בעשא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בעשא
מדינה ממלכת ישראל
נהרג ג'ט
תרצה
שושלת בית בעשא
תואר מלך ישראל
אב אחיה
צאצאים אלה בן בעשא
יורש העצר אלה בן בעשא
מלך ישראל ה־3
ב'תתקפ"וג'ט

בֵּעְשָׁא בן אחיה משבט יששכר היה המלך השלישי בממלכת ישראל. מלך משנת ב'תתקפ"ו עד ג'ט במשך כ-24 שנה, ועשה את הרע בעיני ה'.

דמותו

בעשא היה שר צבאו של נדב בן ירבעם אשר מלך לפניו. כאשר היו עם צבאם במצור על הפלשתים בגבתון הרג בעשא את נדב וירש את כסאו. בהרג זה החל בעשא את רציחת כל בית ירבעם אותה השלים לאחר שהחל למלוך, ובזאת התקיימה נבואת אחיה השילוני שניבא את השמדת בית ירבעם בגלל רשעותם הרבה. לאחר שהרג את נדב בגבתון הלך בעשא לתרצה ושם החל למלוך על ישראל.

מלחמותיו עם אסא

בחשבון השנים

בספר מלכים נכתב ”וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם”[1], ואילו בספר דברי הימים נאמר: ”וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא. בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה[2] – פסוק זה צריך ביאור, מפני שבעשא מת בשנת כ"ו לאסא. וביארו חז"ל בסדר עולם (טז) שהכוונה שנת שלושים ושש לחלוקת המלוכה שהיא שנת ט"ז לאסא, כרת בעשא ברית עם בן הדד מלך ארם להלחם ביהודה[3]. וכנאמר בדברי הימים[4]. שבמשך עשר שנים לא הייתה ביניהם מלחמה[5], ולאחר מכן נלחמו למשך ארבע עשרה שנה.

בניית הרמה

כאמור לעיל בשנה העשירית למלכו שהיא שנת י"ו לאסא, בנה בעשא רמה – מגדל גבוה מעץ, סמוך לשערי ירושלים שממנו היו משליכים אבנים על היוצאים והנכנסים, ובכך מנע יוצא ובא מהעיר. כשראה אסא שלא יוכל להילחם מולו[6] לקח את כל הכסף והזהב הנותרים בבית המקדש ושלחם לבן הדד בבקשה ”בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי.” בן הדד נענה להצעתו של אסא והכה את ערי ישראל הצפוניות ונחלת שבט נפתלי, כששמע על כך בעשא חדל מלבנות את הרמה ושב לתרצה[7]

הבור

בספר ירמיהו[8] נזכר שהבור אליו השליך ישמעאל בן נתניה את האנשים שהרג במצפה ”הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל” – הבור אינו נזכר במקומות נוספים, ולא נזכר בפסוק במפורש למה שימש. רש"י פירש שהבור היה מכשול בפני צבאו של בעשא, ואילו המלבי"ם פירש שדרך המצפה היו עולים ישראל לרגל[9], ובעשא העמיד שם גדוד למנוע את העלייה, ואילו אסא העמיד כנגדו גדוד להגן על העולים וללחום בצבא בעשא ואת הבור בנה אסא לספק מים לצבאו.

ענשו של בעשא

לאחר שעשה הרע בעיני ה' ניבא יהוא בן חנני על בעשא:

יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וַתַּחֲטִא אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם: הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ, וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט: הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם:

ובפסוק ז נוסף שנענש גם על כך שהרג את נדב, שהואיל והלך בדרכיו הרעות לא היה לו להרגו[10]. השמדת בית בעשא שימשה כמושג, כבנבואת אליהו לאחאב: ”וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה[11]

בעשא מת ונקבר בתרצה, ובנו אלה מלך תחתיו, ולאחר שנתיים הרגו זמרי בגבתון, ואז קיים את נבואת יהוא ” וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא לֹא הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ[12].

לדעת רבי שמעון בן אלעזר לבעשא, וכן לכל מלכי ישראל שהרשיעו – אין חלק לעולם הבא[13].

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
  2. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ט וט"ז א.
  3. ^ רש"י על דברי הימים ב טו יט.
  4. ^ ”בימיו שקטה הארץ עשר שנים ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק כ"ג.”
  5. ^ עדיין [דרושה הבהרה] מה עם הפסוק במלכים שכל הזמן הייתה מלחמה? וראה רש"י דה"ב י"ד ו, והרד"ק במלכים טו לג פירש בצורה שונה עיי"ש.
  6. ^ אסא נענש על כך שלא בטח בהקב"ה, כמסופר בספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק ז'.
  7. ^ התרגום יונתן תרגם "ויתיב בתרעיתא" - כלומר ישב לו ירא וחרד ורצוץ מפני מלך ארם (רד"ק). ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"א.
  8. ^ ספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק ט'.
  9. ^ כמוזכר בהושע ”כי פח הייתם למצפה".” ספר הושע, פרק ה', פסוק א'.
  10. ^ רש"י.
  11. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק כ"ב.
  12. ^ היה מיוחד לה איש לשבת תמיד עם המלך (מצודות), ויונתן תרגם חבריו
  13. ^ אבות דרבי נתן לו.
מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם
798 777 776 753 752 752 748 741 721 719
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע
707 679 664 648 609 609 608 598 595 575