ועדת טרכטנברג
הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, שנודעה בשם ועדת טרכטנברג, על שמו של העומד בראשה, הייתה ועדה ציבורית שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגוסט 2011, בעקבות מחאת האוהלים בקיץ 2011, במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל[1][2]. בראש הוועדה עמד פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הוועדה כללה 14 חברים, מהמגזר הציבורי, מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי. שני שרים, מיכאל איתן ולימור לבנת, מונו כמשקיפים בוועדה.
הוועדה עסקה בחמישה תחומים: הצעות לשינוי סדרי עדיפויות במטרה להקל על הנטל של אזרחי ישראל, שינוי תמהיל תשלומי המסים, הנגשת השירותים החברתיים, הגברת התחרות במשק וצעדי יישום להורדת מחירי הדיור[3].
הוועדה הגישה את המלצותיה ב-26 בספטמבר 2011, וב-9 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את דו"ח הוועדה ברוב גדול. ב-5 בדצמבר 2011 אישרה הכנסת את פרק המסים בדו"ח שכולל הקלות מסוימות בנטל המס, כגון תוספת של שתי נקודות זיכוי לאבות עובדים עם ילד עד גיל 3, והעלאת נטל המס על בעלי הכנסות גבוהות ועל רווחי הון[4]. הפרוטוקולים המלאים של הוועדה נחשפו ב-24 בפברואר 2013 בעקבות עתירה לבג"צ[5].
חברי הוועדה והצוותים המקצועיים
חברי הוועדה:
| שם | הערות |
|---|---|
| פרופ' מנואל טרכטנברג | יו"ר |
| אייל גבאי | מנכ"ל משרד ראש הממשלה |
| ד"ר אבי שמחון | מבית הספר לכלכלה באוניברסיטה העברית ויו"ר הוועדה המייעצת של משרד האוצר |
| יוג'ין קנדל | ראש המועצה הלאומית לכלכלה |
| אסתר דומיניסיני | מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי |
| פרופ' פנינה קליין | מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, כלת פרס ישראל לחקר החינוך |
| ד"ר טלי רגב | ממרכז טאוב |
| גל הרשקוביץ | ראש אגף התקציבים במשרד האוצר |
| מיכל עבאדי-בויאנג'ו | החשבת הכללית במשרד האוצר |
| שחר כהן | מנהל תכנון אסטרטגי בחברת אינדיגו |
| ד"ר קרנית פלוג | המשנה לנגיד בנק ישראל |
| ד"ר שלומי פריזט | כלכלן ראשי ברשות להגבלים עסקיים |
| ד"ר יורם גבאי | הממונה על הכנסות המדינה לשעבר |
| פרופ' רפי מלניק | המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי. ב-25 באוגוסט צורפה חברה נוספת |
| ד"ר רביע בסיס | אשת חינוך מדלית אל כרמל. |
בצוותים המקצועיים נטלו חלק אנשי מקצוע, ובהם: שרון קדמי - מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר; איימן סיף - מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה; ד"ר יוחנן שטסמן - ראש מערך לשיקום וגריאטריה בבית החולים הדסה הר הצופים, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לשעבר; דרור שטרום - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר; ד"ר דימיטרי רומנוב - המדען הראשי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; גידי גרינשטיין - מייסד ונשיא מכון ראות לחשיבה אסטרטגית; יהודה נסרדישי - ראש רשות המסים, משרד האוצר; גדי פרנק - סמנכ"ל תכנון ומדיניות בוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה.
בוועדה פעלו שישה צוותים מקצועיים - חמישה צוותים כלכליים וצוות הידברות. הצוותים הכלכליים: מיסוי, דיור, תחרותיות ויוקר מחיה, שירותים ציבוריים, מאקרו. צוות ההידברות הורכב משלושה תתי צוותים – הידברות עם המאהלים, הידברות פורמלית ומפגשי שיתוף ושימוע, וצוות הידברות ברשתות חברתיות באינטרנט שכונה "צוות מנואל".
"צוות מנואל" הוקם על ידי ד"ר אורן צוקרמן ושירי פרציגר כהן ב-11 באוגוסט 2011, לאחר מפגש עם פרופ' טרכטנברג, שבו הוחלט על הידברות בלתי אמצעית עם ציבור הגולשים דרך רשתות חברתיות. הצוות פעל כגוף עצמאי במסגרת צוות ההידברות של ועדת טרכטנברג. השם "צוות מנואל", הבלוג, עמוד פייסבוק וחשבונות טוויטר ויוטיוב עלו לאוויר ב-14 באוגוסט. הצוות אחראי על האסטרטגיה ברשתות החברתיות ועל ניהול השיחה עצמה על ידי תגובות מהירות והתייעצות טלפונית עם נציגי ועדת טרכטנברג ובעיקר צוות ההידברות. "צוות מנואל" עבד במקביל ובתיאום לאתר שיתוף הציבור הממשלתי, אך תיפקד בצורה עצמאית.
פעילות הוועדה
ב-14 באוגוסט פרסמה ועדת טרכטנברג פנייה לציבור להציע רעיונות והצעות לוועדה. בתוך שבוע התקבלו בוועדה כ-1,100 פניות שונות מאזרחים ומארגונים שונים. על פי נתוני הוועדה, 29% מהפניות שהתקבלו עסקו בסוגיית הדיור, 22% מהפניות עסקו בסוגיית השירותים החברתיים, 19% מהפניות התייחסו לשיטה ולמדיניות הכלכלית-חברתית, 17% מהפניות עסקו במיסוי ו-13% מהפניות נגעו לסוגיית התחרותיות והמחירים. 85% מהפניות הגיעו מאזרחים, 7% מהפניות הגיעו מאנשי מקצוע שכתבו מתחומם ו-7% נוספים הגיעו מארגונים. שאר הפניות הגיעו מנבחרי ציבור[6].
ב-23 באוגוסט החלה הוועדה את דיוניה, בסדרת מפגשים פומביים במטרה לשמוע הצעות ורעיונות מהציבור. הדיונים התקיימו במכון ון ליר בירושלים ושודרו בשידור חי באתר האינטרנט של הוועדה. עשרה מוזמנים, ובהם דב לאוטמן והרב שי פירון, הציגו את דבריהם בפני הוועדה[6]. הנושא המרכזי שעליו דיברו הדוברים היה הצורך בהשקעה בחינוך.
ב-24 באוגוסט התקיים דיון שני שבו הופיעו, בין השאר, פרופ' צבי ארד, שחר אילן וטלי ניר. חלק מהדוברים דיברו על הצורך בשילוב החרדים במעגל העבודה. עוד מהצעות הדוברים: על המדינה להתערב באופן אקטיבי בשוק התעסוקה, להעלות את שכר המינימום ולאכוף אותו, לעגן את הזכות לפנסיה בחוק, להרחיב את מרכיבי השכר בפנסיה, לפתח תוכנית לעידוד תעסוקה במקום תוכנית ויסקונסין, להגביל את כוחם של קרנות הפנסיה כדי למנוע סיכון של השקעות החסכון הפנסיוני.
בפני חברי הוועדה הופיע מוטי היינריך, מנהל אתר אינטרנט העוסק ברפורמות משקיות, שטען כי הפתרון לא קשור בעלות תקציבית או בחקיקה, אלא דווקא בביטול חקיקה. הוא הציע לבטל את כל המכסים ואישורי היבוא לכלל מוצרי הבנייה. כמו כן הציע לבטל לגמרי את מס השבח, בנימוק שכמות העסקאות שתיגרם אחרי ביטולו גדולה עשרות מונים מהתועלת הכספית שצומחת ממנו. מיכאל פואה, מנכ"ל מנהיגות יהודית, הציע לשחרר קרקעות מדינה לאזרחים, ובעיקר באזור יהודה ושומרון[7].
ב-28 באוגוסט נפגש סגן שר הבריאות יעקב ליצמן עם פרופ' טרכטנברג והציג בפניו את רפורמת הסיעוד שגיבש משרד הבריאות. על פי הרפורמה המוצעת ייכללו לראשונה שירותי סיעוד נרחבים בתוך סל הבריאות הממלכתי, ובמקרים רבים יתייתר הצורך ברכישת ביטוחים סיעודיים פרטיים. פרופ' טרכטנברג הבטיח להביא את הנושא לדיון מהיר בוועדה[8].
ב-30 באוגוסט התמקד הדיון בוועדה ביוקר המחיה בישראל. בפני הוועדה הופיעו 17 נציגי ארגונים ונציגי ציבור. יו"ר הוועדה פרופ' טרכטנברג אמר כי השינויים שצפויים להיות לא נמדדים רק בתקציב ובכסף, שכן מדובר גם בשינויים מבניים, כגון מבנה הסקטור הציבורי, נושאים של סדרי עדיפויות, סוגיית יוקר המחיה, ונושא הריכוזיות והשפעתו על המחירים. עוד אמר כי אחת ההמלצות בדו"ח תהיה לגבי דרך עבודת הממשלה על ידי יצירת יחסי גומלין בין הממשלה לציבור, באמצעות שימועים פומביים ושיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בעתיד[9].
בין הדוברים: נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ונשיא התאחדות הקבלנים נסים בובליל. ברוש הציג בפני הוועדה את תוכנית התאחדות התעשיינים להקלה על מצוקת יוקר המחיה, הכוללת הפחתת מע"מ על מוצרי יסוד, סיוע בעלויות דיור, הוזלת הארנונה העירונית, החשמל, הדלק והמים, הפחתת הריכוזיות על ידי תמיכה בעסקים קטנים ועוד. מקורות ההכנסה לתוכנית, שעלותה 11 מיליארד שקל, יבואו מהגדלת היקפי הבנייה, הקפאת ההפחתה במס החברות והוספת שתי מדרגות מס נוספות[10]. נשיא התאחדות הקבלנים בובליל אמר כי מחירי הדירות לא יירדו כל עוד לא תטופלנה הבעיות המרכזיות של ענף הבנייה ובראשן בעיית הריכוזיות והמונופולים שמונעים התנהלות של הענף כשוק חופשי. הוא קרא להגדיל את מספר הקבלנים שמשתתפים במכרזי משרד השיכון לרכישת קרקעות[11].
ב-31 באוגוסט נערך דיון הציבורי האחרון של הוועדה. הוא הוקדש לנציגי המאהלים מכל רחבי הארץ, שייצגו סטודנטים, אמהות חד הוריות, דתיים ועוד. מובילי המחאה החרימו את הדיון[12]. מתחילת ספטמבר עברה הוועדה מדיונים פומביים לעבודה מקצועית, לקראת גיבוש המלצותיה. עד תום השלב הראשון של דיוני הוועדה הגיעו אליה כ-5,000 פניות, מהן כ-700 מלוות בניירות עמדה ובקשות להשתתף בישיבות הוועדה[13].
ב-5 בספטמבר נפגשו חברי הוועדה עם ראשי הסטודנטים בראשות איציק שמולי, ממנהיגי מחאת האוהלים[14].
ביקורת
במקביל להקמת ועדת טרכטנברג הוקם באופן עצמאי צוות מומחים אלטרנטיבי, שייעץ למחאה החברתית, בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה. ראשי הצוות האלטרנטיבי מתחו ביקורת על הגדרת המנדט של ועדת טרכטנברג ועל הכללת אנשים שהיו אחראים למדיניות הכלכלית הנוכחית, לטענתם[15]. לאחר פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג, מתחו עליהן ביקורת ראשי המחאה וצוות ספיבק-יונה במסיבת עיתונאים[16] ובתקשורת[17].
המלצות הוועדה
ב-26 בספטמבר 2011 הגישה הוועדה את המלצותיה[18].
עלות ומקורות המימון
התוכנית התקציבית שהוועדה ממליצה מייעדת לטובת הציבור סך כולל של כ-60 מיליארד שקל על פני חמש שנים. המלצות הוועדה מגדילות את תוספת התקציב ליעדים חברתיים ב-5-6 מיליארד שקל בשנה בממוצע למשך חמש שנים, ובסך הכול כ-30 מיליארד שקל. מקורות המימון הנדרש ליישום מסקנות הוועדה באים מתוך התקציב, ובפרט מקיצוץ בתקציב הביטחון, וכן על ידי הפניית החיסכון בריבית המשולמת על החוב הלאומי לטובת היעדים החברתיים. סך התקבולים הנוספים שיתקבלו כתוצאה מביטול מתווה הורדת המסים והעלאת מסים אחרים וסך הורדות המסים העקיפים ומתן נקודות הזיכוי יסתכמו בכ-30 מיליארד שקל על פני החומש.
מסים
- להעלות את שיעור המס השולי, על הכנסות מעל ל-40 אלף ש"ח בחודש, ל-48%.
- עדכון מדרגות המס ברמות הנמוכות בלבד.
- הגדלת המס על רווחי הון ל-25%.
- העלאת מס החברות ל-25%.
- מתן שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים בגילאים 0-3.
- הגדלת מס ההכנסה השלילי ב-50% לאימהות עובדות.
- הפחתת התקרה לדמי ביטוח לאומי לגובה 5 פעמים השכר הממוצע.
- הטלת מס יסף של 2% על הכנסות מהון ומעבודה של מעל למיליון ש"ח לשנה.
- העלאת הפרשות המעסיקים לדמי ביטוח לאומי ל-7.5% מהשכר, על חלק השכר הגבוה מ-60% מהשכר הממוצע.
מכסים
- ביטול ההעלאה המתוכננת ב-40 אגורות של הבלו על הדלק.
- ביטול המכס של 15% על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.
- הפחתת המכס על מוצרי מזון מיובאים.
חינוך
- חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4.
- יום לימודים ארוך עד השעה 16:00 בהדרגה עד 2016.
- המדינה תפקח על כל מעונות היום, פרטיים וציבוריים, כולל על שכר הלימוד.
- הרחבת היצע מעונות היום במחיר מפוקח - תוספת 60 אלף מקומות לילדים במעונות.
- הפחתת נטל תשלומי ההורים ברכישת ספרי לימוד לתלמידים בכיתות א'- י"ב באמצעות סבסוד.
דיור
- בניית 5,000 יחידות דיור להשכרה ו-5,000 לרכישה במחירים זולים יחסית למשפחות מהמעמד הבינוני שמשתכרות עד 15 אלף שקל בחודש.
- הכפלת ארנונה לדירות שאינן מאוכלסות.
- קנסות על בעלי מגרשים ריקים שאושרו לבנייה.
- דרישה לסיוע מוגבר בשכר דירה, לזכאי הדיור הציבורי, לקשישים ולמגזר הערבי.
תחבורה ציבורית
- הפעלת רשת קווי תחבורה מהירים מהפריפריה למרכז.
- יצירת כרטיסים משולבים עם הרכבת.
- הרחבת ההנחות.
ריכוזיות
הגברת התחרות במשק באמצעים שאינם כרוכים בהוצאה תקציבית. צעדים להגברת התחרות:
- הסרת מכסי יבוא בשתי פעימות.
- הקמת ועדה למתן פתרון מהיר לביטול הריכוזיות בבנקים.
- הקמת מתקן ייצור מלט שישבור את המונופול של חברת נשר.
- חקיקה שתחייב רגולטורים להכניס שיקולי תחרות בהחלטותיהם.
- שדרוג מערך הרגולטורים הממשלתי.
ענף הרכב
- הקטנת חלקן של חברות הליסינג בענף הרכב הישראלי.
- הגברת התחרותיות בשוק חלקי החילוף ויצירת "שוק רכב סיטונאי", שבו היבואן הוא רק המפיץ הראשוני ואילו המכוניות מועברות לרשת סוכנים עצמאיים.
- הקמת ועדה בין משרדית שתורכב מנציגים ממשרד התחבורה וממשרד האוצר לצורך הסדרת ענף הרכב.
ענף הגז
- החזרת הפיקוח ממשלתי את מחיר גז הבישול הקמעוני והסיטונאי כדי להביא להפחתת מחירו, ולחסוך תשלום יתר של כ-150 מיליון שקל מדי שנה לספקיות הגז.
- בחינת יישום רפורמה נוספת בשוק הגז הביתי.
- ביצוע שינויים בשוק הגז הביתי. כגון: לאפשר החלפת ספק גז בבתים משותפים גם בהסכמת שליש בלבד מן הדיירים, וכן להתיר אספקת גז בבניינים חדשים רק לאחר קבלת אישור מוועד בית נבחר, כדי לנתק את הזיקה שבין הקבלן הבונה לביו ספקית הגז.
הקמת ועדות
- ועדה להעמקת הגבייה ולטיפול בהון השחור, בראשות יו"ר רשות המסים, יהודה נסרדישי, ובהשתתפות נציגים של רשות המסים, משרד המשפטים ורשות ניירות ערך.
- ועדה למלחמה במקלטי המס שהקימו אנשים בעשירון העליון כדי להימנע מתשלום המסים הישירים הגבוהים.
- הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן.
אימוץ ומימוש ההמלצות
ב-9 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את המלצות הוועדה ברוב גדול[19]. בהמשך לאישור גורף זה, אושרו באופן פרטני גם אחדים מפרקי הדו"ח: פרק המיסוי[20], פרק התחרותיות ויוקר המחיה[21], פרק החינוך[22] ופרק הדיור[23]. עקב תגובת הגננות לשינוי חוק חינוך חובה מגיל שלוש, לפיו יוכנסו ילדים בגיל שלוש לגנים עירוניים קיימים ללא התאמת המבנה הפיזי של הגנים ותקן הגננות קם ב-2012 ארגון הגננות המחנכות.
לפי בדיקה שערך בנק ישראל, נכון ליוני 2012 אימצה הממשלה 68% מההמלצות, אם כי עדיין לא יישמה את כולן בפועל. עם ההמלצות שאומצו נמנים גם שני הפרקים הנחשבים לחשובים ביותר בדו"ח - הענקת חינוך חינם מגיל 3, והפסקת מתווה הפחתת המסים שבה החלה הממשלה. בתחום המיסוי אומצו מרבית ההמלצות, למעט שתים: הטלת מס לעשירים (מס יסף) והעלאת הפרשות המעסיקים לדמי ביטוח לאומי[24]. פרקי הדו"ח שעסקו בחרדים, עובדים זרים, סיעוד, ובריאות, לא עלו לדיון בממשלה[25].
ביולי 2012 הושק אתר watch.gov.il של הסדנא לידע ציבורי והשר מיכאל איתן שמטרתו לעקוב אחרי המלצות הוועדה; לפי האתר, נכון ליולי יושמו 25 מתוך סך כל 139 ההמלצות, ו-47 מהן נמצאות בשלבי יישום. 23 המלצות לא אומצו ו-39 נמצאות בטיפול אך הן "תקועות" ואינן מקודמות[26].
קישורים חיצוניים
- המלצות הוועדה המלאות באתר הרשמי של הוועדה
- מעקב אחרי יישום המלצות הוועדה
- צוות מנואל 2011
- שאול אמסטרדמסקי, "הממשלה פשוט מנסה להונות את הציבור בישראל", כלכליסט, 25 ביוני 2012
- מירב ארלוזורוב, בדיקה ראשונית: מרבית המלצות טרכטנברג אומצו על ידי הממשלה, באתר TheMarker, 27 ביוני 2012
- ערוץ וידאו של הוועדה לשינוי חברתי כלכלי
- מירב ארלוזרוב, ועדת טרכטנברג - נועזת אך זהירה, באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2011
- חזי שטרנליכט, כולם כועסים על טרכטנברג, באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2011
- נעמה סיקולר, "הפרוטוקולים המלאים של ועדת טרכטנברג נחשפים", כלכליסט, 24 בפברואר 2013
- עמית בן-צור, אמנון פורטוגלי, דוח מעקב אחר יישום המלצות ועדת טרכטנברג: שלוש שנים למחאה החברתית, האם חל שינוי במדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלת ישראל?, המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, 2014.
הערות שוליים
- ^ תומר אביטל, נתניהו דחה את ההצבעה על הרפורמה במשק חלב, באתר כלכליסט, 07.08.11
- ^ אלי ברדנשטיין, צוות מומחים ידון עם מובילי המחאה וימליץ לשרים, באתר nrg, 7/8/2011
- ^ אלי ברדנשטיין, צוות מומחים ידון עם מובילי המחאה וימליץ לשרים, באתר nrg, 7 באוגוסט 2011
- ^ זאב קליין, בשורה למעמד הביניים, באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2011
- ^ נעמה סיקולר, הפרוטוקולים המלאים של ועדת טרכטנברג נחשפים, באתר כלכליסט, 24.2.13
- ^ 6.0 6.1 אסף שטול-טראורינג, ועדת טרכטנברג מתכנסת לדון בהצעות הציבור, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2011
- ^ גבאי על שוק הדיור: בעולם מופעלים מגוון כלים שחסרים בישראל
- ^ ועדת טרכטנברג עשויה לאמץ את רפורמת הסיעוד, אתר גלובס
- ^ טל שחף, "לשתף את הציבור בהחלטות הממשלה", באתר nrg, 30 באוגוסט 2011
- ^ טל שחף, "לשתף את הציבור בהחלטות הממשלה", באתר nrg, 30 באוגוסט 2011
- ^ בובליל: מחירי הדיור לא יירדו אם לא תטופל הריכוזיות בענף הבנייה
- ^ תומר אביטל, טרכטנברג על המלצות הוועדה: "תהיה אמירה ברורה על אחריות המדינה והממשלה", באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2011
- ^ טל שחף, "לשתף את הציבור בהחלטות הממשלה", באתר nrg, 30 באוגוסט 2011
- ^ אילן ליאור, ראשי הסטודנטים, ובהם איציק שמולי, נפגשו עם מנואל טרכטנברג, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2011
- ^ טל ליטמן, פרופ' אביה ספיבק: "איש לא יודע מה המנדט של ועדת טרכטנברג", באתר כלכליסט
- ^ אורי חודי, דפני ליף באולטימטום לנתניהו: "הצג תקציב אחרי החגים; אם לא - הפגנה ב-29 באוקטובר" באתר גלובס
- ^ רועי מימרן, למה אנחנו מתנגדים לטרכטנברג באתר TheMarker
- ^ המלצות ועדת טרכטנברג: יותר מס לעשירים, חינוך חינם מגיל שלוש
- ^ מוטי בסוק, יהונתן ליס, השרים אישרו המלצות טרכטנברג ברוב גדול, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2011
- ^ אדריאן פילוט, הממשלה אישרה את פרק המיסוי של ועדת טרכטנברג, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2011
- ^ תומר אביטל, הממשלה אישרה פה אחד את פרק התחרותיות ויוקר המחיה מדו"ח טרכטנברג, באתר כלכליסט, 18 בדצמבר 2011
- ^ תומר אביטל, הממשלה אישרה הרפורמה בחינוך והקיצוץ, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2012
- ^ מורן אזולאי, הממשלה אישרה פרק הדיור בוועדת טרכטנברג, באתר ynet, 18 במרץ 2012
- ^ חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע”ב-2011, ס"ח 2324 מיום 6 בדצמבר 2011
- ^ מירב ארלוזורוב, בדיקה ראשונית: מרבית המלצות טרכטנברג אומצו על ידי הממשלה, באתר TheMarker, 27 ביוני 2012
- ^ דו"ח טרכטנברג, מעקב וביקורת אחרי יישום המלצות דו"ח טרכטנברג מבית הסדנא לידע ציבורי והשר מיכאל איתן
23024775ועדת טרכטנברג