תהילים צ"ז

תהילים צ"ז ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ, אִיִּים רַבִּים.
א ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים. ב עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו; צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. ג אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ; וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו. ד הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל; רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ. ה הָרִים-כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה': מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ. ו הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ; וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ. ז יֵבֹשׁוּ כָּל-עֹבְדֵי פֶסֶל - הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים; הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים. ח שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן, וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה - לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה'. ט כִּי אַתָּה ה', עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ; מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים. י אֹהֲבֵי ה', שִׂנְאוּ-רָע: שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו; מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם. יא אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק; וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. יב שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.

תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים (בתרגום השבעים המזמור ממוספר כמזמור ה-96) והשלישי מבין ששת מזמורי הגאולה אותם נוהגים לומר בקבלת שבת. שמו של המזמור בלטינית: "Dominus regnavit exultet terra"

סוגת המזמור

מזמור זה שייך לסוג הנקרא 'מזמור המלכת מלך'. לשיטתו של חוקר המקרא הנורווגי זיגמונד מובינקל, לסוגה זו של מזמורים שייכים חמישה מזמורים: תהילים מ"ז, צ"ג, צ"ו - צ"ט. מזמורים אלו נועדו לראש השנה בהם הציגו את המלכת הא-ל בליווי חצוצרות ושופרות.

במזמורים אלה המוטיב החוזר הוא שלטון ה' על העולם ומשפט צדק. לדעת משה ויינפלד מוטיבים אלה יוצרים זיקה בין הסוגות, מזמורי מלך לבין 'מזמורי המלכת ה'.

מבנה המזמור

יש המחלקים את המזמור כך:

פסוקים	כותרת
א'	הכרזה על המלכת ה'
ב'-ה	תיאור הופעתו של ה'
ו'-ז'	הגויים ועובדי האלילים מכירים בסמכותו וכבודו של ה'
ח'-ט'	ציון שמחה בעליונותו של ה'
י'-י"ב	קריאת המשורר לעשות טוב ולהימנע מעשיית הרע

אור זרוע לצדיק

פסוק י"א, משמש פתיחה לסדר "כל נדרי" הנאמר בערב תפילות ליל יום הכיפורים. את הפסוק אומרים החזן והקהל שלוש פעמים^{[דרוש מקור: מספר הפעמים]}. פסוק זה הוא ביטוי הנאמר כיום כאשר מבקשים לומר לאנשים צדיקים שלא יתייאשו ממצבם גם אם רע הוא, סופם של צדיקים אלה, שיהנו מפירות ההצלחה שהיא האור.

בקבלת שבת

מזמור צ"ז הוא פרק התהילים השלישי הנאמר בעת קבלת שבת. בסידור היעב"ץ וכן בספר אוצר דינים ומנהגים ועוד מיחסים את המנהג של אמירת 'ששת מזמורי הגאולה' בקבלת שבת לר' משה קורדובירו גיסו של רבו ר' שלמה אלקבץ מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין מקובלי צפת במאה השש עשרה ומנהגם פשט בארץ ישראל. במהלך המאות הבאות הלך המנהג והתפשט ברוב תפוצות ישראל. יש המפקפקים בזהות מחבר המנהג.

בתרבות

בשיריה של נעמי שמר שזורים פסוקים וניבים רבים מהתנ"ך וממקורות אחרים ביהדות. בפסוק י"א עשתה נעמי שמר שימוש בשירה בארץ להד"ם:

בארץ להד"ם, פוסע לו אדם ואור גדול זרוע על יומו

— שירי נעמי שמר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ז בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29055269תהילים צ"ז