קין

תחריט של לורנצו גיברטי המתאר את מעשה קין והבל

קַיִן היה, בנם הבכור של אדם וחוה, הילוד הראשון בהיסטוריה ומבצע הרצח הראשון בהיסטוריה . עיסוקו היה בעבודת אדמה.

מקור השם

משמעות שמו של קין מופיעה בספר בראשית פרק ד' פסוק א':”וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-ה'” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק א')

כלומר, עשיתי אדם בעזרת ה' (קניתי פירושו עשיתי). משמעות אחרת (אך קרובה) למילה "קנה" היא "ברא". לפי פסוק זה חווה קראה לבנה קין, כיוון ש"קנתה", כלומר בראה איש – נפש חיה, כמו שה' ברא, בין השאר, את בני האדם. לפי ההקשר בפסוק זה משמעות המילה "קונה" היא "בורא".

במחקר

• על פי ה-Chicago Assyrian Dictionary, השם ("quanu": קָ-נוּ) מופיע לראשונה במכתבי אל-עמארנה במשמעויות שונות כגון: חץ, קנה, צינור, מכשיר מדידה, יחידת מדידה, שטח אדמה.
• בשפה הערבית מופיע השם קין במשמעות נפח חרש מתכת. קנוואת הוא גם שמו של אתר מקראי - בשם קנטה^{[דרושה הבהרה]}.

בעברית משמעות השם קין (שורש ק־נ־ן): קינה, ניגוד או מלשון קן, בית, תא.

חטאו של קין

קין הורג את הבל, בתערוכה במוזיאון הבריאה

ערך מורחב – קין והבל

קין הציע להקריב מנחה לה' ולאחר מכן, אף הבל, אחיו הצעיר שעיסוקו היה רעיית צאן, הציע את מנחתו לה'. הבל הביא כמנחה ”מבכורות צאנו ומחלבהן” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ד') – הבכורות (הראשונים) שבצאנו, החֵלֶב (שומן), שהוא חלק מובחר בבשר. מנחתו של קין הייתה מפרי האדמה ומיבולו שגידל. בשונה מהבל, מנחתו של קין אינה מלווה בתיאורים המעידים על איכות המנחה. סוברים כי בעוד הבל השקיע באיכות מנחתו, קין לא השקיע בה ולא הביא מהטוב שבגידוליו. כפי שתואר קודם אין אנו יודעים על כישוריו של קין כחקלאי ולכן ייתכן שלא הביא הגידולים המובחרים. יש מוסיפים כי המילים "מקץ ימים" בפסוק ג' מתארות שמדובר ביבול סוף השנה, שבדרך כלל אינו מן המובחר. בנוסף ייתכן שקין לא הביא מפרי גידוליו, היות שלא מצוינת המילה "שלו", לעומת הבל שמצוין "צאנו" כצורת שייכות. ה' קיבל את מנחתו של הבל (בכור צאנו), אך את מנחתו של קין לא קיבל בגלל איכות מנחתו (פרי אדמה).

קין נמלא כעס וקנאה, כיוון שמנחתו נדחתה, וה' העדיף את מנחתו של הבל על פניה. קין שהוא זה שיזם את המנחה וגם האח הבכור, שהיה בעל מעמד גבוה מבין הבנים, הרגיש שהתבזה. על כן קין נמלא קנאה כלפי הבל.

ה' כנראה מבין שהכעס והקנאה מציפים את קין בשל כך, ולכן ניסה להרגיעו ולשכנע אותו לא לתת ליצר הרע להשתלט עליו, והסביר לו שאם ינהג בדרך הנכונה, הוא ינחל הצלחה והוא ישא אליו פנים:

”וַיֹּאמֶר ה', אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּו.” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ו')

פירוש הפיסוק הוא שאם תשפר מעשיך ומחשבותיך תוכל להתמודד עם היצרים שלך, ואם לא תשפר ותתנהג בצורה לא טובה החטא יחכה לך תמיד ויפתה אותך, ומסיים בהמלצה – ואתה תמשול בו – ביצר שלך, אם אכן תטיב מעשיך. ה' גם נותן תקווה לקין שאם הוא ישתפר בעתיד הוא יקבל את מנחתו.

אך קין לא מחליט להתגבר על יצריו ועדיין שרוי בכעס. ואכן בהמשך הסיפור קין והבל הלכו לשדה וקין הרג את הבל. לא מצוין במפורש זמן המריבה וכן שעת היום בו התבצעה או רקע מריבה זאת, אך בגלל הסמיכות בין תיאור דחיית המנחה לסיפור הרצח ניתן להסיק שככל הנראה הרצח נבע מסיבה זאת. נוסף על כך, אין תיאור מה התרחש ביניהם ברגעים לפני הרצח ועל תוכנה של השיחה ביניהם. לפי פסוק ח':

”וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ח') כלומר אין כל משמעות לדברי קין להבל כיוון שקין לא היה באמת מעוניין לדבר עם אחיו והיה שטוף ביצרים. פרט הרצח היחיד המתואר הוא מיקומו – קין משך את הבל לשדה כנראה בסמיכות למקום מגוריהם אך רחוק מבית ההורים.

התוודותו של קין

לאחר הרצח ה' שואל את קין בבראשית פרק ד' פסוק ט': ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ.” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ט') קין בתחילה בוחר שלא לשתף עמו פעולה ועונה לו בחוצפה ובזלזול רב: ”וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ט') זאת שאלה רטורית, היות שאלוהים רואה ויודע הכול ותפקידה לתת לנשאל הזדמנות להתוודות בעצמו על חטאו. בשאלתו לקין ה' כבר יודע את גורל הבל. תשובתו החצופה של קין שיש הרואים בה אפילו טענה כלפי ה' שה' בעצמו היה צריך לשמור על הבל (ואין זה עיסוקו של קין כלל) בוודאי לא הוסיפה לו נקודות זכות.

גם בסיפור החטא של אדם וחוה ה' שואל אותם שאלה רטורית לאחר החטא: ”וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים, אֶל הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה?” (בראשית, ג', ט'). בניגוד לקין, בסיפור חטא אדם וחוה בגן עדן הם בחרו לשתף פעולה עם ה'. לאחר שה' מטיח בקין בפסוק ”קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק י"א) לא נותר לקין ברירה והוא למעשה מודה ברצח בהמשך.

עונשו של קין

בשל רצח אחיו הבל ה' מקלל את קין בכך שהאדמה לא תצמיח לו עוד יבול, כיוון שכאשר רצח את הבל הדם נאלץ לחלחל אל תוך האדמה, שהיא סיפקה לו את יבולו וממנה התקיים, ולכן לא תצמיח לו עוד דבר. למעשה זאת הפעם השנייה בה האדמה מקוללת. הפעם הראשונה הייתה בסיפור החטא של אדם וחוה, והאדמה קוללה בעונשו של אדם כמתואר: ”וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה” (ספר בראשית, פרק ג', פסוקים י"ז-י"ח)

עונש משלים לאי יכולתו של קין לעבד את האדמה הוא לעבור ממגורי קבע (תכונתו של החקלאי המעבד את האדמה ואשר נמצא במקום אחד),לנדידה: מכיוון שאין לו יכולת לשבת במקום אחד ולעבד אדמה הוא יאלץ לנדוד.

פרשנים אחרים רואים את הסיפור כמייצג את העימות בין התרבות החקלאית - המתיישבת, המיוצגת על ידי קין עובד האדמה לבין תרבות הרועים הנוודים, המיוצגת בדמותו של הבל. בתקופת המקרא נמצא העימות בין שתי צורות החיים האלה בשיאו. בסופו של דבר אנו יודעים כי התרבות החקלאית דחקה את רגלי תרבות הנוודים (אך זה לקח שנים רבות) ולראיה שברוב אוכלוסיית העולם חיה כיום חיים של יישובי קבע. סיפור קין והבל בא לרמז כי הדבר נעשה בצורה כוחנית ותוך גילויי אלימות כלפי חברת הנוודים.

אות קין

ערך מורחב – אות קין (מקרא)

קין אמר לה': "גדול עווני מנשוא" (בראשית פרק ד', פסוק י"ג) כלומר – עווני כה גדול שיהיה קשה לסלוח לו. כלומר, התנצלות על מעשיו תוך הבנה מה הוא עשה. לאחר שהודה במעשיו והתנצל הוא גם הבין שהוא מאוד פגיע, ללא מקום הגנה או מחסה קבוע כיוון שהוא נענש בנדודים. לכן ה' נתן לקין את אות קין, שיהיה סימן לכך שאסור לפגוע בו, וכל מי שיפגע בקין עונשו יהיה חמור פי שבעה.

אולם, יש המפרשים את הביטוי "גדול עווני מנשוא" כתלונה של קין על העונש כלומר: "עונשי כל כך גדול, שאני לא יכול לסבול אותו". או כתמיהה כלפי הקב"ה, גדול עווני מנשוא?!, האם עווני כה גדול עד שאתה, הבורא, אינך יכול לשאתו?

ה' לא הרג את קין לפי עקרון "מידה כנגד מידה", מכיוון שזה היה הרצח הראשון, קין לא ידע מהו רצח, גרימתו והשלכותיו, ולכן הוקל בעונשו (נחשב רוצח בשגגה ולא בכוונה). יש האומרים שבקבלת מנחותיהם של קין והבל ה' לא קיבל את המנחה של קין רק כדי לבחון את תגובתו והתנהגותו, ולכן יהיה זה לא צודק להורגו בשל כך.

סיבה נוספת לאי הריגת קין ונתינת אות עליו ועונש הנדודים, היא כי על ידי כך שקין ינדוד ממקום למקום יופץ המסר של איסור הרצח והעונש הצפוי בעקבות כך.

סיבה אחרת לאי הריגת קין היא, שהדור השני לאנושות הכיל בסך הכל 3 אנשים: קין, הבל ושת. הבל כבר נרצח, ואם ה' היה הורג גם את קין כעונש יחידי שהיה נשאר לצורך המשכת המין האנושי היה שת. ייתכן וה' לא רצה שהמשך המין האנושי יסתמך רק על שת.

נקודות דמיון ושוני בין חטאו ועונשו של קין לחטאם ועונשם של אדם וחוה

דמיון

1. לאחר החטא ה' החל לדבר עם מבצעי החטא כדי לגרום להם להתוודות בפניו על החטא.
2. מבנה התחלת השיחה של ה' היא ב"איכה" או "אי" (היכן) כאשר הכוונה להתחיל לגרום להם להתוודות – בסיפור החטא של אדם וחוה הם התחבאו כיוון שהם גילו שהם עירומים לאחר שאכלו מעץ הדעת לכן חשו בושה והתחבאו, לכן ה' שואל אותם היכן הם. בסיפור החטא של קין, השאלה היא כלפי הבל.
3. בשני הסיפורים החוטאים נענשים על חטאם.

שוני

1. בחטא של אדם וחוה היה איסור ברור וחד משמעי, בעוד בחטא של קין לא היה איסור כלל.
2. בשאלתו של ה', אדם בחר לענות לה' ולשתף פעולה, ואילו קין התחמק וענה בחוצפה.
3. חטאם של אדם וחוה נעשה מתוך הפיתוי של חווה על ידי הנחש והפיתוי של אדם על ידי חווה, ואילו חטאו של קין נעשה מתוך כעס וקנאה כלפי הבל.
4. בסיפור החטא של קין ה' ראה שהכעס מציף אותו והוא עלול לחטוא, לכן ניסה לדבר איתו כדי להרגיע אותו ולמנוע ממנו לחטוא. בסיפור החטא של אדם וחוה ה' לא ניסה למנוע מהם לחטוא כאשר יצר החטא שלהם עלה.
5. אדם וחוה לא התלוננו על עונשם, בעוד קין (על פי פרשנות אחת) התלונן על גורלו.

לאחר העונש

”וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ט"ז)

קין התיישב לבסוף בארץ נוד, המזרחית לעדן, שם בנה עיר וקרא לה על-שם בנו חנוך. פעולה זאת מנוגדת לעונש ה', מכיוון שאלוהים ציווה עליו לנוע ולנוד בעוד שהוא מתיישב במקום קבע ואף בונה עיר. לפי פירושו של רש"י, ארץ נוד היא ארץ מקלט לגולים ונוודים. הארץ נקראת ככה מכיוון שכל הגולים נדים (נודדים) לשם. פרופסור זלי גורביץ' בספרו "על המקום" מציע שלא מדובר בכלל בשם של מקום, אלא שהשם ניתן למצב שבו נתון קין, שהנדודים הם מקום מושבו. פירוש אחר הוא שעונשו של קין הוא גלות ממקום מגוריו למקום שאינו שייך לו. בנוסף, ייתכן שקין הצליח להימלט מעונשו, וייתכן שהעונש היה ניתוק מהאדמה. ניתן לראות צידוק לכך בפסוק "כי תעבד את האדמה לא תוסף תת-כוחה לך", ואת המקצועות העירוניים שעסקו בהם צאצאיו – חרש ברזל ומוזיקאי.

לפי ספר הזוהר (זוהר חדש פרשת בראשית) לאחר שקין קיבל את העונש והפך להיות ארור מן ה"אדמה" הוא נאלץ לרדת ל"ארץ", מעין מימד מקביל למעמד ה"אדמה" שבו נברא האדם. לאחר שעשה תשובה, הועלה ל"ארקא" שם התיישב והוליד בנים^{[דרוש מקור]}. הזוהר באותה הזדמנות מפרט על 7 עולמות או ממדים מקבילים שיש היררכיה ביניהם (מסודרים מהנמוך ביותר לגבוה ביותר): ארץ, אדמה, ארקא. גיא, נשיה, ציה, תבל.

משפחתו ושושלתו

בתלמוד מובא שקין והבל נולדו כל אחד עם אחות תאומה, ודרשו כן מיותר המילים 'את' בפסוק: ”ותוסף ללדת את אחיו את הבל” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ב')', הבל ואחותו, קין ואחותו". לפי בראשית רבה נולדה עם קין תאומה אחת ועם הבל שתי תאומות.

שמה לא מוזכר במקרא, אך ניתנו לה שמות במקורות חיצוניים. במדרש הגדול מובא ששמה היה קנונתו. רבי יצחק אברבנאל מביא בשם "ספרי האומות" ששמה של תאומת קין היא קלמנה ושם תאומת הבל היא בלבירה. בספר היובלים נכתב כי קין התחתן עם אחותו 'און': ”ויקח קין את אחותו און לו לאשה” (ספר היובלים, ד, יא). שם נוסף המופיע במקורות חיצוניים הוא 'הויה'.

בנו של קין היה חנוך. במדרש מובא, כי היו לקין 100 בנים. בספר דברי הימים לירחמיאל מובא, כי היו לו בנים בשם: אולף, ליזל ופוזל ובנות בשם ציטא ומחת.

לחנוך נולד עירד, ולעירד מחויאל, ומחויאל ילד את מתושאל, ומתושאל ילד את למך. למך לקח לו שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צלה. עדה ילדה את יבל ואת יובל, וצלה ילדה את תובל-קין ונעמה. סיפור תולדותיה של שושלת קין מסתיים לאחר כשמונה דורות כשכל צאצאיו נספים במבול בגלל החטאים שלהם, בעוד ששושלת שת מובילה לנח שהוא אבי כל הדורות הבאים. עם זאת יש המפרשים שאשת נח הייתה נעמה, מצאצאיו של קין. ישנה אגדה לפיה אשמדאי מלך השדים הוא מצאצאי קין^{[דרוש מקור]}.

מותו

על מותו של קין מסופר באגדה כי הרגו צאצאו למך בן מתושאל כאשר יצא לציד עם בנו תובל קין שחי שבעה דורות אחרי רצח הבל. למך היה כבד ראיה וחשב כי קין הוא חיה הראויה לציד, ניתר עליו והרגו. לאחר שעמד על טעותו ספק את כפיו בצער, אך כיוון שהיה כבד ראיה לא ראה שבנו נמצא לפניו, מחץ אותו והרגו. ניתן למצוא צידוק לכך בשירו של למך:

”כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ג)

במדרש תנחומא מרחיבים על המקרה. לאחר שלמך הרג את קין, הוא טפח בחרטה ונגע בראש תינוקו (בנו, תובל-קין), ובשגגה הרגו.

וכיצד נהרג קין? נעשה מלאך המות ק"ל שנה והוא נע ונד בקללה. למך בן בנו היה שביעי לדורות וסומא, היה יוצא לצוד והיה בנו אוחזו בידו. כשהיה רואה אותו תינוק היה אומר לו. אמר לו כמין חיה אני רואה. מתח את הקשת כנגדו והרג את קין. ראה אותו תינוק מרחוק הרוג וקרן במצחו. אמר לו ללמך, אבי, הרי דמות אדם הרוג וקרן במצחו. אמר לו, ווי לי, זקני הוא. טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג, שנאמר "כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי"... כיון שבאו לבית, אמר להם למך לנשיו עלו למטה אמרו לו, הרגת את קין זקנינו ותובל קין בננו, לא נעלה. אמר להן כבר נטל חלקו קין שבעה דורות, אבל אני שבעים ושבעה. אמרו לו לא נשמע לך. מה אנו מולידות למארה.

— מדרש תנחומא בראשית יא

לעומת זאת במדרש רבה מסופר כי ”היה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו”. לפי מדרש זה הוא חי 1656 שנים.

על פי ספר היובלים קין מת שנה אחת לאחר שאדם מת, בהיותו כבן 865.

...ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו, ויומת בקרב אבניו. כי באבן המית את הבל ובאבן הומת גם הוא, על פי משפט הצדק

קישורים חיצוניים

• בראשית, פרק ד' בכתיב מלא, באתר מכון ממרא.
• בראשית, פרק ד' בכתיב המסורה (מנוקד), באתר מכון ממרא.
• ד"ר מאיר רפלד, ‏דמותו של קין בעיני רש"י ורמב"ן, באתר "דעת"
• אביגדור שנאן, "וישם ה' לקין אות" – על התרגום המיוחס ליונתן לבראשית ד' ט"ו, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• קין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זיוה שמיר, "אשר ידי הייתה בו בשדה"-דמות קין ביצירת אלתרמן לתקופותיה ולסוגיה, אתר מב"ע (מחקרים בספרות עברית) www.zivashamir.com
• קין (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37390094קין