ויקי קנפו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקי קנפו (נולדה ב-1960) היא פעילה חברתית ישראלית. קנפו הייתה מנהיגת מאבק האמהות במשפחות החד-הוריות בשנת 2003 נגד מה שנקרא בפיהן "הגזרות הכלכליות", כלומר, קיצוץ הקצבאות שיזם שר האוצר דאז בנימין נתניהו כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי סעד ורווחה, בפרט בכל הנוגע להבטחת הכנסה של מגזרים חלשים, דוגמת האמהות החד-הוריות.

המחאה

ב-2 ביולי 2003 יצאה קנפו בצעידת מחאה מביתה שבמצפה רמון למשרד האוצר שבירושלים. את הדרך לירושלים עשתה כשהיא אוחזת בדגל ישראל. לאחר מסע של 205 קילומטרים שארך שבוע, ושבמהלכו הצטרפו אליה אמהות ממשפחות חד-הוריות נוספות, הצטרפה למאהל מחאה של אמהות חד-הוריות באזור משרדי הממשלה בירושלים, ובכך העניקה למאהל זה פרסום ארצי.

בעקבות צעדתה של קנפו, הצטרפו אחרים למעגל המחאה, בהם, בין השאר, נציגי הנכים והקשישים. מאבקה זכה לסיקור נלהב של התקשורת הישראלית. מאבקה אף כונה "מהפכת יולי" או "מרד העניים".[1] מאבקה של קנפו זכה לייעוץ ולתמיכה לוגיסטית מצד גופים ואישים שונים בהם הקרן החדשה לישראל, שתי"ל, עמותת ידיד, אחותי, ח"כ יולי תמיר ויואל מרשק, ראש "האגף למשימות לאומיות" בתנועה הקיבוצית.[2]

לחץ ציבורי כבד הופעל על שר האוצר לשנות את מדיניותו, שלא השתנתה באופן מהותי. זאת על אף כמה ויתורים מצידו, שנדחו כבלתי-מספקים על ידי קנפו ושותפיה למאבק.

בהמשך המאבק, התגלעו חילוקי דעות במאהל החד-הוריות. בעוד קבוצת נשים חד-הוריות ירושלמיות דרשה את החרפת המאבק ומעבר לפסים אלימים יותר, כגון חסימות כבישים, בחרו קנפו ואילנה אזולאי, מנהיגות המאבק, לשמור על מאבק שקט. ב-25 בספטמבר עזבה קנפו את המאהל, חזרה למצפה רמון וגילתה שפוטרה מעבודתה.[3]

לאחר המחאה

לאחר שעזבה את מאהל המחאה, הופיעה קנפו מדי פעם באירועים ציבוריים ובתקשורת.

קנפו הייתה חלק מהמשלחת הישראלית שהשתתפה בטקס השקת יוזמת ז'נבה בשווייץ ב-1 בדצמבר 2003.

בספטמבר 2005 התאבד בנה הבכור בגיל 24 בתא מעצר.[4]

באוקטובר 2006 הצטרפה לשורות מפלגת מרצ והביעה את נכונותה להתמודד בפריימריס של המפלגה.

ב-2011 נבחרה קנפו לשמש כפרזנטורית של רשת השיווק "מגה בול", מהלך שעורר מחלוקת ונדון במספר מאמרי מערכת שפורסמו בתקשורת.[5]

בנובמבר 2016 יצאה שוב קנפו לצעדה, מבית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה לירושלים, כשלצדה צעדו פעילים חברתיים נוספים, תחת הסיסמה "תקציב דו-שנתי עם תיקון חברתי".[6]

בינואר 2019 החלה להשתתף בתוכנית ריאליטי כלשהי.

קנפו גרושה ואם לשלושה ילדים. מקיימת אורח חיים טבעוני.[דרושה הבהרה]


קישורים חיצוניים

  • רותם כהן, ויקי קנפו: נתניהו היה קשוב, אבל לא נתן תשובות, באתר ynet, 10 ביולי 2003
  • רותי סיני, עמירם ברקת וצחר רותם‏, ויקי קנפו הולכת לפוליטיקה, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בספטמבר 2003
  • מתי שמואלוף, ניכור ניאו-ליברלי, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2005
  • חן קוטס-בר, ויקי קנפו: גם אני מרגישה כמו עובדת זרה, באתר nrg‏, 29 במאי 2010
  • אייל לוי, ‏ויקי קנפו שבה לצעוד: "אני אשת שטח, לא רוצה להיות אורן חזן הבא", באתר מעריב השבוע, 3 בנובמבר 2016
  • חגי עמית, בינתיים, במרחק של 10,000 ק"מ מוושינגטון, באתר TheMarker‏, 11 בנובמבר 2016
  • יהודה נוריאל, ‏"צאו לשרוף את המדינה", באתר "ידיעות אחרונות", 5 במרץ 2019

הערות שוליים

  1. ^ אמהות חד-הוריות במגזר דוברי הרוסית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  2. ^ חנן עמיאור, אני ואת נשנה את העולם, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2003 חשיפה: מי עומד מאחורי ויקי קנפו?, באתר ערוץ 7, 5 באוגוסט 2003 רותי סיניM‏, התוכנית: ממחאת יחידים למאבק המונים, באתר וואלה! NEWS‏, 16 ביולי 2003, פורסם בהארץ
  3. ^ יהודה שרוני, אם כל המחאות: העשור של ויקי כנפו, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2012
  4. ^ ענת ברשקובסקי, בנה של ויקי קנפו התאבד בתא המעצר, באתר ynet, 16 בספטמבר 2005
  5. ^ רותי סיני, ויקי קנפו - סמל מסחרי, באתר nrg‏, 28 במרץ 2
  6. ^ מבט - ויקי כנפו שוב צועדת, כתבה בערוץ "כאן 11" באתר יוטיוב‏, 1 בנובמבר 2016


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0