תתני
תתני הוא אדם המוזכר בספר עזרא כפחה של פחוות "עבר הנהר[1][2]" בתקופת שיבת ציון, וכאדם שעמד יחד עם שתר בוזני, בראש קבוצה שנסתה למנוע את המשך בניין בית המקדש השני[3]. על פי תרגום יונתן תתני היה אביה של זרש, חמיו של המן, וסבו של שמשי ספרא[4].
רקע
הצהרת כורש
לאחר גלות עם ישראל לבבל, כורש הפרסי בשנה הראשונה למלכותו, מחליט לאפשר לבנות את בית המקדש[5]. הוא מורה ליהודים לעלות לירושלים שביהודה. מתרדת, אשר שימש כגזבר בממלכת פרס האחמנית תחת הנהגתו של כורש, מצווה על ידי כורש לתת לששבצר נשיא יהודה בימים ההם את כל כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי צבאו של נבוכדראצר מירושלים.[6] חלק מהיהודים עלו לירושלים והתחילו לבנות את בית המקדש, בהנהגת ישוע בן יוצדק, זְרֻבׇּבֶל בן שאלתיאל, ואנשים נוספים[7].
אגרת השטנה הראשונה, עצירת הבניה, והמשכה
בניית הבית רכשה מתנגדים רבים בקרב השומרונים, עמים שיושבו על ידי שלמנאסר בשומרון[8], 163 שנים קודם לכן[9]. הם ניסו בדרכים שונות למנוע את המשך בניין הבית[10], ומשלא הצליחו, יזם מתרדת טבאל מראשי השומרונים, כתיבת אגרת שטנה נגד בניין בית המקדש, ושלח אותו לארתחששתא המלך[11].
האיגרת[12] שנכתבה ונערכה בפועל על ידי רחום בעל טְעֵם ושמשי ספרא[13]. הכילה תיאור של ירושלים מבחינה היסטורית, כעיר בעלת פוטנציאל למרידה, ונטען בה, כי אם תיבנה העיר ישתלטו תושביה ומלכיה, על כל עבר הנהר המזרחי עד לנהר פרת. ארתחששתא השתכנע והורה לבטל את בניין הבית, והבנייה נפסקת כל חיי ארתחששתא[14], עד השנה השנייה למלכות דוריוש מחליפו. בשנה זו חגי הנביא וזכריה בן עדוא אומרים לעם שביהודה שימשיכו בבניית בית המקדש[15].
התיאור המקראי
בעת תחילת הבניה, תתני שהיה הפחה של הפחווה המערבית לנהר הפרת, פנה יחד עם חבורתו אל הבונים, ושאל אותם מי אישר להם להתחיל לבנות מחדש את בית המקדש והחומות[16]. בנוסף דרש תתני לדעת את שמות האחראים על הבניה[17].
בהמשך שלחו תתני וחבורתו אגרת שטנה אל דריוש המלך כדי למנוע את המשך הבניה.
תוכן האיגרת
לאחר ברכת שלום למלך, הכותב מודיע לו שראה את בית המקדש ממשיך להיבנות, ועל כך ששאל את הבונים מהיכן הרישיון לבנין הבית, ומי אחראי עליהם. תתני ממשיך וכותב שתשובת הבונים הייתה שהם עבדי ה', והבית שהם בונים נבנה בעבר על ידי מלך גדול[18] אך חרב על ידי נבוכדנצר בעקבות חטאי העם.
בהמשך מזכיר תתני את רישיון בנין בית המקדש של כורש, ואת תחילת בנין בית המקדש, ומציין שבניית הבית עדיין לא הושלמה.
לסיום מבקש תתני מהמלך שיבדוק בגנזיו אם אכן כורש נתן את ההוראה, ומבקש שבעקבות הבדיקה דריוש ישלח לו את הוראותיו בעניין[19].
תגובת דריוש
דריוש לאחר קריאת המכתב הורה לבדוק את עניין הרישיון, ולבסוף נמצאה מגילה אשר הכילה את רישיון כורש לבנות את בית המקדש[20]. הצו המאוחר יותר של כורש שהורה על הפסקת הבניה, לא הופיע במגילה.
דריוש כתב מכתב תגובה, ובו הוא הורה לתתני, שתר בוזני, וחבורתם, להתרחק מאזור בית המקדש, ולאפשר את המשך הבניה ללא הפרעות[21][22]. בנוסף מורה דריוש לתת לבונים את הוצאות הבניה ועבודת בית המקדש, ומנמק זאת בכך שהיהודים יתפללו ויקריבו קרבנות, לחיי המלך ובניו.[23] לתוספת תוקף איים דריוש כי יתלה את מי שלא יקשיב לצו זה[24], ויחריב את ביתו[25]. את סוף המכתב מסיים דריוש באמירה, כי ה' השוכן בבית המקדש, יפגע בכל מי שינסה לפגוע בבית, ומצווה לבצע את דבריו במהירות.
תתני וחבריו קיבלו את המכתב מדריוש וביצעו במהירות את שביקש, ובכך התאפשרה המשך בניית בית המקדש[26].
קישורים חיצוניים
- מקדש שבי ציון : מציאות ואידאולוגיה - תולדות בניית המקדש מחברת: פרופ' שרה יפת באתר מט"ח
- מכתבם של תתני פחת עבר הנהר ופמלייתו באתר כותר (ראו כאן הספר המלא)
- הרקע ההיסטורי להכרזת כורש ד"ר שמואל אברמסקי באתר דעת
הערות שוליים
- ^ בלשון המקרא בארמית ”תתני פחת עבר נהרה”
- ^ עבר הנהר בהקשר זה, הוא עבר נהר פרת המערבי, הכולל את אזור ארץ ישראל, ויהודה, ביחס ליושבים בצידו המזרחי, לדוגמה בבבל, שם מתרחשת העלילה שבספר עזרא; רש"י ספר עזרא, פרק ד', פסוק י'
- ^ ספר עזרא, פרק ה', פסוק ג' עד ספר עזרא, פרק ו', פסוק ט"ו
- ^ תרגום יונתן על מגילת אסתר ה, י-י"א
- ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק א' וכן ספר דברי הימים ב', פרק ל"ו, פסוקים כ"ב-כ"ג
- ^ ספר עזרא, פרק א', פסוקים א'-ז'
- ^ ספר עזרא, פרק ב'. וכן פרקים ג' וד'
- ^ ”ויבא מלך-אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים, וישב בערי שמרון, תחת בני ישראל וירשו את-שמרון, וישבו בעריה” (מלכים ב יז כד)
- ^ מסע סנחריב בארץ ישראל היה בשנת 701 לפנה"ס, וסיום בניין הבית היה בשנת 516 לפנה"ס, יש להחסיר מהמספר את 4 שנות בניין הבית, ואת 18 שנות הפסקת בנייתו, כמתואר בספר עזרא סוף פרק ד' ופרקים ה' וו' ;ראו גם: ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ג; במקרא מתואר כי המתנגדים לבניית הבית אמרו שהם זובחים כבר מימי אסר חדון ביהודה. בתנ"ך האזכור להגליית העמים האלו מיוחסת לשלמנאסר. על פי הפרשנות המסורתית סנחריב הוא שלמנאסר, וכוונתם הייתה אכן לסנחריב, והם ציינו את אסר חדון משום שסנחריב מת על פי המדרש בסמוך למלחמתו ביהודה
- ^ ספר עזרא, פרק ד', פסוקים ד'-ה'
- ^ על פי התלמוד, ארתחששתא המופיע בספר עזרא בהקשר הזה, הוא כורש (מסכת ראש השנה דף ג עמוד ב')
- ^ תוכן האיגרת ראו בספר עזרא, פרק ד', פסוק ט"ז
- ^ הכינוי "בעל טעם" פירושו העורך, ("מזכיר" בשפת התנ"ך) והכינוי "ספרא" פירושו הסופר. בתנ"ך מופיעים מספר פעמים צמדים של עורכים וסופרים, זה בסמיכות לזה, (לדוגמה, אליחורף ואחיה הסופרים, ויהושפט בן אחילוד המזכיר. ספר מלכים א', פרק ד', פסוק ג') ראו פירוש רש"י ספר עזרא, פרק ד', פסוק ח'
- ^ ספר עזרא, פרק ד', פסוקים י"ז-כ"ד
- ^ ספר עזרא, פרק ה', פסוק א'
- ^ ספר עזרא, פרק ה', פסוק ג'
- ^ ספר עזרא, פרק ה', פסוק י'
- ^ שלמה
- ^ תוכן האיגרת בספר עזרא, פרק ה', פסוקים ו'-י"ז;
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוקים א'-ה'
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוקים ו'-ז'
- ^ המדרש מוסיף כי הייתה התנגדות בחצרו של דריוש להמשך הבניה, והועלתה כלפיו טענה כי הוא אינו מכבד את אביו כורש, בכך שמבטל את הצוים שלו. דריוש בתגובה השיב לטוענים כי אביו לא כתב ברישיון שיתבטל לעולם, אלא שרק שיתבטל (ראו את המילים בספר עזרא, פרק ד', פסוק כ"א), ולכן הוא משנה את ההוראה (אסתר רבה א' א')
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק י' חז"ל ראו באמירה זו, משום ”חסד לאומים חטאת” (משלי י"ד ל"ד), כלומר גם כשהגוי מטיב עם היהודי, כוונתו היא לטובתו האישית, ולא לרווחת היהודי (מסכת ראש השנה ד' ע"א, וכן מסכת בבא בתרא י' ע"ב)
- ^ על פי המדרש בסוף התקיימה קללתו על המן האגגי. (מדרש פנים אחרים על אסתר נוסח ב פרק ה)
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק י"א
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוקים י"ג-ט"ו
23110100תתני