ספר דניאל

ספר דניאל

תקופת התרחשות	בין גלות יהויכין ועד לתחילת ימי הבית השני.
מספר פרקים	12.
מספר פסוקים	357
סדרת ספרים	כתובים
הספר הקודם	מגילת אסתר
הספר הבא	ספר עזרא
דמויות מרכזיות	דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך. הספר כתוב בלשון הקודש ובארמית.

זמנו של הספר

ספר דניאל עוסק בתקופה שבין גלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. התלמוד מייחס את חיבור הספר לאנשי כנסת הגדולה, היינו - לתחילת תקופת בית שני.

הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של דניאל עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לחזיונות נבואיים עתידיים העוסקים בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות (הדיאדוכים).

בפרקי החזונות של ספר דניאל ניתן למצוא בספר רמזים רבים לשלטון ההלניסטי בארץ ישראל, כמו לאלכסנדר מוקדון שכבש את ארץ ישראל מן הפרסים, ולממשיכיו - המלכויות של תלמי ושל סלאוקוס. דמות מפתח בחזונות היא אנטיוכוס הרביעי אפיפאנס, המכונה בספר דניאל "מלך הצפון". רבים מחזיונות דניאל מתארים את מלחמתו של אנטיוכוס בממלכת תלמי, ואת הגזירות שהטיל על קיום מצוות היהדות בשנים שלפני מרד החשמונאים.

ספר דניאל נכתב לפי חז"ל על ידי אנשי כנסת הגדולה. רעיונות של שמירת מצוות תוך כדי סכנה, ותפילות שלוש פעמים ביום לכיוון ירושלים, מופיעים בו לראשונה במקורות יהודיים.

מבנה הספר

הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א-ו); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב).

בתחילת הספר מסופר על ילדים שהגלה נבוכדנצר מממלכת יהודה לבבל. המלך מפקיד את הילדים בידי שר הסריסים. בין הילדים נמצא דניאל ועימו חנניה, מישאל ועזריה, ובהם מתגלה שילוב של חוכמה וצדק. דניאל וחבריו מחליטים לשמור את מצוות התורה על אף המציאות הבעייתית שבה הם נמצאים - החלטה המהווה אבן יסוד בהבנת דמותו של דניאל.

בפרק ג מסופר על פסל ענק שבנה נבוכדנצר. נבוכדנצר ציווה כי ברגע השמעת התזמורת כולם ישתחוו לפסלו. אולם חנניה, מישאל ועזריה סירבו להשתחוות לפסל, הושלכו לכבשן האש ויצאו משם ללא פגע. הדבר הרשים את נבוכדנצר וגרם לו לשבח את אלוקי ישראל.

דניאל פותר את חלום נבוכדנצר שאיש מלבדו לא הצליח לפתור, ונבוכדנצר ממנה את דניאל וחבריו למשרות חשובות. אולם, כאשר המלך מצווה עליהם לעבוד אלילים (פסלו של נבוכדנצר עצמו שהועמד בבקעת דורא), חנניה מישאל ועזריה נכונים לקדש את השם ולא לעבור על איסורי התורה. הם מושלכים לכבשן האש, אך מלאך מצילם ממנו בעוד שאר האנשים שהשליכו אותם לכבשן נשרפים. דניאל אינו מוזכר בסיפור זה.

דניאל הוא פותר חלומות בחסד עליון. חלק מפתרונותיו מתגשמים מול עיני הכול, וחלק הן נבואה לטווח הארוך. הוא רואה ארבע מלכויות – נבוכדנצר, שלוש מלכויות נוספות ומלכות חמישית שתשלוט לנצח. רוב החלומות שפותר דניאל לנבוכדנצר עוסקים בנבוכדנצר עצמו - בשאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי האלהת עצמו (כמודגם במעשה הפסל בבקעת דורא). עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט נתון ביד אלוקים לבדו.

לאחר מות נבוכדנצר נראה שקרנו של דניאל שוקעת, כיוון שבפעם הבאה שהוא מוזעק לפתור חלום הוא אינו נמצא בחצר ואינו מוכר בה, אלא נקרא לבוא ממשרה שולית. דניאל מצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל: "מנא מנא תקל ופרסין". לפי הסברו, ה' מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס.

עוד ניסיון נגזר על דניאל כאשר הוא מתמנה לראש השרים של דריווש המדי, ואלו מקנאים בו. הם מעודדים את המלך להשליך כל אדם שיבקש בקשה מאל או מאדם מלבדו לגוב אריות. דניאל ממשיך להתפלל לאלוקיו, מושלך לאריות ואלו לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוקי ישראל מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה.

חלקו השני של הספר אינו היסטורי אלא נבואי. מסופר בו כיצד דניאל חולם חלומות ופתרונותיהם מובאים לו בתוך החלום, על ידי מלאך הממונה לבאר לו את אשר הוא רואה. מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוקי ולמנוע עיסוק באסכטולוגיה. בחלק זה חוזרת הנבואה על ארבע המלכויות, והיא אף נכנסת לפרטים בכל הנוגע לבית סלאוקוס ('מלך הצפון') ובית תלמי ('מלך הנגב').

בסוף הספר חוזה דניאל את מועד הקץ: ”וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים” (דניאל, י"ב, י"א); ולאחר שיתגלה המשיח יתכסה שוב במשך ארבעים וחמש שנה, ו”אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה” (דניאל, י"ב, י"ב), המספר אלף שלש מאות שלשים וחמשה הוא דבר סתום וכך כתב המצודות דוד 'ואם דניאל אמר 'שמעתי ולא אבין', והמלאך השיבו 'סתומים וחתומים הדברים' ואיך אם כן נדעם אנחנו'.

אף שחישובי קיצין אינם נהירים וניתנים לפירוש, נראה שהיה צורך פסיכולוגי במתן 'תאריך יעד' לתום הסבל של עם ישראל בגולה, היו מפרשים שהשתמשו בחישובים כדי לנבא את בוא הגאולה, ובדרך כלל השתדלו לפרשה בצורה שתקרב אותה לזמנם.

מלבד הערך המוסרי והדתי של הספר, הוא מכיל מידע היסטורי רב, הן על האימפריה הנאו-בבלית ויותר מזה על המאות ה-2-4 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית, והוא אף נכנס לפרטי פרטים בסכסוך בין הסלאוקים לתלמיים.

כשישה פרקים מן הספר כתובים בארמית (מפרק ב' (פסוק ד) עד סוף פרק ז'), השפה המדוברת בפי היהודים בבבל ובפרס. הדבר הוביל לפופולריות מסוימת של ספר זה על פני ספרים אחרים בתנ"ך הכתובים בעברית מקראית, שהייתה קשה להבנה לפשוטי העם. הפער הזה בא לידי ביטוי במשנה המספרת שבימי בית שני הכהנים הגדולים היו לעיתים בורים עד כדי כך שלא היו יכולים להתמודד עם כתבי הקודש הכתובים עברית, ולפיכך היו קוראים לפניהם בארמית:

אם היה חכם (=הכהן הגדול) דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו (=בערב יום הכיפורים). ואם רגיל לקרות – קורא, ואם לאו – קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר - פעמים הרבה קָרִיתִי לפניו בדניאל (=הכתוב ארמית).

תפילת נבונאיד

במגילות קומראן נמצא ספר דניאל בגרסה מעט שונה, בה נמצאת תפילת נבונאיד. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בשנת 1956 בקומראן, נמצאה במערה מס' 4 קטע מגילה בשפה הארמית המכיל תפילה של המלך נבני מבבל המזוהה על ידי החוקרים כנבונאיד. על פי התפילה נבונאיד היה נגוע בשחין ולכן גלה לתימן. הוא פגש שם יהודי מבני גלות יהודה שהציע לו להתפלל לאלוקים, ובעקבות כך אלוקים כיפר לו על חטאיו והוא נתרפא. השערת החוקרים היא שאותו איש יהודי הוא דניאל.

תוספות מאוחרות

ערך מורחב – תוספות לספר דניאל

בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה. תוספות אלו נחשבות ביהדות כחלק מהספרים החיצוניים, אף על פי שאינן ספר העומד בפני עצמו.

לקריאה נוספת

• הרב זמיר כהן, ספר דניאל - נזר חזיונות, ה'תש"פ.
• הרב יגאל אריאל, מור והדס: עיונים בדניאל ואסתר, חיספין תש"ס
• נעמה גולן, סיפורי דניאל: ניתוח ספרותי של דניאל א-ו, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז
• הרב יעקב מדן, דניאל - גלות והתגלות, הוצאת תבונות, תשס"ו
• אהרן מונדשיין, הפירוש הקצר לספר דניאל – ר' אברהם אבן עזרא; מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא, ביאורים, מפתחות ונספחים, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ז
• דליה עמארה, תרגום השבעים לספר דניאל: התרגום, המצע והעריכה, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, תשס"ו
• רבקה רביב, חמודות אתה: דניאל וספרו באספקלריה של ספרות חז"ל, הקיבוץ המאוחד: ספריית הילל בן-חיים, תש"ף
• אליעזר שלוסברג, תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט
• הרב שלומי בדש, חזון וחלומות: שיעורים על ספר דניאל, הוצאת מכון הר ברכה, 2021, תשפ"א.

• John J. Collins, Daniel (Minneapolis: Fortress, 1993).
• Alexander A. Di Lella, Daniel (AB; Garden City, NY: Doubleday, 1978).
• James A. Montgomery, Daniel (ICC; Edinburgh: T&T Clark, 1927, 1964).
• Norman W. Porteous, Daniel (OTL; London: SCM, 1965).

קישורים חיצוניים

• ספר דניאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ספר דניאל באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
• ספר דניאל, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר דניאל, באתר "תורת אמת"
• ספר דניאל, באתר ויקיטקסט
• ספר דניאל, באתר מכון ממרא
• ספר דניאל באתר שיתופתא
• רשימת מאמרים על ספר דניאל באתר רמב"י
• רשימת מאמרים על דניאל באתר רמב"י
• פירוש ספר דניאל, באתר "הידברות"
• ספר דניאל, בפודקאסט עושים תנ"ך, באירוח חוקר המקרא, ד"ר שחר ענבר
• הנבחר, רומן היסטורי מאת שלמה קאלו המבוסס על ספר דניאל
• רבקה רביב, ‏עיצוב נבואות ארבע המלכויות בדניאל בספרות חז"ל, JSIJ‏ 5, 2005
• רבקה רביב, ‏על מקומו המקורי של ספר דניאל בתנ"ך העברי, JSIJ‏ 6, 2007

• James A. Montgomery, Daniel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1927. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35392989ספר דניאל