צרויה

צְרוּיָה היא אישיות מהתנ"ך, אחותו של דוד המלך. אמם של יואב, אבישי ועשהאל. בניה נקראים על שמה, בשונה מהמקובל במקרא, בה נקראים האישים על שם אביהם.

"וְאַחְיֹתֵיהֶם, צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל; וּבְנֵי צְרוּיָה, אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂהאֵל שְׁלֹשָׁה"

— ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ט"ז

הדעות חלוקות על זהותו של אביה, יש אומרים שמדובר בישי^[1] ויש שגרסו ששם אביה הוא נחש^[2] ואחרי מותו נישאה אישתו לישי.^[3] לפי שיטה זו, היתה צרויה אחותו של דוד מהאם בלבד. שם אמה לא מוזכר במקרא, אולם שם אמו של דוד (וכנראה גם אמה), מופיע בתלמוד הבבלי כנצבת בת עדאל^[4]. שמו של בעלה לא מוזכר במקורות.

ישנה השערה לפיה משמעות שמה הוא מלשון צרי (בושם), בדומה לשם בשמת^[5].

על שמה נקרא הר צרויה בשמורת עין גדי.

בניה

ערך מורחב – בני צרויה

על בניה של צרויה אמר דוד:

"וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי."

— ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ל"ט

ובפסוק נוסף:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל."

— ספר שמואל ב', פרק י"ט, פסוק כ"ג

רש"י^[6] סובר שהסיבה שיוחסו בניה אליה היא "מפני כבודו של דוד שהיו בני אחותו גבורים ואנשי חיל ושרים" ואילו רד"ק^[7] סובר כי בניה של צרויה יוחסו לה "מפני שהיו יותר נכבדים בזכר אימם..."

אבישי בן צרויה

ערך מורחב – אבישי בן צרויה

אבישי היה אחד מחשובי גיבוריו של דוד והצטרף אליו, ככל הנראה, כבר בשלב הראשון של התגבשות תומכיו של דוד, עת נמלט דוד מפני שאול למדבר, ואף היה זה שירד עימו בפעם הראשונה למחנה שאול. תפילותיו הצילו את דוד במפגשו עם ישבי^[8].

יואב בן צרויה

ערך מורחב – יואב בן צרויה

יואב היה שר צבאו של דוד המלך, חכם גדול וראש הסנהדרין^[9]. יואב נחשב לבחיר בניה של צרויה^[10].במסגרת תפקידו כשר צבא נלחם בארם, עמון ואדום, ומילא תפקיד חשוב בפוליטיקה הפנימית בישראל. יואב מאופיין באישיות עצמאית וחזקה ומתואר כמקבל הכרעות אישיות, וכאחד שאינו מהסס לסטות מפקודותיו של דוד המלך ואף לבקר אותו כשרואה לנכון.

עשהאל בן צרויה

ערך מורחב – עשהאל בן צרויה

עשהאל היה מגיבוריו של דוד המלך. על עשהאל סופר שהיה קל רגלים כצבי: "ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה". הוא רדף אחרי אבנר בן נר בברכת גבעון. אבנר הפציר בו שירפה ממנו, מאחר שאם אבנר ימיתו, לא יוכל "לשאת פניו" אל יואב אחיו. משסירב עשהאל, הרגוֹ אבנר. מאוחר יותר נקם יואב את נקמת עשהאל אחיו, והרג את אבנר.