תהילים פ"ח

תהילים פ"ח שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי-קֹרַח: לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת לְעַנּוֹת; מַשְׂכִּיל, לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי.
א שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי-קֹרַח: לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת לְעַנּוֹת; מַשְׂכִּיל, לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. ב ה', אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי - יוֹם-צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ ג תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, תְּפִלָּתִי; הַטֵּה אָזְנְךָ, לְרִנָּתִי. ד כִּי-שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי; וְחַיַּי, לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ. ה נֶחְשַׁבְתִּי, עִם-יוֹרְדֵי בוֹר; הָיִיתִי, כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל. ו בַּמֵּתִים, חָפְשִׁי: כְּמוֹ חֲלָלִים, שֹׁכְבֵי קֶבֶר - אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד; וְהֵמָּה, מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ. ז שַׁתַּנִי, בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת; בְּמַחֲשַׁכִּים, בִּמְצֹלוֹת. ח עָלַי, סָמְכָה חֲמָתֶךָ; וְכָל-מִשְׁבָּרֶיךָ, עִנִּיתָ סֶּלָה. ט הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי, מִמֶּנִּי: שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ; כָּלֻא, וְלֹא אֵצֵא. י עֵינִי דָאֲבָה, מִנִּי-עֹנִי: קְרָאתִיךָ ה' בְּכָל-יוֹם; שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי. יא הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא: אִם-רְפָאִים, יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה. יב הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ; אֱמוּנָתְךָ, בָּאֲבַדּוֹן. יג הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ; וְצִדְקָתְךָ, בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה. יד וַאֲנִי, אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי; וּבַבֹּקֶר, תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ. טו לָמָה ה', תִּזְנַח נַפְשִׁי; תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. טז עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה. יז עָלַי, עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ; בִּעוּתֶיךָ, צִמְּתוּתֻנִי. יח סַבּוּנִי כַמַּיִם, כָּל-הַיּוֹם; הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד. יט הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי, אֹהֵב וָרֵעַ; מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ.

תהילים פ"ח הוא המזמור ה-88 בספר תהילים. המזמור הוא קינת יחיד. (מזמור 87 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

סוגת המזמור

המזמור הוא קינת יחיד, אך לא ניתן לזהות מדוע כואב המשורר אך יש הטוענים כי המקונן סובל ממחלה אנושה. אחרים מבקשים את סבלו בהתרחקות מכריו או סבל נפשי שהוא מנת חלקו.

חלוקת המזמור

ניתן לחלק את המזמור כך:חלק ראשון מפסוקים ב' עד ג' כאשר פסוק א' משמש ככותרת. חלק שני מפסוק י' עד י"ג וחלק שלישי מפסוק י"ד עד י"ט.

כותרת המזמור

בכותרת המזמור מצוינים שני שמות, בני קורח והימן האזרחי. יש הסוברים כי הכינוי האזרחי הבא במזמור הוא המשורר מימי דוד אשר שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח או אחד מבניו הנקרא על שמו. ייתכן וציון שני השמות מורה על שתי מסורות שונות העונות בדבר שאלת מחבר המזמור ונראה כי שתי מסורות אלו שולבו יחדיו. ניתן לשער שאין כאן ייצוג של שתי מסורות אלא בעל המזמור מציג שני תפקידים, האחד הוא מחבר המזמור והשני הוא מבצע השיר בבית המקדש. ציון השם "מָחֲלַת" בכותרת המזמור יכול להתייחס לאדם החולה. המילה "עַנּוֹת" רומזת לעינויים אותם חווה המשורר.

תוכן המזמור

במזמור זה מביע המשורר מצוקה. המשורר קרוב למוות. בעל המזמור לא מוסר מידע אודות מצוקתו אך ייתכן והוא נוטה למות וזאת משום שהוא שוזר דימויים הלקוחים מעולם המתים. דימויים אלה שבהם עושה המשורר שימוש באים כדי להביע את המצוקה הגדולה של בעל המזמור ואת התחושה שהוא קרוב למות. במזמור מופיעה בקשה מה' שיצילו ממות "קראתיך ה' בכל יום... הלמתים תעשה פלא.. היסופר בקבר חסדך..." . המזמור מסתיים בסגנון הדומה לקינות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29055264תהילים פ"ח