחות למהגרים, בחוקי פיקוח על נשק ובביצוע רפורמה במערכת הבריאות והמיסוי [דרוש מקור].

האריס התמודדה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2020, אך בדצמבר 2019, טרם הבחירות, פרשה מהמרוץ[2]. ביידן מינה אותה לעמיתתו למרוץ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ובבחירות הם גברו על דונלד טראמפ ועל מייק פנס. ב-20 בינואר 2021 הושבעה לתפקידה.

ביוגרפיה

האריס נולדה באוקלנד שבקליפורניה לאם טמילית (ילידת מדראס שבהודו) ולאב יליד ג'מייקה ממוצא אפריקאי שלמדו באוניברסיטת סטנפורד[2]. אמה בחרה את שמה, שפירושו הוא "לוטוס" וכן שמה הנוסף של האלה ההינדית לקשמי, המסמלת בין היתר העצמה נשית, וזאת כדי לבטא את מוצאה ההודי[3].

אביה, דונלד האריס (יליד 1938), היגר מג'מייקה לארצות הברית ב-1961 כדי ללמוד לדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובהמשך כיהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. אמה, שיאמלה גופלאן (1938–2009), הייתה חוקרת סרטן השד[4]. כשהייתה האריס בת שבע התגרשו הוריה, והיא עברה להתגורר עם אמה בברקלי ובמונטריאול, שם סיימה את לימודיה בתיכון וסטמאונט[5]. להאריס אחות אחת, מאיה האריס, משפטנית ופעילה פוליטית.

היא סיימה תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה בשנת 1986 באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון, והייתה חברת באחוות אלפא קפא אלפא. בשנת 1989 סיימה תואר במשפטים (J.D.) במכללת הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה[4].

בשנים 1990–1998 עבדה כסגנית-התובע המחוזי של מחוז אלמידה (הכולל את הערים אוקלנד וברקלי) שבקליפורניה. בהמשך הצטרפה למשרד התובע של מחוז סן פרנסיסקו, וכן שירתה כראש המחלקה לענייני ילדים ומשפחה במחוז זה. ב-2003 נבחרה לתפקיד פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו לאחר שניצחה בבחירות את הפרקליט המכהן. היא נבחרה מחדש ב-2007 ושירתה בתפקיד עד שנת 2011. בנובמבר 2010 נבחרה לתובעת הכללית של קליפורניה, והחליפה בתפקיד את ג'רי בראון, שנבחר שוב למושל קליפורניה לאחר הפסקה של עשרות שנים. היא החלה את כהונתה בינואר 2011, ונבחרה לכהונה שנייה בנובמבר 2014.

סנאטורית

בינואר 2015 הכריזה על התמודדות לסנאט של ארצות הברית בבחירות 2016 מתוך כוונה לרשת את כסאה של הסנאטורית הדמוקרטית הפורשת, ברברה בוקסר[6]. ביוני 2016 זכתה במקום הראשון בפריימריז הפתוחים בקליפורניה, שיטה שבמסגרתה התקדמו לבחירות הכלליות שני המסיימים הראשונים, ללא קשר למפלגתם. במסגרת שיטה זו התמודדה האריס נגד חברת בית הנבחרים הדמוקרטית לורטה סנצ'ס, שסיימה במקום השני[7]. בבחירות הכלליות ניצחה האריס, וב-3 בינואר 2017 החלה את כהונתה. בתחילת 2018 החלה לכהן כחברת ועדת המשפטים של הסנאט הודות לניסיונה כתובעת הכללית של קליפורניה.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

ב-21 בינואר 2019 הצהירה האריס שהיא תתמודד בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. בסקר שפורסם ב-CNN ביולי 2019, זכתה האריס לתמיכה של כ-17% מתומכי המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות המקדימות במפלגה[8]. בהמשך ירד מעמדה בסקרים, והיא זכתה בבחירות לתמיכה מעטה. היא הכריזה על פרישתה מהמרוץ ב-4 בדצמבר 2019[9], סיסמת הקמפיין שלה בבחירות המקדימות הייתה "למען העם (במקור "For The People"), וזאת בהשראתה של חברת הקונגרס האפרו-אמריקאית הראשונה, שירלי צ'יזהולם.

בשנת 2019 פרסמה ספר אוטוביוגרפי האמת שאנו מחזיקים: מסע אמריקני[2].

לאחר שביידן והאריס פתחו כל אחד את מסע הבחירות שלו לנשיאות במאי 2019, טענו בכירים בשדולה השחורה של הקונגרס האמריקאי כי כרטיס נשיאותי של ביידן-האריס יהיה שילוב אידיאלי להביס את דונלד טראמפ ומייק פנס[10]. בשלהי פברואר 2020 זכה ביידן בניצחון מוחץ בפריימריז שהתקיימו בקרוליינה הדרומית הודות לתמיכתו של ג'ים קלייבורן, מה שהוביל למספר רב של ניצחונות גורפים בסופר טיוזדיי. בראשית מרץ הציע קלייבורן לביידן שיבחר אישה אפרו-אמריקאית כעמיתתו למירוץ, וציין כי "יש לתגמל נשים אפרו-אמריקניות על נאמנותן". בחודש מרץ התחייב ביידן לבחור אישה בתור עמיתתו למירוץ[11].

ב-17 באפריל 2020 הגיבה האריס להשערות שהועלו באמצעי התקשורת ואמרה שלכבוד יהיה לה לחבור לביידן כמועמדת לסגנית הנשיא[12]. בשלהי חודש מאי, על רקע רצח ג'ורג' פלויד, ניצב ביידן שוב בפני קריאות לבחור אישה שחורה כעמיתתו למירוץ, תוך נימוק הרקע של ואל דמינגס והאריס עם רשויות אכיפת החוק[13].

ב-12 ביוני דווח בעיתון "הניו יורק טיימס" כי האריס היא המועמדת המובילה לתפקיד סגנית הנשיא של ביידן משום שהיא האישה הלא-לבנה היחידה עם הניסיון הפוליטי המתאים לתפקיד כה בכיר. מועמדות אחרות היו אליזבת וורן, ואל דמינגס וקיישה לאנס בוטומס[14]. ביידן הודיע על בחירתה ב-11 באוגוסט 2020. האריס היא האישה הלא-לבנה הראשונה שקיבלה את המועמדות לתפקיד סגן נשיא מטעם אחת משתי המפלגות, והאישה השלישית (אחרי ג'רלדין פררו ושרה פיילין) שהיו מועמדות לתפקיד מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות[15].

סגנית נשיא ארצות הברית

ב-20 בינואר 2021 הושבעה לתפקידה כסגניתו של הנשיא ביידן. בעקבות כך ונכון ל-2022, האריס היא האישה בעלת הדרג הבכיר ביותר בהיסטוריה של הממשל האמריקאי, לפניה החזיקה בתואר יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי.

האריס ערכה את מסעה הבינלאומי הראשון כסגנית הנשיא ביוני 2021, כשביקרה בגואטמלה ובמקסיקו בניסיון להבין ולנתח את הסיבות לעלייה בהגירה ממרכז אמריקה לארצות הברית.

בשנת 2020 הופיעה ברשימה השנתית של מגזין טיים של האנשים המשפיעים ביותר בעולם, טיים 100[16].

כסגנית נשיא האריס היא גם נשיאת הסנאט, והיא יכולה להצביע בסנאט כקול שובר שוויון. היות שמושבי הסנאט התחלקו כמעט שווה בשווה לאורך כהונתה – 50–50 בין דמוקרטים ועצמאיים לבין רפובליקנים אחרי הבחירות בשנת 2020, ו-51–49 לאחר הבחירות ב-2022 – האריס הרבתה יחסית להשתמש בכוח זה. ב-5 בדצמבר 2023 הצביעה האריס בפעם ה-32 וה-33, ובכך שברה את השיא הקודם, שקבע ג'ון קלהון, סגן הנשיא בשנים 1825–1832[17].

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024

ב-21 ביולי 2024 הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על פרישתו מייצוג המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 ותמיכתו במועמדותה של האריס לתפקיד[18].

ב-21 באוגוסט 2024 קיבלה באופן רשמי את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית[19].

עמדות פוליטיות

מדיניות חוץ

האריס תמכה בהסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן וגינתה את יציאת ארצות הברית מההסכם תחת ממשל טראמפ, בטענה כי ההסכם אמנם אינו מושלם, אך הוא מנע מאיראן נשק גרעיני, ויציאה ממנו ללא תוכנית חלופית הוא מעשה חסר אחריות[20]. האריס התייחסה ליחסים המורכבים בין איראן לארצות הברית פעמים רבות נוספות. כך היה כאשר הביעה חשש שתתרחש הסלמה לאחר חיסולו של קאסם סולימאני.

יחסה לישראל

בשנת 2017 נשאה האריס נאום ציבורי למשתתפי כנס AIPAC, שבו אמרה: ”אני מאמינה שישראל לעולם לא צריכה להיות נושא למחלוקת מפלגתית, וכל עוד אני סנאטורית, אעשה כל שביכולתי להבטיח תמיכה דו-מפלגתית רחבה בביטחון ישראל ובזכותה להגנה עצמית”. האריס ציינה כי "ההחלטה הראשונה שאותה יזמתי כסנאטורית הייתה להילחם בהטיה אנטי-ישראלית באו"ם", כשהיא מתייחסת להחלטה של הסנאט שחגגה 50 שנה לאיחוד ירושלים. באותו נאום היא הביעה את תמיכתה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני שיושג במשא ומתן בהסכמת שני הצדדים. בשל כך האריס מתנגדת לסיפוח יהודה ושומרון ואף כתבה ביוני 2020 לטראמפ, כי הסיפוח "יפגע בסיכויים להשגת פתרון של שתי מדינות באמצעות משא ומתן". עם זאת, היא לא הצטרפה למכתב שעליו חתמו סנאטורים אחרים, אשר קבע כי סיפוח יפגע ביחסים בין ארצות הברית לישראל[21].

האריס ציינה כי היא מתנגדת לקמפיין החרם "BDS"[22], וגם לאיסור חרם על ישראל[23].

בסוף 2017 הגיעה לישראל, נפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וביקרה בכותל, ביד ושם ובבית המשפט העליון. מנכ"לית "המועצה היהודית הדמוקרטית באמריקה" (JDCA) האלי סויפר, שכיהנה בעבר כיועצת לביטחון לאומי של האריס, אמרה על האריס: ”כל חייה תמכה בישראל. דיברה על החשיבות להבטיח שמערכת היחסים בין ארצות הברית וישראל תישאר חזקה ולא יעשה בה פוליטיזציה באופן שהממשל הזה עשה כדי לפלג את הדמוקרטים. אני חושבת שהיא מאוד תומכת ביחסי ארצות הברית-ישראל”.

בשנת 2018, בנאום נוסף ל-AIPAC, חזרה על תמיכתה בישראל והזכירה חוויות מילדותה בנוגע לאיסוף כספים לנטיעת עצים בישראל עבור הקרן הקיימת לישראל. גינתה את האנטישמיות לאחר הטבח בבית הכנסת "עץ חיים – אור לשמחה" בפיטסבורג, אשר גבה את חייהם של 11 מתפללים במהלך תפילת הבוקר בשבת.

היא הייתה מיוזמי החלטת הסנאט שהביעה התנגדות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שגינתה את בניית ההתנחלויות הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים כהפרה של החוק הבינלאומי[24].

בריאיון שקיימה ב-2022 אמרה כי ממשל ביידן יחזיר את הסיוע לפלסטינים אותו עצר הנשיא דונלד טראמפ מאחר שטען שהוא משמש גורמי טרור, בנוסף לכך הבטיחה כי הממשל יחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ויפתח מחדש את הקונסוליה האמריקאית ששכנה במזרח ירושלים עד שטראמפ החליט לסגור אותה[25].

במהלך מלחמת חרבות ברזל התראיינה מספר פעמים - הביעה זעזוע ממתקפת החמאס ומעשי התקיפה וגם מהמצב בעזה אחרי חודשי המלחמה. על המפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטאות באמריקה אמרה: "הם מראים בדיוק מהו הרגש האנושי שנדרש בתגובה לעזה. יש דברים שחלק מהמפגינים אומרים שאני דוחה לחלוטין, אז אני לא תומכת בטענות שלהם לגמרי. אבל אנחנו צריכים לנווט את זה. אני מבינה את הרגש מאחורי זה."[26]

הגירה ומיעוטים

בתחום ההגירה האריס בעד הרחבת של מתן אשרות שהייה למהגרים וכן בעד מתן אזרחות לילדים של מהגרים שהובאו לארצות הברית באופן לא חוקי עוד שהיו קטינים, כמו כן היא ביקרה רבות את הנשיא טראמפ ואת המדיניות שלו בעניין מהגרים "מדיניות ההפרדה המשפחתית" (אנ') ואף הפגינה נגדה.

באחד מנאומיה דיברה האריס על יחס האומה האמריקאית למיעוטים שבארצה ואמרה כי "לווירוס (ובכך התייחסה לנגיף קורונה) אין עיניים, אך הווירוס מראה לנו איך אנחנו מתייחסים זה לזה ואיך אנחנו רואים אחד את השני. ותבינו, אין שום חיסון נגד גזענות, עלינו לעשות את עבודת התיקון עבור פלויד (ג'ורג' פלויד, שרציחתו הציתה את גל המחאות בארצות הברית מיד לאחר מכן), עבור הילדים שלנו, עלינו להגיע לצדק משפטי תחת החוק. אף אחד מאיתנו לא יהיה חופשי עד שכולנו נהיה חופשיים"[27].

כלכלה

== משפחה

היא תומכת בזכות להפלה.

פשיעה וביטחון

כלי תקשורת רבים בארצות הברית מתייחסים להאריס כמייצגת גישת ה"חוק וסדר" במפלגה הדמוקרטית[28].

האריס תומכת בהקשחה של החוקים שנוגעים לנשיאת נשק בארצות הברית וכאשר התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2020 הכריזה כי אם תיבחר לנשיאות היא תעביר תקציב לקונגרס שיתן לדבריה “מאה ימים להתעשת ולהראות את האומץ הדרוש לחוקק חוקי נשק סבירים”[29].

היא תומכת בחוקיות השימוש במריחואנה ברחבי המדינה.

סביבה ומדיניות האקלים

האריס תומכת בחקיקה להגנת הסביבה ולטיפול במשבר האקלים. כתובעת בקליפורניה היא פעלה נגד חברות מזהמות. ב-2019, כסנאטורית, היא הציגה יחד עם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז את הצעת החוק שקיבלה את הכינוי "הניו דיל הירוק". היא תמכה במדיניות הניו דיל הירוק גם במהלך התמודדותה בבחירות המקדימות לנשיאות בשנת 2020. במהלך הקמפיין היא הביעה גם תמיכה בחקיקה שתמנע שימוש בסדיקה הידראולית להפקת נפט. בתקופת כהונתה כסגנית הנשיא היא הצביעה בסנאט, כקול שובר שוויון, בעד "החוק להפחתת האינפלציה" (Inflation Reduction Act), שכלל השקעה המיועדת לטיפול במשבר האקלים, בהקף הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית עד אז[30]. כשנשאלה בעת המרוץ לנשיאות ב-2024 האם היא תנסה לקדם את הניו דיל הירוק, אמרה האריס שהיא תתמקד ביישום החוק להפחתת האינפלציה[31].

חיים אישיים

האריס נשואה לדאגלס אמהוף, עורך דין יהודי-אמריקאי[2]. אין לה ילדים משלה, והיא אימצה את שני ילדיו של אמהוף מנישואיו הראשונים (קול ואלה)[2]. בעלה הוא בן הזוג הגבר הראשון של סגן נשיא ולפיכך נקרא "האדון השני של ארצות הברית" (על משקל "הגברת השנייה של ארצות הברית") והוא גם היהודי הראשון במעמד זה.

ספרים

  • דן מוריין, קמלה האריס - הדרך שלה (ביוגרפיה), הוצאת משכל-ידיעות אחרונות, 2021, 256 עמודים[32][33]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, "סדק בתקרה": ערוצי החדשות בארה"ב חגגו את ההישג ההיסטורי של קמלה האריס, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2020
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, אם המומנטום יימשך, היא תהיה הנשיאה. אבל מי את בעצם, קמלה האריס?, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
  3. ^ ynet והסוכנויות, הודים חוגגים עם קמלה: "תעשי את אמא גאה", באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
  4. ^ 4.0 4.1 הכירו את האישה שתוכל לקרוע את טראמפ לגזרים, באתר הארץ, 5 בפברואר 2019
  5. ^ Kamala Harris, a Montreal high school graduate, makes history as first Black woman, Asian-American on presidential ticket
  6. ^ With Kamala Harris in for Senate bid, Tom Steyer edges closer to a run, CNN, 13 January 2015
  7. ^ Two Democrats will face off for California's U.S. Senate seat, marking first time a Republican will not be in contention,‏ לוס אנג'לס טיימס, 8 ביוני 2016
  8. ^ Jennifer Agiesta, CNN Polling Director, CNN Poll: Harris and Warren rise and Biden slides after first Democratic debates, CNN
  9. ^ ניקולס ריקארדי וקת'לין רוניין, Kamala Harris ends White House bid, citing lack of funding, באתר AP‏, 4 בדצמבר 2019 (באנגלית)
  10. ^ הת'ר קייגל, ‘A dream ticket’: Black lawmakers pitch Biden-Harris to beat Trump, באתר פוליטיקו, 12 במאי 2019 (באנגלית)
  11. ^ נטע בר, ‏ביידן התחייב: "סגניתי תהיה אישה", באתר ישראל היום, 16 במרץ 2020
  12. ^ ג'ו גארופולי וטל קופן, Kamala Harris ‘would be honored’ to be Joe Biden’s running mate, באתר CBS News‏, 17 באפריל 2020 (באנגלית)
  13. ^ נטשה קורקי ומארק קפוטו, Minneapolis unrest shakes up VP shortlist, באתר פוליטיקו, 31 במאי 2020 (באנגלית)
  14. ^ מ. ג'. לי וג'ף זלני, Nation's reckoning on race looms large over final month of Biden's running mate search, באתר CNN‏, 26 ביוני 2020 (באנגלית)
  15. ^ ביידן בחר בסנאטורית השחורה קמלה האריס כסגניתו במרוץ לנשיאות, באתר וואלה!‏, 11 באוגוסט 2020
  16. ^ Kamala Harris: The 100 Most Influential People of 2020, Time
  17. ^ Vice President Harris breaks record for casting the most tie-breaking votes, NBC News, December 5, 2023
  18. ^ בני סולומון, ‏דקות אחרי ההודעה הדרמטית - הנשיא מבהיר: תומך בהאריס, באתר כיכר השבת, 21 ביולי 2024
  19. ^ עכשיו זה רשמי: האריס היא המועמדת הדמוקרטית - כמה תרומות גייסה?, באתר אייס, 21 באוגוסט 2024
  20. ^ Sen. Kamala Harris reacts to Trump's decision to withdraw from the Iran Nuclear Deal Marissa Papanek, krcrtv.
  21. ^ ניסן צור, מי את, קמלה האריס?, באתר ערוץ 7, 12 באוגוסט 2020
  22. ^ 5 Jewish things to know about Kamala Harris, Jewish Telegraphic Agency, ‏2019-01-11 (באנגלית)
  23. ^ Eric Cortellessa, US Senate passes anti-BDS bills, sending them to House, www.timesofisrael.com (באנגלית)
  24. ^ [1], באתר JDN
  25. ^ ynet, שתי מדינות, לא בכפייה. קמלה האריס על ישראל, באתר ynet, 12 באוגוסט 2020
  26. ^ כתבה ב-Times of Israel, עשירי ביולי 2024
  27. ^ טל שניידר, ‏הסנטורית קמלה האריס בנאום ראשון: לא האמנתי שאגיע למעמד הזה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2020
  28. ^ שמרית מאיר, פתאום, בין כל הגברים הלבנים, קמלה האריס, באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
  29. ^ דיוויד הרסני, נשיונל רוויו, הרודנית: ההיסטוריה הבעייתית של קמלה האריס, באתר מידה, 12 באוגוסט 2020
  30. ^ Ella Nilsen, Html Clean energy package would be biggest legislative climate investment in US history, CNN, July 28, 2022
  31. ^ Lisa Friedman," Here’s Where Kamala Harris Stands on Climate, The New York Times, July 22, 2024
  32. ^ דן מוריין, השנים שעיצבו את האישה החזקה בעולם. סיפור עלייתה של קמלה האריס, באתר ynet, 23 בינואר 2021
  33. ^ אתר למנויים בלבד מורן שריר, "קמלה האריס: בדרך שלה" לא מצליח לשרטט דיוקן מעמיק של סגנית נשיא ארצות הברית, באתר הארץ, 24 במאי 2021


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39933575קמלה האריס