ספר חגי

ספר חגי הוא הספר העשירי באוסף ספרי הנבואות תרי עשר בחטיבת הנביאים שבתנ"ך. חגי חי בתקופת דריווש וספרו נערך על ידי אנשי כנסת הגדולה.

תוכן הספר

ספר חגי

מספר פרקים	2
מספר פסוקים	38
סדרת ספרים	תרי עשר
הספר הקודם	ספר צפניה
הספר הבא	ספר זכריה

הרעיון העיקרי בספר הוא חידוש ימי בית ראשון על ידי בניית בית המקדש השני וחזרת המלוכה ביהודה, ומרבית הפסוקים עוסקים בתיאור מאמצי השכנוע והעידוד של חגי לבניית בית המקדש. עם זאת, ישנה פסקה בספר (ב', י'-י"ד), בה מנהל חגי שיחה עם הכהנים, שמטרתה על פי פרשני תור הזהב, המסתמכים על הגמרא (מסכת פסחים יז ע"ב), מדובר בתוכחה או בבדיקה האם יודעים הכהנים את דיני טומאה וטהרה, ובכך מוכנים לעבודה בבית המקדש. בגמרא חלוקים האמוראים האם ידעו הכהנים להשיב היטב או לא. לפי פרשנות חדשה יותר, נאם חגי נגד שיתופם של עמי הסביבה בבניין בית המקדש^{[דרוש מקור]}.

בתחילת הספר מתאר חגי את המצב הכלכלי הגרוע, ומתאר את הדרך הפשוטה והישירה לשפר אותו- בניין המקדש: "פָּנֹה אֶל-הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט, וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ; יַעַן מֶה, נְאֻם ה' צְבָאוֹת?! יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר-הוּא חָרֵב, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ! עַל-כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל, וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ" (א', א'-ט').

הספר מספר לנו גם על תוצאות נבואותיו של חגי: "וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן-שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל ה', וְעַל-דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' אֱלֹקֵיהֶם... וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי ה'...וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית ה'" (א', י"ב-י"ד). גם בספר עזרא (פרק ה פסוק א) מוזכר חגי כאחד מן הנביאים שזירזו את העם לבנות את בית המקדש, ודבריו נפלו על אוזניים קשובות.

לאחר מכן משיב הנביא לטענות העם, הנשמעות בספר עזרא: "וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת-הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ, זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם, בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל" (עזרא, ג', י"ב). לפיו, המגמה המרכזית בבניין בית המקדש אינה ליצור בניין מפואר, אלא מקום בו הושקע - באופן יחסי - מכספם ומאמציהם של ישראל. העם יעשה את שביכולתו, ומן השמיים יסייעו: "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן-הָרִאשׁוֹן, אָמַר ה'" (ב', ט'). נבואה זו נתגשמה לאחר מכן, כפי שמעידה הגמרא: "מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא? אמר אביי...: זה בנין הורדוס" (מסכת סוכה נא ע"ב).

נקודת המפנה בספר מתרחשת ביום כ"ד בכסלו. ביום זה החלו העם בפועל להקים את המקדש, והניחו את יסודותיו. חגי אומר שהחל מיום זה - יום יסוד היכל ה', יחל שינוי משמעותי במצב החקלאי והכלכלי בארץ, וזאת בזכות הקמת המקדש.

בסופו של הספר מבטיח חגי: "וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת, וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם; וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ, וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם, אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו". כנראה מתייחס חגי למאורעות פוליטיים צבאיים וניסיונות מרד נגד דריווש הראשון שאירעו בתקופתו. הוא מרגיע את זרובבל: "בַּיּוֹם הַהוּא... אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי... וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי-בְךָ בָחַרְתִּי" (ב', כ"ב-כ"ג), ורומז בכך לחידוש ימי המלוכה (על פי חלק מן הדעות, היה זרובבל בן שאלתיאל נצר לבית דוד).

חלוקה

הספר מורכב משלושים ושמונה פסוקים, המחולקים לשני פרקים. המסורה היהודית מחלקת את הספר לשמונה פרשיות, חמש פתוחות ושלוש סתומות. מספר הנבואות בספר לא ברור לגמרי. לפי רוב הפרשנים, ישנן ארבע נבואות בספר (פרק א'; פרק ב פס' א-ט; י'-י"ט; כ'-כ"ג). דעת מיעוט (רבי יצחק אברבנאל, רד"ק) קובעת, לעומת זאת, שחמישה עשר הפסוקים הראשונים מהווים שתי נבואות נפרדות (פסוקים א'-ב', ג'-ט"ו) ולכן ישנן חמש נבואות בספר.

חגי הנביא

ערך מורחב – חגי

בכתובים לא נודעו פרטים רבים על הנביא חגי כאדם פרטי, כיוון שהוא נזכר רק בספרו ובספר עזרא (פרק ה', פסוק א', פרק ו', פסוק י"ד). על פי מסורת חז"ל, חלק חשוב משלשלת החכמים המעבירים את התורה מדור לדור:

"”...ועזרא ובית דינו קבלו מברוך בן נריה ובית דינו, בית דינו של עזרא הן הנקראין אנשי הכנסת הגדולה והם: חגי זכריה ומלאכי ... והרבה חכמים" (רמב"ם, הקדמה למשנה תורה)”.

זמן הנבואה

בספר חגי מצוינים בפירוש מספר תאריכים, כולם בשנת שתיים לדריווש. ולכן השנה היא 350 לפנה"ס.

אין זה אומר, כמובן, שחגי נתנבא רק בימים אלו, ורק בתקופה זו. ידוע הכלל החז"לי: "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה" (בבלי, מסכת מגילה יד ע"א), לפיו רק הנבואות שנצרכות לעתיד לבוא נכתבו, וייתכן שישנן נוספות שלא הועלו על הכתב.

הנבואה הראשונה נמסרה ביום הראשון לחודש השישי (הוא חודש אלול); הנבואה השנייה נמסרה בעשרים ואחד לחודש השביעי (תשרי). יש לשים לב - מדובר ביום השביעי של חג הסוכות, הושענא רבה. סביר שניצל חגי את ההזדמנות לנאום בפני קהל רב שנאסף בחג זה.

שתי הנבואות האחרונות בספר נאמרו לחגי ביום אחד, העשרים וארבעה לתשיעי (כסלו) - יום ייסוד היכל ה'.

סגנון

סגנונו של חגי מתאפיין בפשטות. אין בספרו מליצות ואין חזיונות (שלא כבנבואות זכריה, בן תקופתו).

חגי עצמו מוזכר בספר רק בגוף שלישי.

שמות החודשים נקראים על פי מניינם מחודש ניסן, כפי המניין העברי הקדום המופיע בתורה ובנביאים, זאת בשונה מספר זכריה בו משולב מניין החודשים העברי לצד שמותיהם הבבליים (תשרי, חשוון, וכו').

בספר חגי חוזרות פעם אחר פעם הדגשות, שחגי נשלח על ידי ה'. כך למשל, צמד המילים "נְאֻם ה'" חוזר 12 (!) פעמים. דוגמה יפה נוספת לכך, היא המשפט: "וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ ה' בְּמַלְאֲכוּת ה' לָעָם לֵאמֹר" (א', י"ג). בהקשר ההיסטורי, קל להבין את ההדגשות. חגי היה מאחרוני הנביאים, ובתקופתו הורגש מחסור בנביאים שנשלחו באמת על ידי ה'. כותב הספר טורח להטעים ולהדגיש שחגי הוא נביא כזה.

פסקאות רבות בספר חגי ערוכות בצורת דו-שיח (אף על פי שבמרבית הפעמים לא מובאת תשובת הצד השני).

קישורים חיצוניים

• ספר חגי, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר חגי, באתר "תורת אמת"
• ספר חגי, באתר ויקיטקסט
• ספר חגי, באתר מכון ממרא
• ספר חגי באתר שיתופתא
• מאמרים על חגי, יהושע רוזנברג, אתר דעת.
• מבצע ההסברה לבניין המקדש, אראל סגל, אתר ארגון נוער חובב תנ"ך (נח"ת).
• סיכום ספר חגי, מאירה נורדן.

• H. G. Mitchell, J. M. P. Smith, & J. A. Bewer, Haggai, Zechariah, Malachi and Jonah (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1912. Online copy at the Internet Archive

בספר חגי מצוינים תאריכים מדויקים של נבואותיו, בדומה לנבואות יחזקאל וזכריה, ובשונה מנבואות נביאים אחרים.