גן עדן

"רזי גן עדן", עבודת קרמיקה של האמנית הארמנית מרי בליאן בירושלים.

מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו

גן עדן מתואר בספר בראשית. בגן עדן חיו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת.

גן העדן הוא המקום אליו שבים הצדיקים לאחר מותם, בניגוד לגיהנום, שאליו מגיעים החוטאים.

הסיפור בתורה

גן עדן מופיע בתורה (ספר בראשית, פרק ב') כמקום שבו הוצב האדם על ידי אלוקים לאחר בריאתו, ובו נבראה חוה מצלעו (צד אחד של גופו). את הגן קבע האלוקים במקום פורה שנקרא "עדן" -משובח ומעודן, במזרח (מקדם) העדן, ובו נטע עצים נאים וטעימים. נהר היה משקה אותו, ומתפצל אחרי כן לארבעה ראשים ומשקה את כל שאר העולם. במרכז הגן ניצבו שני עצים: עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים. האדם צוּוה לעבוד בגן ולשמור אותו, ולאכול מכל פירותיו מלבד מפרי עץ הדעת, שאם יאכל ממנו - ימות.

חוה (שבאותו הזמן נקראה עדיין 'האישה' ללא שם), שעדיין לא נבראה בזמן הצו ושמעה אותו מהאדם מקול שני, פותתה על ידי הנחש המתואר כערום מכל חיות השדה, לאכול מפריו, לאחר שטען באוזניה כי האוכל ממנו מחכים ועיניו נפקחות לדעת טוב ורע, וכל סיבת האיסור האלוקי לאכול ממנו נובע מרצונו לשמור על עליונותו עליהם.

חוה ראתה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל. לאחר שאכלה ממנו ונוכחה לראות שלא מתה במקום, פיתתה גם את אדם, ואכן כפי אמירתו של הנחש, לאחר אכילת פרי עץ הדעת נפקחו עיניהם של אדם וחוה, נוכחו אדם וחוה שהם עירומים, ותפרו לעצמם חגורות מעלי תאנה לכסות את מתניהם.

כעונש על חטא זה, הנחש קולל בכך שיקוצצו רגליו, הוא יזחל על גחונו, ולשונו תלחך את העפר. האדם קולל בכך שפוריותה של האדמה תיפגם, והוא יאלץ לעבוד הרבה יותר קשה על מנת להתקיים. חוה קוללה בקשיי ההיריון והלידה, ובכך שהאדם ימשול בה. בזיכרון הקולקטיבי, השתרש שגם הגירוש מגן עדן הוא חלק מהעונש. מפשוטו של המקרא עולה שמטרת הגירוש הוא עבודת האדמה, אך גם מניעת האדם מאכילה מעץ החיים:

"כב וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם. כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹקִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. כד וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים."

מיקום הגן

מקור השם "גן עדן" הוא הגן שנִטע במקום ששמו עדן. לפי הסיפור, הושקה הגן על ידי נהר שהתפצל לארבעה נהרות:

"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. יג וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת.

— בראשית, ב'

בעוד שהפרת והחידקל הם נהרות שמיקומם ידוע כיום, ושמתמזגים לנהר אחד בעיראק, אין הסכמה על זהותם של הגיחון והפישון. רבים מזהים את נהר הגיחון והפישון עם הנילוס הכחול והלבן, הזורמים בסודאן, המזוהה עם כוש המקראית, ובסמוך לארץ החוילה המזוהה אף היא באזור מרכז אפריקה, וקרויה על שם אחד מבניו של כוש.

מאידך, קיימות סברות אחרות המזהות את אזור נהר הגיחון עם העיר השומרית כיש, שנמצאת במסופוטמיה (עיראק של ימינו). את הפישון מזהה יוסף בן מתתיהו עם הגנגס שבהודו, אולם חוקרים מאוחרים נטו לזהותו עם נהרות באזור מסופוטמיה הצפונית (עיראק, איראן וטורקיה של ימינו), ובהם ספיד (Sefid) ואראס (Aras).

תאוריה נוספת^{[דרוש מקור]} היא שהפישון והגיחון הם שני נהרות שהתייבשו עם השנים והתגלו לא מזמן ונפגשו יחד עם הפרת והחידקל במקום שבו נמצא היום המפרץ הפרסי, מקום שידוע שהיה פורה מאוד עד לפני כמה אלפי שנים.

גן עדן כגמול לצדיקים

'גן עדן' הוא המקום אליו מגיעים הצדיקים לאחר מותם ובו הם מקבלים את גמולם. כך, למשל, אומר התנא יהודה בן תימא:

יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר: עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן

— מסכת אבות, פרק ה', משנה כ'

גמול זה מתואר במקורות שונים באופנים שונים בהתאם לתפיסות השונות של המחברים. בדרך כלל מתואר כי נשמות הצדיקים שוכנות במקום זה, ולעיתים מתוארים גם המלאכים, או לפחות חלקם, כשוכנים במקום זה.

לשיטת רמח"ל בספרו דרך ה', גן עדן אינו עולם הבא אליו יגיעו נשמות הצדיקים אחרי העולם הזה, אלא הוא מקום מנוחה והתאוששות מפגעי עולם הזה, לקראת הגמול המצופה בעולם הבא.

כניסה בחיים לגן עדן

ישנם תשעה אנשים שזכו להיכנס כבר בתור חיים לגן עדן ולא רק לאחר מותם:

• חנוך.
• אליעזר.
• בתיה בת פרעה.
• סרח בת אשר.
• חירם מלך צור, או רבי יהושע בן לוי.
• אליהו.
• עבד מלך הכושי.
• משיח.
• יעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא.

גן עדן כמקום ארצי או אלגוריה

ישנן מסורות (המבוססות ברובן על הסיפור המקראי), לפיהן גן עדן הוא מקום ארצי שמצוי אי שם במזרח (בדרך כלל), שכיום לא ניתן להגיע אליו, אולם סביבותיו פוריות עד היום. כך ממקם ריש לקיש את פתחו של גן עדן בבית שאן ולחלופין באתרים פוריים בארצות שונות

גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו

— תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ט עמוד א'

במקום אחר מסופר בחז"ל על אלכסנדר מוקדון שהגיע במסעו למזרח עד לפתח גן עדן.

האבן עזרא והרמב"ן מביאים מסורת לפיה מצוי גן עדן במזרח העולם מעבר להודו, באקלים הטרופי שסביב קו המשוה. האברבנאל מעיר שבזמנו כבר תרו רבים את האזור ולא מצאוהו, ולכן יש לשער שהמקום כבר חרב, אך לדעתו היה מקומו של גן עדן בארץ ישראל.

הרמב"ם לא קיבל הנחה זו בפירושו על המשנה בספרו מורה נבוכים הרמב"ם מתייחס אל גן בעדן כמצב האדם השלם ולא כמקום פיזי.

לאורך ימי הביניים היו ניסיונות רבים לזהות את מיקומו של גן עדן הארצי ולהגיע אליו, ונמצאו אנשים שטענו שראו אותו. ניתן להתייחס אל המסורות אודות גן עדן הארצי כמשתלבות עם המסורות אודות גן עדן השמימי, ולעיתים אף מתוארים קשרי מעבר בין שני המקומות.

ראו גם

• גיהנום

קישורים חיצוניים

• 22 מאמרים על פרשת גן עדן
• יאיר זקוביץ; אביגדור שנאן, מה צורה הייתה לנחש בגן עדן?, אתר מקראנט
• הרב יאיר וייץ, קדש הקדשים הוא לב גן העדן, באתר ישיבת הר ברכה
• דניאל שרשבסקי, היציאה מגן עדן: גירוש או שילוח?, מדור 'קריאות מדרשיות' באתר הספרייה הווירטואלית
• רחל אליאור תמורות במושג גן עדן, הרצאה מוקלטת, 23 בינואר 2011
• יעקב שביט, אלה תולדות גן עדן, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012
• פרק 15 – דברי הימים: ימשיך כבודו – על עשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן. חלק א' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
• פרק 17 – דברי הימים: ימשיך כבודו – על עשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן. חלק ב' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28460235גן עדן