יחזקאל

יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא), היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל. לפי כמה שיטות, יחזקאל נחשב במעמד של ראש הקבלה, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידו לחולדה הנביאה, או לעזרא הסופר, או לאנשי כנסת הגדולה.

כתיבת ספר יחזקאל מיוחסת בחז"ל לאנשי כנסת הגדולה.

רקע

יחזקאל נקרא "בן-בוזי הכהן". הפירוש המקובל הוא, שהיה בנו של כהן בשם בוזי, אשר יש מפרשים המייחסים אותו לירמיהו. דעה אחרת אומרת שיחזקאל היה צאצא ממשפחת אלעזר בנו השלישי של אהרון הכהן, לעומת ירמיהו שהיה צאצא ממשפחת איתמר הכהן בנו הרביעי של אהרון ^{[דרוש מקור]}.

יחזקאל גלה בגלות יהויכין שנקראת גם גלות החרש והמסגר על ידי בבל. הוא התגורר ליד נהר כבר שבבבל ושם ניבא ליושבי הגולה. לדבריו הוא החל להתנבא חמש שנים לאחר גלות יהויכין, דהיינו בשנת ג'של"ב, 5 שנים לאחר גלות יהויכין. הנבואה המאוחרת ביותר שלו מתוארכת לשנת ג'שנ"ג, כ-15 שנה לאחר חורבן בית ראשון. מהאמור עולה שיחזקאל ניבא כנראה במשך כ-25 שנה.

אשת יחזקאל מוזכרת בנבואתו (להלן) אך לא מצוין שמה.

על פי המסורת קבור יחזקאל בכפר אל-כפל שבעיראק.

אופי נבואתו

נבואתו של הנביא יחזקאל מאופיינת במראות מרשימים וגדולים. המפורסם והראשון שבהם הוא "מעשה מרכבה" שמתאר על דרך הסוד את התגלות ה' בעולם ודרך הנהגתו. חזון ידוע אחר הוא חזון העצמות היבשות, המתאר את גאולת עם ישראל על דרך תחיית המתים. נבואה מרכזית נוספת בדברי יחזקאל היא הנבואה בפרקים שבסוף ספרו שמדברת על בניית בית המקדש (שעל פי חז"ל היא מוסבת על בית המקדש השלישי) בו מתוארים מידות המקדש, קורבנות מיוחדים שיוקרבו בו והשראת השכינה שבו. בנוסף, מיד לאחר מכן - מתוארת חלוקה מחודשת של הארץ לשבטים לעתיד לבוא, שלא כמו החלוקה שהייתה בימי יהושע, כאשר בנוסף על החלוקה לשבטים יש גם שטח מוקצה ל"נשיא" שכולל את ירושלים.

אזכור נוסף למראות הנבואה של יחזקאל ניתן למצוא על דרך השלילה, כאשר המדרש מתאר את קריעת ים סוף: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל".

יש הבדל בתוכן נבואותיו לפני חורבן בית המקדש ולאחריו. עד לחורבן - יחזקאל הוכיח את יהודי הגולה על חטאיהם. הוא הודיע שחטאיהם הביאו לגלות ולשעבוד, והזהיר מפני חורבן שלם ושיעבוד קשה יותר אם לא יחזרו בתשובה. כמו ירמיהו, שניבא באותה תקופה בארץ־ישראל, טען יחזקאל שמקדש ה' לא יספק להם הגנה אוטומטית, ושנביאי השקר מעוררים תקוות שווא ומטעים אותם, ושאין לתכנן תחבולות מדיניות כנגד בבל.

לאחר החורבן - חדל יחזקאל מנבואות התוכחה והפורענות, ונבואותיו הן נבואות נחמה. הוא מנבא על שיבת הגולים לארץ ישראל, על בניין הארץ ובניין בית המקדש, ועל עתידו המזהיר של העם המתחדש בארצו. נבואתו של יחזקאל גדושה בחזיונות ובמראות, והוא מדגיש הרבה שמה מפעיל אותו הם "יד ה'" ו"רוח ה'".

יחזקאל, שהיה גם כהן, כולל בנבואותיו גם מסורות כוהניות מפורטות ומדוקדקות, ובהן תיאורים ארוכים של בית המקדש העתיד להבנות. ניתן לראות קשר לשוני-סגנוני ואף קשר תוכני בין יחזקאל לספר ויקרא, ושאלת הקשר בין שניהם נדונה במחקר.

בהרבה מנבואותיו, יחזקאל פותח בקריאה של ה' אליו בכינוי "בן אדם". המפרשים מתחבטים במשמעות של התואר הזה. רש"י בפירושו השני מביא, שזה היה "בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים", וכך גם מביא הרד"ק בפירושו הראשון, אך בפירושו השני הוא מביא שהכינוי הזה הוא על דרך החיוב: "לפי שראה פני אדם במרכבה - הודיעו כי ישר וטוב הוא בעיניו והוא בן אדם, לא בן אריה ולא בן שור ולא בן נשר". האברבנאל מביא את הפירוש של הרד"ק ומבארו על דרך משל. אדם מסמל השכלה, אריה מסמל גבורה, שור מסמל ממון ונשר מסמל כבוד, ובכך ה' רצה לרמוז ליחזקאל שבח שלא היה מתהלל בגבורה או עושר או כבוד אלא בידיעת ה' וכמו שאמר ירמיהו: "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה'".

נבואות יחזקאל

ערך מורחב – ספר יחזקאל

שינוי תפיסת הגמול

לאחר חורבן בית המקדש הראשון וגלות יהודה לבבל חשו הגולים עצב רב. תחושה זו לא נבעה רק מהגלות ועזיבת מולדתם, אלא מהתחושה שה' מאס בהם בגלל חטאי אבותיהם. בשל כעס ה' אין הם יכולים לחזור למולדתם ביהודה. כך, נוצר בעם היושב בבבל משבר ערכים: מדוע שינסו לחזור בתשובה אם ה' זוכר את חטאי אבותיהם ובגללם הם אלו שנענשים? יחזקאל נשלח מאת ה' ללמד תפיסת גמול חדשה והיא גמול אישי - כל אדם יישפט על פי מעשיו ולא על פי מעשי אבותיו, לטוב ולרע. השינוי בתפיסה זו מוצג בספר יחזקאל לאורך כל פרק י"ח, לדוגמה:

א וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. ב מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה. ג חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל. ד הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת

— יחזקאל, י"ח, א'-ד'

אומנם דברים דומים מופיעים גם אצל ירמיהו שקדם ליחזקאל באומרו:

(כח) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה: (כט) כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּעֲוֹנ֖וֹ יָמ֑וּת כָּל־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו:

— ירמיהו לא, כח-כט

חז"ל ביטאו את השוני בגישת התוכחה של הנבואה באומרם:

ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל, באו ארבעה נביאים וביטלום... משה אמר: פוקד עון אבות על בנים, בא יחזקאל וביטלה: הנפש החוטאת היא תמות

— תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד עמוד א'

.

נבואת בית המקדש השלישי

ערך מורחב – בית המקדש השלישי

הנביא יחזקאל הוא הנביא היחיד המקדיש פרקים רבים על בניית בית המקדש לעתיד לבוא. מבנה מקדש יחזקאל איננו שונה בהרבה מבית המקדש השני שנבנה על ידי העולים מבבל ומפרס באישור כורש ואשר שופץ על ידי הורדוס כמאה שנה לפני חורבנו, אולם ההבדל העיקרי בין תיאור המקדש על פי יחזקאל לבין תיאור המקדש במסכת מידות הוא העזרות וכן הסימטריה הריבועית שלו. על פי נבואת יחזקאל עתידה עזרת ישראל (היא עזרת כהנים ובה נבנה המזבח) העתידית להיות ריבועית ובגודל של 100 על 100 אמות. עזרת הנשים (או העזרה השנייה), לשם יוכלו כל הטהורים להיכנס, תהיה בגודל של 500 על 500 אמות (על פי הסבר הגאון מווילנה), ואילו הר הבית של יחזקאל יגדל לגודל של 3,000 אמה על 3,000 אמה, כלומר ישתרע משער יפו של היום במערב ועד לראש הר הזיתים במזרח. בדרום יתחיל הר הבית המקודש מתחתית עיר דוד של היום ועד למוזיאון רוקפלר של היום. כמו כן בנבואת יחזקאל ישנו פירוט רב של שערי המקדש והמבנה האדריכלי שלהם, פירוט שאיננו כתוב בספר מלכים ולא במסכת מידות.

ארץ ישראל

ערך מורחב – גבולי יחזקאל

מיד אחרי פרקי המקדש בנבואת יחזקאל, פונה יחזקאל לתאר את ארץ ישראל המקדשית. ארץ ישראל של יחזקאל מתחילה בצפון הרחוק, מן הור ההר שליד מפרץ אלכסנדרטה של היום, מערבה, דרך חתלון, לבוא צדדה, כולל את הערים חמת, ברותה, סבריים עד חצר עינן שבפינה הצפון מערבית של הארץ המובטחת. במזרח כולל יחזקאל בגבולות הארץ את מחוזות חורן, דמשק וגלעד, עד הגבול הדרומי שם מוזכרים המקומות תמר ומי מריבת קדש. מתוך שישה עשר מקומות או נקודות גבול, אפשר לזהות בוודאות רק שני מקומות הידועים היום: דמשק וחמת. על פי החוקרים^{[דרוש מקור]} י.מ. גרינץ, חיים בר-דרומא, פרופסור הרב דניאל מיכלסון ופרופסור יהודה גרינפלד, גבולות יחזקאל חופפים את ארץ כנען המקראית מאנטיוכיה בצפון ואת כל סוריה, עד הפרת ועד דלתת הנילוס והם תיאור נוסף של גבולות פרשת מסעי המובאים בספר במדבר. ארץ ישראל העתידית של נבואת יחזקאל תחולק לשלוש עשרה רצועות לרוחב הארץ כאשר רוחב כל רצועה מצפון לדרום תהיה עשרים וחמשה אלף קנים שהם כ-75 ק"מ. הרצועה הכוללת את ירושלים והמקדש תהיה נחלת הנשיא בשיתוף כוהני המקדש. אורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום על פי יחזקאל יהיה כ-975 ק"מ.

מות אשת יחזקאל

דמותה של אשת יחזקאל מופיעה בנבואת הנביא מסמלת את מצבו של עם ישראל לאחר החורבן. דבריו אמורים לגרום לטלטלה ולזעזוע. ה' מודיע לנביא על מותה הקרב של אשתו ואכן אשת יחזקאל מתה בערב. למחרת בבוקר נהג יחזקאל כאשר צווה על ידי ה' ולא נהג מנהגי אבלות. ההודעה על מותה של אשת יחזקאל משמשת כרמז מטרים להתנהגותו מעוררת הפליאה של הנביא לאחר מות אשתו, כאשר אינו נוהג מנהגי אבלות:

טו וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. טז בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ. יז הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. יח וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי.

— יחזקאל כ"ד, ט"ו-י"ח

התנהגות זו רומזת על מצבו של עם ישראל לאחר החורבן. שליחותו הנבואית של יחזקאל, דורשת ממנו לוותר על תשוקותיו האישיות. השליחות תובעת ממנו התנהגות מנוגדת לרגשותיו האישיים, הושע לדוגמה, צווה לשאת את גומר בת דבליים, אשת זנונים ולהוליד ממנה ילדים. מעשה זה של כיבוש היצר, הוא סימבולי ומביע את אמונתו המוחלטת בה'. מעשים סימבוליים אלו מועברים אל הקהל.

חז"ל מזהים את ה'פאר' מהציווי 'פארך חבוש אליך' עם התפילין ולומדים מכאן שדווקא יחזקאל צריך להיות עם תפילין באבלותו אבל לאבל רגיל לפני קבורת המת אסור לחבוש תפילין.[1]

פסוק י"ז פותח בקריאה ליחזקאל לא להתאבל על אשתו. הנאמר לאחר מכן מבהיר את מנהגי האבל שנהגו בתקופה הזו בישראל:

כב וַעֲשִׂיתֶם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עַל-שָׂפָם לֹא תַעְטוּ, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ. כג וּפְאֵרֵכֶם עַל-רָאשֵׁיכֶם, וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם-לֹא תִסְפְּדוּ, וְלֹא תִבְכּוּ; וּנְמַקֹּתֶם, בַּעֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, וּנְהַמְתֶּם, אִישׁ אֶל-אָחִיו. כד וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה תַּעֲשׂוּ: בְּבוֹאָהּ-וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי אֲדֹ-נָי אלוקים

— יחזקאל, כ"ד, כ"ב-כ"ד

הכתוב מציין כי אין להתנהג כמתאבל על המת, לא לכסות את הראש, לא לכסות שפם ואיסור לאכול מלחמם של האחרים. מאיסורים אלו עולה כי אלו היו מנהגי האבלות באותה תקופה.

ראו גם

• קבר יחזקאל הנביא
• יחזקאל (שיר)
• הכהנים בני צדוק
• גבולי יחזקאל
• בית המקדש השלישי
• נבואת הלבנה
• אהלה ואהליבה
• פלטיהו בן בניהו

לקריאה נוספת

• רימון כשר, יחזקאל, סדרת "מקרא לישראל", הוצאת מאגנס ועם עובד, 2004.
• לאה מזור, "מסע נחל הפלאים מן המקדש אל הים (יחזקאל מז, א-יב) : סילוק התוהו ובריאה חדשה", בתוך: רחל אליאור (עורכת), גן בעדן מקדם, ירושלים תש"ע (2010), עמ' 81–104.
• אמנון בזק, יחזקאל: הנביא שהיה בן אדם, הוצאת מגיד-קורן, ירושלים תשפ"א

קישורים חיצוניים

• חזון העצמות היבשות, מאת רימון כשר, בתוך מאגר המידע של אתר מקראנט
• רשימת מאמרים על יחזקאל באתר רמב"י
• החלונות הגבוהים - יחזקאל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:14) - שיר על הנביא, בו מוזכרים אירועים בולטים.
• ארץ ישראל על פי נבואת יחזקאל ישראל המקדשית
• ארץ ישראל על פי נבואת יחזקאל ישראל המקדשית
• יחזקאל, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35589452יחזקאל