שבט אפרים

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים

מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת ה'תי"ח

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל. בני השבט נקראים "אפרתים". השבט נקרא על שם אפרים בנו השני של יוסף, בן יעקב אבינו.

התהוות השבט

ה' מבטיח ליעקב אבינו ” גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ” (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק י"א).

יעקב אבינו רואה שלאחר הבטחת ה' לא נולדו לו בנים נוספים, ומבין ששנים מנכדיו יחשבו לשבטים בין בניו.

יעקב אבינו מחליט לתת לבנו החביב יוסף את המתנה, ששני ילדיו מנשה ואפרים יחשבו כל אחד כשבט נפרד בין שבטי ישראל.

ברכות לשבט

ברכת יעקב

לפני מותו של יעקב אבינו בא יוסף לבקרו והביא עמו את שני בניו, בכדי שיברכם לפני מותו.

בברכה זו, יעקב אבינו מברך את מנשה ואפרים בני יוסף, ומקדים את אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור ”וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם.” (בראשית, מ"ח, י"ט).

כאשר יעקב אבינו מברך את בניו לפני מותו, הוא לא מזכיר את נכדיו מנשה ואפרים, אלא מברך רק את בנו יוסף.

ברכת משה

משה רבינו מברך את שבט יוסף בברכה משותפת לשני השבטים מנשה ואפרים: ”וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם. וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.” (דברים, ל"ג, י"ג-י"ז).

השבט במדבר

יציאת מצרים

ערך מורחב – מלחמת בני אפרים ופלשתים

בחז"ל מסופר כי אחת הסיבות לכך שבני ישראל נסובו במדבר ולא עלו ישר לארץ ישראל היא מלחמה מוקדמת יותר של שבט אפרים בפלשתים, לאחר שיצאו ממצרים לפני שהוציאם משה ובפרקי רבי אליעזר מובא שעוד לפני הגעתו של משה יצאו בני אפרים בעקבות משיח שקר בשם נון ונתפסו על ידי המצרים: "ר' אליעזר אומר כל אותן השנים שישבו ישראל במצרים ישבו בטח ושאנן ושלו עד שבא נון מבני בניו של אפרים ואמ' להם נגלה לי הב"ה להוציא אתכם ממצרים. בני אפרים בגאות לבם שהם מזרע המלכות וגבורי כח במלחמה לקחו את נשיהם ואת בניהם ויצאו ממצרים ורדפו המצריים אחריהם והרגו מהם מאתים אלף כלם גבורים שנ' בני אפרים וכו'" (פרקי דרבי אליעזר, מ"ח).

הדגל

הדגל של שבט אפרים

המדרש כותב כי סמל שבט אפרים היה דגל שחור ועליו ציור של שור, על פי הכתוב: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ז).

נשיאי השבט

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט אפרים במדבר: אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד, שהיה סבו של יהושע בן נון ואביו של נון. במרגלים נשלח נציג השבט יהושע בן נון. בפרשת מסעי נזכר נשיא אפרים שונה בשם קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן.

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אפרים כראש דגל מחנה אפרים יחד עם שבטים מנשה ובנימין ממערב למשכן.

במפקד שנערך במדבר לאחר יציאת מצרים מנו הגברים מגיל 20–50 בשבט אפרים 40,500 איש אך מספרם ירד בהדרגה בשנים הבאות וכאשר בני ישראל הגיעו לארץ המובטחת, לאחר 40 שנה של נדידה במדבר, מנו 32,500 איש.

נחלת השבט

ערך מורחב – נחלת שבט אפרים

נחלות שבטי ישראל

נחלת שבט אפרים עלתה בגורל ב"בית יוסף", לאחר שמטה בני יהודה היה השבט הראשון אשר קבל נחלה מיהושע בן נון, לאחר כיבוש ארץ כנען. הנחלות של בית יוסף, אפרים ומנשה, נחשבות לגדולות. שבט אפרים התנחל בתחום בין נחל הירקון לבין נהר הירדן וכללה את החלק המרכזי של שטח ההר שבין ירושלים לעמק יזרעאל. נחלה זו כללה ערים חשובות בתקופת המקרא דוגמת שכם, בית אל ושילה.

נחלתו בארץ ישראל השתרעה בדרומה של ממלכת ישראל.

השבט בארץ ישראל

בתקופת השופטים באו בני אפרים בתלונות כנגד השופטים גדעון בן יואש ויפתח הגלעדי, בשני סיפורים שונים, על שלא שיתפו אותם במלחמותיהם. בעוד שבימי גדעון נפתרה המחלוקת בדרכי שלום (שופטים, ו', ל"ה), בימי יפתח היא נגמרה בטבח נורא בבני אפרים.

אישים מפורסמים שיצאו משבט אפרים כוללים את יהושע בן נון, בית ירבעם בן נבט ובית אחאב.

שבט אפרים נחשב לאחד השבטים החשובים, המרכזים והמשפיעים בשבטי ישראל. ממלכת ישראל המפוצלת מוזכרת פעמים רבות בספרי התנ"ך כ"ממלכת אפרים", ולעיתים גם עם ישראל מכונה בשם 'אפרים' ”הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם”.

עם חורבן ממלכת ישראל בשנת ג'ר"ה הוגלו תושביה לרחבי האימפריה האשורית, ושאריתם נטמעו בממלכת יהודה השכנה.

גלות שבט אפרים

בשנת ג'ר"ה נכבשה ממלכת ישראל בידי האימפריה האשורית החדשה, ותושביה ובהם צאצאי שבט אפרים הוגלו לרחבי האימפריה ונטמעו בה, כאשר הנותרים בארץ ישראל נטמעו בממלכת יהודה השכנה. שבט אפרים נחשב כאחד מעשרת השבטים האבודים של בני ישראל. עם זאת, השומרונים ויהודי קוצ'ין בימינו מייחסים את עצמם לשבט זה.

שיבת ציון

בתיאור שיבת ציון בספר דברי הימים א' פרק ט' מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ואפרים (שני השבטים האחרונים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, רלב"ג, ואחריו קאסוטו והרטום מפרשים זאת כ:"שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה", או קצת משבטי ישראל שנטמעו ביהודה לפני חורבן ממלכתם), עם זאת תיאור בני השבטים: מנשה ואפרים, אינו מוזכר בתיאור השבים ארצה שבספר עזרא שבו מתוארים שבי ציון כאנשים משבט יהודה, בנימין ולוי (כולל הכהנים).

אישים מפורסמים מצאצאי השבט

• יהושע בן נון - מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבינו, כבש והנחיל לבני ישראל את ארץ ישראל.
• ירבעם בן נבט - מלך הראשון של מלכות ישראל.

ראו גם

• מלחמת בני אפרים ופלשתים
• שיבולת (אמצעי זיהוי)
• בני אפרים

קישורים חיצוניים

• שבט אפרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33120179שבט אפרים