תהילים צ"ח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ

א מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה;
הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ, וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.
ב הוֹדִיעַ ה', יְשׁוּעָתוֹ; לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, גִּלָּה צִדְקָתוֹ.
ג זָכַר חַסְדּוֹ, וֶאֱמוּנָתוֹ - לְבֵית יִשְׂרָאֵל:
רָאוּ כָל-אַפְסֵי-אָרֶץ - אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ.
ד הָרִיעוּ לַה', כָּל-הָאָרֶץ; פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ.
ה זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר; בְּכִנּוֹר, וְקוֹל זִמְרָה.
ו בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר - הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'.
ז יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ-כָף; יַחַד, הָרִים יְרַנֵּנוּ.
ט לִפְנֵי ה' - כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ:
יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק; וְעַמִּים, בְּמֵישָׁרִים.

תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהיליםתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר) והרביעי מבין ששת מזמורי הגאולה אותם נוהגים לומר בקבלת שבת. המזמור מתאר כיצד יכריזו על המלכתו העתידית של ה' לעיני העולם כולו. מזמור זה נקרא בלטינית Cantate Domino.

תוכן המזמור

שיר זה הוא המנון שבמרכזו המלכתו של הא-ל על העולם. לשון המזמור משופעת מושגים הקשורים במלוכה. בכותרת המזמור ובחתימתו מזכיר בעל המזמור שניים מתפקידיו של המלך. לנצח במלחמות ולשפוט בצדק את העולם. במזמור לא רק בני ישראל יריעו לה' אלא גם עמי העולם. כולם יזכו לישועתו אך בני ישראל הם אלה שיזכו בחסדו.[1]

כותרת המזמור

מעבר למזמור זה גם מזמור צ"ו מיוחד בכך שאף בו יש הזמנה לעמי העולם להריע לה'. ניתן לשער כי "שִׁיר חָדָשׁ" המופיע בכותרת במזמור, הוא שיר בו מבקש העם מקהל השומעים לשבח את ה'.[2]

ברבים מן המזמורים אין כותרת. חז"ל כינו מזמור זה ואחרים הדומים לו בכותרתם, כ-'מזמורא יתמא', כלומר מזמור יתום.[3]

מבנה המזמור

יש המחלקים את המזמור כך:[4]

פסוקים כותרת
א' כותרת המזמור: קריאה להלל את ה' לשיר לו ולשבחו
ב'-ג' עמי העולם עדים לישועת ה'
ד'-ו' קריאת המשורר לשיר לה'
ז'-ט' השתתפות היקום כולו בהמלכת ה'

מזמור זה שייך לסוג הנקרא 'מזמור המלכת מלך'. חוקר המקרא הנורווגי זיגמונד מובינקל משייך לסוגה זו של מזמורים חמישה מזמורים: תהילים מ"ז, צ"ג, צ"ו, צ"ז, צ"ח, צ"ט. מזמורים אלו נועדו לראש השנה בו ממליכים את הא-ל בליווי חצוצרות ושופרות כפי שהמשורר מתאר בפסוק ו'. במזמורים אלה המוטיב החוזר הוא שלטון האל על היקום. לדעת משה ויינפלד קיימת זיקה בין הסוגות, מזמורי מלך לבין 'מזמורי המלכת ה'.[5]

בתפילה

מזמור צ"ח הוא פרק התהילים הרביעי הנאמר בעת קבלת שבת[6]. בסידור היעב"ץ וכן בספר אוצר דינים ומנהגים[7] ועוד מיחסים את המנהג של אמירת 'ששת מזמורי הגאולה' בקבלת שבת לר' משה קורדובירו גיסו של רבו ר' שלמה אלקבץ מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין מקובלי צפת במאה השש עשרה ומנהגם פשט בארץ ישראל. במהלך המאות הבאות הלך המנהג והתפשט ברוב תפוצות ישראל. יש המפקפקים בזהות מחבר המנהג[8].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 112
  2. ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 152
  3. ^ גרשון ברין, ספרות המקרא : מבואות ומחקרים - כרך ראשון, צפורה טלשיר עורכת, ירושלים, יצחק בן צבי, 2011, ע"מ 359
  4. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 113
  5. ^ משה ויינפלד, הליטורגייה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, ע"מ 7-6
  6. ^ סקירה מקיפה של מקורות המנהג ותולדות התפשטותו ערך יצחק יוסף כהן, בספרו 'מקורות וקורות' (ירושלים, תשמ"ב) עמודים 74–106, בפרק "סדר קבלת שבת ופזמון לכה דודי"
  7. ^ ערך לכו נרננה
  8. ^ ראו בספרו של ר' קימלמן 'לכה דודי וקבלת שבת', ירושלים תשס"ג, עמ' 19–20 ועמ' 23.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0