מצות מכונה
 | |
מצות מכונה הן מצות המיוצרות במכונה, בשונה ממצות יד הנעשות בעבודה ידנית בלבד. המצות יוצרו לראשונה בשנת ה'תקצ"ח באמצעות מכונה מכנית שרידדה את הבצק בהנעה ידנית. עם התקדמות הטכנולוגיה, שוכללו המכונות לאפיית מצות עד שכיום הן מיוצרות בתהליך הכולל הנעה חשמלית בלבד, עם התערבות אנושית מינימלית.
סביב מצות אלו התעורר פולמוס חריף בשאלה האם ניתן לצאת בהם ידי חובת מצות מצווה וכן האם יש בהן חשש חמץ. תחילת הוויכוח בשנת ה'תרי"ח בגליציה בעקבות הופעתן של מצות אלו לראשונה, והשתתפו בו כמעט כל הפוסקים שבאותה תקופה. בעקבות התקדמות ושכלול תהליך האפייה, נוספו נימוקים הלכתיים חדשים לאיסור ולהיתר והוויכוח ממשיך להתנהל בין פוסקי ההלכה.
רקע
תהליך אפיית המצות, שבאופן מסורתי הינו ידני כולו, הוא משימה מורכבת וקשה, כאשר הצורך במניעת התפחה והדרישה לאפייה מהירה מציבים מכשולים משמעותיים. אתגרים אלו תרמו למורכבות התהליך ולעלות הגבוהה של מצות-היד המתקבלות. בשנת ה'תקצ"ח פיתח יצחק זינגר, מקהילת ראפשוויר הסמוכה לשטרסבורג שבמחוז אלזס בצרפת, מכונה לרידוד בצק המצות. המכונה קיבלה הכשר של כמה רבנים מגרמניה, בהם רבי יעקב יוסף אב"ד ברלין[1], ובמדינות גרמניה וצרפת פשט השימוש במצות אלו.
מבנה המכונה
ה"מכונה" של זינגר היתה מכנית כולה, ואופן ההפעלה שלה היה ידני בלבד. היא היתה מורכבת מתיבה שבתוכה שני גלילי מתכת צמודים לאורכם, שנתלו על צירים המחוברים בגלגלי שיניים להתקן מנואלה שהופעל ידנית. כך הגלגלים היו מסתובבים משני עברי הבצק ומרדדים אותו. למעשה ביצע המתקן רק את שלב הרידוד של הבצק. העיסה הראשונית הייתה נילושה ביד, לאחר מכן היו מכניסים אותה בין שני הגלילים, הגלילים פעלו כמכבש רידוד והבצק מתגלגל לצידה השני של המכונה, שם הפך לרקיק דק היוצא מהמכונה.
בשלב הבא היה הבצק נפרש על שולחן ארוך מחופה מתכת, ולאחר מכן היו חותכים את העיסה עם כלי חיתוך עגול על מנת ליצור מצות עגולות. לאחר החיתוך היו מחוררים את המצות ומכניסים אותם לתנור. מאחר ובקרנות שבין עיגולי החיתוך הכרחי שיישאר מעט בצק, היו אוספים את אותן שאריות ומאחדים אותן לעיסה אחת ומחזירים אותה למכונה שיצרה ממנה מצות נוספות.
בסבב הרידוד האחרון היו מכניסים שוב את הבצק שנותר בין החיתוכים, ולאחר הרידוד, חותכים למצות אחדות עם סכין רגיל. בכך מסתיים תפקיד המכונה[2][3].
כרונולוגיה של הפולמוס
כעשרים שנה לאחר מכן, בשנת ה'תרי"ח, מכונות אלה הגיעו גם ליהדות גליציה. והתעורר פולמוס אודות כשרות מצות המכונה לשימוש בפסח. רבני גליציה נחלקו בעניין. חלקם התירו[4], ואף העדיפו, את מצות המכונה, מכיוון שהייצור במכונה מונע סיכונים רבים להחמצת הבצק במהלך האפיה; ומאידך מספר רבנים יצאו למאבק במצות המכונה, וטענו שדינן כחמץ גמור[5].
מראשי המתירים היה רבי יוסף שאול נתנזון, רבה של לבוב שבדק את אופן פעולת המכונה עם עוד שלושה מרבני העיר, ויחד הם העניקו כתב הכשר למכונה[1] שהתפרסם בכתב העת 'המגיד'[6].
סמוך לחג הפסח באותה שנה נפטרו באופן פתאומי מספר תלמידי חכמים בעיר קראקא שהתירו את מצות המכונה[7]. רבי שלמה קלוגר, שכבר לפני כן לא הייתה דעתו נוחה ממכונת אפיית המצות, ראה בכך אות משמים שאפיית המצות במכונה היא דבר אסור, והורה לאב"ד קראקא רבי חיים נתן דמביצר לפרסם בכתב העת 'המגיד' את התנגדותו למכונה. לדבריו הצטרפו רבי מרדכי זאב איטינגא (גיסו של הרב נתנזון ומחבר ספר מגן גיבורים יחד עמו), ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שהתנגד בתוקף רב למצות המכונה, וגם בפולין התפרסם לאיסור על ידי רבי יצחק מאיר אלתר מגור[8]. במקביל פרסם רבי חיים נתן דמביצר בשנת ה'תרי"ט קונטרס בשם "מודעה לבית ישראל"[9], ובו הודפסו דברי הרבנים האוסרים את השימוש.
כתגובה לקונטרס זה פרסם רבי יוסף שאול נתנזון קונטרס בשם "ביטול מודעה"[10] שיצא לאור בסמוך לחג הפסח באותה שנה, ובו הובאו דברי הרבנים המתירים. בהקדמת הקונטרס התבטא רבי יוסף שאול בדברים חריפים נגד הטוענים כי הוא מאכיל את בני ישראל חמץ בפסח, ולאחר שהשיב על טענות האוסרים סיכם ”כי כל מה שכתבו האוסרים המה כזבים לכל דבריהם, הן כזב ומדברותיהם כזב”.
במשך קרוב לשנה התנהלו מעל דפי המגיד דיונים רבים בנושא, ”וכל ימות החורף היו הקונטרסים האלו לשיחה בפי כתבי-העתים”[11]. הפרסומים השונים כללו שימוש בביטויים קשים, עד כדי כך שעורך כתב העת החליט שלא לפרסם עוד חומר הנוגע לפולמוס: ”כי לא בהמגיד מקומם כעת וגם לא לתפארת יהיה לכלל ישראל. ותכלית דברינו אלה, אשר בטח היא מגמת רוב אחינו, כי יהיה כעת קץ ותכלית להריב ומדון הזה”[12].
למרות המחלוקת החריפה מאוד ביניהם, כאשר היה צורך לשתף פעולה בעניין ציבורי אחר התייחסו הרב נתנזון והרב קלוגר בכבוד רב זה לזה[13]. ישנה מסורת לפיה הרב נתנזון חזר בו בסופו של דבר[14], והוא ותלמידיו נמנעו מלאכול מצות מכונה[15], וקודם פטירתו אמר למקורבו שיזהר מאוד מלאפות מצות במכונה[16].
היו גם רבנים שנטו לדרך הפשרה, כגון כשרות לאכילה ולא למצווה, או כשרות רק עם משגיח מומחה צמוד[17], או כשרות רק בשעת הדחק.
הטיעונים
הטעמים לאסור את המצות נחלקו לשלוש סוגים: טיעונים נגד עצם הפעולה של הכנת מצות במכונה, טיעונים לחשש חמץ במצות אלה או אף להיותן חמץ גמור, וטיעונים לפסילת המצות כ'מצות מצווה', שאפשר לצאת בהן ידי חובת מצוות אכילת מצה.
צד המתירים לעומת זאת טען שבמצות יד ישנם חששות חימוץ שאינם קיימות במצות מכונה.
חלקן של הטענות היו הלכתיות, חלקן מטעמים השקפתיים של הגנה מפני חדשנות ורפורמות, וחלקן היו טענות להגנה מפני השלכות משניות שונות שתיגרמנה בשל המעבר לייצור תעשייתי:
נימוקים לשלילה של הייצור המכני
- הכנת המצות טעונה "שמירה" מיוחדת מחימוץ[18] ובמצות מכונה חסרה השמירה המעולה כמו בעבודת יד[19].
- חידוש המכונה הגיע מאזורים בהם פשט הרפורמים, מתוך מגמה של שינוי המסורת ומנהג ישראל עד לביטול כל המצוות[20].
- נהגו שלא לעשות את המצות על ידי תבנית[21] וחיתוך המצות בכלי לעיגולים דומה להכנתן בתבנית[22].
- יש מצוה לכל אחד לעסוק בעצמו באפיית המצות משום מצוה בו יותר מבשלוחו[23]. בייצור התעשייתי במכונה מתבטלת מעלה זו. המנהג אף מראה הקלה וזלזול בעול מצוות[3].
- על פי תורת האר"י יש מעלה מיוחדת בעמל בעשיית המצות, ועל ידי מכונה אין עמל בהכנתם[24].
- עלולים מתוך כך לטעות לאפות מצות על ידי קטן (שפסול לכך[25])[26], או מצות מכונה שנאפו ללא כוח אדם כלל[27].
- לפי הפוסלים מצת מכונה בתור מצת מצוה (בסמוך מובאים הנימוקים לכך), יש לאסור כדי שלא יטעו להשתמש בהם לשם מצת מצוה ולברך עליהם לבטלה[28].
- החידושים הטכנולוגיים המשתנים בייצור המכונות עשויים לגרור בעיות הלכתיות[29].
- הכנה סיטונאית ותעשייתית של מצות תקפח את פרנסת העניים העוסקים באפיית המצות[30].
נימוקים מחשש חימוץ
- על פי ההלכה אסור להשהות את הבצק לאחר תחילת העיבוד, ויש לעסוק בו ברציפות עד האפייה כדי שלא יחמיץ[31]. לטענת האוסרים, רק עיסוק ידני בבצק מעכב את החימוץ[32]. מלבד זאת טענו האוסרים שישנם רגעים בהם הבצק מונח על השולחן ללא עסק[33].
- זמן השהייה המביא לידי חימוץ, שהוא מהלך מיל, נמסר מחז"ל בצורת העיבוד המסורתית הידנית, ואולי העיבוד המכני גורם להחמיץ מהר יותר[34].
- המכונה מתחממת ומעלה את טמפרטורת הבצק, דבר המזרז את החימוץ[35][36].
- לא ניתן למנוע חדירה של פירורי בצק לחלקי המכונה, ואי אפשר לנקותם כראוי[24].
- בעיבוד ידני ניתן לחוש בשאריות גרעינים החודרים לפעמים לעיסה, ולבדוק אם החמיצו, אך במכונה אין הדבר מורגש והם נמעכים בתוך העיסה[37].
- בתהליך הייצור במכונה מוחזרות שאריות שנחתכו מן הבצק לעיבוד מחדש. האוסרים טענו, שהואיל והן מונחות מעט זמן בלי עיסוק הן הפכו לחמץ ואסור להחזירן לבין הגלילים[24]. טענה נוספת היא, שהחזרת השאריות נוגדת לפסק הרמ"א[38] שלכתחילה אין לפרק עיסה שכבר רודדה ולחזור ולעבד אותה מחשש מצה כפולה[39].
- עקב ריבוי המצות בתנור התעשייתי אין החום שולט היטב בכולו, ועל ידי כך אין פנים המצות נאפה כראוי[40].
- בייצור על ידי מכונה עלול להתערב שמן מכונות בעיסה עצמה, ועיסה עם נוזל שאינו מים ממהרת להחמיץ יותר מעיסה רגילה[41][42].
דיון על כשרות מצת מכונה למצת מצוה
- לדעת רבים מהפוסקים מצה עבור מצוות אכילת מצה בליל הסדר, צריכה להעשות לשם מצוה על ידי גדול המחויב במצוות, ולא די בהשגחה ושימור לשם מצוה[43]. האוסרים טענו שפעולת הייצור בשיתוף כח המכונה אינה נחשבת עשייה בידי אדם[27], ואילו המתירים טענו שתחילת הסיבוב של גלגלי המכונה נעשה בידי אדם לשם מצוה, וההמשך נעשה בכוחו ונחשב כמעשה שלו.
- יש שהוסיפו, שמצת מצווה צריכה להיות "לחם עוני", כדרך עני שאופה מעט[44] ולא כמות גדולה בבת אחת כפי שנעשה בייצור התעשייתי[45].
טעמים להעדיף מצות אלו
- כמות הסיכונים בהכנת מצות יד היא עצומה, מפני שהעוסקים באפייה עובדים קשה במשך זמן רב וכוחם נחלש, ולכן גם קשה למצוא אנשים יראי שמיים שיעסקו באפיית מצות. לעומת זאת במצות מכונה ההספק גדול בהרבה ועייפות העובדים אינה משפיעה על איכות השמירה מחימוץ הבצק[46].
- זמן ההכנה מרגע ערבול המים והקמח ועד לסיום האפייה קצר משמעותית ממשך הכנת מצות בעבודת יד, ולכן יש לבצק פחות זמן להחמיץ[דרוש מקור].
גרסאות מתקדמות של המכונות
בדורות מאוחרים יותר השתכללו המכונות ונעשו בהם שיפורים שפתרו חלק מן החששות. למרות זאת, מרבית הקהילות שאחזו בדעת האוסרים, לא שינו את המנהג והמסורת שבידם. יש מהם שנימקו זאת בכלל שתקנת חכמים אינה בטלה אף שבטל טעמה[47], או שאותם שנהגו כדברי האוסר הרי זה כאילו קיבלו עליהם בתורת נדר לנהוג בו איסור עליהם ועל זרעם[48][49]. אך חלקם התירו להשתמש במכונות החדשות, כי לדעתם יצאו מכונות אלו מחשש חמץ[דרוש מקור].
מנגד היו שיצאו לעורר על המכונות החדשות, שיש בהם סיבות חדשות לאיסור.
מצות מרובעות
בין היתר, שוכללה המכונה כך שתחתוך את המצות לריבועים, במטרה שלא יווצרו שאריות בצק, שכאמור, בתהליך הייצור הישן היו מחזירים אותן למכונה.
אך גם נגד התיקון עצמו יצא רבי שלמה קלוגר, וטען שיש לשמר את צורת המצה העגולה הנהוגה, שכן מנהג ישראל תורה. הוא הוכיח ממה שנהגו לאפות גם את החלות לשבת עגולות ולא מרובעות, והסביר שטעם המנהג הוא כדי להבדל מחוקות הגויים, שמנהגם הוא לאפות לחמים מרובעים[50]. אחרים מצאו סמך לצורת העיגול של המצות בפסוק (שמות, י"ב, ל"ט) עֻגֹת מַצוֹת, בהביאם ראיות שפירושה של עוגה הוא לחם בצורה עגולה[51].
השכלולים למכונות יותר מהירות
כאשר הומצאה בארצות הברית מכונה חשמלית, התעורר שוב ויכוח הלכתי בין הרבנים לגבי ההגדרה ההלכתית של "כח גברא", מושג הלכתי הדורש שאדם שחייב במצוות יעשה בכוחו את פעולת המצווה – במקרה זו את פעולת עשיית המצות[52].
מצות מכונה בימינו
בימינו, מצות המכונה מיוצרות במכונה לכל אורך התהליך, כולל לישה במיקסר ואפיה בתנור חשמלי. מחד תהליך הניקוי השתכלל, ואף יותר טוב מזה של מצות יד. מאידך פעילות המכונה נעשית באוטומציה מלאה בלחיצת כפתור, וללא שיתוף כח אדם בסיבוב הגלגלים כפי שהיה במכונות הראשונות, מה שמעורר מחדש את הדיון בכשרותן למצת מצוה, האם הפעלה באמצעות הכפתור מוגדרת כמעשה האדם[53].
טענות האוסרים
הטענות לאסור בימינו מתמקדות בטיעונים דלהלן:
- כמות הבצק במיקסר גדולה מהנהוג במצות יד (כ- 15 ק"ג קמח). לפי הנפסק בשולחן ערוך[54] אין ללוש מצות בכמות גדולה משיעור חלה (לכל היותר כ-2 ליטר)[55], מפני שמרוב גודלה אין אפשרות להתעסק בה באופן שימנע החימוץ[56].
- הבצק מתחמם בעת הלישה במיקסר, ומגיע לטמפרטורה גבוהה יותר מאשר לישה ידנית. מיעוט המים ביחס למצות יד[דרושה הבהרה], והפעילות העוצמתית של המערבל הנדרשת לעיבוד הכמות הגדולה של העיסה, גורמים לעליית חום העיסה. מלבד זאת, עיסה קטנה מתאווררת בקלות ומצטננת[57].
- בשונה מתנורי אש שחומם רב, והמצה נאפית בתוך 15–30 שניות בלבד, ברוב מפעלי מצות המכונה חומו של התנור נמוך יותר, המצות עוברות בתוך התנור במסוע שאורכו כ-30 מטר, ונאפות בו במשך כשתי דקות, ולכן יש הטוענים שהעיסה תספיק להחמיץ מחמת החום עד האפיה[57].
- אם המסוע צונן בשעת הנחת המצות, מתעורר חשש מצד פסיקת השולחן ערוך[58] שיש להכניס את הבצק רק בתנור כשהוא כבר מוסק, ולא לחמם אותו לאחר שהונחו בו המצות[59].
- יש שטענו שנפח הבצק מוכפל במהלך האפיה, ויש לדמות זאת למצה נפוחה שיש בה חללים פנימיים אותה נוהגים לאסור באכילה מחשש חימוץ[60]. אחת ההגדרות לנפוחה נאמרה בפוסקים שאם יש שני חללים פנימיים פתוחים זה לזה[61], דבר הקיים לדבריהם במצת מכונה. טענה נוספת שהגדלת הנפח עצמו בשיעור הקרוב לזה של בצק בעל סימני החמצה, היא סימן של חימוץ[57].
- בשעת ניקוי המסוע בלחץ אויר עלולים לעוף פירורים ולהצמד לתקרה ולאחר זמן קצר לחזור וליפול על הבצק החדש. במאפיות שבהן הייצור מתבצע בשני מסועים מקבילים שזמן ניקויים שונה, עלולים פירורים לעוף ממסוע אחד ולנחות על המסוע המקביל. יש הטוענים שניתן להבחין בפירורים כאלו דוקא במצות של פסח בהם מנקים את המשטחים ולא במצות חמץ[57].
טעמים להעדפת מצות אלו
- במצות מכונה נוגעים פחות אנשים בבצק – דבר שעלול להחמיץ את העיסה[62].
- אי אפשר להאמין לכל אדם שעוסק בעריכת המצות שידיו נקיות מחמץ[63].
- במצות יד, לפעמים קורה שלא מתעסקים בעיסה ברציפות[63].
- במצות עבודת יד, משוחחים העוסקים במלאכה ביניהם בשעת מעשה, ורוק שיצא מפיהם עלול להחמיץ את הבצק[63].
- מכיוון שכבר נהגו היתר במדינות אשכנז במצות המכונה, אסור לומר עליהן שהן חמץ ובכך להוציא לעז על הראשונים[63][64].
- הידור הוא לקיים את המצווה של 'בערב תאכלו מצות' במצות העשויות במכונה, משום שהן דומות יותר לללחמו של עני הנאפה במהירות[65], והמצות צריכים להיות לחם עוני[66].
רבים ממדקדקי ההלכה בירושלים נהגו לאכול מצות מכונה, עקב תנאי האפיה הגרועים במאפיות היד בשנים עברו, שהיו כרוכים בחששות חמץ. על רבי שלמה זלמן אוירבאך מובא[67] שהיה מעדיף לקיים את המצוה בהם, וכן היה מייעץ באותן השנים, שמי שאין מנהג אבותיו לאסור בהחלט מצות מכונה, יאכל מצות מכונה גם בליל הסדר, אם אין לו מצות יד שהוא בטוח בכשרותן.
במפעלים רבים הנקראים מפעלי "מצות יד" האפיה היא אמנם ידנית, אך רידוד המצות נעשה באמצעות גלגלי מתכת וכדומה, דבר הנתון בפולמוס המקורי על המכונות הישנות[68].
הלכות מסתעפות
להלן הלכות שמסתעפות מהשיטות האוסרות את מצות המכונה:
- יש שפסקו שאסור אף לאכול בשולחן אחד עם מי שאוכל מצות מכונה[69].
- לדעת בעל השפע חיים אסור לאוכל מצת יד להצטרף לזימון עם אוכל מצת מכונה, כיון שלשיטת צאנז הן חמץ גמור[69], ולדעת פוסקים אחרים יזמן מי שאוכל משניהם[70], ויש שהתירו בדיעבד לזמן לזה שאוכל רק מסוג מצה אחד[71].
- כמה מן הפוסקים פסקו שלאותם המקפידים לאכול רק מצות יד, מצות מכונה הם מוקצה בשבת[72].
- לפוסקים שהתירו בהלכות לעיל[דרושה הבהרה] יש מהם נטו להקל לצרף מצות מכונה ללחם משנה כשאין לו לחם משנה ממצות יד[73].
- יש שהחמירו[74] למוכרם לגוי. (למי שמקפיד לא למכור לגוי "חמץ בעין"). ויש שהקילו[75].
- יש שפסקו שאסור לאכלן אחר הפסח אם לא נמכרו לגוי[76]ויש שהתירו[77] ויש שפסקו שמותר רק אם היה בבעלות יהודי שרבותיו מורים שמצות אלו מותרים הם[78].
- יש שפסקו שמי שרוצה לשנות מנהגו ולהתחיל להקל ולאכול מצות מכונה שצריך לעשות התרת נדרים[79]. ויש שפסקו שאפילו היתר נדרים לא יועיל[49].
טחינת הקמח במכונה
במקביל לשימוש במכונה לאפיית המצות, החלו להשתמש בריחיים של קיטור לצורך טחינת החיטים לאפיית המצות. מכונה כזו נבדקה סמוך לחג הפסח של שנת ה'תר"ח, על ידי רבי אלעזר הלוי הורוביץ מווינה, וקיבלה כתב הכשר ממנו. רבי שלמה קלוגר סבר שיש לאסור גם מכונה זו, מפני שבמהלך עבודתה נוצרת לחות, העלולה להחמיץ את הקמח. גם בדיון זה הדגיש כטיעון מרכזי את השלילה של חידושים ושינויים במנהג, ובלשונו: "היזהרו והיזהרו ותדעו כי כל החדשות הנעשין בזמננו הם רק לפוקה ולמכשול לאיש הישראלי, והמה מעשה שטן בעוונותינו הרבים כי "לא אכשיר דרא" (=ארמית: הדור לא ראוי) להיות כדאי להעיר להם מן השמים דבר טוב רק להיפוך חס ושלום...". הרב נתנזון הכשיר גם הוא מכונה זו, ולרב קלוגר חרה מאוד בשל כך. הוא הגיב במכתבים חריפים נגד הרב נתנזון ושאר הרבנים המתירים[80].
בעיר ברודי נמנעו במשך שנים רבות, גם לאחר פטירת רבי שלמה קלוגר, משימוש בריחיים של מכונה. אולם בשנת ה'תרמ"ד התיר רב העיר לבוב, רבי יצחק יהודה שמעלקיש, לבעל מפעל בברודי להשתמש בריחיים החדשים המבוססים על קיטור. גם בין רבני מרוקו התקיים פולמוס בסוגיה, כאשר רבי רפאל חיים משה בן נאים התנגד בחריפות לשימוש בקמח זה[81], ואילו רבי חיים בלייח ורבי אליהו בן גיגי התירו.
הפרשת חלה
.jpg)
במצות יד נוהגים ללוש פחות מהשיעור המחייב בהפרשת חלה, כדי שתהא עיסה קטנה, והבצק לא ימהר להחמיץ, ולכן מפרישים חלה אחרי האפייה, מה שאין כן במצות מכונה שהמכונה לשה כמות הרבה יותר גדולה משיעור חלה נוהגים להפריש חלה מהעיסה עצמה.
לקריאה נוספת
- הרב יצחק שטיין, קונטרס "מצות המכונה בזמנינו", ניו-יורק, תשע"ח[82].
קישורים חיצוניים
- קלוגר, רבי שלמה בן יהודה אהרן ; נתנזון רבי יוסף שאול, מודעא לבית ישראל ; ביטול מודעא, באתר היברובוקס - הקונטרסים שחוללו את עיקר הפולמוס הראשוני
- אייזנבערג, רבי מנחם מנדל, מצות מכונה החדישות, ירושלים תשעה, באתר היברובוקס
- בצלאל לנדוי, ושמרתם את המצות, בתוך: הגדה של פסח לאבות ולבנים
- דניאל שוורץ, פולמוס מצות המכונה בירושלים, בתוך: סיני קכב (א-ד), ניסן-תמוז תשנ"ח, עמ' קי"ד-קכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב חיים דוד באקאן, מצות מכונה, כרם החסידות ב (ניסן תשמ"ה), באתר היברובוקס
- יהושע מונדשיין, הפולמוס בדבר מצות מכונה, בתוך: זכור לאברהם - תשס"ב-תשס"ג, עמ' תתמ"ט-תתע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב ישראל דוד הרפנס, פרי תמרים, באתר היברובוקס
- "מכונת המצות מגיעה לגליציה" כתבה בגילון "קולמוס" של עיתון משפחה.
- מצה עגולה או מרובעת?, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב עמוד 18
- יצחק אלפסי, מצות מכונה או מצות יד, מחניים פ', עמ' 124-127, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ערך מצות מכונה באתר חב"דפדיה
- מצות מכונה או מצות יד, באתר דין, 2011
- תמונות ארכיון והיסטוריה של מפעל המצות בהמבורג, באתר אוניברסיטת בר אילן
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מתוך ההקדמה של רבי יוסף שאול נתזנון לביטול מודעה.
- ^ רבי שלמה קלוגר, מודעא לבית ישראל, הקדמה, באתר היברובוקס.
- ^ 3.0 3.1 קובץ כבוד הלבנון (שנה 13 עמוד 20) הובא אצל: רבי חיים חזקיהו מדיני, שדי חמד, ז, מערכת חמץ ומצה, סימן יג, אות יב.
- ^ הרבנים המתירים שמובאים בספר ביטול מודעה: רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב- ואביו; רבי שמעון אריה שוובאכר דיין בלבוב; רבי זאב וולף אב"ד ומו"ץ לבוב; רבי יעקב עטלינגער אב"ד אלטונא; רבי יצחק דוב במברגר אב"ד וירצבורג; רבי קאפמאן אונריך רב בפאריס; רבי מנדל דיין מקאנסיסטאר-סאנטאראל; רבי צחק בער מבישבהיים; רבי ליפמאן בלוך; רבי מנחם מנדל לעוינשאם אב"ד פוזנא; רבי ישראל ליפשיץ אב"ד דנציג; רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד פרשבורג;.
- ^ הרבנים האוסרים שמובאים בספר מודעה לבית ישראל: רבי שלמה קלוגר אב"ד ברודי; רבי מרדכי זאב איטינגא; רבי חיים הלברשטאם מצאנז; רבי אברהם לנדא; אב"ד טשכנוב; רבי יצחק מאיר אלתר מגור; רבי יצחק נתן ליפשיץ אב"ד שאנטאב; רבי יהושע העשיל אשכנזי אב"ד לובלין; רבי מאיר אוירבך אב"ד קאליש; רבי פנחס זאב מו"ץ בקויל; רבי דוב בעריש מייזליש אב"ד ווארשא.
- ^ המגיד ב, גיליון 12 ,ט"ז בניסן תרי"ח, עמ' 47; ביטול מודעה, הקדמה.
- ^ רבי שלמה קלוגר במכתבו במודעה לבית ישראל עמ' ט"ו.
- ^ מאיר עיני הגולה, מכתב על האיסור של מצות מכונה, באתר אוצר החכמה
- ^ הודפס בברסלוי.
- ^ כמשחק מילים על 'מודעה לבית ישראל' ובפראפרזה על 'ביטול מודעה' – מונח הלכתי.
- ^ יהודה אהרן קלוגר, תולדות שלמה, עמוד קי
- ^ המגיד ג, אדר א תרי"ט, גיליון 7 ,עמ' 26-25 ;אדר ב תרי"ט, גיליון 10 ,עמ' 39-38.
- ^ יהודה אהרן קלוגר, תולדות שלמה, עמוד קיג.
- ^ שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן שס
- ^ רבי צבי יחזקאל מיכלסון, בית יחזקאל, יהודה אהרן קלוגר, תולדות שלמה, עמוד קי
- ^ רבי אברהם יהושע פריינד, מאור יהושע, סימן יא, באתר היברובוקס.
- ^ בפרשבורג התיר הכתב סופר את מצות המכונה עקב בעיות גדולות שראה באפיה של מצות ביד, ולאחר שבחן את המכונה יחד עם בית דינו, וקבע תקנות מיוחדות לגבי האפייה. אך כתב שאין ללמוד מהיתרו למקומות אחרים, "ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, הכל לפי המקום והזמן, ושעת הדחק. ולא קבלתי אחריות דאחרינא עלי". (תשובתו שהובאה בביטול מודעה).
- ^ על פי דרשת חז"ל על הפסוק "ושמרתם את המצות" מצה המשתמרת לשם מצה (מסכת פסחים, דף ל"ח עמוד ב' ודף מ' עמוד א')
- ^ רבי יהושע העשיל אשכנזי, מודעה לבית ישראל
- ^ החידושי הרי"ם מודעה לבית ישראל.
- ^ במהרי"ל[דרוש מקור מלא][דרושה הבהרה].
- ^ רבי מרכי זאב איטינגא ורבי פנחס זאב במודעה לבית ישראל.
- ^ אורח חיים, סימן ת"ס, סעיף ב'.
- ^ 24.0 24.1 24.2 רבי מרדכי זאב איטינגא במודעה לבית ישראל.
- ^ שולחן ערוך חלק אורח חיים סימן ת"ס סעיף א' ובמשנה ברורה שם.
- ^ רבי שלמה קלוגר, מודעה לבית ישראל.
- ^ 27.0 27.1 רבי שלמה קלוגר, ש"ות האלף לך שלמה סימן ל"ד בהשמטות; רבי משולם יששכר הורוביץ, שו"ת בר ליואי חלק אורח חיים סימן י"ט; רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, שו"ת לבושי מרדכי חלק אורח חיים סימן פ"ה.
- ^ רבי שלמה קלוגר, מודעה לבית ישראל. רבי שלום מרדכי שבדרון שו"ת מהרש"ם חלק ד' סימן קכ"ט.
- ^ בשו"ת דברי חיים חלק או"ח סימן כ"ט, אסר את המצות מכונה, וכתב שזהו חמץ גמור, מ"טעם הכמוס". אבל בשו"ת דברי חיים בחלק יורה דעה סימן א', לגבי עניין טויית ציצית על ידי מכונה, שם הוא מסביר את הטעם שהדבר פסול, כיון שהציצית לא נעשית על ידי אדם, בפרט, כי אופני המכונה משתנים כמעט בכל יום, ומי יודע מה למחר יהיה. לדעת רבי יואל טייטלבוים בספרו ויואל משה מאמר שלוש השבועות סימן קמ"ג, שכאן גילה לנו הדברי חיים, את טעמו הכמוס. אמנם הוא לא רצה לומר זאת במפורש, אבל הוא התיירא מהטעם הזה. וראה גם בספר איש האמת דף ק"נ,(משה יהודה נחמיה הלברשטאם שנת ה'תש"ע). .
- ^ רבי שלמה קלוגר, מודעה לבית ישראל , שו"ת האלף לך שלמה ,סימן ל"ב בהשמטות.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"ט, סעיף ב'
- ^ רבי שלמה קלוגר ורבי מרדכי זאב איטינגא במודעה לבית ישראל.
- ^ רבי מרדכי זאב איטינגא במודעה לבית ישראל, רבי שלמה קלוגר שו"ת האלף לך שלמה סימן ל"ד בהשמטות.
- ^ החידושי הרי"ם ,הביאו בשמו רבי יהודה סגל רוזנר בספר אמרי יהודה שם הביא מקור שעיסה רכה ממהרת להחמיץ מקשה, ויתכן שלחץ המכונה גורם לריכוך רב של הבצק וממהר להחמיץ.
- ^ שולחן ערוך חלק אורח חיים סימן תנ"ט, סעיף א'. ובמשנה ברורה סעיף קטן מ"א.
- ^ רבי מרדכי זאב איטינגא מודעה לבית ישראל; רבי שלמה קלוגר שו"ת האלף לך שלמה בהשמטות סימן ל"ד; רבי רפאל סג"ל צימטבוים אור לפארו סימן תנ"ט.
- ^ רבי שלמה קלוגר, מודעה לבית ישראל , שו"ת האלף לך שלמה ,סימן ל"ד בהשמטות.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"ט, סעיף ב'
- ^ טענה זו כתב רבי יעקב קופל אב"ד וורמייזא בביטול מודעה שהתיר את המכונה אבל לא באופן כזה.
- ^ רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר שו"ת לבושי מרדכי אורח חיים סימן פ"ה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תס"ב, סעיף ב'
- ^ רבי יחזקאל שרגא משינובה, דברי יחזקאל, בליקוטים שבסוף הספר)
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת"ס, סעיף א'
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ז עמוד א'
- ^ רבי משה שטרנבוך שו"ת תשובות והנהגות חלק אורח חיים חלק ג' סימן קכ"ח.
- ^ לשונו של רבי יוסף שאול נתנזון: "וכל מי שעומד בשעת אפיית המצות יעיד כמה מכשולות נתהוו בעשיית המצות הנערכות על ידי אנשים ועבדים קלי הדעת, וכל אנשי עירנו (=לבוב) יעידון יגידון כזאת. כי זה שנתיים שנתמניתי לרב אב"ד פה תיקנתי שיעמידו נאמנים בכל בית מאפה המצות. ובכל זאת מצאנו הרבה מכשולות שגנבו הרבה עיסות וגם כיחשו ואפו לחמם בין פרק לפרק. וגם כשעומדים כל היום וכל הלילה נחלש כוחם. ויותר יש לחשוש מהחששות שלו (=של האוסר). אבל במאשין הלז עובדים אנשים בעלי כח יהודים, ועובדים עבודתם בשלמות ויאפו הרבה ביום אחד יותר מתנורים אחרים וגודל המהירות אין לשער".
- ^ לשון רבי אריה צבי פרומר, ארץ צבי מועדים, דרשה לשבת הגדול.
- ^ רבי אברהם בורנשטיין שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים, סימן תקל״ו.
- ^ 49.0 49.1 רבי שמואל ענגיל שו"ת מהר"ש ענגיל חלק ז', סימן קי"ח.
- ^ רבי יוסף שאול נתנזון טען כנגדו, בראיה מלחם הפנים שהיה נאפה בצורה מרובעת.
- ^ רבי יהודה אסאד שו"ת מהר"י אסאד חלק אורח חיים סימן קנ"ז.
- ^ רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון שו״ת המהרש״ם חלק ב' סימן ט"ז; רבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג שו״ת מחזה אברהם סימנים ק"ג ק"ה; רבי פנחס סג"ל צימטבוים שו"ת דברי פנחס חלק א' סימן ט"ז; ועוד.
- ^ פסקי תשובות אורח חיים תס
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"ו, סעיף א'.
- ^ והמשנה ברורה פסק בשער הציון באות י' שאין להקל, אפילו בדיעבד, בעיסה שיש בה יותר מג' קבין (לכל היותר: כ- 7.2 ליטר).
- ^ משנה ברורה שם (סעיף קטן א)
- ^ 57.0 57.1 57.2 57.3 מנחם מנדל אייזנבערג, מצות מכונה החדישות.
- ^ אורח חיים, סימן תס"א, סעיף א'.
- ^ רבי אברהם דוד הורוביץ, שו"ת קנין תורה בהלכה, חלק ד, סימן נ.
- ^ רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תס"א, סעיף ה'בשם מהרי"ל. מצה נפוחה אינה חמץ ממש ולכן מותרת בהנאה ובאכילה לאחר הפסח (ראו במשנה ברורה סימן תס"א, סעיף ל"ה)
- ^ מגן אברהם תס"א ס"ק יג בשם השל"ה
- ^ גולדברג, ישראל, ארח דוד - רבי דוד בהר"ן, רבי דוד בהר"ן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) הערה 250.
- ^ 63.0 63.1 63.2 63.3 רבי ישראל דוד הרפנס, פרי תמרים - 1981 תשמ"א ניסן, באתר היברובוקס
- ^ על פי הרמ"א בחלק אבן העזר סימן קנ"ד לגבי גט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ז עמוד א'
- ^ בשם רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגדה של פסח ארזי הלבנון עמוד קט׳׳ו.
- ^ הליכות שלמה פסח, פרק ז', סעיף י', הערה 46.
- ^ ושמרתם את המצות, באתר היברובוקס.
- ^ 69.0 69.1 רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן ר"א.
- ^ רבי שמואל הלוי ואזנר שו"ת שבט הלוי חלק אורח חיים סימן קי"ז.
- ^ רבי משה שטרנבוך שו"ת תשובות והנהגות חלק אורח חיים חלק ד' סימן ק'.
- ^ רבי חיים קנייבסקי אליבא דהילכתא חפ"ז עמוד מ"ז. הרב מנחם מנדל פוקס דברות מנחם מוקצה סימן י"ז.
- ^ הרב יצחק זילברשטיין חשוקי חמד על מסכת עירובין, דף פ"א, עמוד א', ד"ה הא בחלת נחתום.
- ^ הרב גבריאל ציננער נטעי גבריאל הלכות פסח, חלק א', פרק מ"ד, סעיף ג', הערה ד'.
- ^ רבי אשר פריינד עטרת יהושע אות קמ״א, וז"ל: שהרי אפילו לשיטת הדברי חיים שהוא חמץ גמור, מ״מ הרי בעצמו הקיל למכור חמץ בעין לנכרי . .
- ^ ספר זכור לאברהם, הלכות פסח, מצות מכונה, בשם רבי אברהם יצחק קאהן דלפי מה שנפסק שמאכילין אותו הקל הקל תחילה, אז מי שיש לו דבר איסור ומצות מכונה וחייב לאכול מפני פיקוח נפש יאכל את האיסור (שאין בו כרת) ולא את המצות שהן חמץ.
- ^ הרב גבריאל ציננער נטעי גבריאל הלכות פסח, חלק א', פרק ס', סעיף ט"ז, בשם רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.
- ^ הגדה של פסח בית צדיקים בשם רבי שלמה הלברשטאם.
- ^ אשרי האיש פרק ס' בשם רבי יוסף שלום אלישיב.
- ^ יהודה אהרן קלוגר, תולדות שלמה, עמוד קה.
- ^ קול תחנה קול טחנה, ירושלים תרעב, באתר היברובוקס
- ^ דף הספר באתר הספרייה הלאומית
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.