תהילים קכ"ט

שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל. ב רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי; גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי. ג עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים; הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם). ד ה' צַדִּיק; קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים. ה יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר - כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן. ו יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת - שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר; וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. ח  וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים - בִּרְכַּת-ה' אֲלֵיכֶם; בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם, בְּשֵׁם ה'.

תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-128). ואחד מחמישה עשר המזמורים השייכים לקובץ שירי המעלות.

תוכן המזמור ומבנהו

מזמור זה הוא מזמור בקשה מה' שינקום באויבי ישראל. המזמור נחלק לשני חלקים. חלקו הראשון, פסוקים א' -ג' מספר בעל המזמור את קורות ישראל וכיצד ניצל מאויביו. בחלקו השני של המזמור, בפסוקים ד'- ח' מבקש המשורר כי ישלם לאויבי ישראל. המזמור כתוב בגוף שלישי ולשונו עתירת שאלות. בעל המזמור משלב דברי שבח והודיה לה' ואף יוצר ניגוד בין ישראל ובין שונאיו של העם.

המזמור מתחיל כמשל של ימי הגלות לימי האדם, כך שתחילת ימי הגלות הם כימי הנעורים והמשך הגלות הוא כימי הזקנה, והמשורר מודה לה' על כך שלמרות הצרות האויבים לא יכלו לו, המזמור ממשיך ”על גבי חרשו חרשים” ומתאר את האשה העברית היולדת בשדה בשעבוד מצרים, וכאשר באים המצרים לקחת את תינוקיה, האדמה נפתחת והתינוקות נבלעים בתוכה. ובאים המצריים וחורשים עליהם, ומעמיקים את החרישה כדי להורגם, והקב"ה עושה להם חלל באדמה ומצילם. בפסוקים הבאים עובר המשורר להלל את ה' על כך שהוא הסיר את עול הרשעים מעם ישראל, ועל ידי כך שונאי ציון יתביישו ויחזרו בהם ממחשבתם הרעה, והם יהיו כעשב הצומח בגג שאין לו קיום ועל כן אין הקוצר ממלא ממנו את כף ידו ולא את כנף בגדו, והמזמור מסתיים ”ולא אמרו העברים ברכת ה' אליכם” ששונאי ציון יהיו כחציר הגגות שעליו לא יאמרו ברכת ה׳‎ אליכם, כדרך שרגילים לומר לקוצרים

המזמור בתרבות

המלחינה לילי בולאנז'ה הלחינה יצירה קלאסית בהשראת המזמור. (Psalm 129 "Ils m'ont assez opprimé dès ma jeunesse). ידוע ביצועם של מקהלת מקהלת מונטוורדי בליווי התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח ג'ון אליוט גרדינר.

המזמור במנהגים

המזמור הוא אחד מהפרקים שנוהגים בחלק מקהילות האשכנזים לומר לאחר מנחה של שבת בכל השבתות שבין סוכות לשבת הגדול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ט בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37620504תהילים קכ"ט