נטיעת אילנות בארץ ישראל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי, חד צדדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי, חד צדדי. |
 | |
| מצוות נטיעת אילנות ביישוב יצהר | |
| מקרא | ויקרא, י"ט, כ"ג |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד א' |
| תלמוד ירושלמי | מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י' |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן קס"ח, סעיף א' |
| מקורות נוספים | פניני הלכה, העם והארץ, מצוות ישוב הארץ, יישוב הארץ בנטיעת עצים ופיתוח הכלכלה |
נטיעת עצי פרי בארץ ישראל היא חלק ממצוות ישוב ארץ ישראל[1]. בנוסף אמרו במדרש שיש בנטיעה עוד כמה מעלות ומצוות. נטיעת אילנות מאכל בארץ ישראל פוטרת את הנוטע משירות צבאי, עד סוף השנה הרביעית. נטיעת עצים בארץ ישראל מהווה את אחד מסימני הגאולה.
מקורות
בפרשת קדושים (ויקרא, י"ט, כ"ג) נאמר ”וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ”. על פי פשוטו של מקרא, וכן גם פירושו בהלכה, הפסוק עוסק באיסור ערלה, ונאמר בו שכאשר אדם נוטע עץ בארץ ישראל, אסור לו לאכול את פירות הערלה. אולם, במדרש למדו חז"ל מכך שהתורה ציינה בפירוש את פעולת הנטיעה במילה "ונטעתם", ולא הסתפקה בכתיבת האיסור ("שלש שנים יהיה לכם ערלים"), לרמז שבבואם לארץ ישראל יתעסקו תחילה בנטיעת עצים[2].
במדרש מסופר שמשה רבנו ציווה את עם ישראל הנכנסים לארץ, לקחת מעדר ולטעת עצים. וז"ל ”כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הדא הוא דכתיב כי תבאו אל הארץ ונטעתם”[3].
כך גם נאמר במדרש שה' מצווה את יצחק אבינו להתיישב בארץ ולטעת בה עצים. על הפסוק "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ... וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"[4]. אמרו במדרש שכן בארץ - עשה שכונה בארץ זרע ונטע אילנות[5].
מלבד מדרשים אלו, מהתלמוד נראה כי נטיעת עצים בארץ היא חלק מיישוב ארץ ישראל[6].
הטעם
כמה טעמים נאמרו למצוות נטיעת עצים[7].
- מצד מצוות ישוב ארץ ישראל - שכן מקום שיש בו עצים הוא מקום מיושב ונחמד לגור בו.
- מצד מצוות ישיבת הארץ - שיהיה לאדם חיבור לארץ ישראל, ונטיעת כרם היא חיבור וישיבה בארץ.
- שיזכה האדם לקיים מצוות התלויות בארץ.
- חסד עם דורות הבאים שיהיה להם פרות לאכול.
- גידולים שגדלו באדמתו של האדם שורה בהם ברכה מיוחדת[8].
מעלת הנטיעה
במדרש אמרו שאם אדם נוטע נטיעה ובאו ואמרו לו משיח בא, יסיים את נטיעת העץ ורק אחר כך יצא להקביל את פני המשיח. וז"ל ”אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח. בוא ונטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו”[9]. במדרש נאמר שיש בנטיעת עצים מצוות והלכת בדרכיו ומצוות דבקות בה', וז"ל ”ר"י ב"ר סימון פתח (דברים יג) אחרי ה' אלקיכם תלכו... ובו תדבקון וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה... אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ברוך הוא אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב (בראשית ב) ויטע ה' אלקים גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב כי תבאו אל הארץ”[10].
כך גם אמרו במדרש[11] ” ונטעתים על אדמתם (עמוס ט' ט"ו) - ולמה? בזכות אברהם, שנאמר בו (בראשית כ"א ל"ג) "ויטע אשל בבאר שבע" (שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים)”. נטיעת האילנות בארץ ישראל של אברהם אבינו גרמה שגם הקב"ה יטע את עם ישראל בארץ ישראל. כך גם כל נטיעת אילנות מסייעת לחיבור של עם ישראל בארץ ובשכינה ובגן עדן[12].
בגמ' (ב"ב יד, א) ספרו בשבחו של האמורא רבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים קטנים בארץ ישראל בשביל לקיים את מצוות נטיעת אילנות ומחמת חיבת הארץ[13].
איזה עץ לנטוע
- מצווה לטעת חמישה עצים בארץ ישראל, שמעלתו גדולה שמחזיר מעורכי המלחמה (ראה בהמשך פטור משירות צבאי)[14].
- אין לו אפשרות לחמישה עצים יטע אפילו עץ אחד החביב עליו שייהנה מפרותיו, כדי שיוכל לקיים בו מצוות התלויות בארץ.
- ישנה מעלה לטעת עץ משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
- אין לו אפשרות לנטוע עצי מאכל, יטע עצי ריח או עצים שיופיים מביא נחת רוח לבריות. שזה הוא שבחה של ארץ ישראל, שהרואים אותה בישובה מברכים את ה' על הארץ הטובה שנתן לבניו.
- אם אין לו אפשרות לנטוע עצי מאכל או עצי ריח, מצוה שיטע עצי סרק ולא ישאיר את ארץ ישראל ריקה ושוממה[15].
בגאולה
נבואות הגאולה מתאפיינות בנטיעת כרמים כנאמר (ירמיהו לא, ד) ”עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ”. ייחד הכתוב את שומרון, משום שבמשך הגלות לא היו כרמים בשומרון רק זיתים, ורק בגאולה יצליחו לטעת כרמים שיתנו יין טוב.
וכן נמצא בנבואת עמוס: ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ”[16] הרי שהצלחת הכרם מסימני הגאולה הוא.
גם בתהילים (קז, לה-לח) ”יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם: וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב: וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה”
לפי הספר קול התור[17] לא רק שנטיעת עצים היא סימן לגאולה, אלא בעצם נטיעת העצים מקרבים את הגאולה. וכך מובא על הגר"א שאמר "יזכני השי"ת לנטוע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים לקיים כי תבואו"[18].
פטור משירות צבאי
בפרשת המלחמה (דברים כ, ו) נאמר ”וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ”. חז"ל למדו שלא רק כרם, אלא כל הנוטע חמישה אילנות מאכל ועדין לא הגיעה השנה הרביעית, או שכבר הגיע השנה הרביעית והוא חילל אך עוד לא הסתיימה השנה הרביעית, והוא נקרא לשירות מילואים – פטרה אותו התורה משירות צבאי[19]. בירושלמי מבואר שדין זה נוהג רק בארץ ישראל, וכן נפסק להלכה ברמב"ם[20].
באורים רבים נאמרו במפרשים לטעם הפטור של נוטע עצים. יש מסבירים, שכשם שהלוחם עוזר ליישוב הארץ, כך הנוטע כרם עוזר ליישוב הארץ, לכן פטרה אותו התורה[דרוש מקור][מפני ש...][21].
מנהגי נטיעה
ערך מורחב – ט"ו בשבט (מועד)
החל משנת ה'תרמ"ד (1884) התחיל מנהג ישראלי לטעת נטיעות בט"ו בשבט. ישנם הטוענים שבעבר היו נוהגים לעשות כך בט"ו באב, היות שזה היום האחרון על פי ההלכה למניין שנות ערלה. והיום העבירו את המנהג לט"ו באב שהוא מקביל בלוח העברי והקשור בהופכיותו האסטרונומית לתאריך ט"ו בשבט.
לטעת בעצמו
יש שכתבו שיש מצווה לאדם לטעת בעצמו עצים, ולא לעשות את כל המצווה על ידי שליח. כמו שמצאנו בגמ' (ב"ב יד, א), שספרו בשבחו של האמורא רבי ינאי שהתחיל את הנטיעה בארבע מאות כרמים בארץ ישראל. אף על פי שאת רוב הכרם נטעו הפועלים דאג הוא בעצמו לעשות גם חלק בכרם. משום שמלבד מצוות ישוב הארץ שיש בנטיעה, שזה יכול להתקיים על ידי שליח, יש בזה גם מצווה של חיבת הארץ שזה חייב האדם לעשות בעצמו[22].
החתם סופר סבר שגם תלמיד חכם יכול לבטל קצת מלימודו בשביל עבודת האדמה בארץ ישראל (עכ"פ באדמתו), היות שמצוות ישוב הארץ, היא מצווה המוטלת על האדם והיא כמו מצוות תפילין, שלא יכול האדם לומר, שמחמת שהוא עוסק בתורה הוא נפטר ממנה[23].
על הפסוק ”זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע נָטְעָה כָּרֶם”[24]. יש מסבירים שלגבי שדה האשת חיל קונה ממקום אחר, ואילו לגבי כרם היא נוטעת בעצמה, היות שיש מצוות עשה לטעת עצים של מאכל בארץ ישראל, אבל לגבי תבואה לא מצאנו מצוה לזרוע, לכן לגבי שדה קנתה מוכן אבל כרם נטעה בעצמה[25].
תפילת הנוטע
בימי העלייה השנייה, חיבר ר' שלום חיים שרעבי נוסח תפילה בשם תפילה לעבודת אדמה לאומרה בעת נטיעה, מאת רבי שלום חיים שרעבי זצ"ל:
"כזה הוא הסדר לומר בשעה שמחזיק במעדר לחפור חפירה לנטיעה:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, הריני נוטל מעד"ר זה העולה בגימטריה שד"י, להכרית בו החוחים והקוצים, ולחצוב בו כל הניצוצים מתוך אדמתנו אדמת הקודש.
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו המציב גבול והמשיב בנים לגבולם, כי תחזקנו ותצליח דרכינו בעבודתנו עבודת הקודש על אדמת הקודש, ונזכה לראות בטהרת אדמת ישראל מטומאתה בעת שינערו רשעים ממנה. ותשוב אל בעלה הראשון, עם בנין ציון וירושלים. אמן, כן יהי רצון."
תפילת הנוטע המוכרת יותר שהתקבלה בנטיעות הקק"ל חוברה ע"י הראשון לציון, הרב בן ציון חי עוזיאל:
"אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, בּוֹנֶה צִיּוֹן וִירוּשָלַיִם – וּמְכוֹנֵן מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל. רְצֵה ה' אַרְצֶךָ וְהַשְׁפַּע עָלֶיהָ מִטּוּב חַסְדֶּךָ.
תֶּן טַל לִבְרָכָה וְגִשְּׁמֵי רָצוֹן הוֹרֵד בְּעִתָם לְרַוּוֹת הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲמָקֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹת בּהֶם כָּל צֶמַח וָעֵץ.
וּנְטִיעוֹת אֵלֶה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נוֹטְעִים לְפָנֶיךָ הַיּוֹם הַעֲמֵק שָׁרְשֵׁיהֶם וְגַדֵּל פְּאֵרָם לְמַעַן יפְרְחוּ לְרָצוֹן בְּתוֹךְ שְׁאָר עֲצֵי יִשְׂרָאֵל לִבְרָכָה וּלְתִפְאָרָה.
וְחַזֵּק יְדֵי כָּל אַחֵינוּ הָעֲמֵלִים בַּעֲבוֹדַת אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבְהַפְרָחַת שִׁמְמָתָהּ. בָּרֵךְ ה' חֵילָם וּפֹעַל יָדָם תִּרְצֶה.
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ. אָמֵן."
— ספר מכמני עוזיאל – מכתבי הרב עוזיאל, עמ' 484.
נוסח מקוצר יותר נכתב לימים על ידי הרב שאר ישוב הכהן:
ריבון כל העולמים
אדון כל המעשים
ברך עלינו
את כל נטיעותינו
ורצה נא תפילתנו
לשים שלום טובה וברכה
על פני האדמה
ותזכנו יחדיו עם כל יושבי תבל
לנטוע עצים על אדמת ישראל
לראות בצמיחת האילנות
ולהנות בהם את הבריות
ברוך אתה שומע תפילה
אמן כן יהי רצון."
בעקבות מיזם ה'יער החברתי הראשון בעולם' שהקימה קרן קימת לישראל באינטרנט. פנו איחוד בתי הכנסת בישראל ובתפוצות, לרבנות הראשית לישראל בשאלה האם ניתן לומר התפילה לנוטע גם למי שנוטעים באמצעות שליח באמצעות האינטנרט. בתשובה פסקה הרבנות כי "גם מי שנוטע עץ באמצעות האינטרנט יכול לברך את תפילת הנוטע."[26].
מנין המצוות
לסיכום: בנטיעת עצים בארץ ישראל מקיימים חמש מצוות: א. דבקות בה'. ב. ישוב ארץ ישראל. ג. כי תבואו אל הארץ ונטעתם. ד. חיבת הארץ. ה. יש אומרים קירוב הגאולה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר ונטעתם - מצוות נטיעת אילנות בארץ ישראל. באתר היברו בוקס
- ספר נטיעות הארץ, הוצאת מכון התורה והארץ.
- נחלת ה' (עלון) (אורכב 10.06.2020 בארכיון Wayback Machine) גיליון 39 - מעלת נטיעת אילנות בארץ ישראל
- הרב יהודה שביב, נטיעה, עלון שבות בוגרים 1, באתר ישיבת הר עציון.
- נטיעת כרמים כמצוות ישוב ארץ ישראל
- הרב עוזי קלכהיים, נטיעת אילנות כאתחלתא דגאולה, באתר מכון התורה והארץ
- מעלת הנטיעה - הרב חיים דרוקמן
- הרב שמואל אליהו, הלכות נטיעת עצים, באתר ישיבה
- מאמר על תפילת הנוטע
- שיעורים על מצוות נטיעת אילנות - באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד א' מובא שרב ינאי נטע ארבע מאות כרמים בא"י, וכתב הריטב"א שם: "ומאי דאסהיד דנטע ארבע מאה כרמי סיפרו בשבחו דעביד הכי משום יישוב א"י".
- ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ג'; ובתנחומא קדושים ח, ואור החיים שם ו.
- ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ה'.
- ^ בראשית פרק כו, א-ב
- ^ פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת תולדות פרק כו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"א עמוד ב'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קס"ח, סעיף א'.
- ^ כמבואר באריכות בספר ונטעתם פרק שני. ניתן לראות באתר הקול החמישי.
- ^ יהודה טאוב, ונטעתם, אתר הקול החמישי, תשפ"א, עמ' פרק שני
- ^ מסכת אבות דרבי נתן פרק לא
- ^ ויקרא רבה פרשת קדושים פרשה כה סימן ג
- ^ מדרש אגדה שמות פרשת שמות פרק א, וגמ' סוטה י, א
- ^ ראה באריכות בגיליון נחלת ה' מס' 39
- ^ ראה ריטב"א ומאירי בסוגיה שם
- ^ ספר ונטעתם פרק ג עמוד 62. ניתן לראות באתר הקול החמישי.
- ^ ספר ונטעתם, כתבה במוסף שבת יתד נאמן בא תשפא, מצוות נטיעת אילנות בארץ ישראל, באתר הקול החמישי - ההודיה לה', ט"ו בשבט תשפ"א
- ^ עמוס פרק ט, יג-טו
- ^ פרק א' אות ט' ובמבוא לספר קול התור נאמר: ואציע כאן מה שפירש רבנו הגר"א במאמר זה, כפי שנעתק אלינו על ידי תלמידו הגאון רבי הלל בספרו זה, הנה היות ארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה לבניה – לישראל היושבים עליה ועובדים אדמתה, לאו סימן גרידא הוא לקירוב קץ הפלאות, אלא פעולה גדולה וחזקה המסורה בידי ישראל לעשות, שסגולתה היא קירוב הקץ, שככל שישראל מרבים לעלות ולהתקבץ לארצם, ועובדים אדמתה ובונים חרבותיה ומיישבים שממונה, כן הקץ האחרון מתקרב ובא לקראתם
- ^ חזון ציון עמ' 139
- ^ גמרא סוטה מ"ג, ב
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד'; משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י"ד.
- ^ ספר נטיעות הארץ עמ' 280
- ^ אמונת עיתיך תש"ע עמוד 86 מאמרו של הרב אברהם סוחובולסקי
- ^ חת"ס מסכת סוכה דף לו עמוד א
- ^ משלי פרק לא, טז
- ^ ר' חיים קניבסקי (מובא במתוק האור - שבת קודש)
- ^ לקראת טו בשבט: גלגוליה של תפילת הנוטע, באתר כיפה, 20 בינואר 2016
35516611נטיעת אילנות בארץ ישראל