חולדה הנביאה
חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הייתה נביאה בימי המלך יאשיהו. שמה מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד, אך בחז"ל הרחיבו את ההתייחסות אליה.
לפי אחת השיטות, חולדה שימשה בתפקיד ראש הקבלה, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידה[1].
נבואת חולדה בתנ"ך
חולדה הנביאה מוזכרת בשני מקומות בתנ"ך.
הראשון בספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ד: ”וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירשלם במשנה וידברו אליה”.
והשני בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק כ"ב: ”וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת”.
חולדה שימשה כנביאה בזמנו של ירמיהו הנביא. המלך יאשיהו גילה כי נמצא ספר תורה בבית המקדש, ועולה בו החשש כי יש בכך סימן לכעס ה' על שלא קיימו את כל הכתוב בתורה. מתוך חשש זה שלח יאשיהו משלחת אל חולדה הנביאה בירושלים (יש מחלוקת מה הסיבה שלא שלח לירמיהו; יש אומרים שזאת רק מכיוון שירמיהו שהה באותו זמן מחוץ לירושלים כי הלך להביא את עשרת השבטים, ויש אומרים שמשום שנשים רחמניות קיווה שהיא פחות תוכיח אותו[2]), במשלחת היו חברים: חלקיהו בן שלום הכהן, אחיקם, עכבור, שפן ועשיה. חולדה מנבאת נבואת זעם:
(טו) וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי: (טז) כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: (יז) תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה: (יח) וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת ה' כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ: (יט) יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם ה': (כ) לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה ...
על פי הנבואה, עבודת האלילים של העם תגרום לרעה גדולה ומלך יהודה שהיה היחיד לשמור את תורת ה' - ימות בשלום, על מנת שלא יצטרך לראות את כל הרעה הזו. למרות נבואתה של חולדה, יאשיהו מלך יהודה נהרג בקרב מול פרעה במגידו ולא מת כתוצאה של אריכות ימים, זאת כתוצאה לכך שלא שמע לנבואת ירמיהו שהורה לו לא לצאת להילחם במצרים. פרשני המקרא מסבירים כי הביטוי "בשלום" בנבואה משויך להמשך הפסוק "ולא תראה", שנחשב לו לשלום שלא ראה את הרעה של החורבן[3]. פרעה השתלט בקלות על הארץ, ובכך בא סופה של ממלכת יהודה החופשית. השתלטותו של פרעה על יהודה סללה את הדרך לכיבוש הארץ ולחורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנאצר.
חולדה במסורת חז"ל
מלבד האמור בתנ"ך מוסרים חז"ל פרטים נוספים על חולדה הנביאה. חולדה נמנית בגמרא עם שבע הנביאות שקמו לישראל,[4] ועל פי סדר עולם רבה הייתה אחת מעשר נביאות.[5] על פי דעת רבי יהודה המובאת בתלמוד הבבלי הייתה חולדה מבני בניהם של יהושע בן נון ורחב וקרובת משפחה של ירמיהו הנביא[4].
בתלמוד הבבלי, נשאלת השאלה מדוע חולדה ניבאה בימיו של ירמיהו, ומדוע יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו. לשאלות אלו ניתנות מספר תשובות[4]:
רב טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי רבי יוחנן, יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר[6]. לעומת זאת, רבי שילא טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: מכיוון שספר התורה שנמצא במקדש היה פתוח בפרשת תוכחה, יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה[7].
מדרש נוסף מתייחס לשמה של חולדה הנביאה: ”אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.”[4]
בפרקי דרבי אליעזר (פרק לג) מסופר בזכות מה זכתה לנבואה:
רבי זעירא אומר: תדע לך כח הצדקה, בא וראה משלום בן תקות שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום, ומה היה עושה היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו, שנאמר וילך חלקיהו הכהן אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות.
על פי מדרש זה, חולדה זכתה בנבואה משום צידקותו של בעלה, שלום בן תקות. בדרך זו מתרץ המדרש מדוע הוזכר בעלה של חולדה בצמוד לשמה.
רש"י[8] מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ללשכת הגזית (מושב הסנהדרין) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני הצניעות. במקום אחר[9] הוא מביא שהייתה יושבת בין שני שערי חולדה שנקראו על שמה. הוא אף מפרש שחולדה הייתה מלמדת את הזקנים תורה שבעל פה, על פי המילים ”וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה” (מלכים ב', כ"ב, י"ד):
- ”בבית אולפנא. שער יש בעזרה ששמו שער חולדה (במסכת מדות לד א). ויש שפותרים "במשנה" חוץ לחומה, בין שתי החומות, שהיא משנה לעיר. במשנה הייתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה.” מוסיף "הגהות רבי עובדיה הנביא" בפירושו על רש"י: ”מ"אלה הדברים" עד "לעיני כל ישראל" וכן כל הדברים הנכפלים בתורה, דרשה ברבים וגלתה העונשים והגלויות הנכפלים לעוברים על סודו ורמזי התורה סוד מישרים.”
בילקוט שמעוני[10] כתב שחולדה התנבאה לנשים בלבד.
במדרש בראשית רבתי[11] מן המאה ה-11, נמנת חולדה הנביאה עם כ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם.
קבר חולדה
ערך מורחב – קבר חולדה
במספר מקורות תנאיים קדומים מוזכר שקבר חולדה הנביאה נמצא בתוך העיר ירושלים.[12]
על פי מסורת מאוחרת יותר, קברה של חולדה הנביאה נמצא בהר הזיתים. ר' משה באסולה שביקר בירושלים במאה השש עשרה כתב כך: "על ראש הר הזתים בית גדול, ושם תוך בירה יפה חולדה הנביאה בקבר של שיש. גם שם צריך לפרוע לשומר ישמעאל ליכנם ד' דרימי (סוג של מטבע) ולפרוע שמן להדליק, כי שם נרות תמיד". בתוספתא מסכת נגעים (ו, ב) מוזכר קברה כקבר היחיד שהיה בתחומי ירושלים, והמהרי"ט (שו"ת ב, יו"ד, לז) מבאר, שהר הזיתים היה מחוץ לתחומה של ירושלים בימי בית המקדש הראשון ולכן קברו אותה שם, ובימי בית המקדש השני, שהרחיבו את העיר ובנו את החומה במרומי הר הזיתים כדי שלא יוכלו לכבוש את העיר מכיוון זה, הוכלל קברה של חולדה בתחום העיר.
המקום המזוהה כיום עם קבר חולדה, הנמצא על הר הזיתים, ידוע בנצרות כ"קבר פלגיה", ובאסלאם כ"קבר ראבעה אלעדויה". פלגיה הייתה "קדושה" נוצרית שחיה במאה הרביעית, וראבעה אלעדויה הייתה מיסטיקנית סופית שחיה במאה השמינית. כלומר, קבר זה מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, וכל אחת מהן מייחסת אותו לאישה אחרת. הייחוס הנוצרי לפלגיה הוא המוקדם ביותר, ומופיע כבר במאה השישית[13]
קישורים חיצוניים
- מלכים ב' פרק כ"ב, נבואת חולדה
- רחל אליאור, נביאות במקרא ובמסורת חז"ל: נקודות מבט משתנות
- הרב מרדכי הוכמן, הנביאה שהחיתה את בעלה. אתר ישיבה.
הערות שוליים
- ^ סדר תנאים ואמוראים, וכן בפירוש רבי יעקב בן שמשון על מסכת אבות, פרק א', משנה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'
- ^ רש"י על ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק כ', וכן במפרשים נוספים.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ סדר עולם רבה, פרק כא, מהדורת מיליקובסקי עמ' 285-286.
- ^ רש"י מסביר שהלך להחזיר חלק מעשרת השבטים.
- ^ המהרש"א, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב' מבאר שבגלל שנשים הם רחמניות יאשיהו פנה אליה כדי שתבקש רחמים מה'.
- ^ דברי הימים ב פרק לד פסוק כב
- ^ מלכים ב פרק לד פסוק כב.
- ^ לצפניה א' סימן תקסו
- ^ בראשית רבתי, פרשת חיי שרה
- ^ תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק א: "כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא ר' עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלם ולא נגע בהן אדם מעולם אמ' להן משם ראיה מחילה הייתה שם והייתה מוציאה טומאה לנחל קדרון" וגם במסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יד הלכה י, וכן בתלמוד ירושלמי מסכת נזיר פרק ט (מ"ה, ב'), ובתוספתא מסכת נגעים (צוקרמאנדל) פרק ו
- ^ א' לימור, קבר פלגיה: חטא, חרטה וישועה בהר הזיתים, קתדרה 118 תשס"ו, 13 - 40.
| שבע נביאות | |
|---|---|
|
26459921חולדה הנביאה