בנימין מינץ
 | |||||
| בנימין מינץ, 1951 | |||||
| לידה |
12 בינואר 1903 לודז', האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1961 (בגיל 58) פתח תקווה, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1925 | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק | ||||
| סיעה | החזית הדתית המאוחדת, פועלי אגודת ישראל, חזית דתית תורתית אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
בנימין מִינץ (12 בינואר 1903 - 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.
עד הקמת המדינה
מינץ נולד ב-1903 בלודז' שבאימפריה הרוסית (כיום בשטח פולין) למשפחה מיוחסת של חסידי גור. הוא למד בבית המדרש של חסידי גור והיה מפעילי תנועת "צעירי אגודת ישראל". בשנת 1923 היה ציר לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל שנתכנסה בווינה. הוא היה ממארגני קבוצה של סופרים חרדים בפולין שנתארגנה סביב נתן בירנבוים ונקראה "סגולה". אחרי עלייתו ב-1925 לארץ ישראל, עבד כפועל בניין בתל אביב, ואחר כך הקים בית דפוס קטן.[1] מינץ שימש כאחד משני הכתבים הארצישראליים של ביטאון אגודת ישראל בפולין, "דאס אידישע טאגבלאט". מינץ כתב מאמרים חיוביים רבים על היישוב החדש בארץ ישראל, וקרא לחרדים לעלות לארץ ישראל ולבנות אותה. מאמריו היו פופולריים מאוד, והייתה להם השפעה רבה על היחס של החוגים החרדיים בפולין כלפי ארץ ישראל.[2]
ב-1933 הקים עם נוספים את פועלי אגודת ישראל. בשנת 1939 היה ממייסדי "ידיעות אחרונות" ביחד עם עזריאל קרליבך ויהודה מוזס. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה מהראשונים להתריע, בעיתון "העתיד" של פועלי אגודת ישראל, ובעיתון "הצופה", שבו עבד, על מצבם החמור של היהודים באירופה.[3] מינץ גם עסק ביוזמות סיוע שונות ליהודי אירופה, והיה מיוזמי הקמת ועד ההצלה.[2] בראשית 1943, עם הקמת ועד ההצלה של היישוב היהודי בארץ ישראל, היה מינץ אחד החברים בוועד. לאחר המלחמה נסע לאירופה לסייע לשארית הפליטה ורשם עדויות של היהודים שנצלו. ב-1946 יזם איחוד עולמי של פועלי אגודת ישראל (פא"י). הוא היה חבר בוועדת הביטחון של הסוכנות היהודית בתקופת המאבק היהודי במנדט הבריטי, והיה חבר במועצת המדינה הזמנית.
פעילות פוליטית
ב-1949 נבחר מינץ לאספה המכוננת מטעם החזית הדתית המאוחדת, שכללה בתוכה את המפלגות הדתיות הלאומיות (הפועל המזרחי, המזרחי) והמפלגות החרדיות (אגודת ישראל (אגו"י) ופועלי אגודת ישראל). הרשימה זכתה ב-16 מנדטים, ומינץ נבחר לחבר הכנסת ולתפקיד יושב ראש ועדת הפנים של הכנסת.
הוא נבחר לכנסת השנייה מטעם פא"י, ולכנסת השלישית והרביעית מטעם החזית הדתית התורתית, רשימה מאוחדת (לא מפלגה מאוחדת) של פא"י ושל אגו"י. בכנסת השנייה ובכנסת השלישית שימש כסגן יושב ראש הכנסת. ב-17 ביולי 1960 מונה לתפקיד שר הדואר, בממשלת ישראל התשיעית. החלטתו להיכנס לממשלה הביאה לקרע בין אגודת ישראל לפועלי אגודת ישראל, ומינץ אישית הוחרם כמי שהמרה את פי מועצת גדולי התורה.[4] במסגרת המאבק בו הוזמן אמבולנס לכנסת כביכול לאור התקף לב שקיבל והודפסו מודעות אבל המודיעות על מותו, כביכול.[5] בתקופה זאת ניהל מינץ מגעים על איחוד עם המפד"ל, מגעים שנסתיימו עם מותו הפתאומי.[2]
בנימין מינץ נפטר ב-30 במאי 1961, בעודו מכהן כשר. יד בנימין, שהוקם כמרכז אזורי עבור היישובים החקלאיים של פועלי אגודת ישראל באזור שורק, נקרא על שמו. כמו כן נקראו על שמו רחובות בשכונת רמות בירושלים, בתל אביב, בבני ברק ובערים נוספות.
לקריאה נוספת
- חיים שלם, בשיתוף עם בנו שי מינץ, אי של אפשר - סיפור חייו של בנימין מינץ, הוצאת כרמל
- גרשום הרפנס, בנימין מינץ - מבחר כתבים, 2 כרכים, הוצאת פועלי אגודת ישראל, תל אביב תשל"ז
קישורים חיצוניים
בנימין מינץ, באתר הכנסת - בנימין מינץ, באתר כנסת פתוחה
- שר הדואר, ר' בנימין מינץ ז"ל, "הפרדס", יולי 1961, עמודים 39–40
- ישראל רוזנסון, מעבר למחיר הפוליטי - ביקורת על הספר "אי של אפשר", מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 במרץ 2013
- צור ארליך, הפועל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 ביולי 2011, פורסם במקור ראשון
שלמה נקדימון, הפוליטיקאי החרדי שהסתכסך עם מועצת גדולי התורה, באתר הארץ, 24 באפריל 2013
הערות שוליים
- ^ שר הדואר בנימין מינץ נפטר אחרי מחלה קשה, דבר, 31 במאי 1961המשך
- ^ 2.0 2.1 2.2 משה רון, בנימין מינץ ז"ל, דבר, 8 ביוני 1961
- ^ חיים שלם, עת לעשות להצלת ישראל, מכון בן-גוריון, 2007, עמ' 47–49.
- ^ מול גדולי התורה: סיפורו של השר החרדי האחרון, באתר גלי צה"ל
- ^ מודעות כזב על פטירת שר הדואר, דבר, 25 באוגוסט 1960
| שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | 
|
| שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי | |
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
| יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר | |
24880661בנימין מינץ
- רשימת חברי הכנסת
- שרי התקשורת בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- אנשי העלייה הרביעית
- חברי הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל
- חברי הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת
- חברי הכנסת מטעם חזית דתית תורתית
- חסידי גור
- חברי מועצת המדינה הזמנית
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- פועלי אגודת ישראל: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- ילידי 1903
- ישראלים שנפטרו ב-1961