בנימין מינץ

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין מינץ
Binyamin Mintz.jpg
בנימין מינץ, 1951
מדינה ישראלישראל  ישראל
לידה 12 בינואר 1903
לודז', האימפריה הרוסית
פטירה 30 במאי 1961
פתח תקווה, ישראל
תאריך עלייה 1925
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
סיעה החזית הדתית המאוחדת, פועלי אגודת ישראל, חזית דתית תורתית אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
שר הדואר ה-4
תקופת כהונה 17 ביולי 1960 - 30 במאי 1961 (45 שבועות ו-3 ימים)
הקודם בתפקיד ישראל ברזילי
הבא בתפקיד אליהו ששון
חבר הכנסת
תקופת כהונה 14 בפברואר 1949 - 30 במאי 1961 (12 שנים)
כנסות 1-4
יו"ר ועדת הפנים ה-1
תקופת כהונה 10 במרץ 1949 - 1 בנובמבר 1950 (שנה ו-33 שבועות)
הבא בתפקיד יוסף ספיר
תפקידים בולטים
פירוט

בנימין מִינץ (12 בינואר 1903 - 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.

עד הקמת המדינה

מינץ נולד ב-1903 בלודז' שבאימפריה הרוסית (כיום בשטח פולין) למשפחה מיוחסת של חסידי גור. הוא למד בבית המדרש של חסידי גור והיה מפעילי תנועת "צעירי אגודת ישראל". בשנת 1923 היה ציר לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל שנתכנסה בווינה. הוא היה ממארגני קבוצה של סופרים חרדים בפולין שנתארגנה סביב נתן בירנבוים ונקראה "סגולה". אחרי עלייתו ב-1925 לארץ ישראל, עבד כפועל בניין בתל אביב, ואחר כך הקים בית דפוס קטן.[1] מינץ שימש כאחד משני הכתבים הארצישראליים של ביטאון אגודת ישראל בפולין, "דאס אידישע טאגבלאט". מינץ כתב מאמרים חיוביים רבים על היישוב החדש בארץ ישראל, וקרא לחרדים לעלות לארץ ישראל ולבנות אותה. מאמריו היו פופולריים מאוד, והייתה להם השפעה רבה על היחס של החוגים החרדיים בפולין כלפי ארץ ישראל.[2]

ב-1933 הקים עם נוספים את פועלי אגודת ישראל. בשנת 1939 היה ממייסדי "ידיעות אחרונות" ביחד עם עזריאל קרליבך ויהודה מוזס. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה מהראשונים להתריע, בעיתון "העתיד" של פועלי אגודת ישראל, ובעיתון "הצופה", שבו עבד, על מצבם החמור של היהודים באירופה.[3] מינץ גם עסק ביוזמות סיוע שונות ליהודי אירופה, והיה מיוזמי הקמת ועד ההצלה.[2] בראשית 1943, עם הקמת ועד ההצלה של היישוב היהודי בארץ ישראל, היה מינץ אחד החברים בוועד. לאחר המלחמה נסע לאירופה לסייע לשארית הפליטה ורשם עדויות של היהודים שנצלו. ב-1946 יזם איחוד עולמי של פועלי אגודת ישראל (פא"י). הוא היה חבר בוועדת הביטחון של הסוכנות היהודית בתקופת המאבק היהודי במנדט הבריטי, והיה חבר במועצת המדינה הזמנית.

פעילות פוליטית

ב-1949 נבחר מינץ לאספה המכוננת מטעם החזית הדתית המאוחדת, שכללה בתוכה את המפלגות הדתיות הלאומיות (הפועל המזרחי, המזרחי) והמפלגות החרדיות (אגודת ישראל (אגו"י) ופועלי אגודת ישראל). הרשימה זכתה ב-16 מנדטים, ומינץ נבחר לחבר הכנסת ולתפקיד יושב ראש ועדת הפנים של הכנסת.

הוא נבחר לכנסת השנייה מטעם פא"י, ולכנסת השלישית והרביעית מטעם החזית הדתית התורתית, רשימה מאוחדת (לא מפלגה מאוחדת) של פא"י ושל אגו"י. בכנסת השנייה ובכנסת השלישית שימש כסגן יושב ראש הכנסת. ב-17 ביולי 1960 מונה לתפקיד שר הדואר, בממשלת ישראל התשיעית. החלטתו להיכנס לממשלה הביאה לקרע בין אגודת ישראל לפועלי אגודת ישראל, ומינץ אישית הוחרם כמי שהמרה את פי מועצת גדולי התורה.[4] במסגרת המאבק בו הוזמן אמבולנס לכנסת כביכול לאור התקף לב שקיבל והודפסו מודעות אבל המודיעות על מותו, כביכול.[5] בתקופה זאת ניהל מינץ מגעים על איחוד עם המפד"ל, מגעים שנסתיימו עם מותו הפתאומי.[2]

בנימין מינץ נפטר ב-30 במאי 1961, בעודו מכהן כשר. יד בנימין, שהוקם כמרכז אזורי עבור היישובים החקלאיים של פועלי אגודת ישראל באזור שורק, נקרא על שמו. כמו כן נקראו על שמו רחובות בשכונת רמות בירושלים, בתל אביב, בבני ברק ובערים נוספות.

לקריאה נוספת

  • חיים שלם, בשיתוף עם בנו שי מינץ, אי של אפשר - סיפור חייו של בנימין מינץ, הוצאת כרמל
  • גרשום הרפנס, בנימין מינץ - מבחר כתבים, 2 כרכים, הוצאת פועלי אגודת ישראל, תל אביב תשל"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שר הדואר בנימין מינץ נפטר אחרי מחלה קשה, דבר, 31 במאי 1961המשך
  2. 2.0 2.1 2.2 משה רון, בנימין מינץ ז"ל, דבר, 8 ביוני 1961
  3. חיים שלם, עת לעשות להצלת ישראל, מכון בן-גוריון, 2007, עמ' 47–49.
  4. מול גדולי התורה: סיפורו של השר החרדי האחרון, באתר גלי צה"ל
  5. מודעות כזב על פטירת שר הדואר, דבר, 25 באוגוסט 1960


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0