תהילים צ"ז
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
תהילים צ"ז
ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ, אִיִּים רַבִּים. |
---|
א ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים. |
תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים (בתרגום השבעים המזמור ממוספר כמזמור ה-96) והשלישי מבין ששת מזמורי הגאולה אותם נוהגים לומר בקבלת שבת. שמו של המזמור בלטינית: "Dominus regnavit exultet terra"
סוגת המזמור
מזמור זה שייך לסוג הנקרא 'מזמור המלכת מלך'. לשיטתו של חוקר המקרא הנורווגי זיגמונד מובינקל, לסוגה זו של מזמורים שייכים חמישה מזמורים: תהילים מ"ז, צ"ג, צ"ו - צ"ט. מזמורים אלו נועדו לראש השנה בהם הציגו את המלכת הא-ל בליווי חצוצרות ושופרות.
במזמורים אלה המוטיב החוזר הוא שלטון ה' על העולם ומשפט צדק. לדעת משה ויינפלד מוטיבים אלה יוצרים זיקה בין הסוגות, מזמורי מלך לבין 'מזמורי המלכת ה'.[1]
מבנה המזמור
יש המחלקים את המזמור כך:[2]
פסוקים | כותרת |
---|---|
א' | הכרזה על המלכת ה' |
ב'-ה | תיאור הופעתו של ה' |
ו'-ז' | הגויים ועובדי האלילים מכירים בסמכותו וכבודו של ה' |
ח'-ט' | ציון שמחה בעליונותו של ה' |
י'-י"ב | קריאת המשורר לעשות טוב ולהימנע מעשיית הרע |
אור זרוע לצדיק
פסוק י"א, משמש פתיחה לסדר "כל נדרי" הנאמר בערב תפילות ליל יום הכיפורים. את הפסוק אומרים החזן והקהל שלוש פעמים[דרוש מקור: מספר הפעמים]. פסוק זה הוא ביטוי הנאמר כיום כאשר מבקשים לומר לאנשים צדיקים שלא יתייאשו ממצבם גם אם רע הוא, סופם של צדיקים אלה, שיהנו מפירות ההצלחה שהיא האור.[3]
בקבלת שבת
מזמור צ"ז הוא פרק התהילים השלישי הנאמר בעת קבלת שבת[4]. בסידור היעב"ץ וכן בספר אוצר דינים ומנהגים[5] ועוד מיחסים את המנהג של אמירת 'ששת מזמורי הגאולה' בקבלת שבת לר' משה קורדובירו גיסו של רבו ר' שלמה אלקבץ מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין מקובלי צפת במאה השש עשרה ומנהגם פשט בארץ ישראל. במהלך המאות הבאות הלך המנהג והתפשט ברוב תפוצות ישראל. יש המפקפקים בזהות מחבר המנהג[6].
בתרבות
בשיריה של נעמי שמר שזורים פסוקים וניבים רבים מהתנ"ך וממקורות אחרים ביהדות. בפסוק י"א עשתה נעמי שמר שימוש בשירה בארץ להד"ם:[7]
בארץ להד"ם, פוסע לו אדם ואור גדול זרוע על יומו
— שירי נעמי שמר
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ משה ויינפלד, הליטורגייה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, ע"מ 7-6
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, ע"מ 110
- ^ יעקב שרת, פניני קדם, תל אביב, ידיעות אחרונות , 2012, ע"מ 18
- ^ סקירה מקיפה של מקורות המנהג ותולדות התפשטותו ערך יצחק יוסף כהן, בספרו 'מקורות וקורות' (ירושלים, תשמ"ב) עמודים 74–106, בפרק "סדר קבלת שבת ופזמון לכה דודי"
- ^ ערך לכו נרננה
- ^ ראו בספרו של ר' קימלמן 'לכה דודי וקבלת שבת', ירושלים תשס"ג, עמ' 19–20 ועמ' 23.
- ^ טלילה אלירם בתוך: ביקורת ופרשנות-הזמר העברי, פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות, רמת גן, בר אילן, 2012, ע"מ 296
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
ספר ראשון | א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א | |
ספר שני | מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב | |
ספר שלישי | ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט | |
ספר רביעי | צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו | |
ספר חמישי | ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ |
29055269תהילים צ"ז