תהילים י"ד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים י"ד
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹקִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב.

א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹקִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב.
ב ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹקִים.
ג הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד.
ד הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם ה' לֹא קָרָאוּ.
ה שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹקִים בְּדוֹר צַדִּיק.
ו עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי ה' מַחְסֵהוּ.
ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

תהילים י"ד הוא המזמור הארבע עשר של תהילים. זהו מזמור המתלונן נגד אנשים מושחתים, בדבר 'המושחתים' נאמרו על ידי החוקרים שני דעות האם מדובר על גויים או שהתלונה היא דווקא נגד יהודים שפועלים שלא כשורה[1]. המזמור מופיע כמעט במדויק בתוך תהילים נ"ג עם שינויים קלים.

תוכן המזמור

המזמור נאמר על ידי דוד ברוח נבואה[2] על נבוכדנצר שעתיד להחריב את בית המקדש הראשון[3]. הרד"ק[4] מפרש שהמזמור נאמר על הגלות, ו"נבל" הכוונה לכל מלך מהאומות שישראל נתונים תחתיו וסובלים ממנו.

מבנה ופירוש המזמור

מזמור י"ד בנוי משבעה פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

  1. חלק ראשון בו מתלונן המשורר על הרשעים והנבלים
  2. חלק שני בו מזהיר המשורר מפני מידת הדין
  3. חלק שלישי בו מצפה המשורר לישועת ישראל מיד שוניאהם.

המזמור מסיים קבוצת מזמורים שהחלה ממזמור י', שבה מתאונן המשורר על הצלחתם של הרשעים ועל התקווה שבסופו של דבר העונש יבוא על הרשעים ואלו הסובלים מהרשעים ינצלו.

המזמור ביהדות

  • פסוק ז' נאמר כחלק מהתפילה הנאמרת בסיום אמירת תהילים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים י"ד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עולם התנ"ך, תהילים י"ד
  2. ^ תרגום על תהלים י"ד, א.
  3. ^ רש"י, מאירי, ורבי ישעיה די טראני על תהלים י"ד
  4. ^ רד"ק על ספר תהילים, פרק י"ד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28183877תהילים י"ד