יאיר לפיד
ערך זה עוסק בחבר הכנסת מטעם סיעת יש עתיד, ראש ממשלת ישראל לשעבר, פוליטיקאי ואיש תקשורת ישראלי. אם התכוונתם לתוכנית הטלוויזיה בהנחייתו, ראו .jpg)
יאיר לפיד (נולד ב־5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד) הוא פוליטיקאי ישראלי, ראש האופוזיציה, מייסד ויושב ראש מפלגת "יש עתיד" וחבר הכנסת מטעמה. כיהן כראש ממשלת ישראל ה־14, וכן כשר החוץ, ראש הממשלה החליפי ושר האוצר.
לפני כניסתו לפוליטיקה, היה סופר, עיתונאי, עורך, תסריטאי, מחזאי, פזמונאי, שחקן קולנוע ומנחה טלוויזיה. פריצתו לפוליטיקה הישראלית הייתה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013, כשהקים את מפלגת "יש עתיד" והובילהּ להישג של 19 מנדטים כמפלגה השנייה בגודלה בכנסת. מאז הוא מכהן כחבר הכנסת מטעמה. עם הקמת הממשלה ה־33 בראשות בנימין נתניהו, מונה לפיד לשר האוצר בממשלתו, והיה לנדבך מרכזי בממשלה בטרם פוטר מתפקידו לצד שרת המשפטים ציפי לבני. בכנסת ה־20 פחת כוחה של יש עתיד ל־11 מנדטים, ולפיד היה חבר הכנסת באופוזיציה החבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.
במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת התאחדה מפלגתו עם "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ ועם "תל"ם" בראשות משה יעלון, והאיחוד בין שלוש המפלגות יצר את רשימת "כחול לבן", שהתפצלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. במאי 2020 הפך לפיד לראש האופוזיציה מיד עם השבעת ממשלת ישראל השלושים וחמש. כשנה לאחר מכן הוביל לפיד את הקמת הממשלה ה-36, שבתחילת כהונתה היה לפיד ראש ממשלת ישראל החלופי במקביל להיותו שר החוץ. מ־1 ביולי 2022, לאחר פיזור הכנסת העשרים וארבע, שימש לפיד כראש ממשלת ישראל עד ל-29 בדצמבר 2022, אז הוחלף על ידי בנימין נתניהו.
ביוגרפיה
לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול השואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו היה העיתונאי דוד גלעדי. הוא נולד בבית החולים אסותא בתל אביב[1] ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים. משפחתו התגוררה בלונדון, בשנים 1963–1966, כשטומי לפיד שימש שם כנציג מעריב. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך סיים את לימודיו ללא זכאות לתעודת בגרות[2][3]. אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים ב-1984[4]. בצעירותו היה מתאגרף חובב[5].
את רוב שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה", בין השנים 1982 ל-1985. לאורך השנים, העלה לפיד שתי גרסאות שונות בקשר לתחילת שירותו ונסיבות העברתו ל"במחנה"[6][7]. לפי גרסה אחת, החל את שירותו בחיל השריון, ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה סבל מהתקף אסתמה כתוצאה מרימון עשן שפגע בקרבתו במהלך הנחתת מסוק[7][8]. לפי גרסה מאוחרת יותר, החל את שירותו במערך הנ"מ וסיבת התקף האסתמה, שבעקבותיו עבר לשרת ככתב צבאי, הייתה חשיפה לאובך ולאבק בטירונות[7][9].
בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית לפרשנות ולתרבות במסלול לתלמידים ללא-תואר, על סמך הישגיו הספרותיים והעיתונאיים. הוא המשיך לתואר שלישי בזכות ציונים מעולים, לדברי האוניברסיטה.[דרוש מקור] לאחר שהדבר התפרסם לפיד עזב את המסלול, והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אסרה על האוניברסיטאות לקבל למסלולים של לימודי הדוקטורט מועמדים שאינם-מחזיקים בתארים אקדמיים מוכרים[10][11].
פעילות ציבורית
לפיד היה פעיל בעמותת "על"ה" לקידום הסטודנטים העיוורים והדיסלקטים בישראל, בעמותת "ילדים בסיכון" למען ילדים אוטיסטים ובעמותת "קרן להתחדשות בחינוך לנוער" (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת[12]. בשנים 2004–2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". בשנת הלימודים תש"ע העביר שיעורי העשרה בתקשורת בתיכון ביפו[13].
לפיד הנחה מדי שנה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין, עד כניסתו לפוליטיקה.
ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי אינו רפורמי, אך הוא מתפלל זה שנים בבית כנסת רפורמי[14].
איש תקשורת
לפיד שירת בכתב העת הצבאי "במחנה". עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב"[15], ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים, כמו גם ב"מעריב"[16].
בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1989[17] החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.
בשנת 1991 גילם את שולץ בסרטו של ינקול גולדווסר "מעבר לים". ב-1992 הופיע בתפקיד קטן בסרט "כבלים" (כניצב במערכונים "ים אדוני" ו"עדרים עדרים"). ב-1994 גילם את עופר בסרטו של איתן פוקס "שירת הסירנה".
ב-1994 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 1995–1997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.
בשנת 1997 עבר לפיד לגור בארצות הברית לחצי שנה, לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת "ניו ריג'נסי" של המפיק הישראלי-אמריקאי ארנון מילצ'ן[18][19].
בשנים 1997–1999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 2000–2007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.
ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים[20], וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ, בהוראת הרשות השנייה, לוותר על החוזה עם הבנק[21].
ב-2004, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה חייב את "ידיעות אחרונות" למכור את המניות שלה ב"רשת", פורסם כי לפיד סייע, לכאורה, למילצ'ן לגבש עסקה להשגת רוב בבעלות המניות על החברה, לפני המכרז לקבלת זיכיון להפעלת ערוץ 2[22]. לפיד, אשר מונה כשבוע לפני כן לחבר בצוות המכין את חברת "רשת" למכרז, הכחיש את מעורבותו במהלך ואמר כי ארנון מוזס, הבעלים של "ידיעות", וארנון מילצ'ן מכירים כבר כ-20 שנה.
בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי", במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד", לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה[23].
ידיעות אחרונות
לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה כתב לפיד על מגוון נושאים, נגע בענייני זהות, תקינות שלטונית ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:
- ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, אך כאשר הוצג בפניי התנדבתי מיד לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet[24].
- ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי על ימיו האחרונים של אביו.
- בעקבות טור שכתב ב-2006 נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות[25]. בית משפט השלום פסק תשלום פיצויים לדיין, אולם בערכאת ערעור נדחתה תביעתו של דיין[26].
- ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו, והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המיסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?" כתב. לדבריו, המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית הובילו למחאת האוהלים ב-2011.
יוצר
בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בחברה בבעלות ארנון מילצ'ן בהוליווד[27]. שנים לאחר מכן כתב שלוש סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון", ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989[28], קומדיית המצבים "שבט כהן", ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1991, אותה כתב לצד אביו, טומי לפיד, וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005[29].
כתב שנים עשר ספרים, בהם ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן כתב לפיד את הפזמונים למחזמר "מלך היהודים" מאת הסופרת דבורה עומר. כן כתב לפיד מחזה אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי.
כעיתונאי, כתב בשנת 1993 טור בשם "ההחמצה"[30] המוקרא רבות בטקסי ימי זיכרון. בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים, בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו[31], 17 מתוכם על ידי חברו רמי קלינשטיין.
פוליטיקה
הצטרפות לפוליטיקה
בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת לגבי האפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אלי שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן[32]. בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים[33], הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה[34]. בעקבות הצטרפותו למירוץ לפוליטיקה חוקק בכנסת חוק (שכונה "חוק לפיד 2") הדורש ממועמדים לכנסת דיווח על תרומות וניהול חשבון בנק שקוף[35].
הקמת יש עתיד (2012–2013)
ערך מורחב – יש עתיד
ב-29 באפריל 2012 רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד"[36]. ב-1 במאי 2012 נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי המצע שלה[37]. לפי תקנון המפלגה יושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש המייסד (לפיד) מובטח תפקיד יושב הראש עד תום כהונתה של הכנסת העשרים, מועד שבהמשך עודכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ואחת[38], ולאחר מכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים[39]. בנובמבר 2019 הוארכה כהונתו בעוד 3 כנסות, עד לתום הכנסת ה-25, ללא התמודדות[40].
לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי חקיקת חוק שיגביל את מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השירות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדינית כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר שתי מדינות לשני עמים, שיכלול את סיפוח אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים[41]. לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 סיפר שהציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו[42].
בבחירות לכנסת ה-19 התמודד תחת הסלוגן "איפה הכסף?" והוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זו זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. כשנשאל לאחר הבחירות, השיב שהוא מניח שבבחירות הבאות יתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה וינצח[43]. ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני עם "הליכוד ביתנו" על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר[44]. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו עם השבעת הממשלה[45].
באפריל 2013 נכלל ברשימת "100 המשפיעים ביותר בעולם" של "טיים מגזין". בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה"[46]. במאי 2013 דורג במקום הראשון ברשימת "היהודים המשפיעים ביותר בעולם" של עיתון הג'רוזלם פוסט[47]. בדצמבר 2013 נבחר לפיד במקום ה-31 ברשימת 100 ההוגים של כתב העת האמריקאי "פוריין פוליסי" בנימוק, כי "קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע"[48].
שר האוצר (2013–2014)
ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה)[49].
באפריל 2013 אושרה רפורמת השמים הפתוחים, שהוזילה את מחירי הטיסות והגדילה את מספר היעדים. בדצמבר של אותה שנה אושר חוק הריכוזיות בהתאם למסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.
ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר, כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון. על מנת ליישם קיצוצים בתקציב הוחלט על הפחתה או ביטול תקצוב בתי הספר החרדיים, בנימוק של היעדר הכשרה לשוק העבודה, קיצוץ בתקציב הישיבות בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), דחיית מיזמים בתחום התשתיות והפחתת תוספות המיועדות למשרד החינוך[50].
_(cropped).jpg)
בנובמבר 2013 הושקה ברשות החברות הממשלתיות, נבחרת הדירקטורים – מאגר מועמדים לאיוש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות[51].
מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד "בנטל המעמסה של הציבור החרדי", ושהוא יפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה[52], ואכן, לאחר התמנותו לשר האוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו כליל אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה[50][53], הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות[54]. כמו כן, העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, לפיו לימודי האב בכולל לא יהוו חלופה לעבודה, וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים[50][50]. לפיד הודיע שהחוק שיזם, לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה, יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי[55]. הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה[56]. בתגובה, התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה[57]. בין יתר התבטאויות חריפות המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו עמלק[58]. לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו[59].
עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס לזכאים על רכישת דירה ראשונה מקבלן. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר, שהתפטר במחאה[60], נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג[61], ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין וירום אריאב[62][63]. עיתונאים רבים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו ובהתבטאויותיו של לפיד, החל מימיו כעיתונאי וכלה בהסבריו להחלטות מיניסטריאליות שקיבל[64][65].
ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו[66].
בכנסת העשרים (2015–2019)
בבחירות 2015 הוביל לפיד את יש עתיד תחת הסיסמה של "מלחמה בשחיתות". המפלגה נחלשה וקיבלה בבחירות 11 מנדטים. לאחר הבחירות סירב להיכנס עם "הליכוד" למשא ומתן קואליציוני, נותר באופוזיציה והכריז שוב על מועמדותו לראשות הממשלה. בתקופה זו ביטא עמדות ניציות יותר[67], ובלשונו: "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה"[68]. בין השאר אמר: "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ"[69].
כחבר האופוזיציה הרבה לבקר את מדיניות הממשלה, אך גם עסק בהסברה פרו-ישראלית מחוץ לישראל, לרבות נאומים, פגישות עם פוליטיקאים בכירים בחו"ל והובלת הפגנות[70]. לדוגמה, במרץ 2016 יזם הפגנה בת מאות משתתפים פרו-ישראלים מול בניין מועצת זכויות האדם[71], ובאוגוסט 2016 הוביל עצרת תמיכה למען ישראל בסטוקהולם, שוודיה, עם מאות תומכי ישראל, חברי פרלמנט שוודים ונציגי הקהילה היהודית[72]. במהלך הקדנציה כיהן כראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית בין ישראל–קוריאה[73].
ביוני 2016 נקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין היעדרותו ממשכן הכנסת ב-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף[74]. לפניית מיזם מאה ימים של שקיפות באשר להיעדרויותיו, השיב לפיד כי רוב פעילותו היא בוועדת החוץ והביטחון ובעיקר בוועדת המשנה לשירותים החשאיים, שישיבותיה אינן מופיעות ברשומות. מבדיקת המיזם, לפיד הגיע לעשר מתוך 177 ישיבות במליאת וועדת החוץ והביטחון, ול-32 מתוך 98 ישיבות ועדות המשנה - הנוכחות הנמוכה ביותר בקרב חבריה[75].
בשנת 2017 הגיש והעביר הצעת חוק למען ילדים ואנשים על הרצף האוטיסטי, שאושר בקריאה שנייה ושלישית למרות שהוגש על ידיו כח"כ מהאופוזיציה. זאת גם הודות לפעילותם של גופים חרדיים שעודדו תמיכה בקרב חברי הקואליציה, ביניהם ארגון מסוגלים של איש התקשורת אבי מימרן[76].
במאי 2017 הוטלו על מפלגת "יש עתיד" קנסות בסך 40,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, על שהפרה את חוק הגנת הפרטיות כששלחה תעמולת בחירות על פי רשימות של ניצולי השואה שקיבלה המפלגה מקולט אביטל, לבקשתו של לפיד[77].
במסגרת סיכומי החקירה של המשטרה בפברואר 2018, לגבי תיק 1000 בעניינו של בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, הודיעה המשטרה כי לפיד הוא עד מרכזי בתיק זה[78]. הוא העיד במשטרה כנגד נתניהו, כי פעל לקדם חקיקה שתאריך את תקופת פטור המס לתושב חוזר בישראל על הכנסות מחוץ לישראל, ל-20 שנה (במקום 10 שנים), בעוד לפיד כשר האוצר הסתייג מהשינוי[79].
כחול לבן
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, שנערכו באפריל 2019, התאחדה מפלגת יש עתיד עם מפלגות חוסן לישראל ותל"ם לרשימה משותפת בשם "כחול לבן". בהסכם האיחוד הוחלט, כי אם תוקם ממשלה בראשות מועמד הסיעה, אזי בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל יכהן ראשון כראש ממשלה וכעבור שנתיים וחצי יחליפו לפיד[80]. סמוך לבחירות הוזמן לפיד לפגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון[81]. כחול לבן קיבלה בבחירות 35 מנדטים[82].
הכנסת ה-22 וה-23
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר של אותה שנה, קיבלה "כחול לבן" 33 מנדטים[83]. במהלכה המשיך לפיד לכהן כחבר בוועדת החוץ וביטחון, מאז הכנסת ה-20[84].
בדצמבר 2019, לקראת ההכרזה על הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוסכם שגנץ יהיה מועמד הרשימה לראשות הממשלה, ללא רוטציה[85]. גם בבחירות אלו "כחול לבן" שמרה על כוחה וקיבלה 33 מנדטים[86].
ב-26 במרץ 2020 הודיע לפיד ביחד עם משה יעלון על פרישת מפלגותיהם מסיעת כחול לבן על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם הליכוד בראשות בנימין נתניהו. השניים הקימו סיעה משותפת בשם יש עתיד – תל"ם[87].
ב-10 בינואר 2021, הודיע משה יעלון על סיום השותפות עם יאיר לפיד ובכך התפרקה סופית "כחול לבן" לגורמים ממנה הורכבה, חוסן לישראל, תל"ם ויש עתיד[88].
ראש האופוזיציה
ב-27 במאי 2020, לאחר כינון ממשלת ישראל השלושים וחמש, הפך לפיד לראש האופוזיציה[89]. כהונתו כראש האופוזיציה עמדה בסימן התנגדותו הנחרצת לממשלת נתניהו-גנץ. נוצר נתק ממושך בינו ובין בני גנץ, שהיה שותפו בעבר הלא רחוק[90][90], ולפיד אף התנצל בפני האנשים אותם שכנע להצביע לגנץ וגבי אשכנזי[91]. לפיד קבל על התיקונים בחוק יסוד: הממשלה שנועדו לאפשר ממשלת חילופים, ולהגדיל את מספר חבריה באופן "מוגזם" ו"חסר פרופורציות"[92]. בנאומו הראשון כראש האופוזיציה תקף לפיד כאמור את ממשלת נתניהו-גנץ, וקבע כי משכן הכנסת איבד את אמונם של אזרחי ישראל[93].
בהתאם לחוק ולנוהג, לפיד כראש האופוזיציה פגש מעת לעת את ראש הממשלה והרמטכ"ל לקבלת עדכונים[94]. לפיד סירב לקבל מכונית משוריינת לצורך אבטחתו כראש האופוזיציה[95]. בשיא מגפת הקורונה בישראל, ביולי 2020, גרס לפיד כי לממשלה "אין זכות קיום" ומתח ביקורת על האופן בו נוהל המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מהמגפה[96]. בתחילת אוגוסט התקוטטו נתניהו ולפיד מילולית במליאת הכנסת במסגרת דיון שיזמו חברי האופוזיציה בנושא "קריסת השירותים החברתיים"[97]. באותו החודש התעמתו פעם נוספת, הפעם בדיון על חקיקה שתמנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, בו התריס לפיד בפני נתניהו כי לו היה מקשיב לאביו, בנציון נתניהו, לא היה עומד לדין[98]. ראש האופוזיציה לפיד התעמת פעמים רבות נוספות עם נתניהו והרבה לכנות אותו כ"מנותק" ו"מושחת"[99].
ב-13 בספטמבר 2020, עם החלטת הממשלה להטיל סגר נוסף על מדינת ישראל למשך שלושה שבועות בגין מגפת הקורונה, תקף לפיד את נתניהו וקרא לו להתפטר באופן מידי[100]. בסוף 2020, כאשר ממשלת נתניהו-גנץ מטה לנפול, הוסר הנתק בין לפיד לגנץ וגורמים ביש עתיד – תל"ם החלו לתאם מהלכים עם אנשי כחול לבן לפיזור הכנסת ה-23[101]. תמיכתו בהקדמת הבחירות[102] עמדה בניגוד לקריאתו באוקטובר כי אין צורך בבחירות נוספות, וכי ניתן להקים ממשלה אחרת במסגרת הכנסת ה-23[103].
שר החוץ
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושש
כתב המינוי של נשיא המדינה ראובן ריבלין המטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר הכנסת יאיר לפיד לפי סעיף 9 לחוק יסוד: הממשלה, 5 במאי 2021
.jpg)
.jpg)
בבחירות לכנסת ה-24 השיגה יש עתיד 17 מנדטים והייתה לסיעה השנייה בגודלה אחרי הליכוד[104]. ב-5 במאי 2021, לאחר שבנימין נתניהו כשל בניסיון להרכיב ממשלה, קיבל יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה[105]. המשא ומתן הקואליציוני התעכב בין היתר בעקבות הסלמה ביטחונית בדמות מהומות ברחבי הארץ ומבצע שומר החומות בעקבות ירי רקטי מעזה[106][107].
.JPG)
לפיד הקים קואליציה של 61 חברי כנסת, משמונה סיעות: יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ימינה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ ורע"מ. לשם כך הוא אף הסכים לממשלת חילופים עם נפתלי בנט, ראש סיעת ימינה שקיבלה 7 מנדטים, שבה לפיד יכהן כראש הממשלה החל מאוגוסט 2023, שני ברוטציה לאחר בנט. כל סיעות הקואליציה למעט ימינה, תקווה חדשה ורע"מ הן בזיקה ללפיד. ב-2 ביוני 2021 הודיע לפיד לנשיא ראובן ריבלין כי עלה בידו להרכיב ממשלה[108].
שבועיים לאחר ההכרזה הושבע לפיד לתפקיד ראש ממשלת ישראל החלופי ושר החוץ יחד עם השבעת יתר השרים בממשלת ישראל השלושים ושש[109]. בטקס חילופי השרים שערך לצד שר החוץ היוצא גבי אשכנזי הביע לפיד את מחויבותו לחזק את קשרי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, והצהיר כי הממשלה תתנגד להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית אם כי בגישה שונה מזו של נתניהו[110][111]. מיד עם כניסתו אל משרד ראש הממשלה החלופי, דווח כי לפיד מינה את נעמה שולץ למנכ"לית המשרד[112]. כמו כן, פורסם כי המשרד לנושאים אסטרטגיים יסגר והסמכויות שלו יעוברו למשרד החוץ, בראשות לפיד.
ביוני 2021 התקיימו שיחות נזיפה דיפלומטיות הדדיות בין נציגי ישראל ופולין לאחר שהסיים הצביע בעד חקיקה המבקשת למחוק או להפסיק תביעות רכוש תלויות ועומדות, שלא הגיעו להכרעה ב-30 השנים האחרונות[113]. כך יהיה בלתי אפשרי כמעט לערער על החלטות שהתקבלו בנושא הרכוש הגזול לפני יותר מ-30 שנה[114]. ביולי הסנאט הפולני אישר את החוק[115]. לאחר שנשיא פולין, אנדז'יי דודה, חתם על החוק, לפיד הורה לממונה על השגרירות בוורשה לחזור לישראל להתייעצויות, ללא הגבלת זמן. בנוסף, הוחלט שמשרד החוץ ימליץ לשגריר פולין בישראל להמשיך את חופשתו בארצו[116]. לפיד הצהיר לאחר מכן באומרו כי "אנחנו לא פוחדים מאיומים אנטישמים ולא נמצמץ מול הממשלה האנטי-דמוקרטית של פולין".
ביוני 2021, חנך את שגרירות ישראל באבו דאבי וחתם על הסכים לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות[117].
ב-12 ביולי השתתף לפיד באירוע רשמי של מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי ובכך, היה לשר החוץ הראשון זה עשור שהוזמן לכינוס רשמי של המועצה[118].
באוגוסט 2021 מינה את שרת הבריאות ממפלגתו לשעבר, יעל גרמן, כשגרירת ישראל בצרפת ואת ח"כ לשעבר שמעון סולומון לשגריר באנגולה[119]. מינויים אלה של חברי הכנסת מיש עתיד לשעבר התווספו לזה של רונן הופמן לשגריר ישראל בקנדה[120].
ב-11 באוגוסט 2021 הגיע לפיד לביקור מדיני ראשון במרוקו שבו חנך ברבאט את הנציגות הישראלית, כשר החוץ הישראלי הראשון שמגיע למדינה מזה 18 שנה[121] (הביקור הקודם של שר חוץ ישראל במרוקו היה זה של סילבן שלום ב-2003[122]). באותו יום, חתמו לפיד ושר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה על שלושה הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי התיירות, התרבות והספורט[123]. למחרת, נחנכה הנציגות הישראלית ברבאט במעמד סגן שר החוץ המרוקאי, מוחסין ג'זולי[124]. כמו כן, הודיע לפיד על סיכום לשדרוג יחסי ישראל-מרוקו ליחסים דיפלומטיים מלאים[125].
בספטמבר 2021, הציג הצעה ביחס למדיניות מול רצועת עזה. המתווה חולק לשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ישוקמו מערכות החשמל, הגז, המגורים והתחבורה, וכן ישופרו משמעותית שירותי הבריאות ברצועה וייבנו מתקני התפלת מים[126]. לפי התוכנית, "הקהילה הבינלאומית תפעיל מנופים על החמאס כדי לסייע במאמץ למנוע את התעצמותו". לפיד הבהיר כי יוקם מנגנון לפיקוח כלכלי שיימנע הסטת משאבים להתעצמות חמאס[127]. בשלהי אותו החודש הכריז לפיד כי ישראל חידשה את יחסי הדיפלומטיים עם שוודיה לאחר משבר דיפלומטי מתמשך מאז היבחרו של סטפן לוון לראש ממשלת שוודיה ב-2014[128].
ב-30 בספטמבר 2021 הגיע לפיד לביקור מדיני ראשון של שר חוץ ישראלי בבחריין ונועד עם חמד, מלך בחריין במנאמה, שם חנך את שגרירות ישראל בבחריין[129].
באוקטובר 2021 פרסם משרד המשפטים את הסדר ניגוד העניינים המעודכן לתפקידיו החדשים בממשלת ישראל ה-36[130]. ב-30 באוקטובר 2021 פורסם כי מינה את גיסתו קרן איליאל, פעילה בכירה ביש עתיד, לדירקטורית בקק"ל[131]. היא התפטרה בשבוע שלאחר מכן בעקבות ביקורת ציבורית[132].
במרץ 2022 יזם את פסגת הנגב, ועידה שהתקיימה בשדה בוקר ובה נפגש לפיד עם שרי החוץ של ארבע ממדינות ערב, בנוסף למזכיר המדינה של ארצות הברית, ומטרתה קידום שיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן.
ביוני 2022 טס לביקור בזק בטורקיה לפגישה עם ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן. זאת בעקבות סיכול משותף עם המוסד של שורת פיגועים איראניים שתוכננו נגד ישראלים באיסטנבול[133].
ראש ממשלת ישראל
לפיד התמנה לתפקיד ראש ממשלת ישראל הארבעה עשר ב-1 ביולי 2022, לאחר קבלת חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע וקביעת מועד הבחירות לכנסת העשרים וחמש ב-1 בנובמבר[134] במקביל המשיך לכהן כשר החוץ.
לאחר מינויו לראשות הממשלה, ביקר לפיד בצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון[135]. כמו כן הוא שוחח טלפונית עם מנהיגים אזוריים – נשיא טורקיה ארדואן, עבדאללה השני, מלך ירדן, נשיא מצרים א-סיסי ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס[136] – ואירח את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל. במסגרת הביקור נחתמה הצהרת ירושלים, שבה התחייב הנשיא ביידן שארצות הברית לא תאפשר לאיראן השגת נשק גרעיני.
ב-18 ביולי הודיעו שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופאי על חידוש הכינוס השנתי בין שר החוץ של ישראל לאלו של מדינות האיחוד האירופי, כפי שסוכם בהסכם האסוציאציה מ־1995[137].
ב-27 ביולי נפגש עם מלך ירדן עבדאללה השני בארמונו בעמאן ועם שר החוץ הירדני איימן א-ספדי. הייתה זו הפגישה הפומבית הראשונה של מלך ירדן עם ראש ממשלת ישראל מאז 2018[138].
ב-16 ביולי, לאחר תקופה של רגיעה יחסית בגזרת הדרום, נורו ארבע רקטות מרצועת עזה לעבר אשקלון. לאחר הפצצת חיל האוויר באתר תת-קרקעי לייצור רקטות בתוך הרצועה[139], פרסם לפיד הצהרת מדיניות ראשונה בנושא מאז נתמנה לראש ממשלה, "על כל ירי ובלון תבערה - אנחנו נגיב מהר ובלי היסוס"[140]. בתחילת אוגוסט נעצר באסם א-סעדי, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי בג'נין[141]. לאחר כמה ימי כוננות בשל התראה לפיגוע נקם מרצועת עזה, ב-5 באוגוסט יזמה ישראל את מבצע עלות השחר.
בספטמבר 2022, עסק במשבר המתמחים שדרשו את קיצור התורנויות ל-16 שעות, והוקצו תקציבים שתוכננו לאפשר את יישום המתווה שסוכם בתוך שנה[142][143].
ב-27 באוקטובר 2022 חתם על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון[144]. סמכותה של הממשלה לחתום על הסכם זה ללא אישור הכנסת טרם הבחירות הועמדה בסימן שאלה, נידחו עתירות בנושא בבג"ץ[145].
בבחירות לכנסת העשרים וחמש קיבלה מפלגתו של לפיד 24 מנדטים. גוש תומכי בנימין נתניהו זכה ברוב של 64 מנדטים בכנסת והקים ממשלה[146].
כהונה שנייה כראש האופוזיציה
עם הקמת הממשלה השלושים ושבע, התמנה לפיד בשנית לתפקיד ראש האופוזיציה. לפיד הביע תמיכה במחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובמיוחד סביב מה שהגדיר כ"המהפכה המשפטית" ואף משטרית. בסוף מרץ החלו שיחות פשרה בבית הנשיא[147]. עם זאת, בעקבות מה שראה כתרגיל פוליטי של נתניהו בנוגע למינוי נציגים לוועדה למינוי שופטים[148], ב-14 ביוני הורה על הפסקת ההשתתפות סיעתו בשיחות[149].
ממשל ביידן עסק במאמץ דיפלומטי רחב לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. לפי הפרסומים עלתה האפשרות שבמסגרת הסכם תתאפשר תוכנית גרעין אזרחית[150], דבר שעורר את התנגדותו של לפיד[151].
בעקבות פתיחת מלחמת חרבות ברזל, אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מוכן להצטרף לממשלת חירום מקצועית מצומצמת שתנהל את המערכה[152]. בראיון שנתן ביום ה-40 למלחמה קרא להדחתו המידית של נתניהו מראשות הממשלה, ואמר שיסכים להצטרף לממשלה תחת מועמד אחר מהליכוד.[153]
במהלך המלחמה, הציג תוכנית לעתידה של רצועת עזה[154], בטווח הזמן הקצר והבינוני. המטרות (מיטוט שלטון חמאס, השבת החטופים, השבת הביטחון ליישובי הגבול) היו זהות למטרות הממשלה. תוכנית זו כללה מנגנון שיתוף פעולה בינלאומי בלוויית ארצות הברית לחנק כלכלי של חמאס, נוסף על הפעילות הצבאית שהתבצעה. לאחר המלחמה, ישראל תתייחס לעזה כשטח B, ותמשיך להיכנס צבאית כדי להגיע, אידיאלית, לפירוז הרצועה. כח רב-לאומי בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות ערב המתונות (ללא טורקיה וקטאר) יעסוק בשיקום הרצועה; אונר"א תיסגר ולא תורשה לפעול. לאחר השלב הזה, התוכנית מאפשרת שהרשות הפלסטינית "תיטול חלק בניהול החיים בעזה, אולם רק בתנאי שתופעל תוכנית דה-רדיקליזציה נרחבת ברש"פ, שתכלול יצירת מערכת ביטחון אפקטיבית, חינוך נגד הסתה והפסקת התשלום למחבלים".[155]
תפקידו העיקריים
| כנסת | ממשלה | תפקיד | סיעה | תקופת כהונה |
|---|---|---|---|---|
| הכנסת התשע עשרה | הממשלה השלושים ושלוש | יש עתיד | 2013–2015 | |
| הכנסת העשרים | לא כיהן בממשלה | חבר כנסת | 2015–2019 | |
| הכנסת העשרים ואחת | חבר כנסת | כחול לבן | 2019 | |
| הכנסת העשרים ושתיים | חבר כנסת | 2019–2020 | ||
| הכנסת העשרים ושלוש | ראש האופוזיציה | כחול לבן, יש עתיד – תל"ם | 2020–2021 | |
| הכנסת העשרים וארבע | הממשלה השלושים ושש |
|
יש עתיד | 2021–2022 |
| הכנסת העשרים וחמש | לא כיהן בממשלה | ראש האופוזיציה | 2022–הווה |
עמדותיו
מדיני-ביטחוני
לפיד הצהיר כי הוא תומך בחידוש המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. מצע מפלגתו בשנת 2013 קרא למתווה של שתי מדינות לשני עמים, תוך שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים, על ירושלים המאוחדת כבירת ישראל, התנגדות להחזרת רמת הגולן לסוריה והבטחת שמירה על ביטחון ישראל[156]. בינואר 2013 הודיע כי לא יצטרף לקבינט שיבלום שיחות שלום עם הרשות הפלסטינית. הוא הוסיף כי סיפוח ללא הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם שלום, תסכן את צביונה היהודי של מדינת ישראל[157]. כחלק מהסכם שלום עתידי, אמר כי הפלסטינים יצטרכו להכיר בכך שגושי ההתיישבות הכוללים את אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים יישארו כחלק משטחי מדינת ישראל[158]. לפיד האשים את הצד הפלסטיני בקיפאון בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, והוסיף לדבריו כי "לא בטוח שהם כעם מוכנים לעשות איתנו שלום", ושאיננו אפשרי כל עוד יש ארגוני טרור פלסטיני וירי טילים, אך דוחה את הגישה כי הסכם שלום איננו מציאותי בטווח הרחוק[159][160].
לפיד מתנגד של תנועת החרם על ישראל, BDS. הוא התבטא נגד מה שלדעתו הוא הטיה של האו"ם נגד ישראל מאז הקמת אונר"א בשנת 1950, המשרתת רק פליטים פלסטינים ומעניקה להם מעמד פליט בירושה, כך שמספרם התרחב מכ-750,000 לחמישה מיליון, ומאשים את ארגון החינוך אונסק"ו ב"מחיקת ההיסטוריה היהודית"[161][162][163].
דת ומדינה
ללפיד השקפת עולם ליברלית בנושאי דת ומדינה. הוא תומך בשאיפה להפרדת הדת מהמדינה והחלת נישואים אזרחיים[164]. בשנת 2013, כאשר מפלגתו הייתה חלק מן הקואליציה, ניסה להביא להפעלת תחבורה הציבורית בשבת באזורים חילוניים[165]. לפיד תומך בביטול חוק המרכולים ובזכותה של כל רשות מקומית לקבוע את אופי השבת במרחב הציבורי שלה ובעד הכרה של כלל הזרמים הליברליים ביהדות, בהם הקונסרבטיביים והרפורמים. במרץ 2021 תמך בפסיקת בג"ץ אשר קבעה כי יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות באומרו: "ישראל צריכה להשוות באופן מלא את זכויות כל זרמי היהדות - אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיביים"[166].
כלכלה וחברה
לפיד קורא לגיוס בני ישיבות לצה"ל או שירות לאומי ושילובם במשק העבודה[167]. בשנת 2013 איים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות[54], ועתר לבג"ץ על החלטתה בנושא פטור הגיוס לחרדים[168]. הוא מגדיר את עמדותיו הכלכליות כתחרותיות בשוק חופשי ויזמות ותומך בהקטנת כוחם של הוועדים הגדולים בטענה כי "ההסתדרות לא יכולה לנהל את המדינה"[169]. במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע במרץ 2021 הודיע לפיד כי מפלגתו תומכת בלגליזציית קנאביס במודל קולורדו[170].
חיים אישיים
באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן[171] ונכדה. ב-1990 נישא בשנית לצלמת העיתונות, ליהיא מן, לימים סופרת ובעלת טור, ולהם שני ילדים משותפים, בן ובת שאובחנה כאוטיסטית. מתגוררים בשכונת רמת אביב ג' שבצפון תל אביב.
שכרו של לפיד כפרזנטור של בנק הפועלים הוערך בכ-220 אלף דולר לשנה, שכרו כמגיש "אולפן שישי" הוערך בכ-100 אלף ש"ח בחודש, ושכרו ב"ידיעות אחרונות" הוערך בכ-35 אלף ש"ח בחודש. על פי הצהרת הון שפרסם לפיד בשנת 2015, הונו עמד על כ-10 מיליון ש"ח[172]. נכון ל-2019, על פי דירוג "פורבס ישראל", הונו של לפיד הוערך בכ-25 מיליון ש"ח, והוא הפוליטיקאי השמיני בדירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל[173].
לפיד בעל חגורה שחורה דאן 3 בקראטה[174], ומלבד עברית כשפת אם, לפיד יודע גם אנגלית וספרדית[175].
יצירותיו
ספרים
- הראש הכפול: מותחן (הוצאת זמורה ביתן, 1989) (הספר בקטלוג ULI)
- הצל של יואב: ספר ילדים (הוצאת זמורה ביתן, 1992) (הספר בקטלוג ULI)
- הצגת יחיד: רומן (הוצאת כתר, 1993) (הספר בקטלוג ULI)
- אלבי סיפור אבירים: ספר ילדים (הוצאת כתר, 1998)
- החידה השישית: מותחן (הוצאת זמורה ביתן, 2001) (הספר בקטלוג ULI)
- עומדים בטור: לקט טורי עיתונות (הוצאת ידיעות אחרונות, 2005)
- האישה השנייה: מותחן (הוצאת זמורה ביתן, 2006)
- שקיעה במוסקבה: מותחן פסיכולוגי (קשת הוצאה לאור, 2007)
- הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות (הוצאת משכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2008)
- זיכרונות אחרי מותי, סיפורו של יוסף (טומי) לפיד (הוצאת כתר, 2010)
- שוב עומדים בטור (הוצאת ידיעות ספרים, 2011)[176]
- מסע אל העתיד (הוצאת ידיעות ספרים, 2017)[177]
תסריטים
- החופש האחרון (1989)
- שבט כהן (1991)
- חדר מלחמה (2005)
מחזה
- הגיל הנכון לאהבה (הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2007)
משיריו
- "הגבירה מול האגם"
- "גרה בשינקין"
- "לבכות"
- "שיר אהובת הספן"
- "הלך לנו החופש"
- "צעיר לנצח" (תרגום לבוב דילן)
- "כולנו אותו הדבר"
- "פעם אחת בחיים"
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יאיר לפיד |
יאיר לפיד, באתר מפלגת יש עתיד
יאיר לפיד, באתר הכנסת - יאיר לפיד, באתר כנסת פתוחה
- יאיר לפיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יצירה
- רשימת הפרסומים של יאיר לפיד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של יאיר לפיד, באתר "סימניה"
- יאיר לפיד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יאיר לפיד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- כתבות
- "ילד צריך לחלום על הקמת מפעל היי-טק ולא על אקזיט ומעבר לסיליקון ואלי", באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2012
- עמי פרידמן, יש עבר: הרגעים הטלוויזיונים הגדולים של יאיר לפיד, באתר nrg, 23 בינואר 2013
- הודיה כריש-חזוני, לפיד: "רוצה להיות שר אוצר, יש עוד מה לעשות", באתר nrg, 20 בפברואר 2015
המשפיעים עם לוסי אהריש, יאיר לפיד, כתבתה של לוסי אהריש באתר רשת- אסף ליברמן ובן כספית, זמן אמת עונה 2 | פרק 10 - מה מסתתר מאחורי יאיר לפיד?, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2018
חגי עמית, הפגישות הליליות במרתף: כך עשה יאיר לפיד משהו שאיש לא עשה לפניו, באתר TheMarker, 18 ביוני 2021- מהעיתונות והטלוויזיה ללשכת רה"מ: המבחן של לפיד, באתר חדשות 13, 21 ביוני 2022
- שגיא בן נון, כן, האיש שכתב את "גרה בשנקין" הולך להיות ראש הממשלה: המסע התרבותי של לפיד, באתר וואלה!, 23 ביוני 2022
- אנשיל פפר, יאיר לפיד עבד שנים כדי להיות פרזנטור הישראליות, עכשיו זה משתלם לו, באתר הארץ, 30 ביוני 2022
- ראיונות
יאיר לפיד בקמפוס החרדי: "אני אשב בקואליציה עם כל אדם שדואג למדינת ישראל" - ריאיון עם לפיד על מפגש שקיים עם סטודנטים חרדים, באתר האינטרנט של הקריה האקדמית אונו
- Jodi Rudoren, Fresh Israeli Face Plays Down Dimming of Political Star, ניו יורק טיימס, May 19, 2013
- לפיד מתראיין אצל צ'ארלי רוז, 8 באוקטובר 2013
- ריאיון נוסף, מורחב יותר על ידי צ'ארלי רוז, בערוץ של "92nd Street Y" באתר יוטיוב (באנגלית)
- רינה מצליח, לפיד: מקורבי נתניהו הציעו לי את תיק החוץ, באתר מאקו, 30 במאי 2015
- מיכאל טוכפלד, "מושגים של שלום ותקווה הפכו להיות של שמאלנים", באתר nrg, 22 בינואר 2016
ראיון עם חבר הכנסת יאיר לפיד, בעמוד הפייסבוק של גלי ישראל, 23 ביולי 2017 (אורך: 17:37)- האם יש דבר כזה אידאולוגית מרכז? - ריאיון עם יאיר לפיד בפודקאסט "עושים פוליטיקה", 12 ביולי 2017
- ראיונות בתוכנית "הנבחרים" עם דוד בן בסט – 1, 2, 3
- צביקה קליין, "החיים הטבעיים של היהודי הם רק בישראל", בעיתון מקור ראשון, 20 באוקטובר 2018
- יהודה שלזינגר, "מה תעשה כשתהיה גדול? אהיה ראש ממשלה", באתר ישראל היום, 5 בספטמבר 2019
- יהודה שלזינגר, לפיד: "כל הפסילות הישנות מתו בקורונה", באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020
שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בריאיון באולפן, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 21:58)- מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, לפיד: "נתניהו לא יכול להמשיך כראש ממשלה. מי כן? בני, יולי, גדי. מי שתרצו", באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
- מנאומיו
- ראש הממשלה יאיר לפיד בהצהרה לתקשורת, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 09:28), 2 ביולי 2022
- מכּתביו
- השקספיר של הבלשים, באתר ynet, 18 בספטמבר 2005
- לילה טוב אבא, באתר ynet, 9 בדצמבר 2009
- הספרים ששינו את חיי, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2011
- ראש הממשלה ו"העוצמה החכמה", עדכן אסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, כרך 19 גיליון 4, ינואר 2017, עמודים 3–17
- המרכז חוזר, השילוח 5, 5 ביולי 2017
- על אודות ספריו
- דני גוטויין, מה הוא חושב לעצמו: על אסופת הטורים של יאיר לפיד, באתר הארץ, 18 בינואר 2012 - על הספר "שוב עומדים בטור"
- אריק גלסנר, ביקורת על "זיכרונות אחרי מותי", של יאיר לפיד, הוצאת "כתר", ביקורות ספרות - מעריב, 7 בפברואר 2010
- רפי מן, האב, הבן ורוח הזמן: על "זכרונות אחרי מותי", שיאיר לפיד מביא בקולו של אביו טומי ז"ל, באתר העין השביעית, 7 בפברואר 2010
הערות שוליים
- ^ מודעה על הולדת יאיר לפיד, מעריב, 8 בנובמבר 1963
- ^ בן כספית, "אין לי שום עניין להיות נתניהו", באתר וואלה!, 25 בספטמבר 2022
- ^ אטילה שומפלבי, יאיר לפיד: 'לא מצאו עליי כלום, אז המציאו סיפור', באתר ynet, 29 בינואר 2012
- ^ סיכום תאונות הדרכים בארץ בשבוע שעבר: 7 בני־אדם נהרגו ו-223 נפצעו, מעריב, 18 בנובמבר 1984
- ^ שקד זיכלינסקי, לא קצין, אבל ג'נטלמן, באתר מאקו, 9 בינואר 2012
- ^ עודד ירון, איפה שירת יאיר לפיד לפני "במחנה"? לא בטוח שהוא בטוח, באתר הארץ, 22 במאי 2018
- ^ 7.0 7.1 7.2 רוית הכט, הפרוטקציה בצבא, הסטירה שחטף והשעבוד לסקרים. מה יאיר לפיד בעיניך?, באתר הארץ, 22 במאי 2018
- ^ ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור, ראיון באתר "פרספקטיבי"
- ^ יאיר לפיד חושף את עברו הקרבי: "שירתתי בנ"מ והודחתי בגלל אסטמה", באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2017
- ^ טלילה נשר, איך התקבל לפיד ללימוד דוקטורט ללא תואר ראשון?, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- ^ טלילה נשר, לפיד בתגובה להחלטת המל"ג: לא צריך שום תואר, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
- ^ יאיר לפיד, באתר מפלגת יש עתיד, 2022
- ^ יאיר לפיד, בקשת עזרה, באתר ynet, 29 בינואר 2010
- ^ יאיר לפיד, מחפש בית כנסת, באתר "מיתרים - רשת לחינוך דמוקרטי"
- ^ יאיר לפיד, המשבר הכלכלי עצר בירמיהו, מעריב, 12 ביולי 1985
- ^ יאיר לפיד, שירה צעירה, מעריב, 20 במאי 1983
- ^ יאיר לפיד, ניתוק מסויים, מעריב, 11 ביולי 1989
יאיר לפיד, לא סופי, מעריב, 16 במאי 1989 - ^ "לפיד, גם אתה ירדת מהארץ ב-1997 כדי לעבוד בארה"ב", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
- ^ ניר נתן, "יאיר לפיד ינהל את מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של ארנון מילצ'ן", באתר גלובס, 28 בינואר 1997
- ^ ענת ביין, יאיר לפיד יוביל את פרסום בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
- ^ עדי דברת, סופית: יאיר לפיד ויתר על בנק הפועלים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
- ^ הדר חורש, מילצ'ן קרוב להשתלטות על רשת; יוזם העסקה - יאיר לפיד, באתר הארץ, 2 ביולי 2004
- ^ נועם שרביט, ביום ראשון: חוק לפיד מגיע לוועדת השרים, באתר nrg, 18 ביוני 2010
- ^ יאיר לפיד, והגדת לבנך ולבתך גם, באתר ynet, 17 בנובמבר 2007
- ^ יהושע בריינר, הקללה של יאיר לפיד, באתר וואלה!, 8 בספטמבר 2008
- ^ ע"א 3271/09 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-26 באוקטובר 2015
- ^ כתבות ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור פרספקטיבי אונליין, באתר presspectivi.goop.co.il
- ^ א-לה תהילה, חדשות, 5 באפריל 1989
- ^ אהוד אשרי, חמ"ל בהילוך איטי, באתר הארץ, 2 בינואר 2005
- ^ יום הזכרון, ההחמצה, באתר chagim
- ^ * מילים לשירים של יאיר לפיד, באתר "שירונט"
- ^ לי-אור אברבך, יאיר לפיד להנהלת חדשות ערוץ 2: אני לא הולך לפוליטיקה, באתר גלובס, 14 ביוני 2010
- ^ יהונתן ליס, אופיר בר-זהר, בוטל דיון על חוק הצינון בגלל הצטרפות יאיר לפיד לפוליטיקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
- ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, באתר מאקו, 8 בינואר 2012
- ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה סופית את "חוק לפיד 2", באתר ynet, 21 במרץ 2012
- ^ פנחס וולף, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה!, 29 באפריל 2012
- ^ רינה מצליח, הכנס הראשון של מפלגת "יש עתיד", באתר מאקו, 1 במאי 2012
- ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוצג באתר המפלגה בדצמבר 2015
- ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוא מוצג באתר המפלגה ביולי 2017
- ^ טל שלו, עד לסיום הכנסת ה-25: הוארכה כהונתו של לפיד כיו"ר יש עתיד, באתר וואלה!, 21 בנובמבר 2019
- ^ מטרות המפלגה באתר רשם המפלגות;
אלי ברדנשטיין ועמרי מניב, יאיר לפיד קורץ לימין: יישא נאום באריאל, באתר nrg, 17 באוקטובר 2012
אריק בנדר, לפיד ממשיך לשבור ימינה: "מעלה אדומים תמיד תהיה חלק מישראל", באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2016
לפיד קורץ ימינה, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016 - ^ תומר ניר, יאיר לפיד הציע לציפי לבני את המקום השני ביש עתיד, באתר "סרוגים", 25 בנובמבר 2012
- ^ מורן שריר, האיש שגר בקלישאה ואפילו לא מזיע, באתר הארץ, 29 בינואר 2013
- ^ מורן אזולאי, יש ממשלה: לפיד ובנט חתמו על הסכם קואליציוני, באתר ynet, 15 במרץ 2013
- ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, אושרה והושבעה: הממשלה ה-33 יוצאת לדרך, באתר ynet, 18 במרץ 2013
- ^ Karl Vick, Yair Lapid: The 2013 TIME 100, Time, April 18, 2013
- ^ Top 50 most influential Jews 2013: Places 1-10, The Jerusalem Post | JPost.com (ב־American English) (ארכיון)
- ^ יאיר לפיד ברשימת מאה ההוגים של "פוריין פוליסי", באתר וואלה!, 12 בדצמבר 2013
- ^ נחמיה שטרסלר, עזרה מבחוץ: היועצים החדשים של יאיר לפיד, באתר TheMarker, 30 במרץ 2013
- ^ 50.0 50.1 50.2 50.3 התוכנית הכלכלית לשנים 2013–2014, באתר משרד האוצר
- ^ גיל קליאן, "נבחרת הדירקטורים": 13.7 אלף מועמדים, 31% מהם נשים, 3% - ערבים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2013
- ^ ישראל אהרון, יאיר לפיד מדבר: "חשבנו שהחרדים נועדו למוזיאון", באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2011
- ^ יובל בגנו, באוצר וביש עתיד מכחישים: "הקיצוץ לישיבות החרדיות עומד בעינו", באתר "מעריב השבוע", 23 בינואר 2014
- ^ 54.0 54.1 יהונתן ליס, לפיד מאיים: יהיה שוויון בנטל - או שהממשלה הזו תתפרק, באתר הארץ, 27 במאי 2013
- ^ נמרוד בוסו, צבי זרחיה, פורסמה הצעת חוק המע"מ: מי שלא שירת יסתפק בדירה במחיר של 600 אלף שקל, באתר TheMarker, 14 במאי 2014
- ^ הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, עמוד 30
- ^ אבישי בן חיים, החרדים מפחדים מלפיד, מכבדים אותו ומתכוננים לסיבוב הבא, באתר "מעריב השבוע", 27 באפריל 2013
- ^ קובי נחשוני, הרב שטיינמן: יאיר לפיד - עמלק, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
- ^ מורן אזולאי, לפיד: "משווים אותי להיטלר ומדברים על הסתה?", באתר ynet, 22 ביולי 2013
- ^ צבי זרחיה, מיכאל שראל: "הרבה מאוד אנשים ימותו בגלל מע"מ אפס", באתר TheMarker, 14 ביולי 2014
- ^ רוני זינגר, קרנית פלוג: "תוכנית מע"מ אפס תביא לעליית מחירי הדירות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
- ^ אורי חודי, נתניהו: להעביר את הצעת חוק מע"מ 0%, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
- ^ "אגדת הילדים" של ירום אריאב על שר האוצר: "הווזיר יפה המראה והמעמפס", באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2014
- ^ עמנואל רוזן וב. מיכאל, תיק תקשורת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פרק 847, החל מהדקה ה-19
אוריה קניג, "שיטת הדילוגים", מקור ראשון, "דיוקן", ז' באדר ב' תשס"ח, 14 במרץ 2008, עמ' 16–17. ביקורת על הספר "הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות"
רויטל חובל, יאיר לפיד - חולם להיות שר חינוך, אך מרבה לטעות בנתונים, באתר הארץ, 25 במרץ 2012 - ^ מוטי בסוק, בכירים באוצר: "לפיד יודע שעלות תוכנית מע"מ 0% היא 3 מיליארד ש' בשנה", באתר TheMarker, 16 בספטמבר 2014
אילן ליאור, כשיאיר לפיד טעה בחישוב מס מול מאות כלכלנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
דוד רפאלי, האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2013 - ^ אטילה שומפלבי, נתניהו פיטר את לפיד ולבני: "לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
- ^ עמית סגל ואמנון אברמוביץ', חידת יאיר לפיד: חותך ימינה ולא מוותר על ראשות הממשלה, באתר מאקו, 16 בינואר 2016
- ^ יאיר לפיד שובר ימינה? "אנחנו מפלגת מרכז עם נטייה קלה ימינה", באתר "ציוצים", 1 בדצמבר 2015
- ^ עופר חדד, שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר מאקו, 17 במרץ 2016
- ^ רן דגוני, לפיד מסתער על יהודי ארה"ב: בשבילנו אתם נכס, צורך קיומי, באתר גלובס, 9 ביוני 2015
חזקי ברוך, "במאבק נגד ה-BDS אין אופוזיציה וקואליציה", באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2015
אטילה שומפלבי, לפיד בלונדון: "BBC מסלף, צריך שר חוץ", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
לפיד קרא לעשרות חברי פרלמנט באירופה: סייעו במאבק נגד החרם על ישראל, באתר ynet, 8 בנובמבר 2015
דנה סומברג, לפיד לרה"מ הונגריה: "מדינות אירופה צריכות לנקוט בעמדה ברורה נגד ההתקפות על היהודים", באתר מעריב אונליין, 1 בדצמבר 2015
איתי בלומנטל, לפיד לטסים לחו"ל: כך תילחמו בשקרים של ה-BDS, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
ישי כהן, יאיר לפיד: "לא יכול להיות שיהודים במארסיי לא יוכלו להסתובב עם כיפה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2016}
מורן אזולאי, ליברמן ולפיד נגד נתניהו: "מנסה להשמיד את שירות החוץ של ישראל", באתר ynet, 29 בפברואר 2016
אריק בנדר, דנה סומברג, לפיד: "שוחחתי עם ראש עיריית לונדון, מודעות ה-BDS יוסרו", באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2016
אריאל כהנא, לפיד נגד נשיא צ'כיה: "ירושלים בירתי, לא ת"א", באתר nrg
חזקי ברוך, לפיד בהולנד: תפסיקו לעצום עיניים, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2017
ניצן קידר, "להוציא את חיזבאללה מחוץ לחוק", באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2018
חזקי ברוך, המטרה של לפיד - לעצור את הכסף לחיזבאללה, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2018
חזקי ברוך, לפיד מזהיר: "חפים מפשע ימותו", באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2018 - ^ אלדד בק, ז'נבה, שווייץ: הפגנת פרו-ישראלים מול מועצת זכויות האדם, באתר ynet, 21 במרץ 2016
חדשות 2, משלחת שגרירים בשרונה: "תומכים בישראל, מגנים את הטרור", באתר מאקו, 10 ביוני 2016 - ^ טל שלו, לפיד הוביל עצרת פרו-ישראלית בשבדיה: "הממשלה שלכם בצד הלא נכון", באתר וואלה!, 28 באוגוסט 2016
- ^ חבר הכנסת יאיר לפיד - תפקידים בכנסת ה-20, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
- ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין היעדרות חברי הכנסת בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016; בכך היה לחבר הכנסת הראשון שנקנס בכנסת העשרים
- ^ תומר אביטל, יאיר לפיד וציפי לבני השתמשו בביטחון המדינה כתירוץ להיעדרותם מהכנסת - ושיקרו, באתר הארץ, 9 במאי 2018
- ^ מפתיע: אבי מימרן ויאיר לפיד משלבים ידיים, באתר בחדרי חרדים, 30 ביוני 2017
- ^ רפאלה גויכמן, צבי זרחיה, יש עתיד נקנסה בעקבות שימוש לא חוקי במידע על ניצולי שואה, באתר TheMarker, 3 במאי 2017
- ^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, כאן חדשות - חדשות הערב | 14.02.18, החל מ-05:17
- ^ טל שניידר, תשתית ראייתית לשוחד והפרת אמונים נגד ראש הממשלה בשני התיקים, באתר גלובס, 13 בפברואר 2018;
מורן אזולאי, לפיד על עדותו בתיק 1000: סירבתי להעביר את חוק מילצ'ן - למרות הלחצים, באתר ynet, 14 בפברואר 2018 - ^ מורן אזולאי, חשיפה: זה ההסכם בין גנץ ללפיד על חלוקת תיקים ויישום הרוטציה בחקיקה, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
- ^ יואב קרקובסקי ומיכאל שמש, 4 ימים לפני הבחירות: לפיד נסע לצרפת לפגוש את מקרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 באפריל 2019
- ^ טל שניידר, תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
- ^ כתבי "הארץ", בתום ספירת 99.9% מהקולות: גוש הימין עם 58 מנדטים, כחול לבן עם 33, באתר הארץ, 4 במרץ 2020
- ^ חבר הכנסת יאיר לפיד - תפקידים בכנסת ה-22, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
- ^ יאיר לפיד ויתר על הרוטציה בכחול לבן, באתר ynet, 9 בדצמבר 2019
- ^ בחירות 2020 / תהיה ממשלה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 במרץ 2020
- ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2020
- ^ טל שלו,, נפרד מלפיד: יעלון החליט להתמודד עצמאית עם מפלגת תל"ם, באתר וואלה!, 9 בינואר 2021
- ^ אריק בנדר, יאיר לפיד מונה ליו"ר האופוזיציה, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2020
- ^ 90.0 90.1 לפיד תוקף את גנץ: "נכנע ללא קרב וזחל לממשלתו של נתניהו", באתר וואלה!, 27 במרץ 2020
- ^ טל שלו, גנץ: "יש מי שרצו לנצח בפוליטיקה במקום בקורונה"; לפיד: "אתה מושחת", באתר וואלה!, 21 באפריל 2020
- ^ לפיד: "לא צריך יותר מ-18 שרים כדי לנהל את המדינה", באתר "סרוגים", 18 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי, לפיד בנאום ראשון כיו"ר אופוזיציה: "הבניין הזה איבד את אמון האזרחים", באתר ynet, 17 במאי 2020
- ^ דפנה ליאל, פגישה ראשונה של ראש הממשלה נתניהו עם יו"ר האופוזיציה לפיד, באתר מאקו, 3 ביוני 2020
ציוץ של יאיר לפיד ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 באוקטובר 2020
- ^ מורן אזולאי, סערת גנץ: לפיד ויתר על הרכב המשוריין של יו"ר האופוזיציה, באתר ynet, 3 ביוני 2020
- ^ מעריב אונליין, לפיד: "זו ממשלה מנותקת שמתעלמת מאזרחיה", באתר מעריב אונליין, 4 ביולי 2020
- ^ דני זקן, "הלחצתי אותך": עימות בין נתניהו ולפיד בכנסת, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2020
- ^ יהונתן ליס, נתניהו ללפיד: אתה דיקטטור; יו"ר האופוזיציה: אם היית מקשיב לאביך לא היית עומד לדין, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2020
- ^ אנה ברסקי, נתניהו: "האופוזיציה - מקהלת באסה-סבבה"; לפיד: "אתה מנותק, תקוע בלופ", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2020
- ^ כלכליסט ו-ynet, לפיד: "נתניהו לא מסוגל להודות שנכשל ולהתנצל", באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2020
- ^ זאב קם, כחול לבן החלו לתאם מהלכים עם האופוזיציה: נפגשו עם לפיד ובנט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 08 בנובמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, אטילה שומפלבי, לפיד לגנץ: בוא נשלים את מה שהתחלנו ונוציא את נתניהו מבלפור, באתר ynet, 1 בדצמבר 2020
- ^ יאיר לפיד: לא צריך בחירות, יש לנו מספיק קולות להקים ממשלת אחרת, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2020
- ^ פורסמו התוצאות סופיות: יש עתיד איבדה מנדט לטובת ליברמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במרץ 2021
- ^ יערה שפירא ומיכאל שמש, ריבלין: הטלתי על יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 במאי 2021
- ^ מורן אזולאי, בעקבות ההסלמה: רע"מ הקפיאה את המשא ומתן הקואליציוני, באתר ynet, 10 במאי 2021
- ^ צבי זרחיה, פרשנותמבצע שומר החומות שומר על ממשלת נתניהו, באתר כלכליסט, 13 במאי 2021
- ^ מיכאל שמש, יערה שפירא, עמיחי שטיין וזאב קם, יאיר לפיד לנשיא ריבלין: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 02 ביוני 2021
- ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, אטילה שומפלבי, ניר (שוקו) כהן, גלעד כהן וקובי נחשוני, על חודו של קול: ממשלת בנט-לפיד אושרה בכנסת, באתר ynet, 13 ביוני 2021
- ^ איתמר אייכנר, לפיד נכנס למשרד החוץ: "היחסים עם הדמוקרטים הופקרו, להיערך להסכם הגרעין", באתר ynet, 14 ביוני 2021
- ^ גילי כהן ודנה ירקצי, שר החוץ הנכנס לפיד: צריך להיערך לחזרה להסכם הגרעין עם איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 ביוני 2021
- ^ אנה ברסקי, נעמה שולץ תמונה למנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, באתר מעריב אונליין, 14 ביוני 2021
- ^ עמיחי שטיין, המשבר מול פולין: הסתיימה שיחת הנזיפה של נציגת ישראל בוורשה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 ביוני 2021
- ^ איתמר אייכנר, החרפה במשבר עם פולין: נציגי המדינות זומנו לשיחות נזיפה, באתר ynet, 27 ביוני 2021
- ^ עמית ולדמן, חוק הרכוש שיפגע בשורדי שואה עבר בסנאט הפולני, לפיד: "יפגע קשה ביחסים", באתר מאקו, 23 ביולי 2021
- ^ ירון אברהם, משבר מדיני עם פולין: לפיד מחזיר את הנציג הישראלי, השגריר החדש לא ימריא לוורשה, באתר מאקו, 14 באוגוסט 2021
- ^ גילי כהן, לפיד באבו דאבי: ישראל לא הולכת לשום מקום, קוראים לכל מדינות האזור להכיר בזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 ביוני 2021
- ^ איתמר אייכנר, לפיד לשרי החוץ של האיחוד האירופי: אין כרגע היתכנות לפתרון שתי המדינות, באתר ynet, 13 ביולי 2021
- ^ גילי כהן, השרה לשעבר יעל גרמן מונתה לשגרירת ישראל בצרפת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 03 באוגוסט 2021
- ^ אריאל כהנא, רונן הופמן מונה לשגריר ישראל בקנדה, באתר ישראל היום, 19 ביולי 2021
- ^ עמיחי שטיין, לפיד במרוקו: היום אנחנו לא פוליטיקאים טובים, אנחנו הורים טובים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוגוסט 2021
- ^ איתמר אייכנר, שליח ynet ו, ביקור רשמי ראשון מ-2003: לפיד נחת במרוקו, באתר ynet, 11 באוגוסט 2021
- ^ דני זקן, לפיד חתם על שלושה הסכמי שיתוף פעולה חדשים עם מרוקו, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2021
- ^ עמיחי שטיין, שליח כאן חדשות למרוקו, לפיד במרוקו: תוך חודשיים נפתח שגרירויות מלאות ברבאט ובישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוגוסט 2021
- ^ אוהד חמו, נורמליזציה מלאה עם מרוקו: שגרירויות ייפתחו בתוך חודשיים, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2021
- ^ גילי כהן ועמיחי שטיין, "כלכלה תמורת ביטחון": התוכנית של לפיד להסדרה ברצועת עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 בספטמבר 2021
- ^ ירון אברהם, לפיד הציג תוכנית לשינוי מדיניות מול עזה: "הצעה שמעולם לא הונחה על השולחן", באתר מאקו, 12 בספטמבר 2021
- ^ עמיחי שטיין, ישראל ושוודיה חידשו את היחסים בדרג שרי החוץ לראשונה מאז 2014, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בספטמבר 2021
- ^ רועי קייס, שליח כאן חדשות לבחריין, מפגש היסטורי: לפיד נפגש עם מלך בחריין במנאמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בספטמבר 2021
- ^ צביקה זרחיה ותומר גנון, ניגודי העניינים של לפיד: חברת הסייבר אקטיבפנס, yes וצביקה לימון מקרן מאגמה, באתר כלכליסט, 3 באוקטובר 2021
- ^ עטרה גרמן, יאיר לפיד מינה את גיסתו לחברה בדירקטוריון קק"ל, בעיתון מקור ראשון, 30 באוקטובר 2021
- ^ צבי זרחיה, בעקבות הביקורת: גיסתו של לפיד התפטרה מקק"ל, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2021
- ^ איתמר אייכנר, לפיד נפגש עם ראש המודיעין הטורקי: "אם המצב ישתפר, נרכך את אזהרת המסע בימים הקרובים", באתר ynet, 23 ביוני 2022
- ^ יקי אדמקר, הכנסת ה-24 התפזרה, לפיד יהפוך הלילה לראש הממשלה, באתר וואלה!, 30 ביוני 2022
- ^ ברק רביד, מקרון: "אין חלופה למו"מ בין ישראל לפלסטינים"; לפיד: "העולם חייב להגיב להפרות האיראניות", באתר וואלה!, 5 ביולי 2022
- ^ אריאל כהנא ותמיר מורג, לפיד שוחח עם אבו מאזן, שבירך על כניסתו לתפקיד, באתר ישראל היום, 8 ביולי 2022
- ^ ברק רביד, פריצת דרך עם האיחוד האירופי: מפגש שרי החוץ השנתי עם ישראל יחודש אחרי עשור של הקפאה, באתר וואלה!, 18 ביולי 2022
- ^ גילי כהן ורועי קייס, מלך ירדן ביקש מלפיד להכניס ספר קוראן להר הבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 ביולי 2022
- ^ ynet, רקטות לדרום, פצצות "דרילרים" על עזה, הסכמים עם סעודיה ומסר איראני | סיכום חדשות השבת, באתר ynet, 16 ביולי 2022
- ^ בנצי רובין, אוריאל בארי, לפיד מבהיר: "על כל ירי ובלון – נגיב מהר ובכוח", באתר "סרוגים", 17 ביולי 2022
- ^ ניר דבורי, "ידיעת הזהב" שהביאה למעצר ראש הג'יהאד האסלאמי – וההיערכות לימים של לחימה, באתר מאקו, 2 באוגוסט 2022
- ^ מירב כהן, לפיד הורה על העברת מיליונים לקיצור התורנויות - בניגוד לעמדת הסתדרות הרופאים, באתר וואלה!, 12 בספטמבר 2022
- ^ ליאת רון, המתמחים לא שמו לב שקיבלו מלפיד צ'ק דחוי, ושוב חגגו מוקדם מדי, באתר וואלה!, 15 בספטמבר 2022
- ^ המשלחות עזבו את בסיס האו"ם: ישראל ולבנון חתמו על הסכם הגבול הימי, באתר ynet, 27 באוקטובר 2022
- ^ גלעד מורג, איתמר אייכנר, בג"ץ דחה את העתירות נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון. חתימה אפשרית: השבוע, באתר ynet, 23 באוקטובר 2022
- ^ מערכת וואלה! חדשות, בתום ספירת הקולות: גוש נתניהו זוכה ל-64 מנדטים, מרצ מחוץ לכנסת, באתר וואלה!, 2 בנובמבר 2022
- ^ ביני אשכנזי וטל שלו, "ברוח טובה": צוותי המו"מ של המהפכה המשפטית נועדו בבית הנשיא, באתר וואלה!, 28 במרץ 2023
- ^ בנצי רובין, התרגיל שנכשל חשף עד כמה נתניהו חלש, באתר "סרוגים", 16 ביוני 2023
- ^ ניצן שפיר, האופוזיציה מקפיאה את השיחות בבית הנשיא: "נתניהו שם קץ להעמדת הפנים שפניו להידברות", באתר גלובס, 14 ביוני 2023
- ^ איתמר אייכנר, הפלסטינים, הגרעין והבחירות בארה"ב: אלו המוקשים בדרך להסכם בין ישראל לסעודיה, באתר ynet, 17 ביוני 2023
- ^ ברק רביד, לפיד ליועצי ביידן: מתנגד להעשרת אורניום על אדמת סעודיה כחלק מהסכם נורמליזיציה, באתר וואלה!, 5 בספטמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יונית לוי, לפיד ל"חדשות 12": ביבי צריך ללכת עכשיו, נצטרף לממשלה בראשות הליכוד, באתר מאקו, 15 בנובמבר 2023
- ^ עזה – מה הלאה?, באתר www.facebook.com
- ^ נדב איל, "המוסף לשבת", חמאס לא הפתיע את ישראל רק בהתקפה, אלא גם בהגנה / נדב איל, באתר ynet, 1 בדצמבר 2023
- ^ המצע המדיני בטחוני | יש עתיד – בראשות יאיר לפיד, באתר web.archive.org, 2013-03-15 (ארכיון)
- ^ Orli Santo, Lapid charms the lefties at NY’s 92nd Street Y, www.timesofisrael.com (ב־American English) (ארכיון)
- ^ Yair Lapid says he opposes occupation, but will present platform in West Bank settlement, Haaretz.com (באנגלית) (ארכיון)
- ^ "Boosting the West Bank's economy". The Economist. 2013-06-01. ISSN 0013-0613. ארכיון מ-2021-08-04. נבדק ב-2021-08-05.
- ^ איתמר אייכנר, לפיד הציג את חזונו לשתי מדינות: "הסכם עם הפלסטינים – הדבר הנכון לישראל", באתר ynet, 22 בספטמבר 2022
- ^ The United Nations has lost it, blogs.timesofisrael.com (ב־American English) (ארכיון)
- ^ How UNESCO erases history, blogs.timesofisrael.com (ב־American English) (ארכיון)
- ^ Lapid begins campaign against BDS, The Jerusalem Post | JPost.com (ב־American English) (ארכיון)
- ^ לפיד: "ברית הזוגיות זו מהפיכה אזרחית ומלחמה פוליטית, אבל אנחנו נעביר אותה", ארכיון מ-2021-08-05, נבדק ב-2021-08-05
- ^ Ron Friedman, Lapid takes on the religious status quo, www.timesofisrael.com (ב־American English) (ארכיון)
- ^ דניאל דולב, יקי אדמקר, טל שלו, בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות, באתר וואלה!, 1 במרץ 2021
- ^ Lapid sets agenda for next government, Ynetnews, 2013-01-23 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ יאיר לפיד עותר לבג"ץ נגד פטור מגיוס לחרדים, ארכיון מ-2021-08-05, נבדק ב-2021-08-05
- ^ מה ההבדל באג'נדה החברתית בין יש עתיד למפלגת העבודה (אורלי ארוך), ארכיון מ-2021-08-05, נבדק ב-2021-08-05
- ^ לפיד: "תומכים בלגליזציה במודל קולורדו", באתר קנאביס, 20 במרץ 2021 (ארכיון)
- ^ ליאת בר סתו, היורשים לבית לפיד, באתר מאקו, 29 במרץ 2018
- ^ רוני זינגר, יאיר לפיד פרסם הצהרת הון: שוויו הכולל - 10.4 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2015
רוני קרצנר, יאיר לפיד, באתר "פורבס ישראל", 24 בפברואר 2019 - ^ כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר "פורבס ישראל", 24 בפברואר 2019
- ^ יאיר לפיד באתר מפלגת יש עתיד
- ^ חבר הכנסת יאיר לפיד - פרטים אישיים, באתר main.knesset.gov.il (ארכיון)
- ^ הספר "שוב עומדים בטור", באתר "סימניה"
- ^ הספר "מסע אל העתיד", באתר "סימניה"
| יאיר לפיד - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- רשימת חברי הכנסת
- שרי החוץ בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי האוצר בממשלות ישראל
- יאיר לפיד
- ראשי ממשלת ישראל
- בוגרי בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בעלי טור ישראלים
- דיירי בית מגורי העיתונאים
- ישראל: ראשי מפלגות
- חברי הכנסת מטעם יש עתיד
- חברי הכנסת מטעם יש עתיד – תל"ם
- חברי הכנסת מטעם כחול לבן
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- מגישי ציפורי לילה
- מנחי טלוויזיה ישראלים
- משפחת לפיד
- סגל במחנה
- סגל חברת החדשות
- סגל ידיעות אחרונות
- סגל מעריב
- סגל רשת
- פובליציסטים ישראלים
- סופרים ישראלים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- תסריטאים ישראלים
- מחזאים ישראלים
- פזמונאים ישראלים
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- ראשי האופוזיציה
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושלוש
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- ישראלים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אנשי הדור השני לשואה
- חברי הכנסת: אנשי תקשורת
- ישראלים שנולדו ב-1963