הימן האזרחי
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
חסר בערך זה מידע יהודי/תורני מהותי. פירוט: חיברו בן הימן המשורר להימן האזרחי שלא בטוח שהם אותו אדם, ראו אבן עזרא ורד"ק על תהילים פח א.
| ||
חסר בערך זה מידע יהודי/תורני מהותי. פירוט: חיברו בן הימן המשורר להימן האזרחי שלא בטוח שהם אותו אדם, ראו אבן עזרא ורד"ק על תהילים פח א. |
הֵימָן, הוא אישיות מהתנ"ך, אחד משלושת ראשי הלויים המשוררים בימי דוד ובנו שלמה[1]. שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח. הוא מונה לתפקידו כמשורר על ידי דוד כשזה העלה את ארון הברית לירושלים, והמשיך בתפקידו אף בזמנו של שלמה לאחר בנין בית המקדש הראשון[2]. הימן היה בנו של יואל, נכדו של שמואל ומשושלת קהת[3].
השם הימן נזכר מספר פעמים במקרא: כבנו של זרח,[4] ופעם נוספת כאחד מחכמי המקרא לצד איתן האזרחי ששלמה עולה עליהם בחכמתו.[5]
הימן מופיע בכותרתו של מזמור תהילים פ"ח[6]. יש הסוברים כי הכינוי 'האזרחי' הבא במזמור הוא המשורר מימי דוד אשר שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח או אחד מבניו הנקרא על שמו.[7]
ספר דברי הימים מתואר אסף בן ברכיהו אשר עומד מימינו של הימן: ” וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ”.[8] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[9] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[10] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת משפחת הלויים.[11]
במסכת נזיקין, בבא בתרא מייחסים את כתבי דוד בין היתר להימן:[12]
.
הערות שוליים
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ט"ז
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ד
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ו'
- ^ ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י"א
- ^ ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א'
- ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, ע"מ קכח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק כ"ד
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוקים ט"ו-י"ז, י"ט
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ג.
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 102.
- ^ בבא בתרא, י"ד-ט"ו.