ספר דניאל
| תקופת התרחשות | בין גלות יהויכין ועד לתחילת ימי הבית השני. |
|---|---|
| מספר פרקים | 12 |
| מספר פסוקים | 357 |
| סדרת ספרים | כתובים |
| הספר הקודם | מגילת אסתר |
| הספר הבא | ספר עזרא |
| דמויות מרכזיות | דניאל |
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים[1] בתנ"ך. הספר כתוב בעברית ובארמית.
זמנו של הספר
ספר דניאל עוסק בתקופה שבין גלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. התלמוד מייחס את חיבור הספר לאנשי כנסת הגדולה, היינו - לתחילת תקופת בית שני.
הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של דניאל עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לחזיונות נבואיים עתידיים העוסקים בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות (הדיאדוכים).
בפרקי החזונות של ספר דניאל ניתן למצוא בספר רמזים רבים לשלטון ההלניסטי בארץ ישראל, כמו לאלכסנדר מוקדון שכבש את ארץ ישראל מן הפרסים, ולממשיכיו - המלכויות של תלמי ושל סלאוקוס. דמות מפתח בחזונות היא אנטיוכוס הרביעי אפיפאנס, המכונה בספר דניאל "מלך הצפון". רבים מחזיונות דניאל מתארים את מלחמתו של אנטיוכוס בממלכת תלמי, ואת הגזירות שהטיל על קיום מצוות היהדות בשנים שלפני מרד החשמונאים.
בסוף הספר חוזה דניאל על קץ הגאולה העתידה: ”וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים” (דניאל, י"ב, י"א); ולבסוף הוא מוסיף תאריך נוסף: ”אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה” (דניאל, י"ב, י"ב). המפרשים הראשונים פירשו את הזמנים כקץ א' בהפרש מ"ה שנה ואת "מעת הוסר התמיד" על החורבן בבית שני. אבל מפאת איחור הזמן שעבר כבר, תיקן זאת המלבים וכתב שהם ב' זמנים כפולים והם סך אלפיים תרכ"ה שנה מזמן כ"ש מחורבן ביהמ"ק הראשון.
עוד כתב המלבי"ם שהוא יתכן להיות משלושה תאריכים אפשריים. א' מזמן עתליה המלכה. אבל לפ"ז התאריך המיועד כבר עבר. ב' מזמן מלכות אחז המלך. ולפ"ז תאריך קץ הגאולה יהיה בשנת תת"ח. ג' מזמן מלכות מנשה המלך. ולפ"ז יהיה זמן הקץ בשנת תתנ"ג. המלבי"ם ביאר שא"א לפרש את המילים "ומעת הוסר התמיד" על החורבן ממש מב' סיבות. א' שאז לא בוטל התמיד ולא הועמד צלם במקדש רק נשרף לגמרי. ב' שלפ"ז הזמן כלה בשנת תתקס"ג והוא סמוך מדי לאלף הו' והמשיח חייב למלוך לפחות מ' שנה קודם לכן.
דניאל בחזיונו נותן רמז נוסף לגאולה: "כי למועד מועדים וחצי תכלנה כל אלה". וכן בסגנון אחר "והתיהבון בידיה עד עידן ועידנין ופלג עידן". המפרשים השונים לאורך הדורות ניסו לתת אפשרויות פתרון לקיצים הללו, ונחלקו ג"כ האם לפרשו כשני מועדים או שלוש וכן "חצי מועד" כחצי מכל מועד או חצי כולל מכלל המועדים. יש שניסו לפתור זאת ע"פ חשבון הקץ הקודם שיהיה בשנת תת"ח או תתנ"ג שהוא ג' מועדים של ארבע מאות ארבעים שנה (כ"כ הרמב"ן בפירושו) וחצי מועד הוא חצי מהסך הכולל ועפ"ז יהיה הקץ ג"כ בשנת תת"ח.
קץ נוסף המוזכר בספר הוא "עד ערב בוקר אלפיים ושלוש מאות ונצדק קודש". מזמן בניית ביהמ"ק השני עברו כבר למעלה מאלפיים שלוש מאות שנה, וע"כ יש הרואים בהקמת מדינת ישראל (בשנת ג'ת"ח) כפתרון הנבואה במילים "ונצדק קודש", כך ש"עד ערב בוקר" היינו עד שתגמר גלות בבל (שהיא ערב) ויבנה המקדש (בוקר) ומשם אחר אלפיים ושלוש מאות שנה יהיה "ונצדק קודש" בהקמת המדינה.
ספר דניאל נכתב לפי חז"ל על ידי אנשי כנסת הגדולה[2]. רעיונות של שמירת מצוות תוך כדי סכנה, ותפילות שלוש פעמים ביום לכיוון ירושלים, מופיעים בו לראשונה במקורות יהודיים.
מבנה הספר
הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א-ו); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב).
בתחילת הספר מסופר על ילדים שהגלה נבוכדנצר מממלכת יהודה לבבל. המלך מפקיד את הילדים בידי שר הסריסים. בין הילדים נמצא דניאל ועימו חנניה, מישאל ועזריה, ובהם מתגלה שילוב של חוכמה וצדק. דניאל וחבריו מחליטים לשמור את מצוות התורה על אף המציאות הבעייתית שבה הם נמצאים - החלטה המהווה אבן יסוד בהבנת דמותו של דניאל.
בפרק ג מסופר על פסל ענק שבנה נבוכדנצר. נבוכדנצר ציווה כי ברגע השמעת התזמורת כולם ישתחוו לפסלו. אולם חנניה, מישאל ועזריה סירבו להשתחוות לפסל, הושלכו לכבשן האש ויצאו משם ללא פגע. הדבר הרשים את נבוכדנצר וגרם לו לשבח את אלוקי ישראל.
דניאל פותר את חלום נבוכדנצר שאיש מלבדו לא הצליח לפתור, ונבוכדנצר ממנה את דניאל וחבריו למשרות חשובות. אולם, כאשר המלך מצווה עליהם לעבוד אלילים (פסלו של נבוכדנצר עצמו שהועמד בבקעת דורא), חנניה מישאל ועזריה נכונים לקדש את השם ולא לעבור על איסורי התורה. הם מושלכים לכבשן האש, אך מלאך מצילם ממנו בעוד שאר האנשים שהשליכו אותם לכבשן נשרפים. דניאל אינו מוזכר בסיפור זה.
דניאל הוא פותר חלומות בחסד עליון. חלק מפתרונותיו מתגשמים מול עיני הכול, וחלק הן נבואה לטווח הארוך. הוא רואה ארבע מלכויות – נבוכדנצר, שלוש מלכויות נוספות ומלכות חמישית שתשלוט לנצח. רוב החלומות שפותר דניאל לנבוכדנצר עוסקים בנבוכדנצר עצמו - בשאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי האלהת עצמו (כמודגם במעשה הפסל בבקעת דורא). עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט נתון ביד אלוקים לבדו.
לאחר מות נבוכדנצר ממשיך דניאל לשמש בבית המלך והוא גם נקרא ומצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל: "מנא מנא תקל ופרסין". לפי הסברו, ה' מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס.
עוד ניסיון נגזר על דניאל כאשר הוא מתמנה לראש השרים של דריווש המדי, ואלו מקנאים בו. הם מעודדים את המלך להשליך כל אדם שיבקש בקשה מאל או מאדם מלבדו לגוב אריות. דניאל ממשיך להתפלל לאלוקיו, מושלך לאריות ואלו לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוקי ישראל מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה.
חלקו השני של הספר אינו היסטורי אלא נבואי. מסופר בו כיצד דניאל חולם חלומות ופתרונותיהם מובאים לו בתוך החלום, על ידי מלאך הממונה לבאר לו את אשר הוא רואה. מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוקי ולמנוע עיסוק באסכטולוגיה. בחלק זה חוזרת הנבואה על ארבע המלכויות, והיא אף נכנסת לפרטים בכל הנוגע לבית סלאוקוס ('מלך הצפון') ובית תלמי ('מלך הנגב').
מלבד הערך היהודי, המוסרי והחזיוני של הספר, הוא מכיל מידע היסטורי רב, הן על האימפריה הנאו-בבלית ויותר מזה על המאות ה-2-4 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית, והוא אף נכנס לפרטי פרטים בסכסוך בין הסלאוקים לתלמיים.
בספר דניאל כלולים חישובי קיצין שאינם כה נהירים וניתנים לפירוש, אך מפרשים השתמשו בהם כדי לנבא את בוא הגאולה, ובדרך כלל השתדלו לפרשה בצורה שתקרב אותה לזמנם. דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאך גבריאל מתקן אותו. המלאך עצמו אומר לדניאל שהעיסוק בחישובי קיצין הוא חסר טעם, אך נראה שהצורך הפסיכולוגי במתן 'תאריך יעד' לתום הסבל של עם ישראל בגולה גבר על האזהרה הזו. נקודה בולטת מאוד בדברי רב סעדיה גאון, שהסביר באריכות שאין לעסוק בחישובי קיצין כיוון שהם נדונים לכישלון, אך הציג חישוב משל עצמו.
כשישה פרקים מן הספר כתובים בארמית (מפרק ב, פסוק ד, עד סוף פרק ז), השפה המדוברת בפי היהודים בבבל ובפרס. הדבר הוביל לפופולריות מסוימת של ספר זה על פני ספרים אחרים בתנ"ך הכתובים בעברית מקראית, שהייתה קשה להבנה לפשוטי העם. יש שרואים ביטוי לפער זה במשנה המספרת שבימי בית שני הכהנים הגדולים היו לעיתים בורים עד כדי כך שלא היו יכולים להתמודד עם כתבי הקודש הכתובים עברית, ולפיכך היו קוראים לפניהם בארמית, אך יש דוחים זאת מכך שגם ספר דברי הימים כתוב בעברית וכ"ש ספר איוב שהוא עברית מליצית מאד והבנתו קשה אף לחכמים.[3]:
אם היה חכם (=הכהן הגדול) דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו (=בערב יום הכיפורים). ואם רגיל לקרות – קורא, ואם לאו – קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר - פעמים הרבה קָרִיתִי לפניו בדניאל (=הכתוב ארמית)[4].
תפילת נבונאיד
במגילות קומראן נמצא ספר דניאל בגרסה מעט שונה, בה נמצאת תפילת נבונאיד. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בשנת 1956 בקומראן, נמצאה במערה מס' 4 קטע מגילה בשפה הארמית המכיל תפילה של המלך נבני מבבל המזוהה על ידי החוקרים כנבונאיד. על פי התפילה נבונאיד היה נגוע בשחין ולכן גלה לתימן. הוא פגש שם יהודי מבני גלות יהודה שהציע לו להתפלל לאלוקים, ובעקבות כך אלוקים כיפר לו על חטאיו והוא נתרפא. השערת החוקרים היא שאותו איש יהודי הוא דניאל.
תוספות מאוחרות
ערך מורחב – תוספות לספר דניאל
בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה. תוספות אלו נחשבות ביהדות כחלק מהספרים החיצוניים, אף על פי שאינן ספר העומד בפני עצמו.
לקריאה נוספת
- הרב יגאל אריאל, מור והדס: עיונים בדניאל ואסתר, חיספין תש"ס
- נעמה גולן, סיפורי דניאל: ניתוח ספרותי של דניאל א-ו, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז
- הרב יעקב מדן, דניאל - גלות והתגלות, הוצאת תבונות, תשס"ו
- אהרן מונדשיין, הפירוש הקצר לספר דניאל – ר' אברהם אבן עזרא; מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא, ביאורים, מפתחות ונספחים, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ז
- דליה עמארה, תרגום השבעים לספר דניאל: התרגום, המצע והעריכה, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, תשס"ו
- רבקה רביב, חמודות אתה: דניאל וספרו באספקלריה של ספרות חז"ל, הקיבוץ המאוחד: ספריית הילל בן-חיים, תש"ף
- אליעזר שלוסברג, תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט
- הרב שלומי בדש, חזון וחלומות: שיעורים על ספר דניאל, הוצאת מכון הר ברכה, 2021, תשפ"א.
- John J. Collins, Daniel (Minneapolis: Fortress, 1993).
- Alexander A. Di Lella, Daniel (AB; Garden City, NY: Doubleday, 1978).
- James A. Montgomery, Daniel (ICC; Edinburgh: T&T Clark, 1927, 1964).
- Norman W. Porteous, Daniel (OTL; London: SCM, 1965).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ספר דניאל |
 טקסט בוויקיטקסט: ספר דניאל |
- ספר דניאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- ספר דניאל באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- ספר דניאל, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר דניאל, באתר "תורת אמת"
- ספר דניאל, באתר ויקיטקסט
- ספר דניאל, באתר מכון ממרא
- רשימת מאמרים על ספר דניאל באתר רמב"י
- רשימת מאמרים על דניאל באתר רמב"י
- פירוש ספר דניאל, באתר "הידברות"
- ספר דניאל, בפודקאסט עושים תנ"ך, באירוח חוקר המקרא, ד"ר שחר ענבר
- הנבחר, רומן היסטורי מאת שלמה קאלו המבוסס על ספר דניאל
- רבקה רביב, עיצוב נבואות ארבע המלכויות בדניאל בספרות חז"ל, JSIJ 5, 2005
- רבקה רביב, על מקומו המקורי של ספר דניאל בתנ"ך העברי, JSIJ 6, 2007
- James A. Montgomery, Daniel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1927. Online copy at the Internet Archive
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד א'
- ^ אם כי לפי פירושו של פנחס קהתי הכוהנים היו כל כך בורים שאפילו בארמית לא היו יודעים לקרוא.
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק א', משנה ו'
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | .jpg)
|
| נביאים | יהושע • שופטים • ספר שמואל • מלכים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |
