אמיר אוחנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיר אוחנה
MK Amir Ohana.jpg
מדינה ישראלישראל  ישראל
לידה י"ג באדר ב' ה'תשל"ו
השר לביטחון הפנים ה-17
תקופת כהונה 17 במאי 2020 - מכהן (18 שבועות ויומיים)
הקודם בתפקיד גלעד ארדן
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר המשפטים ה-23
תקופת כהונה 5 ביוני 2019 - 17 במאי 2020 (49 שבועות ו-5 ימים)
הקודם בתפקיד איילת שקד
הבא בתפקיד אבי ניסנקורן
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו

בממשלה ה־34

חבר הכנסת
תקופת כהונה 27 בדצמבר 2015 - 30 ביולי 2020 (4 שנים ו-31 שבועות)
הקודם בתפקיד סילבן שלום
הבא בתפקיד עמית הלוי
כנסות ה־2023
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא השר לביטחון הפנים, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כשר המשפטים וכיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק הלאום ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. אוחנה עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו. בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים 20002006 בשירות הביטחון הכללי.

בעל תואר ראשון מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד[1].

פעילות ציבורית ופוליטית

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות הכושלת ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו[2].

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

כחבר הכנסת

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה[3]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[4].

הוא מקדם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[5] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל[6]. במקביל פועל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית[7].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר[8][9]. הוא פעל למעבר מסימון מחירים על גבי מוצרים באמצעות מדבקות אל עבר סימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים על המדפים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[10].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים[11][12].

פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי[13].

בינואר 2017 הגיש הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[14]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך[15]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק[16].

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[17]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) הוצב אוחנה במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לקדנציה שנייה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים (ספטמבר 2019) ו בחירות לכנסת העשרים ושלוש (מרץ 2020) הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד.

שר המשפטים

ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. כפועל יוצא מהמשרה, הוא חבר בקבינט המדיני-ביטחוני[18].

ב-23 ביולי ביקש ממנכ"לית משרדו, אמי פלמור, לפרוש. ב-11 בספטמבר מונתה סיגל יעקבי לתפקיד ממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים[19].

ב-16 בספטמבר 2019 הורה על דחיית כניסתן לתוקף, עד לספטמבר 2020, של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיזמה קודמתו בתפקיד, איילת שקד. הוא ציין כמה נימוקים: עקרון הוודאות המשפטית, שלטענת נציגי לשכת עורכי הדין ייפגע מאוד עקב הרפורמה; הפגיעה בציבור המתדיינים, שייאלצו להתאים את עצמם לסד זמנים לחוץ יותר; והטענות בדבר שיקול-הדעת השיפוטי הנרחב שיוענק לבתי המשפט במסגרת התקנות החדשות. לדבריו התקנות החדשות כוללת שורה של מטרות ועקרונות הנתונים לפרשנות נרחבת, שעשויים להוות כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי[20]. עוד אמר אוחנה כי בכוונתו לערוך בחינה כוללת ומקיפה של הרפורמה, שהשלכותיה משתרעות הרבה מעבר למה שמסגרת הזמן הקצר העומד לרשותו לצורך העניין מאפשרת[21].

בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה, הודיע אוחנה ביולי 2019 על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה של מח"ש[22] בפברואר 2020 הביא אוחנה את ההצעה לאישור הממשלה, בניגוד לחוות דעתו של מנדלבליט שקיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות[23]. הממשלה אישרה את הצעת אוחנה[24] והוועדה הוקמה[25], אך פעולתה הוקפאה על ידי בג"ץ[26].

באוקטובר 2019 כינס מסיבת עיתונאים שבה טען שיש "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שמובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים, ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות[27]. לאחר כשבוע פירט במליאת הכנסת את התנהלות החוקרים במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך ואמר שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית[28]. ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו ותבע את השר אוחנה[29].

לאחר סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן מינה אוחנה את המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן-ארי, לממלאת מקום פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שיש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר[30]. מנדלבליט מסר בתגובה כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[31]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד המינוי. בג"ץ הקפיא אותו בצו ביניים, ובן ארי ויתרה עליו.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט, אך לאחר המינוי הודיע מנדלבליט כי לא יתנגד באופן אקטיבי. באפריל 2020, לקראת פקיעת מינויו של אלדד, מנדלבליט חיווה דעתו שיש מניעה משפטית להארכת המינוי. נגד הארכת המינוי הוגשה עתירה לבג"צ, שאסר על אוחנה בצו ביניים למנות מחליף כלשהו עד לדיון. מנדלבליט טען שעד למינוי מחליף הוא מוסמך לשמש כממלא מקום הפרקליט המדינה, ואילו אוחנה חלק עליו והעלה טענות נגד אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, הנגועים, לדבריו, בניגודי עניינים, קליקות ושיקולים זרים. הוא פנה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבקשה כי יבדוק את הדברים[32]. אנגלמן הודיע כי אין מקום לסטות מתוכנית העבודה ביחס לפרקליטות וכי הנושאים שהועלו הועברו לידיעת החטיבה הרלוונטית.[33].

השר לביטחון הפנים

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר לביטחון הפנים.

עמדותיו

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה[34], ובכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[35].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי.[דרוש מקור] הוא תומך בשוק חופשי[דרוש מקור] ובהקלות בנשיאת כלי ירייה[36].

אוחנה מתנגד לאקטיביזם השיפוטי. הוא תומך בכך ששרים ימנו יועצים משפטיים למשרדם ובפסקת ההתגברות שאותה כינה "התגלמות הדמוקרטיה"[37]. במאי 2018, הוא אמר בראיון לאתר זווית אחרת, שלא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון[38]. אחרי כניסתו לתפקיד שר המשפטים אמר אוחנה כי "השופט הוא שופט, לא מורה דרך ולא מחנך הדור. הוא צריך לפסוק על פי החוק הקיים, לא לבטל חקיקה ולא לייצר חקיקה, למעט 'מקרים קיצונים שדגל שחור מתנוסס מעליהם', ולא נתקלתי בכאלה עד כה"[39].

חייו האישיים

אוחנה מתגורר בתל אביב עם ילדיו התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 באורגון שבארצות הברית.

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש, לדבריו[40], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים.

קישורים חיצוניים

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים

  1. עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  2. שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  3. רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2016‏
  4. ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
  5. ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  6. עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  7. חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  8. אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  9. אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  10. מיכל רז-חיימוביץ', ‏הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  11. יהונתן ליסהצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  12. עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
  13. יאיר אלטמן, ‏עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  14. מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  15. טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
  16. אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף", באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  17. שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  18. טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, אחרי פיטורי איילת שקד: בנימין נתניהו מינה את אמיר אוחנה לשר, באתר וואלה! NEWS‏, 05 ביוני 2019
  19. חן מענית, ‏שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בסיגל יעקובי כמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  20. מתן ברניר, עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה, גלובס, ‏2019-09-16
  21. אוחנה דוחה לספטמבר 2020 את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, www.news1.co.il
  22. החדשות - אוחנה מקים ועדה שתבדוק את מח"ש, mako, ‏2019-07-14
  23. דניאל דולב‏, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בפברואר 2020
  24. דני זקן, חן מענית, ‏היועמ"ש התנגד, הדיון התלקח, אבל הממשלה אישרה הקמת ועדה שתבדוק את מח"ש, באתר גלובס, 9 בפברואר 2020
  25. הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, י"פ 8688 מ-12 בפברואר 2020
  26. יעל פרידסון וטובה צימוקי, בג"ץ הקפיא ועדת בדיקה למח"ש, אוחנה: "עשה יד אחת עם מנדלבליט", באתר ynet, 24 בפברואר 2020
  27. הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
  28. שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", הכנסת, ‏6 בנובמבר 2019
    הישיבה השמינית של הכנסת העשרים-ושתיים, 6 בנובמבר 2019
  29. "ניר חפץ: לשר אוחנה אין חסינות - הוא מושך את הזמן בתביעה נגדו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2020. 
  30. השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker‏, 02.12.19
  31. מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
  32. מתן וסרמן, ‏כפי שהבטיח: השר אוחנה נפגש עם מבקר המדינה וביקש לבדוק את התנהלות הפרקליטות, באתר מעריב השבוע, 10 במאי 2020
  33. מבקר המדינה לאוחנה: לא אבדוק את טענותיך לגבי הפרקליטות והיועמ"ש, news.walla.co.il, ‏11 במאי 2020
  34. סרטונים ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  35. חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
  36. עמרי נחמיאס‏, ח"כ אוחנה קרא "להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק" - ועורר סערה, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בינואר 2016
  37. אמיר אוחנה: פסקת ההתגברות היא התגלמות הדמוקרטיה, באתר גל"צ
  38. ריאיון עם אמיר אוחנה: "לא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון", זווית אחרת, 31 במאי 2018
  39. יהודה שלזינגר, ‏"דרוש שינוי בשיטת מינוי השופטים - הווטו של המערכת המשפטית לא יכול להישאר", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
  40. "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0