משאל עם

משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות עם הוא כלי המשמש תחליף לבית המחוקקים, על ידי הפניית שאלה, בסוגיה מהותית, אל העם. לעיתים משאל עם אינו מחייב את הממשלה ששואלת את הציבור והוא רק בגדר משאל עם מייעץ, שמשאיר את פירוש תוצאותיו לבית המחוקקים. משאל עם מחייב קיים ברבות מהמדינות הדמוקרטיות ובמיוחד באירופה ובאמריקה, ולרוב בנושא של חוקה, שינוי אופן המשטר או הריבונות.

מאפייני משאל העם

משאל עם הוא אחד משני האמצעים הדמוקרטיים בדמוקרטיה ישירה. האמצעי השני הוא הבחירות. ברוב המדינות שלהן דמוקרטיות ייצוגיות משאל עם דורש חקיקה מיוחדת שתאפשר את עריכתו. בחלק מהמדינות שלהן חוקה ניתן לשנותה רק על ידי משאל עם.

נימוקים בעד ונגד משאל עם

נימוקים בעד משאל עם

• משאל עם מיישם את עקרון היסוד הדמוקרטי של "שלטון העם" במובנו הטהור. כלומר, העם כריבון מקבל באופן ישיר ולא דרך נציגים את ההחלטות החלות עליו.
• משאל עם מחזק את אמון הציבור במשטר ואת המחויבות של הציבור לקבלת הכרעות לא נעימות. הציבור אינו יכול לטעון שנעשו מאחורי גבו מהלכים פוליטיים נכלוליים שאינם משקפים את רצון הרוב.
• משאל עם יכול להיות מעצור במשטרים שבהם לרשות המבצעת יש כוח לבצע מהלכים שנויים במחלוקת, שנתמכים ברוב זעום או אף שאינם נתמכים בפני הציבור.
• משאל עם עוסק בשאלה קונקרטית וספציפית, ולגביה מתממש בבירור עקרון "הכרעת הרוב" (בניגוד להצבעות בפרלמנט, בהם יש נושאים רבים בעלי חשיבות, ולעיתים הנציג הנבחר אינו משקף את עמדת בוחריו בחלק מהנושאים).
• משאל עם מביא לידי ביטוי, את היתרון של חוכמת ההמונים.
• במשטר פרלמנטרי, במקרה שיש סוגיית יסוד עקרונית שהקואליציה אינה מסוגלת להגיע להסכמה לגביה - הכרעה במשאל עם תמנע את הצורך בפיזור הפרלמנט, ובכך תחזק את היציבות והרציפות השלטונית.

נימוקים נגד משאל העם

• חשש פן קיומו של משאל עם מחליש את כוחם של המוסדות הנבחרים, בכך שהוא מסמן שציבור הבוחרים אינו נותן בהם אמון בקבלת החלטות מסוימות.
• משאל עם יכול להיות מוטה על ידי ניסוח השאלה, בעיקר מאחר שמי שאמון על ניסוח השאלה הוא השלטון, קיים חשש כי הממשלה תנסח שאלה מניפולטיבית ותשתמש בעצמתה כדי להטות את התשובות.
• משאל עם מחייב תשובה חד משמעית- בעד/ נגד ולא ניתן מקום לדיון או בירור של נושאים מורכבים ולפשרה.
• קבלת החלטות מושכלת בסוגיות רבות העומדות על סדר היום הציבורי דורשת ידע טכני רב שחסר לרוב הציבור ומסיבה זו עשויות להתקבל החלטות שלא תפעלנה לטובת רוב הציבור.
• משאל העם חשוף להלכי רוח פופוליסטיים
• במדינות שבהן שסעים חברתיים, דתיים, עדתיים או אחרים (כגון ישראל), שימוש במשאל עם עלול להביא להחרפת הפערים (למשל בין דתיים לחילונים או בין יהודים לערבים).

משאל עם בעניינים חוקתיים

באירלנד, באוסטרליה ובשווייץ ניתן לשנות או להוסיף סעיפים לחוקה אך ורק באמצעות משאל עם. באירלנד ובאוסטרליה דרוש ראשית רוב להוספה או לשינוי בפרלמנט ורק לאחר מכן מדינות אלו פונות למשאל עם. בשווייץ שינוי בחוקה הוא בדרך של יוזמה אזרחית ועשוי להיות בניגוד לעמדת הפרלמנט. בכל המדינות בארצות הברית ניתן לשנות את החוקה רק במשאל עם, מלבד במדינת דלוור. עם זאת, אין בארצות הברית משאלי עם לגבי הממשל הפדרלי או חוקת ארצות הברית.

משאל עם במדינות שונות

אירופה

שווייץ

בשווייץ כל קבוצה של 50,000 אזרחים יכולה לדרוש קיום משאל עם לגבי חוק שעבר בפרלמנט, ובהינתן רוב הוא ישונה. בנוסף, 100,000 אלף אזרחים יכולים להעמיד למשאל עם הצעה לשינוי בחוקה, וההצעה עשויה להתקבל גם חרף התנגדות המוסדות הנבחרים. כך למשל, תוקנה החוקה השווייצרית כך שתגביל בניית צריחי מסגדים במדינה במשאל עם בניגוד לעמדת הממשל.

הממלכה המאוחדת

ב-2014 ערכה סקוטלנד משאל עם, בשאלת עצמאותה מבריטניה, מתנגדי העצמאות ניצחו וסקוטלנד נשארה בממלכה.

ב-2016 ערכה בריטניה משאל עם, בשאלת המשך החברות באיחוד האירופי תומכי העצמאות נצחו ובריטניה פרשה מהאיחוד.

יוון

במשאל העם ביוון שנערך ביולי 2015 דנו בהחלטה האם לקבל את תנאי החילוץ למשבר החוב של המדינה, המוצעים במשותף על ידי הנציבות האירופית (EC), קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק המרכזי האירופי (ECB). המשאל הסתיים בניצחון סוחף לעמדה של ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס: כ-61% מהיוונים הצביעו נגד קבלת תוכנית החילוץ האירופית.

איטליה

בדצמבר 2016 ערכה איטליה בהובלת ראש הממשלה מתיאו רנצי משאל עם שעסק בשינוי החוקה באופן שיעביר סמכויות מידי הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. כ-59% אחוזים מכלל 51 מיליון המצביעים התנגדו להצעת המשאל, ודגלו בהשארת הסטטוס הקיים.

אירלנד

מספר משאלי עם נערכו בנושא הפלות מלאכותיות. בנובמבר 1992 משאל עם שאישר את התיקון הארבעה עשר לחוקה. וב-2002 נערך משאל עם שביקש למנוע מנשים הרות המאיימות להתאבד את הזכות להפיל.

ביוני 2008 במשאל עם שנערך בנוגע לאימוץ אמנת ליסבון של האיחוד האירופי, התנגדו 53.4 אחוז מהמצביעים, ואילו 46.6 אחוז מהמצביעים תמכו בקבלתה.

ביוני 2012 במשאל עם בנוגע לאמנת התקציב האירופית, 60% מהמצביעים הצביעו בעד.

במשאל עם שנערך במאי 2015 בהכרה בנישואים חד מיניים, הצביעו בעד 62.3% לעומת 37.7% שהתנגדו. אחוז ההצבעה עמד על כ-60%, והשתתפו בו 3.2 מיליון אזרחים.

אוסטריה

בינואר 2013 לאחר מחלוקת גדולה בין שתי מפלגות יריבות, נערך משאל עם האם להמשיך בגיוס חובה או לפנות לצבא מקצועי. במשאל בחרו 59.8 אחוז מהמצביעים להמשיך במודל הקיים.

צרפת

במסגרת מעברה של צרפת מהרפובליקה הרביעית לרפובליקה החמישית, התקיים משאל עם בכל המושבות הצרפתיות בו יכלו תושבי המושבות לבחור בין קבלת החוקה החדשה והמשך מעמד כמושבה צרפתית או דחיית החוקה וקבלת עצמאות. גינאה הצרפתית הייתה היחידה שדחתה את החוקה וקיבלה את עצמאותה ב-1958, במחיר ניתוק כל הקשרים, כולל קשרי מסחר, עם צרפת.

משאל עם בצרפת על אישור אמנת מאסטריכט שנערך בשנת 1992 נתמך ברוב קטן מאוד של 51.05%.

במאי 2005 נערך משאל עם בצרפת האם לקבל את חוקת האיחוד האירופי שהשתתפו בו כ-70 אחוז מבעלי זכות ההצבעה. קבלת החוקה נדחתה לאחר ש-54.87 אחוזים הצביעו נגדה לעומת 45.13 אחוזים שהצביעו בעדה. דחיית החוקה על ידי צרפת והולנד גרמה לגניזתה, וליצירת אמנת ליסבון.

הולנד

על פי החוק בהולנד יש לקיים משאל עם אם נאספו 300 אלף חתימות לקמפיין כלשהו.

הולנד קיימה שני משאלי עם בתחילת המאה ה-21. הראשון ב-2005 שבו דחתה ברוב של 62 אחוז את החוקה האירופית לאחר שצרפת עשתה כן. והשני ב-2016 שבו דחתה את הסכם הסחר האירופי עם אוקראינה.

גיברלטר

ב-10 בספטמבר 1967 נערך משאל עם בגיברלטר שבו נדרשו תושבי גיברלטר להכריע בסוגיית הריבונות בגיברלטר: לעבור לריבונות ספרדית או להישאר תחת ריבונות בריטית ולקבל אוטונומיה. במשאל העם הצביעו 12,138 לטובת ריבונות בריטית ורק 44 לטובת ריבונות ספרדית. ספרד של פרנקו ביטלה את התוצאה של משאל העם, וכינתה את תושבי העיר "פסאודו-גיברלטרים".

חצי האי קרים

ב-17 במרץ 2014, בעקבות משאל עם שתוצאותיו הראו מובהקות שכ-95% מתושבי חצי האי קרים אשר בריבונות אוקראינה רוצים להסתפח לשלטון הפדרציה הרוסית, הכריז הפרלמנט של חצי האי על עצמאותו ומיד ביקש להסתפח אל השלטון הרוסי. רוסיה קיבלה את הבקשה וסיפחה את חצי האי קרים. בהצבעה באו"ם רוב מדינות העולם (100 למול 11) התנגדו למהלך הרוסי.

אמריקה

קנדה

בקנדה נערכו מספר משאלי בקשר להבדלות של חבל קוויבק, חבל שגרים בו למעלה מ-8 מיליון אזרחים דוברי צרפתית והפיכתה למדינה עצמאית. בשנת 1980 יזם רנה לווק ראש-מממשלת קוויבק משאל עם בו הבוחרים נתבקשו להחליט בשאלת העצמאות של הפרובינציה, אולם 60% מהבוחרים הצביעו נגד. ב-30 באוקטובר 1995 נערך משאל העם השני בקוויבק, שגם בו הצביעו הבוחרים נגד עצמאות, אם כי ברוב קטן יותר של 50.6% קולות.

ארצות הברית

בנובמבר 2012 נערכו במדינות וושינגטון וקולורדו משאלי עם שהתירו שימוש של קאנביס לצורכי הנאה. משאל עם נערך בנובמבר 2014 באלסקה שהצטרפה לשתי המדינות הקודמות, והתירה שימוש בקאנביס לצורכי הנאה.

פוארטו ריקו

לאחר מספר משאלי עם ששללו את הצטרפות מדינת האי לארצות הברית, במשאל עם שנערך בשנת 2012 תמכו לראשונה זה שנים רבות רוב המצביעים בשינוי המצב הקיים ובהצטרפות לארצות-הברית כמדינה ה-51.

דרום אמריקה

צ'ילה

במשאל העם בצ'ילה (1988) נשאלו אזרחי צ'ילה האם הם תומכים בהמשך שלטונו של אוגוסטו פינושה ל-8 שנים נוספות. 56% מהמשתתפים הצביעו "לא", והביאו בכך לקיצן של 16 שנות דיקטטורה צבאית במדינה.

וונצואלה

בפברואר 2009 התקיים משאל עם ביוזמתו של הוגו צ'אבז לביטול ההגבלה של כהונת נשיא לשתי קדנציות בלבד. 54% מהמצביעים אישרו את ההצעה, שמשמעותה שצ'אבז יוכל להעמיד את עצמו לכהונה נוספת.

קולומביה

באוקטובר 2016 נערך משאל עם בקולומביה שנועד לאשרר את הסכם השלום שנחתם בסוף יוני בין הממשלה לבין FARC, ונועד לשים סוף לחמישים שנות מלחמה. במשאל שבו השתתפו 13 מיליון מצביעים, הציבור ברוב זעום החליט שלא לקבל את ההסכם.

פנמה

באוקטובר 2006 נערך בפנמה משאל עם, שבו תמכו כ-80% מאזרחי פנמה בהשקעת תקציב מיוחד של מיליארדי דולרים בהרחבת תעלת פנמה.

אפריקה

דרום אפריקה

ב-1960 נערך בדרום אפריקה משאל עם, והבוחרים הלבנים החליטו בו ברוב של 52 אחוזים על ניתוק הקשר עם בריטניה והקמת הרפובליקה של דרום אפריקה.

ב-1992 דרום אפריקה הכריעה במשאל עם על סיום 300 שנה של דומיננטיות לבנה וכמה עשורים של הפרדה מוחלטת. שנתיים לאחר מכן נבחר נלסון מנדלה לנשיאות.

דרום סודאן

בעקבות לחץ שהופעל על נשיא סודאן על ידי ארצות הברית ומדינות המערב ועל פי הסכם עם ממשלת סודאן מ-2005, נערך בינואר 2011 משאל עם בחבל ארץ זה, שתוצאותיו ברוב של כמעט 99% קבעו את הפיכתו למדינה עצמאית.

יתר העולם

אוסטרליה

ב-6 בנובמבר 1999, נערך באוסטרליה משאל עם שכלל שתי שאלות בעניין שינוי החוקה של אוסטרליה. הפיכת אוסטרליה ממונרכיה חוקתית לרפובליקה עם נשיא נבחר שממנה את הפרלמנט הבא על פי המודל הדו-מפלגתי. והכנסת מבוא (Preamble) לחוקה. תוצאות המשאל דחו את ההצעה והוחלט להשאיר את הכתר הבריטי כראש המדינה ברוב של 54.87 אחוז.

ניו זילנד

במהלך שנות קיומה של ניו זילנד בוצעו משאלי עם רבים. שני משאלי העם האחרונים התקיימו בין 2005 ל-2006 ועסקו בהחלפת דגל המדינה. במשאל העם הראשון בחרו עיצוב דגל חלופי, ובמשאל העם השני הכריעו בין שני הדגלים. לבסוף הוחלט להשאיר את הדגל הקיים ברוב של 56.74 אחוזים.

ישראל

במדינת ישראל עד כה לא נערך מעולם משאל עם. בשנות ה-50, נערכו בישראל ויכוחים סוערים בשאלה האם להסכים לקבלת הסכם השילומים, ובמהלכם הציע חבר הכנסת מנחם בגין לערוך משאל עם בנושא זה. הצעתו לא התקבלה.

בשנת 2004, עת החלו הדיונים על תוכנית ההתנתקות, הציע שר האוצר, בנימין נתניהו, לערוך משאל עם בנושא, אולם ראש הממשלה, שרון, דחה הצעה זו, והיא לא הוגשה לכנסת. במשך השנים הוצע לערוך משאלים על שינויים בשיטת הבחירות לכנסת, על הפרדת הדת מהמדינה ובנושאים שונים. כל ההצעות הללו למשאלי עם לא התקבלו.

ב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת לראשונה חוק הדורש משאל עם. על פי תיקון זה, לחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), הסדר מדיני שיכלול נסיגה משטחים תחת ריבונות ישראלית יובא להכרעה במשאל עם ובכנסת. חודשיים לאחר חקיקתו של החוק הוגשה עתירה לבג"ץ שטענה שלא ניתן לחייב עריכת משאל עם באמצעות חוק רגיל, אלא באמצעות חוק יסוד, משום שהדבר סותר חוקי יסוד אחרים. אף שבג"ץ לא קבע עדיין את גורלו של החוק, במפלגות הימין החליטו שלא לקחת סיכון ולקדם את חקיקתו של חוק יסוד בנושא, ולמנוע אפשרות שיבוטל.

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם, המחייב את הממשלה להביא למשאל עם, הסכם מדיני שיש בו מסירה לריבונות זרה של שטחי מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק, מזרח ירושלים ורמת הגולן.

ראו גם

• דמוקרטיה דינמית
• חוק יסוד: משאל עם

לקריאה נוספת

• דנה אריאלי-הורוביץ (עורכת), פנטום בפוליטיקה: ישראל ומשאל העם, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006.
• דנה אריאלי-הורוביץ, במבוך הלגיטימציה: משאלי-עם בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1993.

קישורים חיצוניים

• משאל עם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דנה בלאנדר, משאל עם בישראל: מוצא מן הסבך או דרך ללא מוצא?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 30 במרץ 2008
• שאול שארף, טענות בעד ונגד משאלי עם, כנס איתם תשע"ז, פורום קהלת
• דנה בלאנדר וגדעון רהט, משאל-עם: מיתוס ומציאות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000
• דן להב, משאלי עם - שיקולים מרכזיים בעיצוב הצעות חוק למשאל עם, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 2004.
• בועז מושקוביץ, 200 שנה, 1352 משאלים, באתר קימקא
• שאול שארף, דמוקרטיה ישירה - המחלוקת הנורמטיבית והביקורת השיפוטית, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ח

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34056122משאל עם