ושתי
וַשְׁתִּי היא אישיות מהתנ"ך המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש, אשר יש שמזהים אותו עם כסרכסס הראשון. הדעות חלוקות באשר לפירוש השם "ושתי": "הטובה ביותר" בפרסית עתיקה,[1], "יפה" בפרסית, ו"חוט" בעילמית. מקור השם בשפה הפרסית, ופירושו "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה).[דרושה הבהרה][2]
על פי הרודוטוס, לכסרכסס הייתה רק אישה אחת בשם "אמסטריס", ייתכן שהכוונה היא לאסתר.
במגילת אסתר
ערך מורחב – מגילת אסתר
נאמר במגילת אסתר[3], כי ביום השביעי של המשתה שערך אחשוורוש לאנשי העיר הוא שלח שבעה סריסים כדי להזמין אותה, על מנת "להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא". לאחר שושתי מסרבת שלוש פעמים לבוא, בעצת מועצת חכמים, מדיח אחשוורוש את ושתי לתת את מלכותה לטובה ממנה, זאת על-מנת שיתר נשות הממלכה לא ילמדו מרודנותה של ושתי וימרו את פי בעליהן. אחשוורוש אז מפרסם צו שמחייב את כלל נשות הממלכה להקשיב לבעליהן, וצו נוסף שיחליף את ושתי כמלכה.
"תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."
ביום שלאחר סיום המשתה, התפכח אחשוורוש והתחרט על מעשיו וביקש את ושתי אך לא יכול היה להחזירה. לאחר כשלוש שנים, נבחרה אסתר כמחליפתה.
במדרשי האגדה
- נאמר במדרש, כי ושתי הייתה בתו של בלשאצר ונכדתו של נבוכדנצר השני, מלך בבל אשר היה אחראי באופן ישיר להחרבת בית המקדש, ובמותה נתקיימה נבואת ישעיהו על חורבן בבל, "והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד"[4].
- המשתה הגדול של המלך מתחלק ל-2; משתה המלך, אחשוורוש, ומשתה המלכה, ושתי.
- ושתי ממאנת לעזוב את משתה הנשים, לפי הפירושים: בגלל שצמח לה זנב, או שנצטרעה (או שצמחו לה קרניים); או משום שסירבה להופיע בעירום; או כי סירבה לעזוב את משתה הנשים, שהיא ערכה, דבר שהיה מוריד מכבוד משתה המלכה לעומת זה של המלך.
- המלך בשכרותו קיבל את עצת יועציו ושלח את הצו שמחייב את הנשים להקשיב לבעליהן לכל הממלכה, כשדין העובר עליו הוא מוות. דינה של ושתי נקבע למוות בהתאם לחוק החדש ביום שלאחר סיום המשתה. באותו היום לאחר שהתפכח אחשוורוש מהמשתה התחרט על מעשיו וביקש את ושתי. אך בעצת יועציו לא ביטל את גזרת המוות של ושתי שהוציא בעת שכרותו, שכן לא יכל לחזור בו מצו המלך (שכן הדבר היה מערער את מעמדו כמלך החלטי ומערער את שלטונו).
הגמרא במסכת מגילה (דף י"ב עמוד ב) מסבירה שושתי נהגה להפשיט את בנות ישראל ולהורות להן לעשות מלאכה בשבת, ועל כן נגזר עליה שתבוא ערומה ותהרג.
לקריאה נוספת
- רות וולפיש, "תפקידן של דמויות המשנֶה במגילת אסתר", בתוך: אמנון בזק (עורך), הדסה היא אסתר: ספר זיכרון להדסה אסתר (דסי) רבינוביץ ז"ל; קובץ מאמרים על מגילת אסתר, מהדורה שנייה, אלון שבות: תבונות, תשנ"ט, עמ' 141–149
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ושתי |
הערות שוליים
- ^ הלל גרשוני, ד"ר עילם ומלכי פרס - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 12 בינואר 2012
- ^ מילים שחדרו לעברית: מפרסית, אתר השפה העברית
- ^ פרק א'
- ^ שם, דף י עמ' ב.
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |