מצה עשירה
מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן באופן דומה למצה, אולם במקום ללוש את הקמח במים הוא נלוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).
על פי ההלכה, מצה עשירה אינה כשרה למצוות אכילת מצה בליל הסדר[1], אך קיימת מחלוקת לגבי אכילת מצה עשירה בשאר ימי חג הפסח. בקרב האשכנזים ויוצאי גאורגיה אכילת מצה עשירה אינה מותרת בפסח, אלא במידת הצורך עבור זקן או חולה[2].
כשרות לפסח
בתלמוד בבלי נאמר:
אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש - אין חייבין על חימוצה כרת.
בהמשך מובאת המחלוקת:
אין לשין עיסה בפסח ביין ושמן ודבש, ואם לש - רבן גמליאל אומר תשרף מיד, וחכמים אומרים יאכל.
ממנה משתמע שגם לפי חכמים אין ללוש עיסה לכתחילה במי פירות.
בהסבר הסוגיות שתי שיטות עיקריות בראשונים:
- שיטת רש"י: עיסה שנילושה במי פירות יכולה להחמיץ, אולם היא לא הופכת לחמץ גמור האסור בכרת אלא ל"חמץ נוקשה" האסור רק בלאו ולא בכרת.
- שיטת רבנו תם: עיסה שנילושה במי פירות בלבד לא תחמיץ לעולם, אולם אם יש בעיסה גם מים היא עשויה להחמיץ ל"חמץ נוקשה".
הרמב"ם והשולחן ערוך פוסקים כשיטה השנייה, שעיסה שנילושה במי פירות כלל אינה מחמיצה ובהתאם מתירים אכילת מצה עשירה בשאר ימי הפסח, בתנאי שלא הוכנסו לעיסה מים. הרמ"א כותב שאין אוכלים מצה עשירה בפסח וטעמים שונים נתנו לכך. סיבה אחת שניתנה היא בגלל החשש שבמי הפירות נכנסה כמות קטנה של מים ובמקרה כזה העיסה של המצה העשירה יכולה להחמיץ במהירות רבה. סיבה שנייה היא החשש לדעת רש"י שמי פירות מחמיצים ושהעיסה החמיצה. האבני נזר כותב שסיבות אלו חלשות מאוד, שכן ניתן לשמור שלא יכנסו לעיסה מים וניתן לאפות את המצה במהירות באופן שלא תחמיץ. האבני נזר מציין טעם שלישי, שהתורה אומרת "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני" ועל כן מי שרוצה לאכול לחם בכל שבעת ימי הפסח צריך לאכול לחם עוני ולא מצה עשירה[3].
עוגיית יין
סוג של מצה עשירה בימינו, היא זו המכונה "עוגיית יין"[4]. הרב אברהם יוסף נתן לעוגיות אלו הכשר לפסח, בנימוק שהחומרים המוספים להם הם בכמות קטנה מאוד אשר אינה משפיעה על מהות העוגיות כמצה עשירה אשר אינה מחמיצה[5]. לעומתו, הרב מרדכי אליהו והרב יעקב יוסף פסקו שאין לאכול את העוגיות הללו בפסח ושיש לבערם מהבית כדין חמץ גמור[6].
בערב פסח
בגלל האיסור לאכול מצה בערב הפסח, ישנם האוכלים בערב פסח מצה עשירה, אשר אינה כלולה באיסור מכיוון שהיא אינה כשרה למצוות אכילת מצה בליל הסדר. במיוחד משמשת המצה העשירה בשנים בהן הפסח יוצא ביום ראשון. בשנים אלו יש צורך על פי ההלכה לבער את החמץ מהבית קודם השבת. מכיוון שבשבת זו אסור לאכול מצה, המצה העשירה מהווה פתרון לצורך קיום סעודות שבת ללא חמץ. רבי יוסף קארו, הפוסק שמצה עשירה מותרת בפסח, ממליץ על אכילת מצה עשירה לסעודה שלישית. הרמ"א לעומת זאת כותב שאין לאכול מצה עשירה לסעודה שלישית, כמו שאין לאכול מצה עשירה בחג עצמו[7].
מדברי הרמ"א עולה שאין לאכול מצה עשירה בערב פסח כדין חמץ, אולם לדברי הרב יחזקאל לנדא האיסור הוא רק מחצות היום[8].
בליל הסדר
לפי רוב הדעות מצה עשירה אינה כשרה למצת מצווה בליל הסדר והובאו לכך שתי סיבות:
- בתורה כתוב: "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני" ומצה שיש בה מי פירות היא מצה של עשירים ולא של עניים[9][10].
- מי פירות אינם מחמיצים ועל כן עיסה שנעשית במי פירות אינה יכולה להחשב מצה. בעקבות טעם זה, יש המבדילים[11] בין מצה עשירה שנילושה רק במי פירות ללא מים שאסורה בליל הסדר, לבין מצה עשירה שנילושה במים ובמי פירות שמותרת בליל הסדר. יש המדייקים ברמב"ם שהוא סובר שאפילו לא הוכנסו במצה שנילושה במי פירות מים כלל, הרמב"ם סובר שניתן לצאת בה ידי חובה בליל הסדר.
הרמב"ם מבדיל בין סוגים שונים של מצה עשירה וקובע[12]:
”מצה שלשה במי פירות, יוצא בה ידי חובתו בפסח. אבל אין לשין אותה ביין, או שמן, או דבש, או חלב משום "לחם עוני", כמו שביארנו. ואם לש ואכל, לא יצא ידי חובתו.”
הרמב"ן חולק על הרמב"ם וטוען שעיסה שנילושה במי פירות, בין אם היה בהם מים ובין אם לאו, אינה כשרה למצת מצווה בליל הסדר[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב שמואל היבנר, מצה עשירה בערב פסח שחל להיות בשבת, בתוך הדרום, ניסן תשל"ד, עמ' 21–23, באתר היברובוקס.
- שמואל שפירא, למה מצה עשירה אסורה בפסח רק לאשכנזים?, באתר ynet, 14 במרץ 2010
- הרב יהודה יונגסטר, מצה עשירה למצוות ליל הסדר, ישיבת ההסדר אורות שאול בפתח תקווה, ב' ניסן תשס"ח
- מידע על מצה עשירה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ה', הלכה כ'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תס"ב, סעיף ד', בהגהת רמ"א
- ^ הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר, אורח חיים, סימן שע"ז, באתר היברובוקס
- ^ הרב עידוא אלבה, עוגיות מצה עשירה בימינו – מתוך הספר מצה עשירה, אתר המכון לרבני יישובים קריית ארבע חברון
- ^ מכון כושרות, עוגיות פפושדו - כושרות
- ^ שמעון כהן, הרב יוסף אליהו: מצה עשירה - חמץ גמור, ערוץ 7, 18 באפריל 2011
- ^ שו"ע אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף א', באתר היברובוקס
- ^ הרב לנדא מביע תמיהה על דברים אלו של הרמ"א וטוען שאין סיבה לאסור מצה עשירה בערב פסח, אלא רק בחג עצמו. אולם מכיוון שהרמ"א אסר הוא כותב שאין לאכול מצה עשירה בערב פסח אלא "לצורך קצת אפילו אינו לצורך חולה וזקן" יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא, סימן כ"א, עמ' 22, הוצאת הלכה ברורה, ניו יורק, באתר היברובוקס. השערי תשובה מביא את דבריו בפירושו על השולחן ערוך שערי תשובה, שו"ע אורח חיים, סימן תמ"ד, באתר היברובוקס
- ^ בגמרא נאמר: :"רבי עקיבא אומר: ... מה תלמוד לומר 'לחם עני'? פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש
- ^ הלכות רב אלפס, חלק שלישי, פסחים, דף יא עמ' א', מהדורת אמשטרדם, באתר היברובוקס
- ^ למשל, המגיד משנה, הלכות חמץ ומצה פרק ו', הלכה ו'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ו', הלכה ו'
- ^ מלחמות ה' על הלכות רב אלפס, חלק שלישי, פסחים, דף יא עמ' א', מהדורת אמשטרדם, באתר היברובוקס
33698645מצה עשירה